גיבוב ההודעות. בנצי שוכח. הגיבוב זוכר

[בנצי]

נכנסו ביונדאי? תענוג. בקרוב אצלי

[Applez]

אם היית רואה באיזו פאניקה הייתה שוכרת הרכב היית מבין שזה לא תענוג.

 

ייצא לי לרסק כמה מכוניות בחיים, 2 יונדאי אקסנט צבאיות ואאודי.

[בנצי]

גם לי, יש משהו מרגש בזה, מעין סלואו מושן.

הרכב הראשון היה פונטו ספייס חדשה.

לאחר מספר חודשים דייהטסו סיריון.

זה לפני גיל 18.

אח"כ השבתתי M3 ואני לא חושב שהמשכתי לאנשהו מאז.

את הקיימן החלקתי על אי תנועה והורדתי כמה תמרורים אבל זה היה בכוונה, האשה עיצבנה אותי אז הרמתי אמברקס ביציאה מהכביש המהיר על 100 קמ"ש בערך.

[Applez]

יונדאי אקסנט זה רכב בלתי נשלט,בעיקר שיש,לו צמיגים שחוקים והכל רועד ומרגיש שעוד שנייה יתפרק.

אחת השבתתי בנס הרים ועוד אחת בסיבובים של ים המלח.

 

את האאודי ריסקתי לתוך כיכר אחרי שפגעתי במדרכה,זה היה לפני 18,רכב חדש בן חודשיים..כל כך פחדתי מהתגובה של אבא אבל למרבה ההפתעה הוא צחק וקנה 156 אותה כבר לא הצלחתי לרסק

[Danix60]

תודה לכולם, נשבע שאוהב אותכם !! 3>

[Nightstalker]

דניקס מזל טוב !

ג'יימס,

לא גיבבת מהשטח אתמול, איך היה?

[ishayk]

מזל טוב דניקס! תהנה מהגיל הזה עד כמה שאפשר!

מקווה שיהיה בסדר בסופ"ש, מקסימום תלך לצימר בערד :~

[renault5]

מזל טוב דניקס.

[Danix60]

תודה לכם !

[GhostBuster]

למה נראה לכם שיש לי במוו? יש לי לקוחה שקנתה לבן שלה 316 ועשתה לו ביטוח מקיף. הוא בן 18, נהג חדש וכמובן נהג צעיר. עלה לה 8000 ש"ח ביטוח מקיף לשנה. מוזר שבלוקומוביל זה כזה יקר.

 

דניקס, מזל טוב!! מי ייתן ויהיה לך תמיד אוקטן גבוה במיכל, מספיק צמיגים לשרוף, בוכנות מחוזקים וטלטלים מחושלים, ושתמיד יצליח לך הדונאט.

[בנצי]

יום חמישי בערב היא רבה איתי, התלבשה פצצה ליציאה ונעלמה, אני כמובן נשארתי בבית, הלכתי לישון בחדר האורחים, זאת לא הייתה תקופה בשבילנו, אז כבר גיבבתי על זה שאני בקרוב אעזוב, כבר הייתי על הקצה, אפילו מצאתי מקום חדש לגור בו בשכונה, ככה כל מה שמוכר ישאר לי בהישג יד, 2 רחובות מהבית, אחוזה ישנה עם מרפסות שמשקיפות על כל העיר, לגור עם שותפה שאוהבת קפה וסיגריות.

נרדמתי, ישנתי טוב באותו הלילה, בשעה 4 בבוקר התעוררתי כשהדלת נטרקה בחוזקה, היא עלתה במדרגות שיכורה ונכנסה לחדר בוכה, כל הסנטר שלה מפוצצת, דם על הצוואר, חתך עמוק ופתוח, שאלתי מה קרה והיא אמרה שהיא יצאה עם חברות לבר ונפלה בדרך לאוטו, אני מסתכל על השעון ואומר לה שכל הברים סוגרים ב2, למה החברות לא לקחו אותה לבית החולים? היא מגמגמת ואומרת שהיא התרחקה מהם, אבל היי, עכשיו 4, אה, נסענו למסיבה בבית של כמה אנשים שהכרנו בבר, אה כן? עם מי היית? היא אומרת שמות, אני אומר שאתקשר עכשיו לשאול איזה מן חברות הן, והיא אומרת לא הייתי איתן, בקיצור אחרי שאני מתחקר אותה היא אומרת לי שהיא יצאה לבר (פיק-אפ בר ידוע), הכירה כמה אנשים הלכה אליהם הביתה למסיבה.

