מישהו יודע איזה גיוס זה של ה 8?

[a®iel]

אני קצת זקן בשביל הדיון הזה, אבל כמה מילים של חייל ותיק.

 

התגייסתי ב 1979 .אחרי 3 חודשים בקורס טייס (קיבלתי כנפיים בהליך מזורז) מצאתי את עצמי שוב בבקו"מ עם האופציות: שריון,תותחנים,גולני,הנדסה או צנחנים. בחרתי בתותחנים מתוך ערפול חושים מסוים (עד היום אין לי מושג למה) ושם נשארתי. כל הסדיר כולל מלחמת לבנון ומילואים משנת 1983 . 24 שנים. שירתתי בכל גזרה,בכל גבול,מעבר לגבול, בשטחים,בצאלים. רק במרכז הארץ טרם שירתתי.

 

אחרי ההקדמה הארוכה הזו, אני יכול להבטיח שזה ממש, אבל ממש, לא משנה איפה אתה משרת. שריון / גולני זה בדיוק אותו דבר. מה שחשוב זה עם מי אתה משרת. את חברי הטובים - חברים לחיים - פגשתי בצבא. שלוש שנים (או יותר) עוברות בקלות אם אתה עם חברים. אתה הולך למילואים שנה אחרי שנה כדי לפגוש אותם. זה כמו משפחה.

 

נמרוד

 

נמרוד, ההבדל הוא שרוב הצעירים (כמו לירן למשל) חושבים על טובת עצמם בלבד ולא ממש מעניין אותם משהו מעבר לזה...

העיקר התחת שלהם (סליחה על הביטוי).

כל מה שקשור לאחווה, לחברים, ל"לתת למדינה" - לא נמצא בלקסיקון שלהם אם זה לא מכניס להם רווח כלשהו.

חבל על המאמץ של כולנו בנסיון לחנך אותם.

מה שלא עשתה המשפחה או הסביבה הקרובה לא נוכל לעשות עכשיו.

והאמת.... זה גם לא ממש מעניין אותי.

[אייל]

גועל נפש אה?

כן עדיף שכן הייתי מגיב לשרשור הזה

שאנשים יראו שצבא הוא לא הדבר הכי חשוב שיש .

ושידעו שיש להם ברירה אחרת חוץ מלהרוג אנשים ולההרג בשטחים.

יש להם ברירה אחרת , בין אם הם רוצים ליהיות קרביים בין אם הם רוצים ליהיות

ג'ובניקים .

 

מי אתה שתגיד לי חבל על הכסף שאני מקבל?

מי אתה? אתה יודע מה אני עושה בצבא ? אתה יודע ?

אתה לא יודע שום דבר .

אז אחרי הכל מי חבל שהגיב לשרשור הזה.

 

אתה לא מבין לאט לאט נעלמת מהמדינה שלנו תחושת "טוב למות בעד ארצנו"

לא , לא טוב למות בעד ארצנו , טוב לחיות בערכים שאתה קובע לעצמך - טוב לחיות

בחיים שאתה קובע לעצמך.

 

שוב אני אומר כל אחד שהולך להתגייס שיעשה מה שהוא רוצה , ולא שלא ישמע לי

או לדבריו של אייל , שישמע לליבו שיוביל אותו.

 

מוריד את ערכי אייל? , מה מוריד ? הדעה שלי , כן הדעה שלי היא כזו

הדעה שלי היא לא ליהיות במערכת צבאית בצורת ההתנהלות הנוכחית שלה.

כן זה אני מה לעשות ואיתי עוד עשרות אלפי אנשים .

אבל לפחות אני תורם במה שאני יכול , וכמובן מעל הכל מעריך את אלו שכן עושים.

 

היה שלום.

 

תשמע, אני לא יודע מה אתה עושה בצבא אבל העובדה שאתה מגיב בפורום כבר מהצהריים, אומרת שאתה לא עושה כלום כל היום ואתה נטל על המערכת.

 

בנוסף,התגובה שלך גרמה לי להבין דבר אחד חשוב:

אחד הדברים שהצבא עושה זה לחשל אותך ולהפוך אותך לאדם בוגר.

לצערי הרב , מתברר שלא עברת את התהליך הזה.

וחבל מאוד

[ראלימן]

אני קצת זקן בשביל הדיון הזה, אבל כמה מילים של חייל ותיק.

 

התגייסתי ב 1979 .אחרי 3 חודשים בקורס טייס (קיבלתי כנפיים בהליך מזורז) מצאתי את עצמי שוב בבקו"מ עם האופציות: שריון,תותחנים,גולני,הנדסה או צנחנים. בחרתי בתותחנים מתוך ערפול חושים מסוים (עד היום אין לי מושג למה) ושם נשארתי. כל הסדיר כולל מלחמת לבנון ומילואים משנת 1983 . 24 שנים. שירתתי בכל גזרה,בכל גבול,מעבר לגבול, בשטחים,בצאלים. רק במרכז הארץ טרם שירתתי.

