רוני אהרונוביץ הלך לעולמו

[robertf]

האיש היה שנוי במחלוקת זה אין ספק, אבל תרומתו לתרבות המוטורית בארץ ובעיקר לעיתונות המוטורית בארץ שהקים במו ידיו, אינה נתונה בשום מחלוקת. 

 

יהי זכרו ברוך. 

 

 

[shugiflex]

עוד מילדות קראתי אותו בהתלהבות. בהחלט דמות מיוחדת ויחודית.

הצטערתי לשמוע.

[RK]

אכן שנוי במחלוקת ואכן זכויותיו בייסוד עיתונות הרכב הישראלית רבות. יהי זכרו ברוך.

[falou]

לא הפרסונה הכי נעימה (כמו כל מיני אנשים אחרים בפורום...), אבל גדלתי עליו ובסופו של דבר יש לנו אותו טעם במכוניות, ככה שקראתי אותו תמיד בשקיקה. רוני ידע לכתוב, ובימינו, שכל הכתבות בנויות באותו שטאנץ ועסוקות בלהסתיר את הביקורת, לפחות לרוני היתה דעה ומסקנה. תמיד.

מחר אוריד את פתחי המזגן לחצי הגובה ואקפיא את כפות הידיים. לזכרו.

 

[פריג'י]

וואו.

נשימתי נעצרה.

באמת.

 

יהי זכרו ברוך. איזה אדם. לדעתי הוא יצר וסיתת ממש, באבן, תרבות מוטורית אצל עם שרובו כ(כמעט) כולו פשוט מתכחש לקיומה.

 

לי הוא יחסר מאוד.

עריכה אחרונה ב-6 לדצמבר, 2021 על ידי פריג'י

[itaysamurai]

אחד מהיסודות של עיתונות ותרבות הרכב שלנו.

עוד בתור ילד הייתי קורא אדוק, בלי להבין חצי מהדברים.

[robertf]

הערב אני מרגיש כי לאוסף הנכבד של ״אוטו״ ו ״טורבו״ (החל מהגיליונות הראשונים שלהם), שיש ברשותי בבית (בזכות חבר פורום יקר) נוסף עוד ערך סנטימנטלי. 

[ch2856]

את "רוני החדש" לא ממש הכרתי, כלומר באתר נטקאר לא גלשתי. אבל על טורבו ואוטו גדלתי והם אלו שגרמו לי להידבק בחיידק המוטורי. 

יהי זכרו ברוך. 

 

[gt3rs]

יהי זכרו ברוך.

תנחומים למשפחה 🙏

 

 

[yohai71]

עם כל החסרונות שלו, אף אחד לא אחראי כמוהו לעיתונות מוטורית ייעודית- בעברית- שזה העניין. הוותיקים שביננו זוכרים שלפני מגזין "טורבו" היו מדורי רכב בעיתונות היומית, כמו גם עיתונאי רכב (למשל בני ברק). אבל המדורים הללו היו איזוטריים, וכנראה מושפעים מידם הארוכה של היבואנים דאז. אהרונוביץ היה הראשון שעשה את זה כמו שצריך, כמו בחו"ל; מגזין כרומו חודשי שמכיל את כל מה שצריך לדעת על עולם הרכב, כולל ספורט מוטורי, שבכלל לא היה קיים בתודעה הישראלית עד ש"טורבו" הגיע.

 

על הדרך, הוא היה צריך להשכיל דור שלם של קוראים שבכלל לא הכירו מונחים בסיסיים במוטוריקה. מי שאמרו לו Heel and Toe בשנת 1981, חשב שמדובר בצעד ריקוד... היחידי שעשה משהו דומה היה כמובן טל שביט ז"ל, שנאלץ לתרגם לעברית (ולהמציא מילים חדשות) כשבא להגדיר מונחים טכניים מעולם האופנועים (למשל, "מפסע" זה מונח שהוא הגה, כדי לתרגם Trail).

 

ומסתבר שהיו למגזין כמו "טורבו" קונים, שלפני כן לא היתה להם תשובה- אחי הבכור למשל, שעד "טורבו" הביא הביתה מגזינים אנגלים ואמריקאיים, כמו Autocar, Motor (אז הם היו נפרדים) וכמובן Road & Track ו-Car and Driver (למעשה, ככה למדתי אנגלית- רציתי להבין מה כתוב מתחת לתמונות ואח"כ, להבין מה כתוב בכתבות). אבל מרגע שהופיע "טורבו", אחי הפך למנוי כבר מגיליון 2. ואני, שכבר נהייתי חובב מרוצים מהמגזינים הלועזיים, נתפסתי סופית לספורט מוטורי החל מגליון 9, שעל הכריכה שלו הופיעה תמונה דומה מאד לזו:

 

 

אלאן פרוסט בגראנד פרי של מונקו, 1982.

[מיץ פטל]

נולדתי עם החיידק המוטורי, אבל תערוכת הרכב בגני התערוכה ב 1981 הייתה נקודת ציון.

דוכן עם מספר צעירים כבני 30 חילק או מכר מגזין מרהיב בעברית - טורבו.

מאז קראתי בשקיקה כל מילה של העורך בכל מסלול שעשה לאוטו ולנטקאר.

בדרך הצטרפתי לאנ"י והשתתפתי בכנס וכמובן מדבקת 120 עיטרה את הרכב.  גם לעפולה ולאשקלון הגעתי.

רוני היה דעתן, חסר פשרות ורומנטיקן. הוא שילם על מוזרותו בבדידות.

נתקלתי בו לא מעט באיזור מונטיפיורי במסעדות המשובחות ביותר - גם בזה הוא לא התפשר.

רוני היה מורי ורבי למרות שבהתנהגותו הרחיק יותר משקרב. 

לזכותו חלק עצום לאהבת הנהיגה והמכונית אצלי ואצל לא מעט אחרים.

הוא יחסר.

עריכה אחרונה ב-7 לדצמבר, 2021 על ידי מיץ פטל

[robertf]

הספד מדהים של דרור ברלי מג׳יפולוג. כל מילה בסלע ממש. 

 

רוני אהרנוביץ איננו

עריכה אחרונה ב-7 לדצמבר, 2021 על ידי robertf

[meir_gi]

אכן עיתוני רכב שנון, דעתן ואחד שאינו מתפשר. למדתי ממנו המון הגם שלא תמיד הסכמתי עם דעתו או סגנונו. בוא בהחלט יחסר. יהי זיכרו ברוך.

[Fazer]

לא קראתי את רוני בתקופת נטקאר, שמעתי שהיתה על הסגנון שלו לא מעט ביקורת, אבל גדלתי על "טורבו" ו"אוטו", שהיו הבסיס של עיתונות הרכב בעברית, ועל זה אני, ורבים אחרים, חבים לו חוב משמעותי.

 

יהי זכרו ברוך.

[Mr_Shankly]

עצוב לשמוע.

 

יהי זכרו ברוך.