ירדתי איתה למטבח, פתחתי את מגירת התרופות הענקית והתחלתי לטפל בחתך על פניה, ניקיתי את הדם והדבקתי את הכל בצורה מקצועית, מזגתי לה מים ונשארתי רגוע, אני חייב לציין שהסיבוב השני במערכת היחסים שינה אותי, הפכתי לאדם די רגוע, למדתי להחזיק את כל החרא בפנים בלי להתפוצץ, מי שזוכר, בפרידה הראשונה שלנו פינקתי את עצמי עם E550, לא יצאתי כמו עכשיו, פשוט נכנסתי למוד של עבודה.

בכל מקרה, עליתי לחדר השינה של האורחים ונכנסתי למיטה, היא באה, נכנסה ואני בפנים רותח, חיבקה אותי והלכה לישון.

בבוקר קמתי מוקדם ונסעתי לעבודה, זה היה יום שישי יפה, לקחתי את הג'יפ, נסער, עצבני ופוצצתי את המערכת עם שירים שמרגיעים אותי ברגעי משבר, אספתי לקוח (חבר טוב שגם עובד איתה בבית החולים) ומסענו עם הג'יפ לקניות, דיברנו על הדרך, הוא אמר לי, בן אתה חייב לעזוב, היא ממוטטת אותך לאט לאט, היא התקשרה וצעקה עליי שאני צריך לקחת אותה לבית החולים, אמרתי לה שתתקשר לחברים שלה שיקחו אותה וניתקתי.

 

לבית החולים היא נסעה לבד, בעודי מטייל עם בוב בחנות הטלפון צלצל, עניתי, אני בהריון היא אמרה לי, אני בדרך הביתה.

ניתקתי, עמדתי בשוק, בוב שאל אם הכל בסדר, אמרתי לו כן, היא בהריון, קיבלתי ממנו חיבוק ו"מזל טוב", נחנקתי.

הוא אמר לי, בן, זה יכול להיות הדבר שיעיר אותה, היא לא מעריכה אותך ומזלזלת בך אבל היא אוהבת אותך.

נסעתי הביתה, היא שכבה על הספה, תפרים בסנטר, חיבקתי אותה והלכתי להכין תה, ישבנו על הספה מכורבלים ודיברנו, אמרתי לה שאני אוהב אותה, שנתחתן והכל יהיה בסדר, היא אמרה לי שהיא פוחדת שהיא לא יודעת, חיבקתי אותה חיבוק אבהי, אני ידוע בתור מחבק סדרתי, אבל בשבילה שמרתי תמיד את החיבוק המיוחד. התוגנית לסופ"ש הייתה שבשבת אנחנו נוסעים לסנטה ברברה, לחברה הכי טובה שלה יש יומלדת, לא מזמן היא ילדה את הילד הראשון שלה ועכשיו היא רוצה להתפרע, יש אוטובוס מסיבות, ארוחת צהריים במלון מפואר וביקור בכמה יקבים, אמרתי לה שנחשוב על הכל בסופ"ש, שניקח את הכל רגוע ושהכל יהיה בסדר.

 

אני התרגשתי מאוד, מי שזוכר את סיפור האשכים שלי, אני תמיד פחדתי שלא אוכל להביא ילדים לעולם, הייתי מאושר באותו יום שישי, גאה, מאוהב ומאושר.

 

העברנו את הלילה מכורבלים על הספה, רואים פרקים ישנים של "I LOVE LUCY", כמה אוכל הזמנתי באותו הלילה, זה היה הלילה המאושר האחרון שלי.

בשבת בבוקר, התארגנו ויצאנו לכיוון נקודת המפגש, קפה בדרך, קפצתי כמו מטורף כאילו היא מינימום בחודש תשיעי, פותח לה את הדלת של האוטו, מקרקר אחריה כמו תרנגול, הגענו כמעט כולם שם, אנשים שהיא דאגה להרחיק ממני בטוענה שכולם לא אוהבים אותי או משהו כזה שהיא הייתה אומרת רק בשביל להצדיק את עצמה ואת השגעונות שלה. לבושים יפה וקייצי, כולם היו חמים ואוהבים, באמת ששמחו לראות אותי, יצאנו לדרך, הבקבוק הראשון של השמפניה נפתח, סירבנו בנימוס, היא אמרה שלא תשתה באותו היום ואני אמרתי שאעשה את אותו הדבר, קצת מאעפן בטיול לייקבים היפים של סנטה ברברה, אבל היי.... עוצרים בתחנה הראשונה לאסוף עוד כמה אנשים על הדרך, חלק יורדים לעשן, הסתכלתי עליה ושאלתי אם היא רוצה לבוא לעשן, היא אמרה לא, אמרתי בסדר ונשארתי לשבת לידה.

