83' היתה שנה מעניינת - קיצור תולדות האלפא 33.

[reuven]

חן, יופי של סקירה, בין האלפות הרבות שהיו (ויש) לי הייתה גם 33 1.5 IE משנת 1993, לא הייתה חזקה במיוחד אך הייתה אלפא מאוד הגיונית לתקופתה.

[רפי שטח]

אהבתי את "מאוד הגיונית"

[נמרוד_פוקוס]

חן, סקירה יפה ובהחלט ממצה של הדגם

אישית מעולם לא הייתי מחובביו מהסיבות שמנית ואחרים מנו כאן

[fantic84]

חן, סקירה יפה ובהחלט ממצה של הדגם

אישית מעולם לא הייתי מחובביו מהסיבות שמנית ואחרים מנו כאן

 

בשנות ה 90 המוקדמות עבדתי במוסך שטיפל באלפא רומיאו בלבד , כמובן שהיתה לי אז סוד שמאוד אהבתי את הרכב , גם את הספרינט אהבתי יותר בגלל המראה, והגוניור וכל דגמי שנות ה 70 מאוד קסמו לי גם אז.

ה 33 אפשר לומר שבזמנו אנחנו האלפיסטים הרגשנו שהאוטו מוציא שם רע למותג אלפא , 33 זה היה שם נרדף לאלפא בינונית

שלא מצטיינת ומתבלטת בשום דבר מלבד המנוע בוקסר עם הצליל היפה שלה.

במבט לאחור גם אני חושב שבאמת הגזימו בשליליות כלפי הרכב כי הוא בסך הכל רכב טוב , דיי מאובזר לזמנו,

לא חדשני ונועז אבל רכב שהוא גם יחסית אמין , ושאתה מסתכל עליו היום אתה גם מתרשם לטובה מהעיצוב .

[נמרוד_פוקוס]

אני חושב שבניגוד לזמנים הקודמים (עד אמצע שנות ה 80) שבהם לאלפא היה יתרון מסוים בשלדה ובמנועים, מאותו זמן שאר העולם המוטורי הדביק את הפער והתחיל להרחיבו מול אלפא.

בדיוק את זה ה 33 מסמלת עבורי, ולכן אני לא אהבתי אותה.

[חן פרחי]

מתחרתה הגדולה ביותר של אלפא שנים ארוכות היתה ב.מ.וו הגרמנית.

כמכונית, למעט איכות גימור והרכבה, הג'ולייטה היתה טובה בהרבה, וגם מול ה E30 ה 75 שמרה על עדיפות, דינאמית לפחות.

הצגת ה E36 ב 91' והפסקת ייצורה של ה 75 ב 92' גרמו לב.מ.וו "לברוח" מאלפא, ופתחו פער ענק.

גם בתחום מכוניות הסאלון התמונה היתה דומה, כשה E34 ולאחר מכן ה E39 פתחו פער אדיר מה 164, ובכל התחומים.

ה 156 החזירה לאלפא את כבודה האבוד, וסביר להניח שלולא הוצגה, ספק עם אלפא היתה עמנו היום, לפחות לא במתכונתה הנוכחית.

[[פנדוב]

תודה על הסקירה .

[reuven]

מתחרתה הגדולה ביותר של אלפא שנים ארוכות היתה ב.מ.וו הגרמנית.

כמכונית, למעט איכות גימור והרכבה, הג'ולייטה היתה טובה בהרבה, וגם מול ה E30 ה 75 שמרה על עדיפות, דינאמית לפחות.

הצגת ה E36 ב 91' והפסקת ייצורה של ה 75 ב 92' גרמו לב.מ.וו "לברוח" מאלפא, ופתחו פער ענק.

גם בתחום מכוניות הסאלון התמונה היתה דומה, כשה E34 ולאחר מכן ה E39 פתחו פער אדיר מה 164, ובכל התחומים.

ה 156 החזירה לאלפא את כבודה האבוד, וסביר להניח שלולא הוצגה, ספק עם אלפא היתה עמנו היום, לפחות לא במתכונתה הנוכחית.

בדיוק בגלל זה, בכל פעם שעקפתי BMW 2002 במרוצים עם ה-GTV2000 עלה לי חיוך מאוזן לאוזן שהופרע על ידי הקסדה

[JuniorGT]

האלפא סוד - וממשיכתה ה 33 היו מכוניות הגיוניות - וזו היתה בעייתן הגדולה בעיני אלפיסטים רבים

כפי שאמר אורציו סאטה - המנהל הטכני של אלפה בשנות ה50 וה60

 

"אלפא רומיאו הוא דרך ייחודית לחיות ולחוש מכונית. אין הגדרה שמסבירה באמת מה היא אלפא. אתה יכול להשוות אותה עם הרגשות האלה הלא הגיוניים, שלפעמים יש להם רוח אנושית, שעבורם בלתי אפשרי למצוא הסבר הגיוני. אנחנו נמצאים בתחום של רגש, תשוקה, של דברים שהם קרובים יותר ללבו של אדם מאשר אל מוחו "

[[פנדוב]

טוב, ג'וניור גי טי שבר אותי.

