Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

פוסטים מומלצים

  • תגובות 32.2 אלף
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

  • locomotive

    3548

  • rupni

    2410

  • SlowRide

    2157

  • Danix60

    1767

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

תמונות שפורסמו בשרשור

פורסם

אמשיך עם סיפורי חו"ל

 

אחרי הצבא טסתי לאוסטרליה. חלמתי על הטיול הזה במשך שנים. אחרי שלושה ימים בסידני להצטיידות מצאתי עצמי בקצה העיר עם אצבע מונפת. טרמפים לאורך החוף המזרחי. כמויות הסיפורים והחוויות יכולות למלא ספר, אם אחליט יום אחד לשבת ולכתוב. האמת שהרבה כבר שכחתי, ואת היומן איבדתי כנראה.

 

אבל הנה אחד שלא אשכח: באיזו עיירה קטנה שרציתי לחיות בה כל החיים (כמו הרבה עיירות באוסטרליה) הלכתי בערב לפאב. בכניסה היה שלט שיש הופעה הערב, John Malcolm. אמרתי יאללה, תהיה קצת מוזיקת בארים, קצת קאברים, קצת בלוז. על הבמה הקטנטנה שלוש גיטרות אקוסטיות. כמה מיתרים הוא כבר קורע? יושב על הבר, מציק לכבד.

 

האור מתעמעם, ועולה בחור עם שיער ארוך. מסדר קצת כבלים, מתקן מפוחית לצוואר, ותוף רגל. לוקח את אחת הגיטרות ומתחיל. מאותו רגע ועד שעתיים אחרי, לא יכולתי לנשום. מדובר על הגיטריסט הכי טוב שראיתי אי פעם בלייב. רוק/בלוז/פולק/פלמנקו מקורי, אפילו הקאברים לא נשמעים כמו שום דבר מוכר. תזמורת איש אחד פשוט מהפנטת, ים אנרגיה.

 

כשירד להפסקה אחרי שעתיים הזמנתי אותו לבירה. הוא היה קצת מדוכדך מכמות האנשים המעטה שהגיעה. קשקשנו קצת, עישנו קצת, שתינו הרבה. אחרי חצי שעה הוא חזר לבמה ונתן עוד שעה מטורפת, ואפילו הקדיש לי שיר במילים "בא כ"כ מעט קהל שהייתי חייב להביא חיזוק מישראל".

 

בסוף ההופעה קניתי ממנו שני דיסקים. אחד מעניין ומרשים טכנית, אינסטרומנטלי גיטרה סולו וזהו. השני יצרית מופת! גיטרה אקוסטית וחליל צד, ושירה. אין דברים כאלה! האלבום נקרא Finger Painting.

 

באותם ימים טיילתי עם ווקמן (כן כן). מצאתי מישהו עם מערכת שהעתיק לי את הדיסקים לקסטה. במהלך הטיול השתדרגתי למיני דיסק, וגם אליו העתקתי את האלבומים. כמה חודשים טובים אחרי, כשעזבתי את הדירה בסידני שכחתי את הדיסקים. למזלי הם היו איתי על המיני דיסק.

 

מתישהו השאלתי את המיני דיסק ואת הדיסקים לחבר שטס. המיני דיסק חזר אלי מקולקל לאחר שנים, ועם הרבה דיסקים חסרים, בינהם זה המדובר. הספקתי לחפש את ג'ון ברשת, לא היה כלום. אח"כ שכחתי, כמה שנים טובות ניסיתי להיזכר בשם ולא הצלחתי.

לפני כמה ימים חיטטתי בכל מיני שקיות עם שטויות, ופתאום מצאתי את הדיסק האבוד! שמח ונרגש הלכתי ליוטיוב עם השם, לא מצאתי שום דבר מ- Finger Painting. הוצאתי את המיני דיסק מהמגירה ובדקתי אם עובד - עובד! חיברתי למערכת וכבר כמה ימים שאני בעננים עם המוזיקה המדהימה של אוסטרלי שהשטן בטוח חתם איתו עסקה.

 

 

http://www.youtube.com/watch?v=2t8va7hsTT4 דרך יוטיוב
ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

 

ולמחלקת קאברים מקוריים:

 

http://www.youtube.com/watch?v=HQM1oTRpHrA דרך יוטיוב
ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

 

אם כל הדרכים מובילות לרומא, הדרך שלי מובילה אל הים

ר. פרסקי

פורסם

כן, ראיתי את זה. אני רוצה דיסק אמיתי, עם עטיפה והכל. פניתי אליו בפייסבוק עם הסיפור, ושאלתי איך אפשר לקנות דיסק פיזי. מחכה לתשובה, אם לא תגיע - אקנה קבצים. בינתיים שומע מהמיני דיסק, איזה רטרו!

 

עריכה, אפל הבני זונות האלה, הכל קל מדי. האלבום זמין באייטיונס, אז לא התאפקתי. הם גם נותנים אחלה שער לדולר, רק 29 ש"ח.