תמיד ידעתי שהיא מחפשת סיבות לריב, תמיד נמנעתי ממריבות, גם כשהיו לי סיבות מאוד מוצדקות, אני הבטחתי לעצמי להיות אדם טוב יותר בשבילה ובשבילי, אבל באותו היום ממש הופתעתי.

כולם עולים לאוטובוס וממשיכים בדרך, לפתע היא לוחשת לי באוזן "אני שונאת אותך", "רצית לרדת לעשן רק כדי להיות עם החברות שלי", אמרתי לה בנימוס שאני לא מבין על מה היא מדברת ואפילו לא שאלתי אם אני ייכול לרדת לעשן לבד, שאלתי אם היא רוצה ללכת לעשן, מה גם שלא הלכתי לאף מקום ונשארתי איתה באוטובוס.

מאותו הרגע הכל התחיל להתחרבן, כמו כדור שלג ענקי, היא התחילה לשתות, השמפניה זרמה, היא צובטת אותי ולוחשת לי קללות באוזן, מכיוון שלא רציתי לריב וגם ממש לא רציתי לשתות, עברתי לצד השני, ליד הבר ופשוט לקחתי פיקוד על הבקבוקים, והיא שולחת לי מבט רשע, ככל שהיא שותה יותר הלחישות שלה הופכות רמות יותר ורעות יותר, בפנים אני מתפוצץ אבל על הפנים חיוך, משדר עסקים כרגיל, לא עונה, בסה"כ מבקש ממנה להפסיק, אמרתי לה, יש לך בעיה איתי? מעולה, תחכי שנגיע הביתה ותוציאי הכל, אנחנו ביומולדת של חברה שלך, אל תהרסי את זה.

לא הזיז לה כלום, אני מנסה להתעלם אך המתח באוויר נראה לעיני כל, היא באה לשבת לידי, שוב צביטות, שוב מילים פוגעניות על כמה אני לוזר ואפס ובלה בלה בלה, ואני, כלום, אומר לה "מותק, אני אוהב אותך, מה לעזאזל את רוצה ממני?" פשוט אל תדברי אליי.

היא הפסיקה, המשיכה לשתות ואז היא התקרבה אליי ואמרה לי את המשפט שילווה אותי עד ליומי האחרון, משפט ששבר אותי בצורה שאני אנ=פילו לא יודע איך לתאר, היא אמרה לי "אני לא יכולה לחכות להרוג את התינוק שלך ולמצוא גבר אחר שיכניס אותי להריון", בלעתי את הרוק, אני בחור חזק מאוד מבחינה מנטלית והרגשתי שעוד רגע אני מאבד את זה, נשכתי את השפה, זה תמיד עוזר לי כשאני מרגיש שאני מתחיל לאבד את הפוקוס.

הסתכלתי לה בעינים ואמרתי לה תודה, קמתי והלכתי לכיוון הדלת, האוטובוס בנוי כמו לימוזינה, ספה אחת ענקית בצורת U, נעמדתי ליד הדלת ופתאום כל הרעש, הדיבורים, המוזיקה, הכל פשוט נעלם, הבטתי בנוף שנמרח במהירות, בכל הירוק, שדות, בתים, גבעות, ופשוט נשמתי.

בחיי קיבלתי מהלומות רבות, נפגעתי מהמון אנשים קרובים, אנשים שאהבתי וכיבדתי, אבל היא, היא הייתה מושא הערצתי, היא הייתה איש סודי, חברי הטוב ביותר, האדם איתו חלקתי את פחדי, אהבתי, נבכי נשמתי, רגעי האושר, הזעם הכל, העולם שלי סבב סביבה כמו השמש, אהבתי לקום לפניה בבוקר, להסתכל עליה ישנה, לראות את החיוך הזה כשהיא מתעוררת ומושיטה את ידיה אליה בשביל חיבוק, בכל יום חיכיתי להגיע הביתה, אליה.

באותם הדקות שבהיתי בנוף הכל חלף לי מול העינים, המשפט הזה לא עזב אותי, הדהד לי בראש וטרף את דעתי.

בן, בן, יד על הכתף, זה היה דיוויד, הכל בסדר? כן עניתי, סתם יש לי סחרחורת, הכל טוב, הוא הגיש לי בקבוק מים.

