חדש בישראל: אכיפת מהירות ע"י שעון עצר

[שמר]

לא יודע מה עושים בתאכלס במתנ"א...

כמו כן, כל מכשיר ממל"ז אמור לעבור בדיקה תקופתית פעם בחצי שנה.

לא יודע מה עושים באותה בדיקה,

אבל הייתי כמה פעמים במטה הארצי ברמלה וראיתי שם כמה מכשירי מדידה שנבדקים.

 

אתה לא יודע, והמכשיר אמור להיות מכוייל, אבל אתה ממשיך לקשקש.

 

בוא וקרא את פרוטוקול וועדת הכלכלה מ-14 ביוני 2005.

 

בשבילך, מבחר ציטוטים:

 

דן שני, תובע משטרתי :

אני מציין זאת כהערה. בנוסף, אני מבקש להתייחס לציטוט של דוברת אגף התנועה, לפיו המשטרה לא עושה כיול: אם מציגים את הדברים בצורה הזאת, כפשוטה, זה אולי נשמע לא טוב. אבל ההקשר הנכון של הדברים, ותשובתה המלאה של דוברת אגף התנועה היא שמשטרת ישראל לא עורכת כיול כיוון שהיא מאמתת את אימות הכיול בבדיקה שמתבצעת אחת לחצי שנה, בבדיקה מקפת תקופתית, כמו גם לפני כל הפעלה ולאחריה, על ידי השוטר המפעיל. כל זאת על פי הוראות היצרן. אם נמצא שאימות הכיול מחוץ לתחום, המכשיר נשלח לארצות הברית לכיול, זאת משום שהמשטרה לא מוסמכת לכייל, אלא היצרן בלבד. זאת התשובה המלאה.

 

עוד קצת מהדיון, על אופן בדיקת המכשיר לפני המשמרת:

 

עמיקם לוין:

 

בחוות הדעת שניתנה על ידי הרשות הלאומית להסכמת מעבדות, שהיא רשות סטטוטורית, כתוב בפירוש שהתהליך שעושה המשטרה אחת לחצי שנה או מדי בוקר אינו יכול לתת שום אינדיקציה ביחס לכיול המכשיר. בעיקרון, המשטרה לא מוסמכת לכייל, המשטרה לא מכיילת את המכשירים, וכל הפעילויות שהיא עושה אחת לחצי שנה ומדי בוקר - גם אם היא תעשה אותן נכון לפי הוראות היצרן - אינן נוגעות לנושא הכיול.

 

קריאה:

 

הם יוצאים לשטח עם מכשיר לא מכויל?

 

עמיקם לוין:

 

נכון. אני יכול להציג את האופן שבו בודקת המשטרה כביכול את כיול המכשיר: בכל תחנת משטרה, כולל אלו שמפעילות את הממל"ז וכולל המעבדה המרכזית של המשטרה, תלוי שלט על גבי קיר מסוים או במקום מסוים. מישהו מדד ‎60 מטר בעזרת איזשהו סרט מדידה. אין שום הוכחה לכך שסרט המדידה הזה היה מכויל. בכל מני דיונים משפטיים קבלנו תשובה לגבי החומר ממנו עשוי הסרט - בד נמתח. כלומר, אותם ‎60 מטרים אינם מדויקים. עומד שוטר על קו ‎60 המטרים - פעם קצת קדימה ופעם קצת אחורה - ומכוון את המכשיר לעבר אותו לוח. אם התוצאה היא ‎60 מטר ואפס קילומטר לשעה, הוא סבור מבחינתו שהמכשיר מכויל.

אומר סרגיי יעקובסון, ראש אגף כיול ברשות הלאומית להסמכת מעבדות, שזה לא נקרא כיול כיוון שהמכשיר הזה לא מודד קירות עומדים, ולא מודד רק ב-‎60 מטר. אם אתה רוצה לוודא שהמכשיר מכויל, אתה צריך לכייל אותו במהירויות שונות - ולא על קיר עומד - ובמרחקים שונים, כפי שהמשטרה מפעילה. בדיקה כזאת של ‎60 מטר על קיר עומד איננה כיול, אינה דומה לכיול ואינה יכולה לתת אינפורמציה מדויקת ולהעיד שהמכשיר מכויל.

 

וקצינת מדור תביעות באגף התנועה:

 

ניבה רפאלי-טומשבסקי:

 

אנחנו לא קוראים לפעולה שאנחנו מבצעים "כיול", אבל ארבע הבדיקות היומיות שהשוטר מבצע, בנוסף לבדיקות התקופתיות שמבצעים אצלנו במעבדה אחת לששה חודשים לכל המאוחר, מבטיחות את תקינותו של המכשיר ואת העובדה שהתוצאות שלו מדויקות ומהימנות - במסגרת הסטיה המוצהרת של המכשיר. אין שום חוק במדינה, שקובע שצריך לעשות כיול.

 

ועוד הערה מפי עמיקם לוין:

 

בחוות הדעת שניתנה על ידי הרשות הלאומית להסכמת מעבדות, שהיא רשות סטטוטורית, כתוב בפירוש שהתהליך שעושה המשטרה אחת לחצי שנה או מדי בוקר אינו יכול לתת שום אינדיקציה ביחס לכיול המכשיר. בעיקרון, המשטרה לא מוסמכת לכייל, המשטרה לא מכיילת את המכשירים, וכל הפעילויות שהיא עושה אחת לחצי שנה ומדי בוקר - גם אם היא תעשה אותן נכון לפי הוראות היצרן - אינן נוגעות לנושא הכיול.

 

 

עכשיו בוא ונראה כיצד המדינה כופה על כל מי שמשתמש במכשירי מדידה כלשהם - לשם כך היצאה טיוטת חוק המידות והמשקלות, כבר ב-2005 (האם אושרה? לא בטוח, אבל בתחנות דלק, לדוגמא, יש בדיקת תקינות של משאבות הדלק. מדוע הממל"ז פטור?)