 

אחרי ההקדמה הארוכה הזו, אני יכול להבטיח שזה ממש, אבל ממש, לא משנה איפה אתה משרת. שריון / גולני זה בדיוק אותו דבר. מה שחשוב זה עם מי אתה משרת. את חברי הטובים - חברים לחיים - פגשתי בצבא. שלוש שנים (או יותר) עוברות בקלות אם אתה עם חברים. אתה הולך למילואים שנה אחרי שנה כדי לפגוש אותם. זה כמו משפחה.

 

נמרוד

 

נמרוד, ההבדל הוא שרוב הצעירים (כמו לירן למשל) חושבים על טובת עצמם בלבד ולא ממש מעניין אותם משהו מעבר לזה...

העיקר התחת שלהם (סליחה על הביטוי).

כל מה שקשור לאחווה, לחברים, ל"לתת למדינה" - לא נמצא בלקסיקון שלהם אם זה לא מכניס להם רווח כלשהו.

חבל על המאמץ של כולנו בנסיון לחנך אותם.

מה שלא עשתה המשפחה או הסביבה הקרובה לא נוכל לעשות עכשיו.

והאמת.... זה גם לא ממש מעניין אותי.

 

 

מהקצת שטעמתי מרוח הצבא באימונים בכושר הקרבי - אין כמו ההרגשה לעזור לחבר שנפל עם האלונקה על הגב. שום ג'קוזי ושום בריכה ואף בית ז**נות במרכז לא יתן את זה בחיים.

 

אין מה לחנך אנשים בגיל 18. מי שרוצה לשרת ולתרום (שתהיה בכל דרך שהיא) - ישרת ויתרום. מי שלא - לא. אבל גם בין אלה שלא רוצים לשרת, יש סיבות ומניעים הגיונים ולגיטימיים ויש סיבות שהן אנוכיות ועצלנות לשמה.

 

 

ראלימן,

משפחת צנחני ב"ה.

[Gilad M]

 

מהקצת שטעמתי מרוח הצבא באימונים בכושר הקרבי - אין כמו ההרגשה לעזור לחבר שנפל עם האלונקה על הגב. שום ג'קוזי ושום בריכה ואף בית ז**נות במרכז לא יתן את זה בחיים.

 

אין מה לחנך אנשים בגיל 18. מי שרוצה לשרת ולתרום (שתהיה בכל דרך שהיא) - ישרת ויתרום. מי שלא - לא. אבל גם בין אלה שלא רוצים לשרת, יש סיבות ומניעים הגיונים ולגיטימיים ויש סיבות שהן אנוכיות ועצלנות לשמה.

 

 

ראלימן,

משפחת צנחני ב"ה.

 

מסכים בהחלט,רק רציתי להוסיף שהרצון להתגייס הרבה פעמים בא מהחינוך בבית.

אבא שלי למשל,מאוד אוהב את הצבא וזה הכניס לי הרבה מוטיבציה.

 

אני רואה אנשים שהתגייסו בלי חשק ועם ההרגשה שהם נדפקים וחרא להם.לאלה ממש לא כיף בצבא כי הם באו בגישה של "איזה זיין אכלתי".

הכי טוב זה לבא בגישה טובה למצות את הצבא,להכיר אנשים.לראות דברים טיפה אחרת.

[daniel-rsi]

העיקר שהתקיפו אותי קודם על זה שאמרתי שהכל בא מהבית.

 

דניאל

[ishpuz]

אני קצת זקן בשביל הדיון הזה, אבל כמה מילים של חייל ותיק.

 

התגייסתי ב 1979 .אחרי 3 חודשים בקורס טייס (קיבלתי כנפיים בהליך מזורז) מצאתי את עצמי שוב בבקו"מ עם האופציות: שריון,תותחנים,גולני,הנדסה או צנחנים. בחרתי בתותחנים מתוך ערפול חושים מסוים (עד היום אין לי מושג למה) ושם נשארתי. כל הסדיר כולל מלחמת לבנון ומילואים משנת 1983 . 24 שנים. שירתתי בכל גזרה,בכל גבול,מעבר לגבול, בשטחים,בצאלים. רק במרכז הארץ טרם שירתתי.

