מה לכל הרוחות אני תקוע בתחביב הזה ומה בעצם מדליק אותי???

[Guest AKICHU]

לא ברור...? האקדח בתא הכפפות של הרולס-רוייס

 

פרשתי לישון... (בלי מרצדס, בלי אקדח ובלי בחורה)

תנחומי....

אירית

[Fitch]

גם אני, מרגע שקראתי את השרשור הזה, עשיתי חושבים - למה כל זה מושך אותי כל כך? ועד שהגעתי לתשובה, בא עידן והקדים אותי. במילה אחת - תמימות. ואני כתמים, אוהב מכוניות תמימות, כשרכב ספורט היה בעל 60 כוחות סוס ונחשב לטיל, זה נחמד. חוץ מזה, עוד סיבה לאנשים לצחוק עליי, אז למה לא?

[השושנים]

הסיבה שלי? אז ככה

 

מכונית, כל מכונית היא בעצם אמירה על בעליה, היו המון מחקרים בנושא, אין לי כוונה להיכנס אליהם כרגע.

ערך המוסף שלי בעצם היא שלדעתי (הנגזרת מאהבה לתחום המוטורי כולו) המכונית האמיתית, התרחקה

מחובב הרכב המצוי. כי בודדים הם המאושרים שיכולים לקנות רכב שבאמת הם רוצים... לא צריכים , לא יכולים להרשות לעצמם, לא מה יחשבו השכנים... פשוט מה שהם רוצים... קיים הבדל גדול בין מה אני רוצה למה אני צריך ומה אני נוהג ולפער הזה אני קורא פער התיסכול, הפשרה בין הרצוי למצוי,

המכוניות של היום הן מכוניות יעילות, מהירות, ממוזגות, אבל עם יד על הלב כמה מבנינו יעזו לפרק מנוע של BMW Z-1 מה שאומר שבבעיה הראשונה היא תימסר למכונאי לטיפול, כך שהקשר בין בעל הרכב לרכב עובר דרך יד שלישית... אני כילד, למדתי לזהות את הרעש האופיני לפרינץ 1000 של אבי, כשהיה נכנס לחניה על פי הרעידות של החלון שלי... היום עם כל התקנות של איכות הסביבה איזה ילד יבחין בין האוטו של אבא למזדה של השכן? (קרוב לודאי שיהיה רק הבדל בצבע ביניהם) ברכב אספנות הדבר שונה כל אחד (וסיבותיו עימו) יכול למצוא את הרכב שהוא רוצה (תישאלו את ליאור) הוא מפשיט אותו עד לבורג האחרון, הוא יודע באיזה שמן הרכב מרגיש הכי טוב, הוא מכסה אותו בלילה (יש כאלה שמצרפים נשיקה.... אבל הם לא יודו בזה...) הוא בחר לו את השמפו הכי מפנק, הוא מנקה את חלקי האלומניום הניסתרים שלו (מי אמר ליאור?) בלילה מאוחר אחרי שכולם נירדמו הוא משנן את הנתונים של הספק המנוע ביחס לטמפרטורת העבודה... הוא יכול לאתר חלקים לרכב גם בקצה העולם ועוד קצת ומוכן לשלם עליהם פי חמש ממה שהיה משלם על רכב חדש...זה הקשר בין האדם למכונה ואני בטוח שאם תישאלו את החברים הרי שכולם יגידו שלרכב שלהם יש נשמה, יש אופי (בעלי ההארלי והאלפות עשו מזה קריירה)

שהוא פועל לפי מצב רוח... לאדם מהישוב הרכב הוא עוד מכשיר להגיע מנקודה א' לנקודה ב' וברוח התקופה הוא מחפש את הרכב שיעשה זאת הכי טוב עבורו, הכי זול והכי יעיל... ובדיוק בגלל זה אבדה הרוח הראשונית המקורית של המכוניות עם נשמה... היצרנים הבינו זאת והפנימו, והם מיצרים רכבים לפי דרישת הלקוח (אפרופו, חשבתם על זה שאצלי בעבודה הלקוח תמיד טועה!) רכב נטול נשמה

ולכן אין ברירה מי שמחפש נשמה צריך לנבור בעבר....רן

[צאוצסקו]

ואני מתגעגע לאפורקה הסוסה שגררה את העגלה עמוסת חבילות חציר.

כן נהגנו בסוסה בשדות הכפר אמנם היה לה רק כח סוס אחד אבל כמה שאהבה

אותנו ילדי הכפר וכמה שמחה בבקר כשבאנו לאורווה להוציאה ליום עבודה.

מאף מכונית הטובה ביותר לא נקבל יחס כזה.

ובליל סער גשום עמדנו בוכים סביבה באורוותה עת החזירה נישמתה לבוראה

ניפרדנו ממנה ומעידן התמימות גם זו וגם זה לא ישובו עוד.

עצוב