 

קרא גם את הבעייתיות שבאותה הצעת חוק (הערות, שוב, מפרי עטו של עמיקם לוין).

 

תאר לך את מז"פ מגישה תיק ראיות לבית המשפט בתיקי פשע כגון שוד, רצח, אונס וכו' על בסיס "נדמה לי".

אתה מסוגל לדמיין לך תובע משטרתי אומר לשופט - " כן, מצאנו את טביעת האצבעות בשטח, ועל פי הנתונים שיש לי מ-1974, נדמה לנו שהטביעה שמצאנו די דומה לטביעה שיש מאז?" הלא אם יש חשש לספק - השופט יזכה מחמת הספק.

 

ועל סמך מה נקבע שהממל"ז אמין ? על סמך "מסה קריטית". כלומר - הרבה שופטים האמינו למשטרה (ששיקרה ביודעין בבתי המשפט, טרם הועלו הטענות שהבאתי למעלה), אז אם 1000 שופטים טעו, זה הופך את הטעות לאמת מוחלטת (ובהקשר זה, נזכיר את גלילאו, והמשפט "ואף על פי כן נוע תנוע". עם קו מחשבה כזה עקום, היינו חושבים עד היום שכדוה"א שטוח ).

 

בקיצור - שוב, אתה משוחד. המשטרה עושה הרבה רוח כדי לשכנע את השוטרים מן השורה בצידקת המהלכים המפוקפקים שלה (רק כדי להניח את דעתך ולמנוע ממך לבקש ממני להתנדב שוב - התנדבתי ביח' תנועה במשך שלוש שנים, בנסיון לשנות משהו מבפנים. TOTALLY USELESS. התעמולה המגוחכת של המשטרה כוללת ביקור באותו מטה שהזכרת ברמלה (אגב, זה מטה מחוזי, לא ארצי. הארצי נמצא בי-ם. הגיע הזמן שתכיר את הגוף בו אתה משרת), כולל כל ההצגות למתנדבים ולשוטרים.

 

נראה אותם עונים פעם באופן ישיר לשאלות שהעלה אותו עמיקם לוין, או לשאלות שמעלים עורכי דין ואנשי מקצוע בתחום המשפט והמדידה, ולא מתחבאים מאחורי טיעונים מגוחכים כמו "אין חוק לכיול, אין יכולת לכייל, אנחנו צדיקים גמורים בלי אינטרס, ובכלל הריצפה עקומה".

[ד"ר פוליצ'וק]

אני נכנסתי לנושא של הינשוף בשנה שעברה בגלל הדו"ח שנרשם כנגדי. מאחר ואני מתעסק ממש בתחום הרלונטי (מדידות וחישובים של ריכוזים בפאזות שונות) אז בקלות למדתי את הנושא, יצרתי קשרים עם המומחים לינשוף מחו"ל ובסופו של דבר כתבתי גם חוות הדעת בנושאים שונים שקשורים לתיפעול הינשוף. התיק האישי שלי נסגר די מהר בהסדר טיעון עם עונש סימלי של מספר ימי שלילה, כנראה תוך תיקווה אניח להם. אך לא הנחתי. חשבתי כי אעשה שירות לציבור אם אגרום לכך שהינשוף יופעל כראוי, מין סוג של התנדבות.

 

כל אותו זמן שלמדתי את הנושא שיניתי בהדרגה גם את הדעות. בתחילת הדרך הייתי מאוד אנטי-משטרה. איך הם מעיזים בכלל רשלנות שכזות וכו כו. לאחר מכן הבנתי שהבעייה הרבה יותר מורכבת. מה לעשות, העולם מלא עוולות. בתי משפט לתעבורה בכל העולם הם למעשה הזרוע של אכיפה והם בעקביות מתייצבים לצד התביעה.

 

כך למשל במשך שנים מתנהלים בארה"ב משפטים כנגד מכשירי הנשיפה. יש לציין כי מכשירים אלה מיוצרים בסטנדרטים די נמוכים. בכל פעם מציגים הסנגורים לבתי המשפט חוות דעת מכימאים ותוקסיקולוגים כי המדידות הן לקויות. הם מציגים חוות דעת ממתכנתים כי התוכנות של המכשירים מלאים בבאגים. התביעות בד"כ אינן מסוגלות לענות בצורה הולמת לטענות הסנגורים ומומחיהם, ובכל זאת בכל פעם ופעם השרץ מוכשר. ראה למשל את הכייס State vs Chun שנגמר זה עטה.

 

באנגליה למשל טען הסנגור כי המכשיר איננו מסוגל להבחין באלכוהול בפה ולמעשה מרשיעה חשודים שלא שתו כלל אלה השתמשו בספריים, או כאלה ששתו כמות מותרת אך האלכוהול בפה גרם לתוצאה גבוה. הוא עשה הדגמה באולם בית המשפט - הכניס לפה וויסקי, החזיק אותו בחלל הפה, ירק ונשף במכשיר. המכשיר הראה ריכוז אלכוהול אסור בנשיפה. אבל הנאשם הורשע כרגיל.

 

מתנ"א הלכה צעד יותר מדי בכל ההתנהלות שלה, גם עם הינשוף, וכנראה גם מכשירים אחרים. אבל למה שלא תעשה כן, כי הרי כל דבר, אפילו המזכרים הכוזבים של המתנדב פסח ואת המכשיריו הפרטיים בסופו של דבר יזכו בגיבוי של בית המשפט.

[שמר]

יזכו בגיבוי של בית המשפט.

 

משפט המפתח.

 

בסופו של דבר - הכל כסף.

קנסות התעבורה הם הכנסה גבוהה מאוד עבור המדינה, בהשקעה קטנה מאוד. אין סיכוי שהמדינה תוותר על סכומים כאלה, גם אם יביאו סוללת מומחים שתוכיח את חוסר הדיוק והצדק שבהסתמכות על מכשירי מדידה שלא הוכחו כתקינים.

