לתותחים בחשמל; שאלות בנוגע להארקת מנוע וגוף הרכב.

[איציק נ.]

מזה לא מעט זמן יוצא לי לקרוא דיונים הקשורים ל"שיפור" הארקה ברכב.

חיפוש ב GOOGLE מעלה אין-ספור דיונים על "שיפורים" מהסוג הזה וערכות שנמכרות מוכנות לדגמים ספציפיים (לחפש ב GOOGLE את המלל GROUNDING MOD או GROUNDING KIT).

 

מזה זמן אני עוקב אחר דיונים בפורומים של סובארו בעיקר ורואה אין-ספור משתמשים המדווחים על תגובות מדוייקות יותר ועבודה "עגולה" יותר של כל המערכת.

מדיון שיש שם עם מעל 11 עמודים, 259 תגובות ו 16,181 צפיות ניתן לראות שגם אנשים מאוד סקפטיים בנושא, ניסו את הערכה לשיפור הארקת המנוע וגוף הרכב ומדווחים על ממצאים חיוביים מאוד.

הנקודות המקוריות בהן ההארקה כרגע מחוברת הן; 1) לגשר העליון שמחבר בין הכנפיים, צמוד לפנס השמאלי. 2) בין הגיר למנוע, צמוד מאוד לסטרטר.

במותגים אחרים כמו הונדה למשל, קיימות יותר נקודות הארקה - ולפי מה שאני ראיתי, לפחות 3 (אחת לגוף הרכב, שניה למנוע ושלישית למכסה השסתומים).

 

אז למה בעצם כל הנושא הזה צץ דווקא עכשיו ? באותו דיון הוזכר שם ע"י אחד המשתמשים שבדגם 2005 מסויים הוא ראה שסובארו דווקא הוסיפו עוד כבל בין הקורה הימנית לסעפת הפליטה של המנוע.

לדעתי האישית הדבר נובע לצורך הארקה טובה יותר לאגזוז, שהוא בעצם ה "מינוס" לחיישן החמצן בדגמים אלו (מדובר בחיישן חמצן עם 3 חוטים, 2 לחימום ו-1 לפלט/SIGNAL. המינוס הוא מהגוף).

 

החיזוקים המוזכרים בדיון מדברים על 3 נקודות הארקה עיקריות:

1. צד ימין של המנוע, קרוב למצתים.

2. צד שמאל של המנוע, קרוב למצתים.

3. אלטרנטור.

 

אני יודע שהעניין נראה קצת לא הגיוני אבל עדיין לא מדובר כאן על משהו יקר מאוד שמישהו ירוץ להצדיק את רכישתו בצורה כזו.

באותו דיון המשתמשים טוענים כי יציבות של כל המערכת והבדלים מזעריים של אפילו 100 מיליוולט יכולים לגרום לשינויים חיוביים בתפקוד של חיישנים וכד'.

 

אשמח לשמוע אם מישהו התנסה בנושא או יכול לתרום מהידע שלו בחשמל/אלקטרוניקה לצורך הוכחת הנושא או הפרחתו...

 

תודה

 

איציק

[דניאל]

גם אני נתקלתי לא אחת בנושא הזה, בהונדה טק.

 

הם לוקחים חוט חשמל 9 פיט - 3 מטר, מחברים אותו לכל מיני מקומות שונים בשילדה ובמנוע ומקבלים מנוע שעובד טוב יותר.

 

סקפטי אני לא, החברה האלה לא רושמים סתם יש לי עוד X כ"ס במנוע בזכות חוט 3 מטר.

 

דניאל.

[SubaMan]

אצלי יש שרשרת ברזל באחורי הסובא.

נמאס לי לחטוף זרמים בימים בהם האוויר יבש....

 

אני אנסה לגשר עוד מכללים.....

 

מזכיר לי את ההוא ששאל איפה צריך לתקוע צ'יפ בחיפשית 65 שלו.....

 

וברצינות, נשמע מאוד הגיוני, אבל ברכבים ממוחשבים.

[איציק נ.]

גם אני נתקלתי לא אחת בנושא הזה, בהונדה טק.

 

הם לוקחים חוט חשמל 9 פיט - 3 מטר, מחברים אותו לכל מיני מקומות שונים בשילדה ובמנוע ומקבלים מנוע שעובד טוב יותר.