 

אחרי ההקדמה הארוכה הזו, אני יכול להבטיח שזה ממש, אבל ממש, לא משנה איפה אתה משרת. שריון / גולני זה בדיוק אותו דבר. מה שחשוב זה עם מי אתה משרת. את חברי הטובים - חברים לחיים - פגשתי בצבא. שלוש שנים (או יותר) עוברות בקלות אם אתה עם חברים. אתה הולך למילואים שנה אחרי שנה כדי לפגוש אותם. זה כמו משפחה.

נמרוד

כל מילה זהב.

ותדעו לכם, שהחברויות הטובות יותר נצרפות דווקא (הפתעה! הפתעה!) לאו דווקא כשמשרתים בבית זונות קרוב לבית עם חבורת עצלנים ומשתמטים.

 

אכן, יש יחידות עורפיות שבן אדם תורם בהן לא פחות מקרבי, אבל ליחידות כאלו לא מגיעים בתור פרס על סרבנות להתפנות. מי שעושה בלגנים מיומו הראשון, מסומן בתור בעייתי ואף אחד לא יקח אותו לעשות תפקיד משמעותי.

 

אמנם, בכל תפקיד ובכל יחידה בן אדם יכול לתרום מעצמו, להעלות את הרמה של היחידה ולצאת עם סיפוק שהוא עשה משהו. בכל מקום. ושמעתי מספיק סיפורים על ח'ברה שנפלו במקומות בעיתיים עם אנשים בעיתיים אבל באו בגישה אינטליגנטית של רצון לקבל אחריות ולתרום, זכו לאמון מהמפקדים שלהם ויצאו בסוף השירות שלהם עם סיפוק על תרומה אמיתית. הכל עניין של גישה.

אבל לך, DABAB, לצערי לא נראה לי שיש את הגישה הזאת. אני מדגיש שלא נראה לי וזה בגלל שאני לא מכיר אותך מחוץ לפורום, אבל מהודעתך הראשונה באת בגישה של תנאים. של ככה מתאים לי וככה לא מתאים לי ולא נוח לי ולא רוצה. עד שהדיון לא גרר אותך להתגוננות, לא העלית שום רמז לשום מוטיבציה מצידך לתרום, אלא רק "לעשות שלוש שנים". וזו לדעתי לא גישה שתביא אותך למקום איכותי ולשירות עם אנשים איכותיים.

 

אני לא בא להכריח אותך לשרת בקרבי. כי מי שבא בכזה אנטי כבר ייצא משם בדרך זו או אחרת, וחבל לצבא על הזמן והמשאבים שישקיע באימון שלך.

 

בסופו של דבר - אני מאחל לך בהצלחה. אבל מעריך שתאכל את מה שתבשל. אם תבוא בגישה של רוצה חיים קלים ותיאבק על זה - בהחלט קיים סיכוי שתקבל את זה. אבל השלוש שנים יעברו לך לאט וביאוש, בשירות משעמם עם אוכלוסיה לא איכותית במיוחד. חברים לכל החיים לא תמצא במקומות שבהם כל האנשים מחפשים לעבוד מה שפחות ולהפיל על אחרים מה שיותר. ואתה מכוון את עצמך בדיוק למקומות האלו.

עצה שלי - שב טוב טוב עם עצמך ותחשוב מה חשוב לך - הפינוק של לצאת הביתה כל יום, או האפשרות ששלוש השנים יעברו לך בצורה מספקת ומהירה יותר. ואני לא מדבר בהכרח על קרבי.

[Sprint]

אני קצת זקן בשביל הדיון הזה, אבל כמה מילים של חייל ותיק.

 

התגייסתי ב 1979 .אחרי 3 חודשים בקורס טייס (קיבלתי כנפיים בהליך מזורז) מצאתי את עצמי שוב בבקו"מ עם האופציות: שריון,תותחנים,גולני,הנדסה או צנחנים. בחרתי בתותחנים מתוך ערפול חושים מסוים (עד היום אין לי מושג למה) ושם נשארתי. כל הסדיר כולל מלחמת לבנון ומילואים משנת 1983 . 24 שנים. שירתתי בכל גזרה,בכל גבול,מעבר לגבול, בשטחים,בצאלים. רק במרכז הארץ טרם שירתתי.

 

אחרי ההקדמה הארוכה הזו, אני יכול להבטיח שזה ממש, אבל ממש, לא משנה איפה אתה משרת. שריון / גולני זה בדיוק אותו דבר. מה שחשוב זה עם מי אתה משרת. את חברי הטובים - חברים לחיים - פגשתי בצבא. שלוש שנים (או יותר) עוברות בקלות אם אתה עם חברים. אתה הולך למילואים שנה אחרי שנה כדי לפגוש אותם. זה כמו משפחה.

נמרוד

כל מילה זהב.