 

הגוף היחיד שיכול (אולי) לשנות משהו הוא בג"צ, אבל אני לא רואה מישהו שמסוגל להרים תיק כזה מול העליון (עלויות גבוהות מאוד) ולנהל אותו מול פרקליטות המדינה.

 

אגב, לדעתי גם עורכי הדין המתמחים בתעבורה, אשר כן מסוגלים להתמודד מול הפרקליטות - לא ירצו לקבל פסיקה כזו, כי למעשה היא תפגע במטה לחמם. עדיף להם לקבל פסקי דין לא מחייבים (לא תקדימיים), אשר יהוו זיכוי של הלקוח הספציפי, ולא "להפסיד" מראש את כל אלה אשר לא יקבלו את הדו"ח (או יצאו זכאים ללא בעייה) בגלל רשלנות המשטרה.

[ד"ר פוליצ'וק]

כאן אני לא כל כך מסכים איתך. עורך דין שיגרום לזיכוי תקדימי יזכה בתהילה ויהפוך לעורך דין צמרת. אבל עורכי דין לתעבורה (במיוחד הותיקים שבהם) מכירים היטב את הנפשות הפועלות. הם בקושי מגיעים לשלבי ההוכחות וסוגרים את התיקים בהסדרי טיעון מקלים. הטיב של עורך דין כזה נמדד ביכולת שלו לנהל סיג ושיח עם התביעות.

 

ישנו גם עורך דין אחד שהרקע שלו לא בתעבורה והוא לא מנהל שיח כזה. הוא איש אידאליסט שבאמת ובתמים בא לשנות דברים ואגב הוא אכן הגיש בג"ץ. הדיונים שם נדחים ונדחים, זו כבר השנה השניה.

 

יתכן והישוע צריכה לבוא דווקא מספסלי התביעה. אבל כדי שזה יקרה יש להגדיל משמעותית את התקציבים. המגמה כרגע לצערי היא דווקא הפוכה.

[שמר]

אני לא בטוח שאנו חלוקים, נדמה לי שזו יותר צורת הפרשנות של המצב.

 

עורכי הדין לתעבורה אכן מכירים את כל הנפשות הפועלות. יש בהם לא מעט מקצוענים אמיתיים (כולל תובעים משטרתיים ושופטי תעבורה לשעבר), אבל האינטרס שלהם - כלכלית - הוא שהמצב הקיים יימשך (כלומר, המערכת תמשיך להציג את מצג השווא של "מלחמה בתאונות הדרכים", המדינה תמשיך להרוויח מהקנסות הכבדים אותם היא מטילה על העבריינים (בין אם יש אפקט כלשהו לקנסות או לא), ועורכי הדין ימשיכו לייצג לקוחות שמוכנים לשלם (אני קורא לזה כופר) עבור הזכות להמשיך להתנייד ברכבם הפרטי. מלבד האזרח הקטן - כולם מרוויחים מהסידור הזה.

 

לגבי עורך הדין - ספק גדול אם בית המשפט יפסיק את הדחיות הרבות. זה כמו משחק כדורגל בו קבוצה אחת מוליכה 1:0, ושחקניה עסוקים בהרחקת כדורים ליציעים, או ביום פציעות מדומות, רק כדי להוציא את החשק לקבוצה היריבה, ולהגיע לסוף המשחק באותו יתרון.

ראה לדוגמא את חוק הספורט המוטורי, בו המדינה מעכבת את יישום החוק כבר כמעט שלוש שנים, תוך התעלמות מהוראות בית המשפט בדבר מספר הימים הקצובים ליישום, בטענות מגוחכות של "לך ושוב".

 

זה קורה כמעט בכל תחום בו לממשלה אין עניין אמיתי ליישם את פסיקת בית המשפט, לא רק בתחום התעבורה.

 

לגבי אלה שנלחמים על צדקתם בבתי המשפט? קח לדוגמא את רוני אהרנוביץ, שמגיש עתירות פה ושם ומסרב להתכופף בפני המערכת, או את אותו עמיקם לוין שהזכרתי, שנלחם כבר עשר שנים על חפותו.

 

המערכת מתייחסת לזה כמו מטחנה עם גלגל שיניים אחד בולט. היא נותנת קפיצה קטנה מעליו, אולי תוך השמעת חריקה קטנה, וממשיכה לטחון הלאה.

למדינה יש את כל הזמן והכסף שבעולם, והיא יכולה למרוח משפט על פני כמה שנים, עשרות דיונים, אלפי מכתבים וכמה וכמה עורכי דין וכו'.

 

אזרח מן השורה לא יכול לעמוד מול מערכת כזו בלי סוף. צריך יותר מדי כסף, כח נפשי ואורך רוח כדי לעמוד בפני מערכת כה גדולה.

 

רק התארגנות אזרחית אמיתית וגדולה יכולה לבלום או להזיז את הממשלה ושלוחיה, ולצערי הסיכוי שזה יקרה בארץ הוא אפסי.

[ד"ר פוליצ'וק]

ישנו בכל אופן פרופיל פסיכולוגי מיוחד לאלה שמחפשים את האמת עד הסוף. אני לאומת זות יותר פרגמטי. ברגע שהוצע לי הסדר טיעון מפליג בקלותו - שקלתי את הדברים לכאן ולכאן והדעתי בעבירה.

 

בחיים יכולים להיות הרבה עוולות. כאשר רושמים לך דו"ח שלא נראה מוצדק - יש כתובת לאן לפנות. אבל לאן תפנה כשאתה בא בבוקר וראה ששרטו לך את הרכב? אחד יכנס למצב דקאוני, השני יבצע תיקון פחחות ויעבור הלה.