 

סקפטי אני לא, החברה האלה לא רושמים סתם יש לי עוד X כ"ס במנוע בזכות חוט 3 מטר.

 

דניאל.

דניאל, אני מניח שאתה מתכוון גם לדיון הזה ->

http://www.honda-tech.com/zerothread?id=1117088

 

אכן, גם בדיון זה הם מחזקים את העובדה ששווה לחזק את המינוס במיוחד למכסה השסתומים (בגלל המצתים), בלוק (שוב, בגלל המצתים) והאלטרנטור.

 

אני חשבתי על ללכת צעד אחד קדימה:

להוריד את המינוס שכרגע מתחבר לגשר העליון (חתיכת פח דיי דקה יחסית) ולחברו בנקודה אחרת, ישירות לבורג (אחר, שכבר קיים) בקורת האורך - שהיא עבה יותר. כמובן שלצורך כן איך בעיה להשתמש בכבל עבה של 4 GUAGE מאחר והמרחק בין המצבר לקורה הוא קצר מאוד.

בקורת האורך יש 2 ברגים בכל צד שאוחזים את הפגוש הקדמי. מדובר בברגים עבים מאוד ועמידים.

לאחר שהמינוס לשילדה מחוזק (המצבר בצד שמאל, צד נהג), אפשר אולי לקחת מהקורה השניה (הימנית) כבל באורך 20-30 ס"מ (עבה, נניח 4 GUAGE) ולחברו כפי שהציעו ב NASIOC ישירות לבורג בסעפת הפליטה בצד ימין - ובכך לשפר את המינוס הן לחיישן החמצן והן לצד ימין של המנוע.

 

חשוב לציין (למי ששכח) שבסובארו יש מנוע שטוח ורחב מ-א-ו-ד (תופס את כל רוחב תא המנוע, מקורת אורך ימין לקורת אורך שמאל) ולכן נראה לי שחשוב לחזק את המינוס ב-2 הצדדים.

 

נראה לי שהעניין שווה ניסוי, אבדוק את זה מחר

 

איציק

[yuvk]

בחשמל אני קצת מבין - יותר מבשיפור מכוניות...

 

לדעתי האישית, אין שום משמעות למיקום נקודות הארקה במנועץ קח מולטיטסטר ותמדוד את

ההתנגדות בין כל שתי נקודות במנוע. חלקי אוהם. הבלוק והראש, והברגים המחברים אותם עבים

יותר מכל כבל.

 

מי שחושב שכבל הארקה בראש המנוע ליד המצת הוסיף כמה כ"ס - שיהיה לו לבריאות...

 

אם זאת, חיבור מספר כבלים לגוף מומלץ - פותר בעיות של מפל מתח (למשל זרם סטרטר) ומגעים.

[איציק נ.]

בחשמל אני קצת מבין - יותר מבשיפור מכוניות...

 

לדעתי האישית, אין שום משמעות למיקום נקודות הארקה במנועץ קח מולטיטסטר ותמדוד את

ההתנגדות בין כל שתי נקודות במנוע. חלקי אוהם. הבלוק והראש, והברגים המחברים אותם עבים

יותר מכל כבל.

 

מי שחושב שכבל הארקה בראש המנוע ליד המצת הוסיף כמה כ"ס - שיהיה לו לבריאות...

 

אם זאת, חיבור מספר כבלים לגוף מומלץ - פותר בעיות של מפל מתח (למשל זרם סטרטר) ומגעים.

סקפטיים בדיוק כמוך גם ניתן לראות בכל השירשורים הללו, אבל אף אחד לא נשאר אדיש למחיר הזול של השיפור הזה, הלך והתקין עוד כמה נקודות מינוס - וחזר לדווח על עבודה חלקה יותר של המנוע.

 

לא טענתי לרגע שזה מוסיף כ"ס או אמור להוסיף כ"ס... טענתי מהתחלה שרובם "מדווחים על תגובות מדוייקות יותר ועבודה "עגולה" יותר של כל המערכת."

 

איציק

[danniel]

חשוב לזכור, כאשר מנוע עובד המינוס של מערכת החשמל הוא האלטרנטור ולא המצבר. ליתר דיוק הגוף האחורי של האלטרנטור.