ותדעו לכם, שהחברויות הטובות יותר נצרפות דווקא (הפתעה! הפתעה!) לאו דווקא כשמשרתים בבית זונות קרוב לבית עם חבורת עצלנים ומשתמטים.

 

אכן, יש יחידות עורפיות שבן אדם תורם בהן לא פחות מקרבי, אבל ליחידות כאלו לא מגיעים בתור פרס על סרבנות להתפנות. מי שעושה בלגנים מיומו הראשון, מסומן בתור בעייתי ואף אחד לא יקח אותו לעשות תפקיד משמעותי.

 

אמנם, בכל תפקיד ובכל יחידה בן אדם יכול לתרום מעצמו, להעלות את הרמה של היחידה ולצאת עם סיפוק שהוא עשה משהו. בכל מקום. ושמעתי מספיק סיפורים על ח'ברה שנפלו במקומות בעיתיים עם אנשים בעיתיים אבל באו בגישה אינטליגנטית של רצון לקבל אחריות ולתרום, זכו לאמון מהמפקדים שלהם ויצאו בסוף השירות שלהם עם סיפוק על תרומה אמיתית. הכל עניין של גישה.

אבל לך, DABAB, לצערי לא נראה לי שיש את הגישה הזאת. אני מדגיש שלא נראה לי וזה בגלל שאני לא מכיר אותך מחוץ לפורום, אבל מהודעתך הראשונה באת בגישה של תנאים. של ככה מתאים לי וככה לא מתאים לי ולא נוח לי ולא רוצה. עד שהדיון לא גרר אותך להתגוננות, לא העלית שום רמז לשום מוטיבציה מצידך לתרום, אלא רק "לעשות שלוש שנים". וזו לדעתי לא גישה שתביא אותך למקום איכותי ולשירות עם אנשים איכותיים.

 

אני לא בא להכריח אותך לשרת בקרבי. כי מי שבא בכזה אנטי כבר ייצא משם בדרך זו או אחרת, וחבל לצבא על הזמן והמשאבים שישקיע באימון שלך.

 

בסופו של דבר - אני מאחל לך בהצלחה. אבל מעריך שתאכל את מה שתבשל. אם תבוא בגישה של רוצה חיים קלים ותיאבק על זה - בהחלט קיים סיכוי שתקבל את זה. אבל השלוש שנים יעברו לך לאט וביאוש, בשירות משעמם עם אוכלוסיה לא איכותית במיוחד. חברים לכל החיים לא תמצא במקומות שבהם כל האנשים מחפשים לעבוד מה שפחות ולהפיל על אחרים מה שיותר. ואתה מכוון את עצמך בדיוק למקומות האלו.

עצה שלי - שב טוב טוב עם עצמך ותחשוב מה חשוב לך - הפינוק של לצאת הביתה כל יום, או האפשרות ששלוש השנים יעברו לך בצורה מספקת ומהירה יותר. ואני לא מדבר בהכרח על קרבי.

 

 

עם כל ההודעות שרשמתי פה ולא הצלחתי להעביר את המסר, בא אישפוז וסיכם הכל בהודעה אחת.

 

ח"ח עצבני לאישפוז...

 

הראל.

[YOSY_baleno]

אני קצת זקן בשביל הדיון הזה, אבל כמה מילים של חייל ותיק.

 

התגייסתי ב 1979 .אחרי 3 חודשים בקורס טייס (קיבלתי כנפיים בהליך מזורז) מצאתי את עצמי שוב בבקו"מ עם האופציות: שריון,תותחנים,גולני,הנדסה או צנחנים. בחרתי בתותחנים מתוך ערפול חושים מסוים (עד היום אין לי מושג למה) ושם נשארתי. כל הסדיר כולל מלחמת לבנון ומילואים משנת 1983 . 24 שנים. שירתתי בכל גזרה,בכל גבול,מעבר לגבול, בשטחים,בצאלים. רק במרכז הארץ טרם שירתתי.

 

אחרי ההקדמה הארוכה הזו, אני יכול להבטיח שזה ממש, אבל ממש, לא משנה איפה אתה משרת. שריון / גולני זה בדיוק אותו דבר. מה שחשוב זה עם מי אתה משרת. את חברי הטובים - חברים לחיים - פגשתי בצבא. שלוש שנים (או יותר) עוברות בקלות אם אתה עם חברים. אתה הולך למילואים שנה אחרי שנה כדי לפגוש אותם. זה כמו משפחה.

נמרוד

כל מילה זהב.

ותדעו לכם, שהחברויות הטובות יותר נצרפות דווקא (הפתעה! הפתעה!) לאו דווקא כשמשרתים בבית זונות קרוב לבית עם חבורת עצלנים ומשתמטים.