 

במדינתינו אחוז ההרשעות עומד על 98% ואף פויטיקאי לא מעלה את הנושא על סדר היום. כנראה זה לא מעסיק את הציבור. אז כנראה אין מנוס אלה לקחת נשימה עמוקה (לא מזוהמת באלכוהול) ולעבור הלה.

[שמר]

ישנו בכל אופן פרופיל פסיכולוגי מיוחד לאלה שמחפשים את האמת עד הסוף. אני לאומת זות יותר פרגמטי. ברגע שהוצע לי הסדר טיעון מפליג בקלותו - שקלתי את הדברים לכאן ולכאן והדעתי בעבירה.

 

עוד יאשימו אותך בכך שאתה חרא של אזרח . זה בדיוק מה שאמרתי, שלאזרח מן השורה אין את הכח לעמוד מול המערכת. גם אני נהגתי כך בדיוק, כי כמו בצבא - מי שלא מיישר קו עם המערכת, חוטף. לא מתגאה בזה - אבל אם אני צריך לבחור בין לשלם כופר ולהישאר עם הרשיון, לבין נסיעה בתחבורה הציבורית הדפוקה שיש בארץ, הבחירה שלי במצב הנוכחי היא לשלם.

[gadik6]

אתה לא יודע, והמכשיר אמור להיות מכוייל, אבל אתה ממשיך לקשקש.

 

דבר ראשון, אני לא מקשקש, ולכן גם אמרתי שאני לא יודע מה קורה במתנ"א.

ודבר שני אני יודע טוב מאוד מה אמור להיות המכשיר ואיך כי עבדתי איתו שעות על גבי שעות, ככה שתסלח לי על הנימה הבוטה, אבל בכל הנוגע לבדיקה והפעלה של המכשיר אני מבין ויודע הרבה יותר ממך.

בוא וקרא את פרוטוקול וועדת הכלכלה מ-14 ביוני 2005.

 

בשבילך, מבחר ציטוטים:

 

תודה על הציטוטים, כמה מפתיע שבחרת לצטט רק את מה שהיה נוח לך (כי אני עברתי על כל הפרוטוקל, והנימה שם היא שונה לגמרי ממה שאתה מנסה לצייר פה בעזרת הציטוטים הבודדים.

דבר ראשון, ראוי לציין כי כנגד אותו "מומחה דגול" עמיקם לוין עומד תיק על נהיגה במהירות מופרזת, אז כבר יש פה משהו מסריח, שכן האובייקטיביות של אותו "מומחה" לא בהכרח אובייקטיבית.

דבר שני, עמיקם לוין הוא יועץ הבטחת איכות, ולא קשור למרכז המחקר והמידע שהוא בעצם הגוף שאמור לספק חוות דעת מקצועית וטכנית (והכי חשוב אובייקטיבית)בתחום זה.

דבר שלישי, בתגובה לציטוט שלך:

 

ועוד הערה מפי עמיקם לוין:

בחוות הדעת שניתנה על ידי הרשות הלאומית להסכמת מעבדות, שהיא רשות סטטוטורית, כתוב בפירוש שהתהליך שעושה המשטרה אחת לחצי שנה או מדי בוקר אינו יכול לתת שום אינדיקציה ביחס לכיול המכשיר. בעיקרון, המשטרה לא מוסמכת לכייל, המשטרה לא מכיילת את המכשירים, וכל הפעילויות שהיא עושה אחת לחצי שנה ומדי בוקר - גם אם היא תעשה אותן נכון לפי הוראות היצרן - אינן נוגעות לנושא הכיול.

זאת התשובה שלי:

 

"בית המשפט העליון נתן את הפסיקה שלו גם על רקע ניסויים שבוצעו במכון התקנים. ניסו להפעיל את הממל"ז במאות מקרים נגד ההוראות ועם ההוראות.

 

נקודה אחרונה חשובה: בתיק שמתנהל נגדו, הביע עמיקם לוין רצון להגיש את חוות הדעת של מר סרגיי יעקובסון, שלא הגיע היום, עליה מבוססת הכתבה בעיתון, וזה לגיטימי. הבענו את רצוננו לשאול את המומחה שאלות בחקירה נגדית, ובית המשפט עדיין לא התרשם מהמהימנות של חוות הדעת ומהמקצועיות שלה. "

 

 

 

וזה:

 

"יחיאל בן יאיר:

 

 

ראשית, חוק הרשות להסכמת מעבדות הוא חוק וולנטרי. אף אחד לא חייב להיות מוסמך על ידי הרשות להסמכת מעבדות. נכון?

 

 

רויטל סוסובר:

 

 

נכון. לרגע לא טענו - - - "

 

 

 

 

וזה:

 

יחיאל בן יאיר:

 

 

היות שאנחנו לא מכיילים - ואנחנו מודיעים את זה לכל מי שרוצה - אין לנו צורך בהסמכה שלכם.

 

 

שנית, מר עמיקם לוין תיאר כאן את האופן שבו בודקים את המכשיר במשטרה. גם כאן הוא נוהג כפי שהוא נהג במסמך, בו היא ציטט את הדברים באופן חלקי בלבד. הוא דיבר על ההפעלה השוטפת בלבד - מה עושה השוטר פעם, פעמיים ואפילו ארבע פעמים ביום לאותו מכשיר.

 

 

מה עושים בבדיקה תקופתית?

 

 

עמיקם לוין:

 

 

אותו דבר.

 

 

יחיאל בן יאיר:

 

 

זה מה שאתה אומר. אתה קיבלת את כל הנוהל - יש נוהל מפורט מאוד לגבי מה שעושים במעבדה. בבדיקות האלה פועלים לפי הוראות היצרן. ראשית, המכשיר לא מודד מרחק או מהירות; הוא מודד זמן. אנחנו מוודאים שהוא יודע למדוד את זה נכון. עושים את זה במעבדה, וכל מי שיושב כאן כבר קיבל חומר בנוגע לענין הזה. במעבדה בודקים את המכשירים על פי הוראות יצרן באמצעות צב"דים - ציוד בדיקה שכויל במכון התקנים הישראלי.