 

האלטרנטור מחובר ע"י שני ברגים מסיביים לגוף המנוע , זה המינוס הכי טוב שאני מכיר.

 

עקב כך אני מאוד סקפטי לגבי השיפור שעבודת מנוע שניתן לקבל ע"י הוספת כבלים.

 

יתכן שהורגש שיפור ברכבים לא חדשים, שעם הזמן נבנה, באופן טבעי מפלי מתח על החווט הקיים.

באותה מידה, עם היו מחליפים את החווט הארקה הישן או 'מחזקים' אותם, היו מקבלים תוצאות טובות יותר של עבודת מנוע.

 

רוב החיישנים מקבלים את הארקה שלהם ממחשב ניהול המנוע, וזה מקבל את הארקה שלו מגוף המנוע, ומהאלטרנטור. איזה כבל בדיוק תרכיב, והיכן כדי לשפר את הארקה??

[איציק נ.]

לפי מה שרשום בשירשורים הנ"ל, השימוש הוא בכבלים בעובי 8 GUAGE וחלקם מדברים על 4 GUAGE.

 

השירשור המקורי מדבר על חיזוק הארקה בין המצבר-אלטרנטור, מצבר-מצערת, מצבר-צד ימין ושמאל של המנוע (או מכסי השסתומים) והיו גם כאלה שדיברו על חיזוק מצבר-בלוק מנוע.

 

העניין מוכר וידוע זה תקופה ארוכה מאוד ברחבי הפורומים בעולם, רק שבמקרה הזה מה שצד את עיני היה אותו מקרה שסיפר אחד הכותבים ואמר שבדגמים החדשים כן נעשה חיזוק של כבל נוסף מהקורה הימנית של הרכב לסעפת הפליטה שלו.

 

האם קראת את השירשורים בקישורים הנ"ל ?

 

איציק

[ToMeR]

איציק מה הכוונה במינוס טוב יותר לאגזוז? החיישן מחובר עם צמת חוטים, היא לא מספקת לו גם מינוס וגם פלוס?

 

ואם נגיד יש לי בעיית מינוס בחיישן הלמדה, איך ניתן לפתור כזאת בעיה?

[danniel]

האם קראת את השירשורים בקישורים הנ"ל ?

אני מכיר את הנושא. לאו דווקא מהפורומים הציינת.

 

ושוב, תחשוב היכן מקור ההארקה, ותבין שכל העיניין מיותר.

 

לגבי חיזוק הארקה לאגזוז: בחיישני חמצן ללא הארקה נוספת ממחשב ניהול המנוע, החיישן ממוקם על סעפת הפליטה בצמוד לראש המנוע, שם מפלי המתח אפסיים.

ברור שעם הזמן יגדלו מפלי המתח, וחווט נוסף להארקה ישפר את דיוק עבודת החיישן.

[הנסיך.]

התשובה המשוערת שלי :

 

העניין הוא פשוט מאוד. מעבר להיות הרכב גוף חשמלי אוטונומי, ומכיוון שאינו מוארק, הוא נתון להשפעות שונות של קיבול והשראות.

השילוב של אלה יחד עם חיבורים שונים של קוטב שלילי יחד עם טמפ' עבדה משתנות גורמים לחיבורי האדמה [מינוס] שהרכיבים השונים רואים להשתנות כתלות בכל מיני פרמטרים כמו התנגדות [שמשתנה עם טמפ' למשל] וקיבוליות.

 

לכן, ככל שעולים ברמת הסיבוך של המנוע ומכלולו החשמליים, צריך לנסות ולבטל את ההשפעה של גורמים משתנים חיצוניים כמו קיבול והתנגדות על ידי יצירת חלופות טובות יותר.

 

מה הכוונה?

