למה בבדיקת זיהום אוויר מתחברים למצת רכב?

[Doron001]

אצלינו במוסך קיים מכשיר דומה אשר מודד את סל"ד המנוע על ידי חיבור למצבר הרכב עם אפשרות של כיול

המכשיר בעזרת אקדח לייזר.

מנסיוני הבדיקה לא מדוייקת ותלוייה במספר גורמים אשר עלולים להשפיעה על תוצאות המדידה לכן הפסקנו להשתמש במכשיר והוא מעלה אבק במחסן.

תוצאות שגויות התקבלו במיוחד בדגמים המצוידים באלטרנטורים של 120 אמפר ומעלה וגם באלטרנטורים ׳מחוזקים׳ תוצאות לא הגיוניות התקבלו באלטרנטורים שבהם נפרצה דיודה אחת או יותר.

בקיצור אינני יודע כיצד. מכוני. רישוי ממשיכים להשתמש בציוד זה.

[danniel]

מדוייק זה בהחלט לא, אבל מספיק כדי לתת מענה למכשיר 4 גזים.

[kompy]

המכשירים עוברים בדיקה וכיול כל שנה ע"י מכון התקנים או הטכניון, כך שהם עומדים בסטנדרט הרצוי.

[מרק10]

לי אישית יש בעיה עם הבדיקה של סל"ד המנוע על-ידי בדיקת המתח בשקע המצית או על קטבי המצבר.

 

לכול אלטרנטור יש מתח אדווה (מתח AC) שונה שעשוי לנוע בין 70 מיליוולט ועד 500 מיליוולט בתלות סל"ד המנוע והעומס על מערכת החשמל כלומר, הדלקת פנסי תאורה ראשיים או/גם מפשיר אדים או מזגן עשויים להשפיע בצורה משמעותית על מתח האדווה שתלוי גם באופי העומס קרי עומס לינארי או השראתי.

 

עכשיו נניח שברכב X מותקן אלטרנטור של בוש שמתח האדווה המקסימלי הינו 500 מיליוולט וברכב דומה עם אלטרנטור של דנסו שמתח האדווה המקסימלי כאשר האלטרנטור תקין עשוי להיות 900 מיליוולט. השאלה הנשאלת כיצד ציוד הבדיקה שקיים במכוני הבדיקה יודע לחלץ את הסל"ד הנכון במקרים שציינתי ?

[Top Geek]

ובהמשך למרק - המערכת לא מודדת את סל"ד האלטרנטור עצמו?

איך מסיקים מכך סל"ד מנוע?

[danniel]

בודאי שבודקת, רק מחלקת את התוצאה לפי יחס העברה בין קוטר גלגלת המנוע וגלגלת האלטרנטור והרי לך סל"ד המנוע.

[אביב]

המכשירים עוברים בדיקה וכיול כל שנה ע"י מכון התקנים או הטכניון, כך שהם עומדים בסטנדרט הרצוי.

 

אין לאי הדיוק קשר לכיול. גם אם המכשירים מכויילים הבדיקה הזו מאד לא מדוייקת.

יש לזה כמה סיבות:

 

1. המתח ברכב מאד "מלוכלך" בשפה יותר מקצועית זה אומר שיש עליו הרבה הפרעות מעבר ל-Ripple שנובע מהאלטרנטור ולא תמיד המכשיר הזה מצליח להפריד ביניהם בצורה טובה.
   
2. הבדיקה הזו מניחה יחס העברה קבוע בין האלטרנטור למנוע, מה שלא בהכרח נכון ולכן הבדיקה מקורבת.

באופן עקרוני לא ברור לי למה לא יותר פשוט לשים קליפס על חוט הצתה ומשם לחשב את הסל"ד, לא יותר מסובך, הרבה יותר אמין.

[danniel]

ברכבים חדשים אין בכלל חוטי הצתה ולכן יותר פשוט להתחבר למצבר והאמת שיותר מזה לא צריך.

המכשיר צריך לדעת רק שהמנוע בסרק או בסל"ד גבוה (הטווח סל"ד שאלייו מתיחס המכשיר מאוד רחב), כך גם שגם זיוף של 20% או יותר זה בסדר מבחינת הבדיקה.