ישבתי וחזרתי לעולם המסיכות, שוב אני מחייך, שוב אני חברותי, שיחות שטות על אה ודה, מדי פעם אני מישיר מבט אליה ומתנפץ, היא מחזירה לי מבט עם עינים ריקות, להבה יוקדת ששורפת אותי.

השמפניות נגמרו, עוצרים בתחנת דלק ואני ודיוויד הולכים לסופר הסמוך, אני מתעניין בתינוק שנולד לאחרונה, והוא כולו מאושר מספר לי על הכל, עיניים מבריקות, הוא שמח, אני שמח בשבילו, הוא לא יודע ששלי בהריון, הוא לא יודע מה עובר עלי, אני מחבק אותו ואומר לו שאני ממש מאושר ושאני מצטער שלא יצא לי לעצור לבקר, אתה יודע עבודה וכד' (שיקרתי, היא לא רצתה שאבוא איתה), קנינו כמה בקבוקים של ווב קליקו וחזרנו לאוטובוס, הספקתי לעשן 2 סיגריות לפני שעליתי בחזרה לאוטובוס, ראיתי אותה, עומדת עם החברות שלה בקצה של החניון, מעשנת סיגריה וצוחקת.

הנסיעה ממשיכה, וכך גם מסע ייסורי, שוב הלחישות באוזן, שוב אני שומע איך היא צריכה גבר כזה וגבר כזה וכמה שאני אפס...

מגיעים לייקב הראשון, אני מתנדב לסייע בניקיון של האוטובוס, מעשן סיגריה עם הנהג על הדרך, מתלוצץ קצת, מנסה לשנות כיוון חשיבה,

נכנסתי לייקב, אנחנו קבוצה של כ14 איש, טעימה ראשונה, מסבירים לנו על הייקב על היין, היא לוחשת מאחורי כמה שהיא שונאת אותי ואני פשוט זז ממנה.

ואז היא התחילה לספר לכולם "בעלי ואני היינו באים לפה הרבה, ייקב מאוד נחמד, הוא היה גבר מקסים" והיא עושה את זה בקול רם, פה כבר מבטים רבים התחילו להיזרק לכיווני, התהלכתי לכיוון היציאה האחורית, אני לא צריך רחמים של אף אחד, התהלכתי לי בחצר היקב, כוס של יין אדום, סיגריה, הנוף הרג אותי, כמו ציור, אני מתהלך לאיטי על כביש עפר, פתאום אני שומע מישהי קוראת בשמי, הסתובבתי, חברה שלה ניגשת אליי, שואלת מה קרה?, אמרתי לה שאני לא יודע, אני אוהב אותה, למה היא כ"כ רעה אליי? היא אוהבת אותך, היא פשוט פגועה ממשהו.

ממה לעזאזל? ממה? אני לא יודעת, לך אליה ותגיד לה שאתה אוהב אותה, פה נשברתי והרגשתי איך דמעות עומדות לי בקצה של העין, זהו.

אמרתי לה, אני אוהב אותה, זה לא מעכשיו, כבר הרבה זמן שהיא מתייחסת אליי כמו לזבל, מתהפכת בכל יום, קוראת לי בשמות, שוברת אותי ואני בא ומתקן את הכל, לא כבוד, לא אגו, רק אהבה נתתי לה, למה???

בבקשה בן, לך תדבר איתה.

חזרתי לביניין היא ראתה אותי הולך פנימה עם חברה שלה, ניגשתי אליה ואמרתי לה שאני מאוד אוהב אותה ואם משהו מפריע לה אני פה בשביל להקשיב.

היא ענתה לי בשקט - אני שונאת אותך.

עוברים למבנה השני, נדבקתי לגברים שבחבורה, טועם עוד יין ועוד יין, מדסקס יינות עם אנשים בייקב, יש מעין דוכן מזכרות, קניתי מתנה לבעלת האירוע, מזלף מכסף טהור מעוצב כראש של סוס, קניתי לי שור אחד על הדרך.

יוצאים החוצה, שולחנות קק"ל מתחת לעץ ענק, כולם יושבים עם כוסות, ברקע וואדי קטן וירוק עם חוות סוסים בקצהו, אני מדבר עם כמה מהחברות שלה, על עבודה, על עסקים, מתנהג כאילו כלום והכל בקלאס. היא ניגשת אליי ושוב מקניטה אותי. זה פשוט לא נגמר.