 

עכשיו בוא ונראה כיצד המדינה כופה על כל מי שמשתמש במכשירי מדידה כלשהם - לשם כך היצאה טיוטת חוק המידות והמשקלות, כבר ב-2005 (האם אושרה? לא בטוח, אבל בתחנות דלק, לדוגמא, יש בדיקת תקינות של משאבות הדלק. מדוע הממל"ז פטור?)

 

קרא גם את הבעייתיות שבאותה הצעת חוק (הערות, שוב, מפרי עטו של עמיקם לוין).

 

בקשר למה שמר סופר מומחה עמיקם לוין אומר אני לא חושב שאני צריך להגיב, כי די הוכח כבר שהוא לא מי יודע מה אובייקטיבי.

ובקשר לחוק המידות והמשקולות, הממל"ז פטור כי (ואני מצטט):

 

"ניר גרשוני:

 

למעשה, חוק המשקולות והמידות של מדינת ישראל היה צריך לחול על המכשיר הזה, כיוון שהמכשיר הזה מודד מרחקים.



 

יחיאל בן יאיר:



 

אמרתי שהמכשיר מודד זמן, ולא מרחקים. "

 

 

תאר לך את מז"פ מגישה תיק ראיות לבית המשפט בתיקי פשע כגון שוד, רצח, אונס וכו' על בסיס "נדמה לי".

אתה מסוגל לדמיין לך תובע משטרתי אומר לשופט - " כן, מצאנו את טביעת האצבעות בשטח, ועל פי הנתונים שיש לי מ-1974, נדמה לנו שהטביעה שמצאנו די דומה לטביעה שיש מאז?" הלא אם יש חשש לספק - השופט יזכה מחמת הספק.

 

אתה מערבב פה דברים כי כנראה שאתה לא מבין איך בדיוק הממל"ז עובד (ראה הסבר למטה).

 

ועל סמך מה נקבע שהממל"ז אמין ? על סמך "מסה קריטית". כלומר - הרבה שופטים האמינו למשטרה (ששיקרה ביודעין בבתי המשפט, טרם הועלו הטענות שהבאתי למעלה), אז אם 1000 שופטים טעו, זה הופך את הטעות לאמת מוחלטת (ובהקשר זה, נזכיר את גלילאו, והמשפט "ואף על פי כן נוע תנוע". עם קו מחשבה כזה עקום, היינו חושבים עד היום שכדוה"א שטוח ).

 

על סמך בדיקות שבוצעו בתנאים שונים ועל ידי אנשים שונים (אפילו על ידי שופט בבית המשפט), הכל כתוב בפרוטוקל שצירפת.

 

בקיצור - שוב, אתה משוחד. המשטרה עושה הרבה רוח כדי לשכנע את השוטרים מן השורה בצידקת המהלכים המפוקפקים שלה (רק כדי להניח את דעתך ולמנוע ממך לבקש ממני להתנדב שוב - התנדבתי ביח' תנועה במשך שלוש שנים, בנסיון לשנות משהו מבפנים. TOTALLY USELESS. התעמולה המגוחכת של המשטרה כוללת ביקור באותו מטה שהזכרת ברמלה (אגב, זה מטה מחוזי, לא ארצי. הארצי נמצא בי-ם. הגיע הזמן שתכיר את הגוף בו אתה משרת), כולל כל ההצגות למתנדבים ולשוטרים.

 

אתה כל פעם טוען שאני משוחד ומשוחד, אבל אתה שוכח שני דברים. אחד, אני אף פעם לא שירתתי במשטרה, אלא במשטרה הצבאית (ואם תקרא את דעתי תדע שאני לא כל כך אוהב את החיל הזה). דבר שני, אני כבר משוחרר ככה שאין לי שום סיבה להיות משוחד, אני פשוט רוצה שכמו שאומרים, הצדק יצא לאור.

ואם לא הצלחת לשנות משהו אז כנראה שלא ניסית מספיק, כי אני לא רק שהצלחתי לשנות משהו בדרך העבודה שלי, הצלחתי להשפיע גם על אנשים אחרים שעבדו איתי באותה מחלקה.

 

נראה אותם עונים פעם באופן ישיר לשאלות שהעלה אותו עמיקם לוין, או לשאלות שמעלים עורכי דין ואנשי מקצוע בתחום המשפט והמדידה, ולא מתחבאים מאחורי טיעונים מגוחכים כמו "אין חוק לכיול, אין יכולת לכייל, אנחנו צדיקים גמורים בלי אינטרס, ובכלל הריצפה עקומה".

 

נראה את אותו עמקים לוין מדבר לעניין, ולא מצטט רק קטעים נבחרים. וחבל שאתה מתווכח פה על הגדרות. אם תקרא טוב טוב את הפרוטוקל תבין שהבדיקה שהמשטרה עושה (גם אחת לחצי שנה במעבדה, וגם לפני ואחרי היציאה לשטח) מספיקה כדי לוודא שהמכשיר פועל כנדרש. ויש צורך בכיול רק אם יש בעיה בפעולת המכשיר (כלומר באמיתות התוצאות שהוא מספק).

 

 

ועכשיו להסבר איך הממל"ז עובד: כאשר השוטר לוחץ על מתג ההפעלה, המכשיר משגר תוך זמן קצר מאוד (כ0.3 שניה) הרבה מאוד פולסים, כלומר קרניים אינפרה אדומות, לעבר המטרה שהשוטר כיוון עליה. מחשב מהיר שנמצא בתוך המכשיר מודד כמה זמן לקח לכל קרן לחזור, ולפי זה מחשב את מרחק הרכב בכל שלב (כידוע מהירות האור קבועה בתווך קבוע, כלומר באוויר). כמו כן המחשב מחשב את ההפרשים בין המרחקים של הרכב בכל שלב, ולפי זה ולפי הפרשי הזמנים בין המדידות הוא מחשב את המהירות הממוצעת של הרכב. חשוב להדגיש כי במידה והייתה בעיה אפילו באחת מתוך הקריאות הרבות (לא זכור לי אם זה מאות או אלפי קריאות) אז המכשיר מציג הודעת שגיאה. כלומר בעצם המכשיר, כמו שנאמר כבר, מודד רק זמן (אמ הזמן שלוקח לקרן שהוא יורה לחזור), ואז מחשב לפי זה אתה המרחק של העצם.