ניקח לדוגמא את החיבור שאיציק ציין שהוסיפו בדגם חדש מסויים של סובארו - החיבור לאדמה של סעפת הפליטה, לכאורה, טריוויאלי, אלא מה? ההתנגדות שרואה חיישן החמצן בחיבור הזה כאשר האדמה מחוברת למנוע ועוברת דרך הסעפת אליו החישן משתנה עם שינוי טמפ' העבודה של סעפת הפליטה, לא זאת אלא שגם הבדלי הטמפ' בין סעפת הפליטה לבלוק המנוע יכולים להשפיע על הקיבול וההתנגדות שרואה חיישן החמצן במערכת כזו ולפיכך - יכולים להשפיע על תפקודו, ולכן ההגיון אומר שככל שנחסוך במתווכים בין האדמה או הקוטב השלילי לצרכן שלו, כך ייטב, ולפיכך הוסיפו בסובארו את חיבור האדמה הנוסף לספעת הפליטה.

 

 

אותו הגיון אפשר ליישם לכל חלק אחר במנוע שמקבל את הקוטב השלילי שלו נ"מתווך אחר"

הוזכרו פה חיבורים של ראשי מנוע לקוטב השלילי, הוזכרו חיבורים נפרדים של חלקים אחרים באופן עצמאי, ופה ניתן לומר שעקרונית, ריבוי חיבורים לאדמה זה לא דבר שיכול לסכן את המערכת, אלא שאל לנו לשכוח שכל חיבור כזה הוא גם אנטנה שקולטת רעשים [RF] ויכולה גם להכניס לנו רעשים למערכת.

 

בגדול אם כך, ההבדלים והסיבות לתוספת של חיבורי מתח שלילי או אדמות כמו שנהוג לקרוא לזה באים לבטל את להפחית עד כמה ניתן את השינויים שהסביבה בה המנוע עובד מלהכנס ולהשפיע על המערכות החשמליות השונות - קרי התנגדות וקיבול שמשתנים עם שינוי טמפ'.

 

 

 

רון.

[איציק נ.]

אני מכיר את הנושא. לאו דווקא מהפורומים הציינת.

 

ושוב, תחשוב היכן מקור ההארקה, ותבין שכל העיניין מיותר.

 

לגבי חיזוק הארקה לאגזוז: בחיישני חמצן ללא הארקה נוספת ממחשב ניהול המנוע, החיישן ממוקם על סעפת הפליטה בצמוד לראש המנוע, שם מפלי המתח אפסיים.

ברור שעם הזמן יגדלו מפלי המתח, וחווט נוסף להארקה ישפר את דיוק עבודת החיישן.

אוקיי, אז חשוב לציין שבמקרה הזה חיישן החמצן ממקום באיזור שנמצא מתחת לקיר אש, בעוד שהסעפת פליטה נמצאת בחלקו התחתון של המנוע (בניגוד לרכבים אחרים בהם החיישן ממוקם מיד ביציאה על סעפת הפליטה מהראש מנוע.

 

אז לפי מה שאתה אומר, אם רוצים "לשפר" את ההארקה לרכב, עדיף להתחבר לחלקו האחורי של האלטרנטור ומשם לגשר חיווט ליעד המתאים ? (נניח לקיר אש או לאחת הקורות)

 

בנוסף, אם אני מבין אותך נכון, הארקה יעילה תתבצע אם ה"מינוס" של כל הרכיבים באוטו יתחבר (תאורטית) לגוף המנוע/אלטרנטור ! - זה מתחבר לי בצורה הגיונית עם השירשור בו מוטי-מיאטה אמר שיש לחבר את המד-תערובת לגוף המנוע ולא למינוס בתוך הרכב.

 

איציק

[yonatanl]

זה מתחבר לי בצורה הגיונית עם השירשור בו מוטי-מיאטה אמר שיש לחבר את המד-תערובת לגוף המנוע ולא למינוס בתוך הרכב.

 

איציק

שCIVICNOS חיבר גראונד לסתם גוף הרכב והמד זייף וברגע שחיבר אדמה למנוע הפלא ופלא המד עבד כמו שעון שויצרי. נראה לי גם אני יעשה כמה גשרים כאלה אצלי באימפרזה ונראה מה יהיה

[איציק נ.]

התשובה המשוערת שלי :

העניין הוא פשוט מאוד. מעבר להיות הרכב גוף חשמלי אוטונומי, ומכיוון שאינו מוארק, הוא נתון להשפעות שונות של קיבול והשראות.