מהייקב הזה נסענו למלון לאכול צהריים, הם סגרו חלק מהמסעדה בשבילנו, שולחן ענקי, כולם יושבים, אני יושב לידה, היא צובטת אותי מתחת לשולחן, מזמינים אוכל, אני קם לשירותים, הם בקצה השני של המלון, יש מסדרון צר מהלובי, בצאתי מהשירותים היא עומדת במסדרון, אני הולך והיא מתקרבת אליי , אומרת לי אתה לא ממשיך בטיול, אתה נשאר פה, אמרתי לה בסדר, אין בעיה, לא מספיק טוב בשבילה לשמוע את מה שהיא רוצה, היא מושכת לי את החולצה ונותנת לי אגרופים על החזה, אני מסתכל אליה עם עינים מתות, אין בי כלום. הודף אותה והולך.

מסיימים לאכול, אני משלם עלינו ויוצא לעשן, כולם יושבים במרפסת השמאלית אני הלכתי לצד השני, מותש, יושב ומעשן לי לבד, חברה אחרת שלה ניגשת אליי, בן ממי, מה אתה עושה פה, כולם שם, נו יאללה בוא, אני קם בעושה מושכת אותי ומהלך למרפסת השניה, היא מסתכלת עליי ושואלת, איפה היית? אמרתי לה במרפסת השניה, כן ממש, חיפשתי אותך, אמרתי לה בסדר.

סיימתי את הסיגריה והלכתי לאוטובוס, ניגשתי לדיוויד ואמרתי לו שאני לא ממשיך איתם, שאני לא יכול יותר ושאני ממש מצטער שהרסתי להם את הטיול, אני אקח מונית מפה, הוא מסתכל עליי במבט מופתע ואומר לי - בן, אני ממש מחזיק ממך, ראיתי מה היא עושה לך ואתה ממש התנהגת בצורה בוגרת, בוא איתי, נכנסנו לבר של המלון, הוא הזמין לי דרמבוי ומשהו בשבילו, ישבנו ודיברנו, הוא שאל אותי מה לעזאזל אני עושה איתה? למה אני נותן לה להתנהג אליי ככה? הוא אמר לי שהיום הוא ראה את האמת, שאני ממש בסדר ושאין סיכוי שאני חוזר במונית.

משם הוא כבר עזר ככה להרחיק אותה ממני, הכל היה רגוע יחסית, בדרך חזרה היא כבר החלה עם השטויות שלה, לא מספיק האלכוהול, אולי נעשן קצת, יופי לך, היא כולה במצב רוח של מסיבה, אני מסתכל עליה והיא כמו איזו נערה שיכורה, מדי פעם היא זורקת לי איזו מילה מגעילה וצוחקת, אני מרים את הכוסית ומחייך.

בתחנה הראשונה ירדו כמה אנשים, נותרנו קבוצה קטנה שמורכבת בעיקר מהחברות שלה, היא באה מולי ואומרת לי, חכה תראה, יש כ"כ הרבה גברים שרוצים אותי, היא פותחת את הוואטסאפ, שולחת הודעות ואני לא יודע מה עוד. אני כבר לא מחייך יותר, פשוט מסתכל עליה במבט ספק פגוע ספק מרחם.

האוטובוס עצר בתחנה הסופית, אני עוזר עם הדברים, דיוויד ואני מושכים דברים הביתה, הוא לוקח אותי פנימה לראות את התינוק, התרגשתי.

הוא ליווה אותי החוצה אנחנו הולכים והוא אומר לי שהוא מצטער על כל מה שקרה היום, אמרתי לו שזה בסדר, עצרתי ואמרתי לו שהיא בהריון, הוא חיבק אותי ואמר לי שהם שם בשבילנו, אני חושב שלא היה לו משהו אחר לאמר.

הלכנו לרכב שחנה ברחוב ליד, היא פתאום נמרחה עליי, שיכורה, אוחזת לי את הזרוע, אני פותח לה את הדלת, היא נכנסת לאוטו ונוסעים הביתה, היא התחילה לדבר אליי, איך הרסתי את המסיבה ואיזו טעות זאת הייתה להביא אותי איתה, ידעתי שאני צריכה לבוא לבד, בלה בלה בלה בלה, שמתי מוזיקה והגברתי.

הגענו הביתה בסביבות עשר, היא שיכורה, הנעליים עפו ממנה ישר אחרי הדלת, היא עולה במדרגות ואני נשאר למטה, דלת נטרקת.