 

אכן, יש יחידות עורפיות שבן אדם תורם בהן לא פחות מקרבי, אבל ליחידות כאלו לא מגיעים בתור פרס על סרבנות להתפנות. מי שעושה בלגנים מיומו הראשון, מסומן בתור בעייתי ואף אחד לא יקח אותו לעשות תפקיד משמעותי.

 

אמנם, בכל תפקיד ובכל יחידה בן אדם יכול לתרום מעצמו, להעלות את הרמה של היחידה ולצאת עם סיפוק שהוא עשה משהו. בכל מקום. ושמעתי מספיק סיפורים על ח'ברה שנפלו במקומות בעיתיים עם אנשים בעיתיים אבל באו בגישה אינטליגנטית של רצון לקבל אחריות ולתרום, זכו לאמון מהמפקדים שלהם ויצאו בסוף השירות שלהם עם סיפוק על תרומה אמיתית. הכל עניין של גישה.

אבל לך, DABAB, לצערי לא נראה לי שיש את הגישה הזאת. אני מדגיש שלא נראה לי וזה בגלל שאני לא מכיר אותך מחוץ לפורום, אבל מהודעתך הראשונה באת בגישה של תנאים. של ככה מתאים לי וככה לא מתאים לי ולא נוח לי ולא רוצה. עד שהדיון לא גרר אותך להתגוננות, לא העלית שום רמז לשום מוטיבציה מצידך לתרום, אלא רק "לעשות שלוש שנים". וזו לדעתי לא גישה שתביא אותך למקום איכותי ולשירות עם אנשים איכותיים.

 

אני לא בא להכריח אותך לשרת בקרבי. כי מי שבא בכזה אנטי כבר ייצא משם בדרך זו או אחרת, וחבל לצבא על הזמן והמשאבים שישקיע באימון שלך.

 

בסופו של דבר - אני מאחל לך בהצלחה. אבל מעריך שתאכל את מה שתבשל. אם תבוא בגישה של רוצה חיים קלים ותיאבק על זה - בהחלט קיים סיכוי שתקבל את זה. אבל השלוש שנים יעברו לך לאט וביאוש, בשירות משעמם עם אוכלוסיה לא איכותית במיוחד. חברים לכל החיים לא תמצא במקומות שבהם כל האנשים מחפשים לעבוד מה שפחות ולהפיל על אחרים מה שיותר. ואתה מכוון את עצמך בדיוק למקומות האלו.

עצה שלי - שב טוב טוב עם עצמך ותחשוב מה חשוב לך - הפינוק של לצאת הביתה כל יום, או האפשרות ששלוש השנים יעברו לך בצורה מספקת ומהירה יותר. ואני לא מדבר בהכרח על קרבי.

 

אם כל מי שהיה בקרבי היה הולך רק מתוך החובה עליו להתפנות, אז כל היחידות הקרביות היו חבורה גדולה אחת של אנשים ממורמרים וכועסים, וזה בטוח לא טוב.

אנשים ממורמרים לא משרתים טוב בצבא.

 

אתם צודקים החינוך בא מהבית. אבא שלי היה ביחידה קרבית (מילואים), וכל מה שאני שומע ממנו זה כמה חר* זה וכמה שהוא מרגיש שניצלו אותו. אם אתה יוצא עם הרגשה כזו משירות קרבי אז אני מעדיף לא להכנס לבלאגן הזה בכלל.

 

אני לא יכול לשרת בקרבי כי אני בכושר פיסי לא ממש טוב. ומה שהם דורשים הוא לעיתים הרבה יותר ממה שאני יכול לתת וזה בטח יגרום לי להכשל ולהרגיש נחות ליד אחרים (או אולי אני גם לא רוצה לתת). בנוסף אני חושב שאני לא מספיק חזק נפשית בכדי לשרת בקרבי, אתם יודעים למה? כי אני לא רוצה את זה. ואם אני לא רוצה את זה, אני רק ינסה לברוח מזה. וחייל שרק מנסה לברוח ולהקל על עצמו לא יהיה חייל טוב. ובסופו של דבר זה יגרום אני יהיה עריק...

שלא נדבר בכלל על הסיכון הבטחוני שאני לוקח.

 

אז אני לא יהיה בין האנשים ההכי טובים בצבא. אם זה המחיר שאני צריך לשלם בשביל לא לשרת ביחידה קרבית, אז אני ישלם.

ואני לא מאמין שכל הג'ובניקים הם אנשים זבל. אם היית בנאדם חרא לפני הצבא, אתה גם תישאר כזה. אולי הצבא יצליח לשנות אותך טיפה, אבל אתה תשאר אותו זבל שהיית לפני הצבא.