השילוב של אלה יחד עם חיבורים שונים של קוטב שלילי יחד עם טמפ' עבדה משתנות גורמים לחיבורי האדמה [מינוס] שהרכיבים השונים רואים להשתנות כתלות בכל מיני פרמטרים כמו התנגדות [שמשתנה עם טמפ' למשל] וקיבוליות.

לכן, ככל שעולים ברמת הסיבוך של המנוע ומכלולו החשמליים, צריך לנסות ולבטל את ההשפעה של גורמים משתנים חיצוניים כמו קיבול והתנגדות על ידי יצירת חלופות טובות יותר.

מה הכוונה?

ניקח לדוגמא את החיבור שאיציק ציין שהוסיפו בדגם חדש מסויים של סובארו - החיבור לאדמה של סעפת הפליטה, לכאורה, טריוויאלי, אלא מה? ההתנגדות שרואה חיישן החמצן בחיבור הזה כאשר האדמה מחוברת למנוע ועוברת דרך הסעפת אליו החישן משתנה עם שינוי טמפ' העבודה של סעפת הפליטה, לא זאת אלא שגם הבדלי הטמפ' בין סעפת הפליטה לבלוק המנוע יכולים להשפיע על הקיבול וההתנגדות שרואה חיישן החמצן במערכת כזו ולפיכך - יכולים להשפיע על תפקודו, ולכן ההגיון אומר שככל שנחסוך במתווכים בין האדמה או הקוטב השלילי לצרכן שלו, כך ייטב, ולפיכך הוסיפו בסובארו את חיבור האדמה הנוסף לספעת הפליטה.

אותו הגיון אפשר ליישם לכל חלק אחר במנוע שמקבל את הקוטב השלילי שלו נ"מתווך אחר"

הוזכרו פה חיבורים של ראשי מנוע לקוטב השלילי, הוזכרו חיבורים נפרדים של חלקים אחרים באופן עצמאי, ופה ניתן לומר שעקרונית, ריבוי חיבורים לאדמה זה לא דבר שיכול לסכן את המערכת, אלא שאל לנו לשכוח שכל חיבור כזה הוא גם אנטנה שקולטת רעשים [RF] ויכולה גם להכניס לנו רעשים למערכת.

בגדול אם כך, ההבדלים והסיבות לתוספת של חיבורי מתח שלילי או אדמות כמו שנהוג לקרוא לזה באים לבטל את להפחית עד כמה ניתן את השינויים שהסביבה בה המנוע עובד מלהכנס ולהשפיע על המערכות החשמליות השונות - קרי התנגדות וקיבול שמשתנים עם שינוי טמפ'.

רון.

אוקיי, תראה... במתכונת הנוכחית, ההארקה היא לא להיט. בזמנו כשהתקנתי מגבר באימפרזה/לגאסי (אותה הארקה 1:1 ואותה מע' חשמל) היו לי רעשי אלטנטור נוראיים.

הדבר הפסיק כאשר לקחתי כבל + וכבל - ישירות מהמצבר בתא המנוע למגבר בתא המטען - ומאז נדם קולו של האלטרנטור ברמקולים...הרעש לא הופחת אלא נעלם כלא היה.

 

במתכונת הנוכחית יש כבל עבה אחד שמתחבר למנוע+גיר צמוד למתנע - ועוד כבל דק שמתחבר לגשר העליון. את המערכת הזו אפשר לחזק ולשפר אם נוריד את הכבל הדק ומבקומו נחבר כבל עבה ישירות לקורת האורך השמאלית של הרכב. צעד נוסף לאיזון המערכת אפשר לעשות בצד השני; לקחת כבל עבה ולחבר את צד ימין של המנוע לקורת האורך הימנית של הרכב.

 

מחר אני אנסה לבצע כמה מדידות התנגדות (OHM) בין חלקים מסויימים ונראה מה יהיו התוצאות.

 

איציק

[Samiro]

מישהו מחברי הפורום כבר עשה זאת??? (אשמח לשמוע) - מיילא זה נשמע עיניין די זול - אין מה להפסיד - איך עושים את זה מה שצריך כנראה זה לנתק את הכבל הדק שקיים ולחבר אחד חדש עבה יותר (זה מה שהבנתי).. אז... איפה מחברים? בין המנוע למה ? !!!תודה