 

בשביל לוודא שהמכשיר מחשב את הזמן כמו שצריך, השוטר בשטח מבצע 4 בדיקות:

 

1. בדיקה עצמית - הוא מפעיל את מכשיר הממל"ז וצריך להישמע מספר קבוע של צפצופים (זה בעצם אומר כי המכשיר ביצע את כל הבדיקות העצמיות הדרושות וכי הוא תקין), אם זה לא קורה המכשיר לא תקין.

 

2. בדיקת תצוגה - המפעיל בודק כי כל הקווים בתצוגה פועלים (כלומר שבמקום 8 לא יוצג בטעות 0).

 

3. בדיקת תיאום - המפעיל בדוק (אנכית ואופקית) כי סמן הליזר אכן מכוון למטרה שהמפעיל רוצה למדוד.

 

4. בדיקת כיול (ולא צריך לדון ב"כיול" זה סך הכל השם, אם אתה רוצה תקרא לזה בדיקת אשכים מצידי) - המפעיל מודד עצם במרחק ידוע (60 מטרים על פי הוראות היצרן). איך יודעים שהמרחק הוא 60 מטרים? אצלי בבסיס המדידה בוצעה על ידי חוקר תאונות דרכים והמכשור שלו (מספיק טוב?). המכשיר צריך להציג את המרחק 60 מטר, ואת המהירות 0 (בתוספת הסטייה של המכשיר בשני המקרים).

 

כמו כן יש את הבדיקה התקופתית במעבדה של המשטרה, שכמו שנאמר בפרוטוקל המכשור בה נבדק ואושר על ידי מכון התקנים.

 

 

כל הדברים האלו בעצם נועדו לוודא כי המכשיר אכן עושה את מה שהוא צריך לעשות (למדוד זמן!) בצורה הטובה ביותר (במידה והשוטר מפעיל אותו כמו שצריך כמובן).

 

 

 

זה ה50 אגורות שלי בנושא.

[ד"ר פוליצ'וק]

ברחבי העולם יש 2 סוגים של חקיקה בקשר למכשירי האכיפה.

 

1) פירסום ברשומות או בספר התקנים או בכל מקור רשמי אחר של תקן מפורט, כולל הוראות ההפעלה ועד פרטים הכי דקים. כך נעשה בגרמניה, בלגיה, צרפת ועוד רשימה ארוכה של מדינות עד לטרינידאד וטאבאגו שבים הקריבי.

 

2) מתן לגוף מקצועי מסויים זכות להכשיר ולפקח על הפעלה של מכשירי האכיפה. כך למשל נעשה באנגליה ובארה"ב. שם לא פורסמו ברשומות תקנים ברורים ומחייבים, אלה אותו הגוף מוציא מפעם לפעם מסמכים והוראות כאלה ואחרות. אך בכל זאת המגמה היא להצטרף למסלול הראשון. עם הזמן מתגבשים תקנים בין-לאומיים, אחידים בכל העולם (תקני OIML).

 

התקנים קיימים לינשוף ולרדאר. לא מוכר לי תקן OIML לממל"ז. לכן ממל"ז זה סיפור נפרד. הצעת חוק מידות ומשקולות מקבילה לחקיקה דומה ברחבי העולם. קיום התקנים הבילאומיים על ידי מדינה רבעונית עדיף על המצב בו היצרן של המכשיר כזה או אחר נהיה הרבעון, הוראות ההפעלה שחיבר נהיות לחוק ותקן.

[שמר]

זה ה50 אגורות שלי בנושא.

 

ה-50 אגורות שלך בנושא שוות בערך את ערכן הנקוב, גם זה בקושי.

 

1. עמיקם לוין הוא בעל מקצוע בתחום מדידות ואבטחת איכות. הוא הגיע לבדיקת הנושא לא במקרה, אלא אחרי שנעצר ע"י שוטר בטענה שנסע במהירות X, בעוד הוא היה משוכנע שנסע במהירות נמוכה בהרבה (ומתאימה לחוק).

החפירה שלו בנושא החלה בעקבות המקרה הזה, ותוך כדי החפירה הוא גילה את כל מחדלי המערכת - מה שכל אדם מן היישוב עם מעט הבנה טכנית יכול לספר לך.

2. לעניין הכיול והבדיקות - תרשה לי לספר לך מעט על אופן ביצוע בדיקות - מכיוון שבעוונותיי הייתי בעברי טכנאי בצבא - וביצעתי במכשירים בדיקות בדרג גבוה למדי (ג'), וכן הייתי בקשר עם לא מעט טכנאים שביצעו בדיקות בדרג הכי גבוה שניתן (דרג ד').

 

בדיקות הפעלה אינן מלמדות הרבה על תפקודו האמיתי של המכשיר. לכל מכשיר כזה יש תחום כלשהו בו הוא יכול לזוז, ועדיין לבצע את תפקידו, אם כי שצורה הרבה פחות טובה ומדוייקת מאשר התכוון היצרן.

 

בעת בדיקות מקיפות למכלולים, גיליתי פעמים רבות מכשירים בהם הבדיקות הרגילות הראו תוצאות נכונות, אבל המכשיר לא פעל כהלכה בכל המצבים בהם היה אמור לפעול.

