[מאמר] שדה הקרב של כבישי ישראל

[Shahaf]

שלום חברים,

ברצוני לשתפכם במאמר שכתבתי, בנוגע לנק' מבט מעט שונה על כלי הרכב שלנו בהקשר הבטיחותי.

אשמח לשמוע דעתכם.

 

 

_________________________________________________________________________

 

 

 

 

"שדה הקרב של כבישי ישראל"

 

 

"מספר ההרוגים בתאונות דרכים מאז קום המדינה הוא 30,408 בעוד שמספר הנופלים במערכות ישראל הינו 22,585" *. במשפט זה נפתחה הרצאה של "אור ירוק" בה נכחתי בנושא חומרת סוגיית תאונות הדרכים בישראל.

בעודי מעכל את האמור, מצאתי עצמי אילם לתשובה על השאלה כיצד יתכן שמספרם של הרוגי תאונות הדרכים, שרובם ככולם מתו לחינם, גבוה ממספרם של אותם אנשים אמיצים שקיפחו את חייהם על מנת להבטיח לנו חיים נאותים בארצנו.

עלתה בי השאלה, לאור הנתונים, האם יתכן כי כלי הרכב קטלניים יותר מכלי נשק.

מהר התעשתי היות וכמובן שכלי הרכב אינם כלי נשק, אך עם זאת מודעות הנהגים לסכנות הכרוכות בשימוש בכלי לרוב נמוכה – לכן חשבתי לעצמי שאם אכן נתייחס לכלי הרכב שלנו כפי שחייל צה"ל מתייחס לנשק שלו, אולי המודעות לסכנה היא זו שתשפר את תמונת המצב.

* - הנתונים עדכניים ל-11/10/2009.

 

אם כן, כיצד נבצע את ההקבלה בין כלי הרכב שלנו ל-M-16 צה"לי?

נסקור באופן כללי כיצד צבא העם לוקח נער בן 18 ומטמיע בו את הסכנות הכרוכות בנשק וכיצד להשתמש בו בבטחה לעת הצורך וללא סיכון ואת כלל הסעיפים נקביל לעולם הרכב.

 

 

אז נתחיל בשלב הראשון - ידע כללי בנוגע לכלי.

 

כשהגענו לטירונות, עוד לפני שקיבלנו לידנו את הנשק, לימדו אותנו המון עובדות על הכלי – חלקן רלוונטיות פחות, כמו העובדה שהוא יוצר ע"י חברת צעצועים וחלקן רלוונטיות יותר כמו קוטר הקליע, מספר הכדורים במחסנית ועוד.

בעולם הרכב גם חשוב להכיר עובדות על הכלי, עוד לפני הנהיגה. פחות רלוונטי לבעלי וולקסוואגן לדעת שמייסד החברה הוא הצורר הנאצי או לברי המזל עם למבורגיני – שהחברה התחילה את דרכה כיצרנית טרקטורים, אך מאוד רלוונטי וחשוב להכיר את הרכב בכל מיני תחומים שונים – נפח המנוע והספקו, מספר ההילוכים הקיימים בתיבה, האם קיימת מערכת ABS, בקרת משיכה או אחיזה ועוד.

מדובר בפרטים מהותיים, השונים בתכלית מרכב לרכב ומשפיעים על סגנון הנהיגה ויותר מכך – על אופן התגובה שלנו במצבי קיצון. כמו כן, נתונים יבשים אודות הרכב חשובים להבנת מגבלותיו הבסיסיות.

כך לדוג' אם ארצה לבלום במהרה ממהירות 100 קמ"ש ברכב אוטומטי וארצה לסייע למאמץ הבלימה עם בלימת מנוע – ברכב אחד (דוגמת הסיוויק הפרטית שלי, לה 4 הילוכים) הורדת 2 הילוכים תגרור הקפצת סל"ד ותאוטה משמעותית בעוד שברכב אחר (לדוג' מרצדס חדשה בעלת שמונה הילוכים), הורדת 2 הילוכים לא תניב סיוע כלל בבלימה.

דוג' נוספת היא הכרת טווחי המהירויות של מהלכי הרכב, ע"מ שבעקיפה בה נדרש לבצע תאוצה מירבית או תאוטה מירבית, נדע באופן אינסטינקטיבי לשלב את ההילוך הנכון.

אופן תגובת הבלימה במצבי קיצון גם הוא כמובן משתנה לאין ערוך בין רכב בו קיימת מערכת ABS ואחיותיה, לעומת רכב נטול מערכת שכזו.