 

לכל מי שאמר שקרבי זה טוב וזה תורם לך. אני לא מרגיש ככה. אז כנראה שזה לא מתאים לי.

 

נניח והגעתי לבקו"ם, ולא הצלחתי לצאת מהשירות הקרבי, אני יעמוד על שלי. אף קצין מושתן לא יקבע לי מה אני יעשה בשלוש שנים הבאות, כי אני יודע לאן אני מתאים. אני ישמע אותו צועק עליי, אבל בראש שלי תהיה מחשבה אחת, אם אני יעמוד בצעקות של החמור הזה, אני יגיע למקום שאני רוצה ומתאים לי בצבא. הוא רק עושה את התפקיד שלו, וזה לצעוק עליי, לא באמת איכפת לו איפה אני יהיה.

 

דבאב, נפגש במעצר בבקו"ם...

יום ראשון אני בוודאי יהיה שם, אחרי הוועדה רפואית וקצינת ת"ש, כמובן אם אני לא יצליח.

 

יוסי בלנו שקרבי זה הכי חרא בשבילו אחי!

[Liran_a]

נניח והגעתי לבקו"ם, ולא הצלחתי לצאת מהשירות הקרבי, אני יעמוד על שלי. אף קצין מושתן לא יקבע לי מה אני יעשה בשלוש שנים הבאות, כי אני יודע לאן אני מתאים. אני ישמע אותו צועק עליי, אבל בראש שלי תהיה מחשבה אחת, אם אני יעמוד בצעקות של החמור הזה

 

תשמע, אני חושב שע"פ העובדה שהרבה אנשים מתפנים בסוף לקרבי, הצבא יודע בדיוק מה לעשות לכאלה שמסרבים להתפנות, כמוך. ואני לא מדבר רק על צעקות. אני בטוח שהם ימצאו דרך ללחוץ עליך שתתגייס לשם, אם לא - אז יופי לך. אבל כמו שאמרתי - זאת עובדה שהרוב מתפנים...

 

מה שמפליא אותי זה שאתה כל כך בטוח בעצמך, למרות שאתה לא יודע כלום על מה שיקרה שם. העובדה היא שלוחצים חזק על הסרבנים, ובסוף הרבה מתפנים, אז איך אתה יודע שאתה תהיה זה שלא יתפנה ? אתה יכול לחזות את מה שיקרה שם ???

[YOSY_baleno]

נניח והגעתי לבקו"ם, ולא הצלחתי לצאת מהשירות הקרבי, אני יעמוד על שלי. אף קצין מושתן לא יקבע לי מה אני יעשה בשלוש שנים הבאות, כי אני יודע לאן אני מתאים. אני ישמע אותו צועק עליי, אבל בראש שלי תהיה מחשבה אחת, אם אני יעמוד בצעקות של החמור הזה

 

תשמע, אני חושב שע"פ העובדה שהרבה אנשים מתפנים בסוף לקרבי, הצבא יודע בדיוק מה לעשות לכאלה שמסרבים להתפנות, כמוך. ואני לא מדבר רק על צעקות. אני בטוח שהם ימצאו דרך ללחוץ עליך שתתגייס לשם, אם לא - אז יופי לך. אבל כמו שאמרתי - זאת עובדה שהרוב מתפנים...

 

מה שמפליא אותי זה שאתה כל כך בטוח בעצמך, למרות שאתה לא יודע כלום על מה שיקרה שם. העובדה היא שלוחצים חזק על הסרבנים, ובסוף הרבה מתפנים, אז איך אתה יודע שאתה תהיה זה שלא יתפנה ? אתה יכול לחזות את מה שיקרה שם ???

 

אני יודע בדיוק מה עושים למי שלא רוצה להתפנות, ואני יודע שאני נחוש בדעתי ואני לא יתפנה כי אם אני יתפנה אני יצעטר במשך 3 שנים על הרגע שהתפנתי, וזה יגרום לי להיות חזק ולא להשבר.

כנראה מי שנשבר אין לו מספיק כוח רצון להתנגד, ולי יש. כי אני יודע שאם אני לא יתנגד, זה יהיה גרוע יותר, בשבילי בכל אופן.

[LiranAr]

גועל נפש אה?

כן עדיף שכן הייתי מגיב לשרשור הזה

שאנשים יראו שצבא הוא לא הדבר הכי חשוב שיש .

ושידעו שיש להם ברירה אחרת חוץ מלהרוג אנשים ולההרג בשטחים.

יש להם ברירה אחרת , בין אם הם רוצים ליהיות קרביים בין אם הם רוצים ליהיות

ג'ובניקים .

 

מי אתה שתגיד לי חבל על הכסף שאני מקבל?