[פולו,גולף]

ברכבים חדשים אין בכלל חוטי הצתה

 

אם אין חוטי הצתה, אז איך מגיע מתח לפלאגים ?

[danniel]

שיטת מערכת הצתה מקובלת היום היא COP ז"א coil on plug. סלילי ההצתה יושבים ישירות על המצתים בראש המנוע ולכן אין למעשה חוט הצתה קלאסי, רק מוליך קצרצר של מספר סנטימטרים ספורים, ללא גישה - ראה תמונות למטה.

 

יש אפשרות לדגום סל"ד ע"י מתאם מיוחד שמולבש על אחד מסלילי ההצתה בחלקו העליוןף זה אומר שכדי לבדוק סל"ד בצורה מדוייקת זו, על המכון בדיקה להחזיק בנמצא מתאים כאלו במגוון רחב לפי סוגי הסלילים, מדובר בהמון מתאמים אפשריים.

 

 

[Top Geek]

בודאי שבודקת, רק מחלקת את התוצאה לפי יחס העברה בין קוטר גלגלת המנוע וגלגלת האלטרנטור והרי לך סל"ד המנוע.

 

תארתי לעצמי שזה מה שתענה - ולשאלה הבאה המתבקשת: איך יודעים את יחס ההעברה?

הטסטר מודד קטרים?

יש DATA BASE של יחסי העברה לפי סוג הרכב?

 

השאלה רצינית לחלוטין, כיוון שאני שוקל להחליף יחסי העברה ברצועת האביזרים.

[מרק10]

יחס ההעברה המקובל ברכבים פרטים הינו 1:2.5 או 1:2 כלומר הפולי של האלטרנטור קטן פי 2.5 מהפולי של הקראנק.

 

ברכבי דיזל כבדים יחס ההעברה עשוי להיות 1:3.

 

במידה והפולי של הקראנק מסובב את הפולי של משאבת המים וזה אחרון מסובב את הפולי של האלטרנטור אזי יש צורך לחשב את יחס ההעברה בהתחשב גם בפולי של משאבת המים.

 

בספרות של ייצרנים מסויימים תוכל למצוא את המידע שציינתי.

[High Octane]

מספר הכריכות לא קובע את מספר הפולסים (תדירות), אלא מספר הקטבים שמהם בנוי האלטרנטור.

לדוגמא, אלטרנטור בעל 3 פאזות הבנוי מ-6 זוגות קטבים או במילים אחרות 12 קטבים כלומר בכול סיבוב של האלטרנטור נקבל 6 מחזורים מכול פאזה ולאחר יישור המתח על-ידי הדיודות נקבל במוצא 36 פולסים.

 

מדידת מתח האדווה לאחר יישור על-ידי הדיודות עשוי להגיע ל-0.5 וולט לאחר ניתוח וחישוב מתח האדווה ניתן לקבל את סל"ד המנוע.

 

המדידה הזו היא יחסית מדוייקת עד ל-1 אחוז במנועי בנזין ו-3 אחוז במנועי דיזל כמו כן עלולה להופיע טעות בזמן מדידה של הסל"ד במנועי דיזל 'גדולים' עם אלטרנטור הנקרא overrunning alternators.

 

 

זאת הייתה הכוונה שלי, פשוט לא ידעתי איך לקרוא לזה בשם הנכון. כלומר ההנחה שלי הייתה נכונה שמספר הסל"ד שמופיע על המחשב הוא לא מדוייק.

[danniel]

לא הוא לא מדוייק, אך בשביל למדוד 4 גזים זה מפסיק.

[Haim_gds]

רק שני דברים שחשבתי.

1. בשנה הקרובה אמורה לעבור הצעת החוק המחייבת חיבור ובדיקה של מחשב הרכב בזמן הטסט השנתי. ברוב המכוניות בנות פחות מ 10 ניתן לקרוא את הסל"ד ישירות בחיבור למחשב הרכב.

2. קריאת נתוני זיהום ממחשב הרכב אינה שקולה לבדיקת 4 גזים?