החלק השני בדבריו נכון, הראשון פחות ובדיוק בגלל מה שכתב בחלק השני.

חן, אם תאשר לי לקחת השרשור מן הכיוון הטכני אינפורמטיבי לכיוון אחר, אנסה להסביר.

[חן פרחי]

חן, אם תאשר לי לקחת השרשור מן הכיוון הטכני אינפורמטיבי לכיוון אחר, אנסה להסביר.

קיבלת אישור..

אני סומך עליך שזה יהיה מעניין.

[raanan]

לדעתי אלפא דעכו משנת 86 שהופסק ייצור ה GTV/GTV6 .

זה לאחר שהייתה לי הזכות להיות בעלים של GTV 83 מתוגברת מספר שנים.

עדיין מפנטז לייבא GTV6 , אשתי באותו רגע (שאני מדבר על כך) מארקת אותי לאדמה (זכור לה ההתמודדות מול "המאהבת" הזאת).

 

ויסלחו לי בעלי ה 75 , למרות הדמיון בפלטפורמה המכנית, איך אפשר לסבול עיצוב כזה ?

זה מתחבר לעיצוב הפושר של ה 33 ביחס לספרינט.

 

להערכתי, אם אלפא (הבעיה שהבעלים זה פיאט) היו משמרים פלטפורמה עם הנעה אחורית (כמו במוו), הם היו מלכדים מסביבם

קהילה עדכנית ולא מכורי עבר.

 

רענן

[אלעד]

עניין של טעם. אני מאוד אוהב את העיצוב המרובע של ה-75. לראות אחת כזאת במראה מאחוריי תמיד מזכיר לי כלב בולדוג עצבני שעוד רגע עף לו הפיוז.

 

 

[נמרוד_פוקוס]

חן אתה צודק, והעניין הוא שלאלפא נסגר הברז (פיאט...) החל מ 86 וגם אחר כך הוא שוחרר חזרה מאוד לאט, בעוד הגרמנים שעטו קדימה.

את ה 164 פיאט היו צריכים לאשר כי הרכב כבר היה מוכן ליצור, כנ"ל את ה 75. אבל תקציבים לרכבים חדשים? ממש לא.

את הספיידר הם משכו כמה שהם יכולים (עד 93 אם אני זוכר נכון), את ה 155 שהיתה פלופ רציני שחררו בכוח על פלטפורמה של ברבו/דלתא אינטגרלה (בגרסת ה 4X4). וה GTV/ספיידר החדשות היו כבר צל חיוור של העבר (ואני לא ארחיב על ה 145/146, שגם היו קרובות מדי לפיאט), וה 166 שבעצם היתה שדרוג לא ממש רציני של ה 164 שאם נזכיר לרגע התבססה על שלדה ממחצית שנות ה 80.

רק ב 98 הצליחו איכשהו לפגוע (מזל...) עם ה 156, ולפגוע שנית בהמשך עם ה 147. והן אכן אלו שהצילו כנראה את המותג.

בקיצור - תחת בעלות ממשלתית אלפא היו בחזית הפיתוח, והתפרעו לעתים יותר מדי (פלטפורמות חופפות דוגמת ג'ולייטה/אלפטא ובצד ארנה/סוד ,אלפא 6.. ושפכו הרבה יותר מדי כסף על פיתוחים בתחום המרוצים, ויש עוד דגמים שחפפו יותר מדי)

תחת בעלות פיאט, פשוט ניסו לשרוד עד סוף שנות ה 90. ובמזל גם הצליחו

[חן פרחי]

אלפא מעולם לא היתה ריווחית, ואת האמת לאיש באיטליה זה לא ממש הזיז.

לממשלתו של ג'וליו אנדראוטי זה כנראה נמאס, והם החליטו למכור את אלפא , והקונה הטיבעית היתה פיאט.

כשפיאט רכשו את אלפא, ה 164 היתה למעשה מוכנה לייצור, ועבור פיאט היא הגיעה בתזמון נכון, ובעיקר בשל השוני הדי גדול בינה לבין הלנצ'יה תמא, שותפתה לפרוייקט טיפו 4.

כשפיאט תכננה את פלטפורמת ה "2.54" של הטיפו, הם הביאו בחשבון שכל דגמי אלפא הבינוניים יתבססו עליה, וכנ"ל גם דגמי לנצ'יה, מה שהביא לעלויות פיתוח נמוכות יחסית.

גם פיאט עצמה, למרות הצלחת האונו, לא היתה במצב כלכלי מזהיר, וללא ספק אלפא היתה הנפגעת העיקרית.

גם ה 155 התבססה על רצפת הטיפו, והיא אכן היתה פלופ די רציני.