מי אתה? אתה יודע מה אני עושה בצבא ? אתה יודע ?

אתה לא יודע שום דבר .

אז אחרי הכל מי חבל שהגיב לשרשור הזה.

 

אתה לא מבין לאט לאט נעלמת מהמדינה שלנו תחושת "טוב למות בעד ארצנו"

לא , לא טוב למות בעד ארצנו , טוב לחיות בערכים שאתה קובע לעצמך - טוב לחיות

בחיים שאתה קובע לעצמך.

 

שוב אני אומר כל אחד שהולך להתגייס שיעשה מה שהוא רוצה , ולא שלא ישמע לי

או לדבריו של אייל , שישמע לליבו שיוביל אותו.

 

מוריד את ערכי אייל? , מה מוריד ? הדעה שלי , כן הדעה שלי היא כזו

הדעה שלי היא לא ליהיות במערכת צבאית בצורת ההתנהלות הנוכחית שלה.

כן זה אני מה לעשות ואיתי עוד עשרות אלפי אנשים .

אבל לפחות אני תורם במה שאני יכול , וכמובן מעל הכל מעריך את אלו שכן עושים.

 

היה שלום.

 

תשמע, אני לא יודע מה אתה עושה בצבא אבל העובדה שאתה מגיב בפורום כבר מהצהריים, אומרת שאתה לא עושה כלום כל היום ואתה נטל על המערכת.

 

בנוסף,התגובה שלך גרמה לי להבין דבר אחד חשוב:

אחד הדברים שהצבא עושה זה לחשל אותך ולהפוך אותך לאדם בוגר.

לצערי הרב , מתברר שלא עברת את התהליך הזה.

וחבל מאוד

 

נתחיל בך אריאל , אתה יודע על מה אני חושב? אתה יודע שאני חושב על התחת שלי

בלבד , אחרי הכל אתה יודע שאני חזרתי לצבא למרות שלא הייתי חייב - הייתי יכול פשוט

לצאת , אז נכון אולי אני לא הרבה שעות בצא אבל תאמין לי אני תורם כמה שאני יכול

אני אכן תורם זה שזה 4 שעות זה בהתאם ליכולת שלי ומה שאנשים בעלי תפקידים

החליטו שאני יכול לעשות.

 

שוב אתה מדבר שטויות , מה שהמשפחה לא עשתה? , בוקר טוב אני בא ממשפחה שהצבא

זה אחד הדברים החשובים ביותר , אבא שלי היה ביחידה מאד מובחרת , והמשפחה

שלי בגדול היא בעד צבא - אבל אני לא - מה לעשות לי יש דעה שאומרת אחרת .

אבל עדיין אני עושה את הצבא שלי .

 

 

אייל , כמו שכתבתי לאריאל זה שאני בצהריים פה , זה לא אומר שאני לא עושה כלום

בצבא , גם ב 4 שעות אפשר לעשות הרבה ואני אכן עושה - אבל יש לי מגבלות מסויימות

( לא פיזיות ולא נפשיות) שלפיהן אני לא יכול לעשות יותר שעות ואני לא יכול לעשות לילות

וכו'

נטל על המערכת , מעניין שאתה אומר את זה - בתור אחד "שהתחשל" על ידי הצבא

הייתי בטוח שלא תעסוק בניחושים חסרי בסיס.

 

לא עברתי את תהליך החישול? על איזה חישול מדובר? - חישול כזה שרק חלק

קטן מן האוכלוסיה עובר? , חישול שמרבית אזרחי העולם לא עוברים ועדיין הם אנשים

מבוגרים ? חדל שטויות.

[sronis]

אייל , כמו שכתבתי לאריאל זה שאני בצהריים פה , זה לא אומר שאני לא עושה כלום

בצבא , גם ב 4 שעות אפשר לעשות הרבה ואני אכן עושה - אבל יש לי מגבלות מסויימות

( לא פיזיות ולא נפשיות) שלפיהן אני לא יכול לעשות יותר שעות ואני לא יכול לעשות לילות

וכו'

נטל על המערכת , מעניין שאתה אומר את זה - בתור אחד "שהתחשל" על ידי הצבא

הייתי בטוח שלא תעסוק בניחושים חסרי בסיס.

 

לא עברתי את תהליך החישול? על איזה חישול מדובר? - חישול כזה שרק חלק

קטן מן האוכלוסיה עובר? , חישול שמרבית אזרחי העולם לא עוברים ועדיין הם אנשים

מבוגרים ? חדל שטויות.

 

חדל ז**** שכל. אני יודע יפה מאוד מה אתה עושה בצבא, וזה כלום. ורק לצורך העניין - אם אין לך מגבלות פיזיות או נפשיות - איזה מגבלות בדיוק לא מאפשרות לך לעשות יותר שעות או לעשות לילות?