אם כל הדרכים מובילות לרומא, הדרך שלי מובילה אל הים

ר. פרסקי

פורסם

גיבוב ישראלי בניחוח חו"ל

תודה על הקישורים, אנלוגי. רק אתה מבין אותי.

התרשמתי מהבחור שלך ומהגיבוב בכללי.

אם בהאנדרדוג עסקינן, אקח אותך ברשותך למכונת הזמן שלי לשנת 97,98.

שליחי הבלוז היו עוד בראשית דרכם והופיעו עבור בירה ובוטנים בפני כל מי שהציע

להם הרבה בירה ולפעמים בוטנים.

דוגרי? החבר'ה האלו הם ללא ספק להקת הקאברים הטובה ביותר שפגשתי, שילוב נדיר

של כשרונות מוזיקליים.

 

חוף "לידו" באשדוד היה אחד ממקומות מרבצי הקבועים(פאב בשם "פאצ'נגה ביץ'" עוד בימיו הטובים ), וגם שליחי הבלוז היו מגיעים מידי חודש לדפוק הופעת אצטדיונים בפניי 15 איש.

זה ביאס אותם כל פעם מחדש, אך לדבריי צ'לסי "מספיק שאתה וחברייך מגיעים תמיד וזה כבר

עושה לנו טוב על הלב".

זמנים עברו ונתקלתי בצ'לסי מאוחר יותר בשנים ליד הבארבי, הם כבר לא היו להקה מדדה

אלא כבר עברו את מסע הטירונות המחשל של הבירה והבוטנים.

 

לאחר שיחת חולין קצרה שאל אותי למעשיי בסביבה, עניתי שעכשיו אני נמצא בשלב הבירה והבוטנים, אך לא מצליח להכנס לבארבי.

"תשאיר את זה לי" "זה המעט שאני יכול לעשות בשבילך" ענה לי. וקיים.

 

עכשיו יש לי חשק לבירה ובוטנים...

Gn'f'R

פורסם

אתה מתכוון לצ'לי. גיטריסט על מתוסכל, שלא מצא את דרכו. הייתי בהמון הופעות שלהם, בכל מיני מקומות, הם פשוט גדולים. לצ'לי יש את כל המניירות והכישרון להיות גיטריסט צוקים אמיתי. להיכנס לתוך הקהל בבארבי ולשדוד בקבוק גולדסטאר מאיזה שולחן עבור סלייד - זה רוקנרול ישראלי.

 

אפיזודה שגם צ'לי בטח רוצה לשכוח זה אלבום הסולו שלו. אחת הקניות הגרועות שעשיתי. של חברו ללהקה לתקופה מסויימת, דני שושן (אח של גבי) זה סיפור אחר - יופי של אלבום.

 

תראה לאן התדרדרתי, במקום בירה ובוטנים אני על וויסקי ואדממה. חייב לברוח מתל אביב.

אם כל הדרכים מובילות לרומא, הדרך שלי מובילה אל הים

ר. פרסקי

פורסם

רשויות מקומיות - מגיל 17

לכנסת - מגיל 18

You can always count on Americans to do the right thing - after they've tried everything else.

W. Churchill

פורסם

אנלוגי - אחרי הסיפור שלך נראה לי שאולי תתעניין בהופעה של הבחור הזה שמגיע להופיע בישראל בנובמבר:

 

http://www.youtube.com/watch?v=m-SMJJ_qU6s דרך יוטיוב
ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

 

באשר לצ'לי - גיטריסט ענק ובן אדם נחמד עד מאוד, מהלהקה שלו ראוי לציון גם ניב חובב עם הקול האדיר.

פורסם

איזה פאדיחה, קראתי לו צ'לסי כל הזמן הזה בפניו.

מזל שהוא היה מסומם מידי בכדי להתייחס.

 

אז הרוח המדברית נושבת לצד השמש החמה

שקט יותר מהשקט עצמו

ומה עוד הוכל לעשות מלבד לשלוף את החשמלית ולבצע את

"רק אישה מדממת" של מר קופר היקר.

 

טוב, אני מניח שיש הרבה דברים אחרים לעשות.

נלך לשתות עוד כוס מים.

Gn'f'R

פורסם

יהודי יקר, תודה! אהבתי, בהחלט יש סיכוי שאהיה בבארבי ב-13/11.

 

לצ'לסי לא אכפת איך תקרא לו, הוא יבוא. ראיתי אותו מופיע בכמה חורים נידחים באמת.

ניב חובב באמת זמר אדיר, וזה בא לידי ביטוי בעיקר בהופעות הקאברים לקווין שהם עשו. אבל אני, עדיין מתגעגע לדני שושן.

אם כל הדרכים מובילות לרומא, הדרך שלי מובילה אל הים

ר. פרסקי


×
×
  • תוכן חדש...