 

 

השלב הבא – הכרת חלקי הכלי ותפקידיהם.

 

כעת לימדו אותנו את חלקי הנשק – הקנה, הכוונות, המכלול ומרכיביו, והכת המעוצבת כמשוט.

המפקדים אף הגדילו לעשות והסבירו את תפקידי החלקים, כיצד הם עובדים בסינרגיה וגורמים לכלי למלא את ייעודו – זאת ע"מ שנבין איך בעצם הכלי עובד ויתרה מכך – מה יכול לגרום לכלי לא לעבוד כראוי.

כלי הרכב הוא מכונה מסיבית ועמידה אך עם זאת קיימים בו מכלולים עדינים האקוטיים לתפקודו התקין. בדיוק כשם שפין פציל בנשק, השוקל כמה גרמים בודדים, בגפו הוא זה שישפיע אם הנשק יתפקד או לא, כך גם צינור גומי סדוק יכול לפגוע בתפקוד המנוע או גרוע מכך – בתפקוד מערכת הבלמים.

לכן חשוב להכיר באופן גנרי את מבנה הרכב וכיצד פועלות המערכות המשמעותיות – מערכת הבלימה (בעלת החשיבות הגבוהה ביותר לחיי אדם), מכלולי המנוע והתמסורת.

 

 

תחזוקת הכלי.

 

כהמשך ישיר לפסקה הקודמת, לאחר הכרת חלקי הרכב ואופי תפקודם, יש ליישם את הידע באופן תחזוקת הכלי.

כל חייל בצה"ל יודע שהנשק צריך להיות נקי ע"מ שיירה, ודי בגרגיר חול ומעט פיח לגרום לנשק לכשול ברגע האמת. משמעת ניקוי הנשק בצבא גבוהה וקפדנית – מדי ערב שימון הכלי ומדי בוקר ניקיון יסודי, זאת על אף שרוב הנהגים בישראל מציצים בתא המנוע אחת לחציון.

בדיוק כמו הנשק, ע"מ שרכב יתפקד באופן תקין ובטיחותי עליו להיות מתוחזק כראוי.

גם רוב הנהגים שמגדילים לעשות ושמים דגש על תחזוקת הרכב, יקפידו על בדיקת שמן-מים תקופתית, אך לא תמיד ידעו אף היכן ממוקם מיכל שמן הבלמים – המערכת בעלת החשיבות הבטיחותית הגבוהה ביותר.

בתחזוקת הרכב אין מקום לטעויות, מערכת שלא תיבדק תקופתית ולא תקבל את הטיפול המפורט בהוראות היצרן תכשול בשלב מסויים ובכך תסכן את חיי הנוסעים ברכב וברכבים הסובבים אותו.

 

 

תפעול מעצורים.

 

לאחר שלמדנו איך בנוי הכלי וכיצד יש לתחזקו על מנת להימנע ממצבים בו יכשול או לא יתפקד כראוי, נעבור לשלב הבא – כיצד מתמודדים עם מצבים החורגים מהנורמה.

בטירונות למדנו מספר תקלות בסיסיות ואופייניות לכלי הנשק – כך כשהנשק לא ירה – ידענו לנתח את המצב במהירות ולתקן אותו. בהכשרות מתקדמות יותר מבלים מאות שעות בתפעול מעצורים שונים בנשק 'על יבש' – זאת על מנת להעלות את מהירות ניתוח המצב ותפעול המעצור וכך בעצם להבטיח חזרה מיידית לכשירות הנשק והירי.

בכלי רכב ישנם גם כן מספר דוגמאות בלתי מבוטל של מצבים בהם הרכב חורג מתפקודו הנורמטיבי מסיבות כאלו ואחרות, אותם ניתן לנתח ולתפעל במהירות. יש לציין שמצבים אלו נפוצים ובעלי סבירות להיווצר גם בקרב נהגים זהירים.

דוגמאות אלו כוללות מצבי תת היגוי, היגוי יתר, אובדן בלמים, התחממות מנוע, ועוד.

לכל אחת מדוגמאות אלו דרך פעולה אותה יש ללמוד ולתרגל. חלקן אף מיומנויות שיש לתרגל ולפתח, כך שבהתרחש מקרה כזה, נדע כנהגים לנתח באינסטינקטיביות את המצב, לתפעלו כראוי ולהבטיח לעצמנו ולסביבה מינימום סכנה ונזק.