 

בנוגע לחישול של הצבא - תתפלא אבל זה נכון. תראה את ארצות הברית, תקלוט איך אנשים בגיל 21 בערך מתנהגים שם - הילדותיות והטיפשות פשוט חוגגים...

 

רוני

[LiranAr]

אייל , כמו שכתבתי לאריאל זה שאני בצהריים פה , זה לא אומר שאני לא עושה כלום

בצבא , גם ב 4 שעות אפשר לעשות הרבה ואני אכן עושה - אבל יש לי מגבלות מסויימות

( לא פיזיות ולא נפשיות) שלפיהן אני לא יכול לעשות יותר שעות ואני לא יכול לעשות לילות

וכו'

נטל על המערכת , מעניין שאתה אומר את זה - בתור אחד "שהתחשל" על ידי הצבא

הייתי בטוח שלא תעסוק בניחושים חסרי בסיס.

 

לא עברתי את תהליך החישול? על איזה חישול מדובר? - חישול כזה שרק חלק

קטן מן האוכלוסיה עובר? , חישול שמרבית אזרחי העולם לא עוברים ועדיין הם אנשים

מבוגרים ? חדל שטויות.

 

חדל ז**** שכל. אני יודע יפה מאוד מה אתה עושה בצבא, וזה כלום. ורק לצורך העניין - אם אין לך מגבלות פיזיות או נפשיות - איזה מגבלות בדיוק לא מאפשרות לך לעשות יותר שעות או לעשות לילות?

 

בנוגע לחישול של הצבא - תתפלא אבל זה נכון. תראה את ארצות הברית, תקלוט איך אנשים בגיל 21 בערך מתנהגים שם - הילדותיות והטיפשות פשוט חוגגים...

 

רוני

 

 

תודה רבה רוני על עוד תגובה מיותרת ממישהו אשר "מנחש" את תפקידי

לפני שאני אגיב לך תפרט לי בבקשה מה אני עושה בצבא:

 

אני מחכה

 

 

וכן יש מגבלות מעבר למגבלות פיזיות , לך אולי אין אותן מה לעשות...

עזוב ארה"ב למרות שלא מסתדר לי 240 מליון אנשים ילדותיים , מה בנוגע לאירופה.

 

 

עדיין מחכה לתגובה שלך של מה אני עושה בצבא , תסביר לי.

[sronis]

בנוגע לתפקיד - זה לא ממש משנה מה ספציפית אתה עושה, כשאתה מספר לי שלא היית כל השבוע בצבא, ובמקום זה עבדת בקייטרינג, ולאף אחד שם לא אכפת שאתה לא מגיע, ואתה מקבל על זה כסף, אז באמת שזה לא משנה מה אתה עושה.

 

בנוגע למגבלות: לצורך קבלת פטורים מסוימים בצבא יש שני סוגי מוגבלויות (ודרך אגב, זה מושלך לכל תחום בחיים):

 

מגבלה פיזית

ומגבלה נפשית.

 

בפיזית מטפל הרופא, בנפשית הקב"ן.

 

אם אין לך אחת מאלו, אין לך שום בעיה למלא כל תפקיד ללא פטורים.

 

זה הכל.

 

רוני

[LiranAr]

בקשר לשבוע ההוא , נכון נותנים לי לעיתים כאלו דברים וכל זאת במסגרת

המגבלות שאתה אומר שאין לי - מיד נגיע אליהם.

בכל מקרה מידי פעם אני מקבל חופשים כאלו לעבוד , מצד שני שאני בצבא אני עושה

כמה שאני יכול , ויש לי עבודה - כמי שמכיר אותי רוני , אתה צריך לדעת שאני הבן

אדם האחרון שיהיה עצלן - בחיים שלי לא פחדתי מעבודה - פיזית משרדית , ארגונית

ובחיים שלי לא גלגלתי הלאה דברים שאני צריך לעשות.

 

כרגע אין לי שום מגבלה לא פיזית ולא נפשית , אבל יש לי מגבלה גדולה

עוד יותר שהצבא בעצמו אישר ואני לא המצאתי דבר - ת"ש - יותר מזה אני

לא אוכל לפרט כי זה כבר אישי ( לך אני מוכן להגיד ) , המגבלה הזו כולל

שעות נוחות , אישור עבודה , פטור מלילות ועוד..

ויש אפילו כמה דברים שוויתרתי עליהם שכל בן אדם אחר היה לוקח .

זה שלך אין את הבעיות הללו אני שמח בשבילך ,באמת ואני מקווה שלאף

אחד אחר גם לא יהיו את הבעיות הללו.