בדיקות מקיפות יותר - עפ"י סכמות יצרן מדוייקות, גילו זיופי תדר, רגישות קליטה, ועוד כהנה וכהנה - שגרמו למכשיר לסטות, ולא במעט, מהמאפיינים שלו. מפעיל של אותו מכשיר לא היה חושד כי משהו לא תקין, אבל בדיקות המעבדה הראו חד משמעית כי ישנן בעיות.

 

אתה חושב שבמכשירים אלק' אחרים המצב שונה? אתה חושב שמכשיר שנמצא בשימוש באופן שוטף, ולא תמיד בתנאים אידיאליים - מספיקה לו בדיקה פעם בחצי שנה?

נראה לך שבדיקה תפעולית של שוטר שהבנתו הטכנית את המכשיר מפוקפקת - היא בדיקה מספיקה?

 

כאשר אתה מבקש להוכיח שאדם ביצע דבר מסויים - בכל המערכת המשפטית בישראל, מלבד זו התעבורתית, חובה עליך להוכיח כי הדבר אכן בוצע מעבר לכל ספק.

כאשר מדובר במערכת התעבורה - המצב מתהפך. המדינה מטילה על הנאשם להוכיח כי לא עבר את העבירה, ולא על התביעה.

 

הפרקליטות והמשטרה מתעלמים בלי בושה מאי סדרים ואי דיוקים - הן בהפעלת ציוד אכיפה, והן בעדויות שוטרים מפוקפקות.

נכחתי בלא מעט משפטי תעבורה - השופטים הופכים למעשה לתובעים, כאשר התובעים עוסקים אך ורק בצד הטכני של הגשת המסמכים, זימון העדים (אם לא הבריזו) וכו'. זה מצב לא תקין. שופט חייב להיות אובייקטיבי, וברוב המקרים לא זה המצב.

[falou]

אני מניח שדן לקח בחשבון את האי דיוקים האלה, ורצה שדברים יגיעו לכלל הכרעה ותקדים בכדי שאח"כ אפשר יהיה לאכוף מהירות גם באמצעות אביזר זול ופשוט שיכול להמצא בכל ניידת כחלק מהאיבזור שבה.

.

 

אני חושב שאתה והמתנדב שכחתם את מקומו בהיררכיה ואת הגדרות התפקיד שלו.

[ד"ר פוליצ'וק]

הפרקליטות והמשטרה מתעלמים בלי בושה מאי סדרים ואי דיוקים - הן בהפעלת ציוד אכיפה, והן בעדויות שוטרים מפוקפקות.

נכחתי בלא מעט משפטי תעבורה - השופטים הופכים למעשה לתובעים, כאשר התובעים עוסקים אך ורק בצד הטכני של הגשת המסמכים, זימון העדים (אם לא הבריזו) וכו'. זה מצב לא תקין. שופט חייב להיות אובייקטיבי, וברוב המקרים לא זה המצב.

 

זו גם כן הייתה ההתרשמותי הראשונה מהמערכת. אך עם הזמן דעותיי התמתנו. אם החברה מגיעה למצבים כאלה ואחרים - כנראה יש סיבות לכך. יתרה מכן, ראיתי כי במדינות מתוקנות המצב בסך הכל די דומה. הסיכוי הכמעט יחיד לנצח במשפט התעבורה הוא הוכחה הלא ניתנת לספק כי הופרו הנוהלים שהמשטרה קבע לעצמה. (יש לציין כי גם הסיכוי הזה איננו ודאי בהמון מקרים). לכן יתכן ויש לפעול לא כנגד המערכת (הסיכוי לפסילת מכשיר כזה או אחר בסך הכל איננו גבוה) אלה בשיתוף פעולה אימה, בנסיון לשפר את נוהליה.

[gadik6]

ה-50 אגורות שלך בנושא שוות בערך את ערכן הנקוב, גם זה בקושי.

 

1. עמיקם לוין הוא בעל מקצוע בתחום מדידות ואבטחת איכות. הוא הגיע לבדיקת הנושא לא במקרה, אלא אחרי שנעצר ע"י שוטר בטענה שנסע במהירות X, בעוד הוא היה משוכנע שנסע במהירות נמוכה בהרבה (ומתאימה לחוק).

החפירה שלו בנושא החלה בעקבות המקרה הזה, ותוך כדי החפירה הוא גילה את כל מחדלי המערכת - מה שכל אדם מן היישוב עם מעט הבנה טכנית יכול לספר לך.

 

הבנתי שהוא הגיע לזה לא במקרה, וכאן גם הבעייתיות בנושא, אתה באמת מצפה שהוא יהיה אובייקטיבי? יותר מזה, בפרוטוקול יש גם דיעות של אנשים אחרים (בין אם זה שופטים ובין אם זה מכון התקנים וכדומה) שדווקא לא ממש מסכימים עם העמדה של אותו עמיקם לוין.

אז זה שהוא בעל מקצוע יופי לו, זה לא אומר שהוא ורק הוא צודק בנושא. בינתיים לא ראיתי איפשהו אזכור לזה שהוא מומחה בעל שם עולמי.

 

2. לעניין הכיול והבדיקות - תרשה לי לספר לך מעט על אופן ביצוע בדיקות - מכיוון שבעוונותיי הייתי בעברי טכנאי בצבא - וביצעתי במכשירים בדיקות בדרג גבוה למדי (ג'), וכן הייתי בקשר עם לא מעט טכנאים שביצעו בדיקות בדרג הכי גבוה שניתן (דרג ד').

 

בדיקות הפעלה אינן מלמדות הרבה על תפקודו האמיתי של המכשיר. לכל מכשיר כזה יש תחום כלשהו בו הוא יכול לזוז, ועדיין לבצע את תפקידו, אם כי שצורה הרבה פחות טובה ומדוייקת מאשר התכוון היצרן.

 

בעת בדיקות מקיפות למכלולים, גיליתי פעמים רבות מכשירים בהם הבדיקות הרגילות הראו תוצאות נכונות, אבל המכשיר לא פעל כהלכה בכל המצבים בהם היה אמור לפעול.