הלכתי לסלון הפעם, התפשטתי ונשכבתי על הספה, בבוקר אעזוב חשבתי לעצמי לפני שנרדמתי, בד"כ המחשבות לא נותנות לי מנוח אך באותו הלילה נרדמתי ברגע.

 

בשעה אחת היא מעירה אותי, זוז! היא מתיישבת ליד הרגליים שלי, אני שונאת אותך, אני שונאת אותך, אמא שלי צדקה, מה עשיתי? מה עשית לי? כולה רועדת, מקללת, צורחת, תוקפנית, הדלקתי את המצלמת ווידאו בטלפון, אמרתי שזאת הזדמנות טובה להסריט אותה שיכורה, כי בד"כ בבוקר היא לא זוכרת איך היא התנהגה אליי. הנחתי את הטלפון על השולחן והקלטתי אותה.

היא מקללת אותי, אני שונאת אותך, אני לא רוצה אותך, תלך עכשיו, תוך כדי שהיא נותנת לעצמה אגרופים בבטן, אמרתי לה, בבקשה, לכי לחדר, תני לי לישון, אני לא מרגיש טוב, אעזוב על הבוקר.

והיא לא מפסיקה עם הבלאגן, אמרתי בסדר, אני הולך עכשיו, התרוממתי, תפסתי את הג'ינס שלי ואת החולצה, התחלתי להתלבש והיא פשוט שרטה אותי בכל הגב והצוואר, לא התייחסתי, איך ששמתי את החולצה, השלב הזה כשאתה מעבר את הראש בתוך החולצה ואז יוצא לעולם... בום, היא נתנה לי אגרוף בשפה. אוקיי. לא מתייחס, עולה במדרגות, לוקח תיק גב וזורק בפנים כמה דברים, יורד במדרגות בזמן שכולה צורחת כמו משוגעת, תלך כבר אני שונאת אותך...

עוצר במטבח לקחת כמה דברים ואני מבין שהיא לא במצב טוב ואני לא יכול להשאיר אותה ככה, אמרתי לה שאני הולך, אם היא נרגעת.

היא צורחת וצורחת ואני אומר לה שוב שתירגע. פתאום פנסים מבחוץ, במטבח יש דלתות זכוכית גדולות שמובילות אל החצר, 3 שוטרים בחוץ, צועקים לי, לפתוח, משטרה.

פתחתי את הדלת, השוטרים נכנסים, מאירים עלינו עם הפנסים, השוטר שואל מה קרה האם בסדר, היא אומרת - לא קרה כלום, השוטר מסתכל עלי ואני אומר לו שהכל בסדר, רק מה? כל השפה שלי מנופחת וכל הפרצוף שלי דם, החולצה שלי ספוגה בדם מהשריטות, מפרידים ביננו, אותי מוציאים החוצה, אני סחי, מדבר לשוטר בנימוס בזמן שהיא צועקת.

ואז אני שומע אותה אומרת לשוטר שאני עשיתי לה את הנזק לסנטר (שהיא נפלה יום קודם), השוטר שאיתי מסביר לי שהשכנים שמעו המון צרחות וקראו למשטרה, הבנתי שהיא מנסה לסבן אותם עליי, הוצאתי את הטלפון והראתי לשוטר את הווידאו, הוא נכנס פנימה והשאיר את השוטר השלישי איתי בחוץ, בינתיים הגיעו עוד צמד שוטרים, היא אומרת גם לשוטר הזה שאני פתחתי לה את הסנטר, הוא מסתכל עליה ואומר לה - יש לך תפרים, זה לא מעכשיו.

מוציא אזיקים ואומר לה שתסתובב...

 

המשך יבוא.....

[v.michael]

דניקס מזל טוב, בריאות הצלחה ומאחל לך שכל התכנונים והחלומות יתגשמו השנה. אתקשר אליך להגיד מזל טוב אישית אחרי כמה סידורים במשרד.

[SlowRide]

איך אני קשור לכיפת ברזל ?

דרך אגב אחד התפקידים ביחידה שאני שואף להגיע אליה זה ניקוי תת מימי של ספינות.

 

צחוק צחוק, אבל תדע לך שצוללן לעבודות תת ימיות זה אחלה מקצוע.

[Nightstalker]

בנצי אני כנראה לא מעודכן, ממתי יש לך מישהי קבועה?

[yulianx]

בנצי,זה אחד השירשורים הארוכים שאי פעם קראתי פה בפורום,ועם זאת כול כך מעניינים,אני מת להגיב לך על מה שרשמת,אבל אשמור את תגובתי לאחר סיום הדברים שלך.