אוסיף ואומר שהתמודדות נכונה עם אותם מצבים החורגים מהנורמה, היא זו שתבדל נהג בטוח לעומת נהג זהיר שרק ימנע ממצבים כאלו אך כשיקרו לא יספק את המענה הדרוש.

 

 

תנוחה.

 

תנוחה נכונה לתפעול הכלי היא השלב הבא שנלמד בתהליך הכשרת החיילים, ולה משקל רב וחשיבות לשימוש נשלט, מדוייק ובטוח בכלי.

גם בתחום הרכב לתנוחת הנהיגה (לרבות כוונון נכון של משענות הראש והמראות) חשיבות נעלה לשליטה ושימוש נכון ובטוח, אך גם זוכה לתשומת לב מועטה בקרב רוב הנהגים.

תנוחת הנהיגה חשובה בשני היבטים – שליטה וספיגת אנרגיה.

בתנוחות הנפוצות בקרב נהגי ישראל, כלומר 'חצי שכיבה' האופיינית לגברים ו'חיבוק הגה' האופיינית לנשים, יכולת השליטה ברכב – בדגש על מצבי חירום – מוגבלת ואיטית. כך לדוגמא מצב בו נכנס רכב לנתיב הנסיעה בפתאומיות, שניתן להתגבר עליו בפשטות יחסית, יכול להסתיים בתאונה (כוונון מראות לוקה בחסר מקשה על מציאת נתיב בריחה במהירות, בלימה מאוחרת וקיצונית והפניית הגה באופן לא מדוד יכולה אף לגרום לאיבוד שליטה קיצוני).

היבט ספיגת האנרגיה נחלק לשניים, כשהחלק הראשון מתקשר להיבט השליטה.

הכוונה היא למצבי חירום, בהם הרכב מתנהג באופן חריג, כמו איבוד שליטה והחלקה – במקרה כזה, התאוצות הצידיות רבות ובמידה והתנוחה לא מיטבית, ישקיע הנהג מאמצים וזמן בייצוב התנוחה ורק אז יגיב כראוי, בעוד שכשאשר תנוחת הנהיגה נכונה – התגובה תהיה מיידית ומדודה.

החלק השני בהיבט ספיגת האנרגיה הוא הקריטי יותר – במקרה של פגיעה.

רוב בני האדם נוטים לייחס חשיבות מועטה לסיכון הפגיעה בתאונה – אך במידה ואכן כלו כל הקיצין, לא צלחו ניסיונות ההתחמקות מתאונה והייתה פגיעה – לתנוחת הנהיגה משקל רב לשרידות הגוף.

כך למשל, בפגיעה חזיתית במהירות גבוהה, יד שמונחת בשעה 12 על ההגה היא זו שתנפץ את הגולגולת שלכם כשתפתח כרית האויר בעוצמה, מרפק נעול עקב יד שמושטת קדימה להגה ישבר בקלות ונזקי גב חמורים יווצרו אף במהירות נמוכה היה וזווית המשענת הייתה רבה מדי, כמו גם סדק בצלעות ושאר מרעין בישין, שלא נדע.

בעולם מטוסי הקרב, בו סופגים הטייסים כוחות ג'י רבים מאוד בעת תמרונים חדים, תנוחת הישיבה זקופה עד לרמה של 90 מעלות – כך ספיגת האנרגיה במצבים אלו בגוף הטייס מיטבית וניתן לשלוט במטוס כראוי בלי סיכון.

דוגמה נהדרת נוספת היא מערכת ה- Pre-Safe של מרצדס – המיועדת למזעור הנזקים בקרב הנוסעים במקרה של תאונה – במידה ומכ"מ ומחשב הרכב מבינים שתאונה עומדת להתרחש, בהרף עין מזיזים הם את המושבים וכופים על הנוסעים תנוחת ישיבה שתבטיח פגיעה מועטה.

 

 

כעת מגיע התרגול האמיתי – המטווח!

 

לאחר שלמדנו את כל הבסיס, תרגלנו 'על יבש' תנוחות ותפעול מעצורים, והבנו איך עובד ה'עסק', הגיע הזמן לעבור לתרגול האמיתי שאין תחליף לו – שימוש בנשק במתחם ייעודי, לצורך תרגול, למידה והתמודדות עם מצבים שונים – המטווח.