בדיקות מקיפות יותר - עפ"י סכמות יצרן מדוייקות, גילו זיופי תדר, רגישות קליטה, ועוד כהנה וכהנה - שגרמו למכשיר לסטות, ולא במעט, מהמאפיינים שלו. מפעיל של אותו מכשיר לא היה חושד כי משהו לא תקין, אבל בדיקות המעבדה הראו חד משמעית כי ישנן בעיות.

 

אתה חושב שבמכשירים אלק' אחרים המצב שונה? אתה חושב שמכשיר שנמצא בשימוש באופן שוטף, ולא תמיד בתנאים אידיאליים - מספיקה לו בדיקה פעם בחצי שנה?

נראה לך שבדיקה תפעולית של שוטר שהבנתו הטכנית את המכשיר מפוקפקת - היא בדיקה מספיקה?

 

ראשית, זה שהיית טכנאי כל הכבוד., אבל האם ידוע לך אבל המבנה המדוייק של מכשיר הממל"ז או כל המאפיינים המדוייקים, או הוראות היצרן לגבי הטיפול השוטף בו?

אם היצרן קבע כי יש לבצע בדיקה אחת לחצי שנה אז אני מאמין שהוא יודע מה הוא עושה, ולא ירצה להעמיד את שמו בסכנה בגלל כשל ואי אמינות המכשיר.

דבר שני, כמו שנאמר בפרוטוקול, מעבדות המשטרה הוסמכו על ידי מכון התקנים לבצע בדיקות למכשיר הממל"ז, יתרה מזאת הם גם עובדים על פי הוראות יצרן המכשיר.

דבר שלישי, כל שוטר בשטח מחוייב לבצע את הבדיקות שצוינו על מנת לוודא שהמכשיר פועל כמו שצריך בטווח הסטייה המותר (סטייה שנלקחת בחשבון). זה ששוטר לא עושה את כל הבדיקות ביסודיות ובצורה הנדרשת זה כבר בעיה אחרת, ולא פאק באמינות המכשיר. כמו שנאמר, אם מפעילים את המכשיר בזדון בצורה לא נכונה אז מן הסתם שהוא לא יתן תוצאות מדוייקות בכל המקרים.

 

כאשר אתה מבקש להוכיח שאדם ביצע דבר מסויים - בכל המערכת המשפטית בישראל, מלבד זו התעבורתית, חובה עליך להוכיח כי הדבר אכן בוצע מעבר לכל ספק.

כאשר מדובר במערכת התעבורה - המצב מתהפך. המדינה מטילה על הנאשם להוכיח כי לא עבר את העבירה, ולא על התביעה.

 

זה ממש לא נכון, גם בתחום התעבורתי השוטר נדרש להוכיח כי הדבר אכן בוצע מעבר לכל ספק. ולא פעם הייתי עד לזיכויים כי השופט לא השתכני כי הדבר בוצע מעבר לכל ספק סביר.

תאר לך שמישהו שנאשם ברצח יטען פתאום שלעוד אדם יש טביעות אצבע זהות לשלו, ולכן הטביעות אצבע בזירת האירוע הן בעצם של אותו אדם אחר. גם כאן הנאשם יצטרך להוכיח כי אכן יש עוד מישהו עם טביעות אצבע זהות לשלו, למרות שעד כה ידוע כי לכל אדם טביעה יחודית. כך גם בדיוק במקרה הממל"ז, הוכח כבר כי בתנאי של הפעלה ותחזוקה נכונה של המכשיר הוא מספק קריאה נכונה, לכן נאשם שחולק על כך צריך להוכיח כי הדבר לא נכון.

 

הפרקליטות והמשטרה מתעלמים בלי בושה מאי סדרים ואי דיוקים - הן בהפעלת ציוד אכיפה, והן בעדויות שוטרים מפוקפקות.

נכחתי בלא מעט משפטי תעבורה - השופטים הופכים למעשה לתובעים, כאשר התובעים עוסקים אך ורק בצד הטכני של הגשת המסמכים, זימון העדים (אם לא הבריזו) וכו'. זה מצב לא תקין. שופט חייב להיות אובייקטיבי, וברוב המקרים לא זה המצב.

 

פה אתה גם טועה, אני גם נכחתי בלא מעט משפטי תעבורה (וקראתי פרוטוקולים של רבים אחרים), ואף פעם לא ראיתי שופט שלהוט להרשיע מבלי לבדוק לעומק את המקרה. יותר מזה, לא מעט פעמים הייתי עד למקרים שהשופט דווקא ניסה להכשיל את השוטרים ולהקשות עליהם. ככה שאני לא יודע על סמך מה אתה קבוע בכזאת נחרצות ששופטים ברוב המקרים לא אובייקטיבים.

 

.....

[אמיר שליט]

falou,

 

1. דעתי האישית לא קשורה להררכיה במערכת.

2. יכול להיות שדן חרג מההנחיות בכך שהיה יצירתי ואולי ניצל את מעמדו בבחינת אותי לא יזרקו למרות ה"תעלול", אבל אם ה"תעלול" היה מצליח מבחינה משפטית, סביר שהרבה אנשים במשטרה היו חוככים ידיים בהנאה.

3. אפשר לראות זאת כמעין "הצעת יעול" שניסה להכניס בדלת האחורית - לא הצליח לו.

.

[itzik901]

השאלות הן דווקא:

-האם אנחנו כאזרחים צריכים לסבול מגחמות של מתנדב כזה או אחר?

-האם לא הגיע הזמן שמישהו דווקא יצור תקדים נגד כאלו מקרים?

-האם מתנדבים במשטרת התנועה זה באמת רעיון טוב?

-האם עדיף שיתנדבו במקומות יותר נחוצים בקהילה (לדוגמא אלימות באיזורי מועדונים, הפרעה בשכונות מגורים וכו')?