המקביל המוטורי כאן הוא קורס נהיגה מתקדמת, גם לו אין שני בלימוד ותרגול שימוש נכון בכלי הרכב ושליטה מתקדמת במצבי חירום שונים. קורסי הנהיגה המתקדמת מתקיימים במתחמים ייעודיים, ובהם כל נהג זוכה לחניכה אישית על כלי הרכב שלו.

בקורס זה, כמו במטווח הצבאי, יש לנהג אפשרות לתרגל 'על רטוב' היחלצות ממצבים מסוכנים בתנאים קיצוניים, תוך יישום מעשי של כל העקרונות העיוניים שנלמדו – ללא כל סכנה עם חניכה אישית ומקצועית, ובכך מהווה את שיא הלמידה והתרגול של כל

העקרונות שצויינו במאמר זה.

 

 

לאחר כל הנאמר, ברצוני להדגיש כי מטרת המאמר אינה להרתיע וליצור פחד מכלי הרכב עקב הפוטנציאל הקטלני שלו – אלא להגביר את המודעות לסכנות שבו תוך שימוש מושכל ובטוח - ממש כמו שחייל צה"ל אינו מפחד מכלי הנשק האישי שלו, אך עם זאת מודע לסכנות הכרוכות בו. כותב שורות אלו הינו חובב רכב התומך גם בספורט מוטורי, שנהנה מכל רגע בו מצוי הגה בין ידיו אך גם מכיר ומפנים את הסכנות הכרוכות בנהיגה.

 

אז לאחר שהבנו והפנמנו שבכל פעם שאנו נוהגים מנקודה לנקודה אנו בעצם עם 'כלי נשק' טעון ביד, הגיע הזמן לצאת למלחמה –אין בכוונתי למלחמה אחד בשני על הכביש – אלא למלחמה בתרבות נהיגה לוקה בחסר במדינתנו ולהעלאת המודעות לעוצמת הכלים אנו מניעים ולסכנות הכרוכות בהם.

 

 

בברכת דרך צלחה והגעה למעוז חפצכם בשלום,

 

שחף בן צבי.

[Shahaf]

נקודה שרציתי לציין: לא מדובר במאמר הדרכתי - איני מדריך נהיגה ואין בסמכותי להנחות את קוראי המאמר כיצד לתפקד במצבים כאלו או אחרים, לכן לא ציינתי פירוט מהי תנוחת נהיגה נכונה לדוגמא, או כיצד יש להתגבר על מצבי תת היגוי או היגוי יתר.

גם לא מדובר כאן במאמר ביקורתי - אלא רק הצגת התמונה במשקפיים אחרות.

 

אז אחרי 4 שנים של שירות צבאי, ממנו השתחררתי לפני יומיים, ויומיים לפני תחילת לימודים בהנדסת מכונות באונ' ת"א, אני חוזר לכתוב בפורום.

 

למען האמ, את הרעיון למאמר הגיתי לפני כמעט 3 שנים, במהלך שמירה בבה"ד 1 - אז נושאי הצבא מילאו לי את המוח ונושאי הרכב תמיד שם בפנים ואיכשהו הנושאים התחברו, אך רק עכשיו מצאתי את הפנאי להביא את הדברים אל הכתוב.

 

אשמח לשמוע תגובות.

[Shmulik_Miata]

היי שחף ! שמח שהשתחררת.

 

המאמר שלך הוא מאמר טוב וקולע אך הוא לא מפורסם במקום הנכון. אני חושב שראוי יותר לפרסמו בעיתונות.

 

מזל טוב על השחרור

 

שמוליק

[Shahaf]

היי שמוליק,

תודה על התגובה.

 

אולי בעתיד המאמר יתגלגל הלאה, אך רציתי לשמוע את תגובות הפורום לפני כן.

 

 

תודה, ולפי התמונה שלך אני רואה שגם לך מגיע מזל טוב לא קטן.

[OfirGS]

כל הכבוד !

מאמר חשוב - שצריך להפנים .

[טלר]

אחלא מאמר, קבל ח"ח.

 

אם תהיה לך דרך לפרסם אותו לרבים יותר - מה טוב.

 

 

טל.

[Uno Turbo]

כל הכבוד, בהחלט דורש פרסום.

או אפילו להרחיק לכת ולשלוח את הכתוב לאחד הגורמים המשפיעים, במידה ובא לך להכנס לסוג

של הרפתקאה, יש סיכוי שאפשר לעשות עם זה משהו.