מתי לדעתכם נהוג לשאול על שכר בראיונות עבודה?

[v8noam]

שלום לכולם,

 

אני מעוניין לבדוק אופציות אחרות ואני קצת לא בכושר, הייתי שמח לדעת מתי לדעתכם נהוג לשאול על שכר במקצועות ההייטק?

לא בא לי לעבור 2-3 מפגשים ובסוף לדעת שהשכר לא תואם לציפיות שלי

 

תודה

[MiKa_P]

בהייטק אתה לא שואל על שכר, שואלים אותך לגבי ציפיות השכר שלך. זה יכול לקרות כבר בראיון הטלפוני, או בראיון הHR הראשון. אתה בד"כ לא תדע כמה מציעים בפועל עד שתגיע למעמד קבלת חוזה.

אם אתה רוצה לקפוץ למים, תתחיל מלהבין כמה אתה "שווה".

[v8noam]

זאת בדיוק הכוונה , אני מתחיל תהליך של לבדוק כמה אני שווה

[audiR8]

עד היום שאלו אותי די בהתחלה לגבי ציפיות השכר שלי.

אם הן לא תאמו למה שהם מציעים, ציינו את זה מייד.

[MiKa_P]

תתחיל מלבדוק באתרי השוואת שכר, קבל איזו תחושה של טווח שכר שנהוג במשק למישהו בעל השכלה וותק כשלך, בתחום בו אתה עוסק. שאל חברים שעובדים במקומות עבודה אחרים על הנהוג שם. ברר עם עצמך על מה לא תהיה מוכן להתפשר מבחינת התנאים שמעבר למשכורת (חשובים אף יותר מהשורה התחתונה של הברוטו) כמו מרחק ממקום המגורים, שעות עבודה נהוגות, ימי חופשה, השתתפות בארוחות צהריים, רכב וכל מה שחשוב לך.

ואז תתחיל פשוט ללכת לראיונות. המציאות תבוא לנקוש לך בדלת (או ליפול לך על הראש) מהר מאוד, ותוכל לתקן זויות בהתאם.

[yuvk]

תצטרך להגיע עד הסוף. בד"כ תעבור ראיון או מספר ראיונות מקצועיים בהם לא ידברו איתך על שכר (ובד"כ מי שראיין אותך לא קובע ולא יודע מה יהיה השכר שיציעו לך) ורק אם יהיו מעוניינים בך, תוזמן להצעת עבודה, הכוללת כמובן את תנאי השכר.

[martines]

שלום לכולם,

 

אני מעוניין לבדוק אופציות אחרות ואני קצת לא בכושר, הייתי שמח לדעת מתי לדעתכם נהוג לשאול על שכר במקצועות ההייטק?

לא בא לי לעבור 2-3 מפגשים ובסוף לדעת שהשכר לא תואם לציפיות שלי

 

תודה

 

בוודאי שמקובל לשאול ובפגישה הראשונה בחברה, אתה הרי לא הולך לעבוד חינם. ואם גובה השכר מאד חשוב לך זה אפילו מתבקש לשאול.

[wa11a]

אני בכל הראיונות שלי בהייטק (מתכנת) זה היה תלוי בגודל החברה.

אם זה סטארטאפ קטן ומראיין אותך אחד המייסדים הוא ישאל ציפיות שכר בסוף הראיון.

אם זו חברה גדולה אז אחרי הראיונות המקצועיים תגיע לראיון HR ושם ישאלו אותך ציפיות שכר.

אם הם יוכלו לעמוד בציפיות שלך (או בקצת פחות בד"כ 1-2 אש"ח) תקבל הצעה.

אם הציפיות לא יתאמו פשוט יגידו לך שהמשיכו עם מועמדים אחרים בלי סיבה קונקרטית.

מעצבן ? אולי, אבל ככה זה עובד.

[malcishua]

לגבי ההפרש בין הציפיות שלך למה שמקום העבודה מוכן/יכול לשלם, מניסיוני אין בעיה גם אם יש הפרש גדול (בגבולות הסביר, כן? אל תבקש פי שתיים מהשכר המקובל). אם רוצים אותך מספיק בסוף התהליך יתנו לך הצעה בכל מקרה, גם אם זה 5K פחות ממה שהצהרת. אם לא רוצים אותך זה לא משנה בכל מקרה. לכן אם אתה מתלבט תמיד עדיף לבקש יותר (שוב, בגבולות הסביר).

[ישה]

קטונתי מלהבין את "בזבוז" הזמן של שני הצדדים בראיונות אין ספור, בשליחה לפעמים למכון שקר כלשהו כאשר העובד חושק במשכורת X והמעביד חושק לשלם משכורת של חצי X.

 

כמו שלא תגיע לרכוש רכב יד שניה מבלי לדעת את המחיר אותו מבקש בעל הרכב ( כמובן לפני מיקוח ליד הרכב כנהוג במודעות ).

[MiKa_P]

בהייטק בד"כ לא שולחים למכוני שקר, בטח ובטח לא כשכבר יש לך נסיון בתחום, וגם הפרשים של פי 2 בציפיות השכר זה ממש לא נפוץ, בד"כ ההבדלים הם ברמת אלפים בודדים לכאן או לכאן. יש אפילו הרבה שחוששים לבקש *פחות* ממה שהמעסיק מוכן לשלם.

חוץ מזה, יש לא מעט שיהיו מוכנים להתפשר מעט בשכר תמורת דברים אחרים, החל מקרבה לבית, דרך תנאים טובים יותר ובעיקר תמורת משרה מאוד מעניינת או עבודה בחברה מאוד נחשבת.

לפעמים מעסיק יהיה מוכן לשלם קצת יותר למישהו שמאוד הרשים בראיונות/מבחנים, או לחילופין- יעדיף לשלם פחות למועמד שפחות הרשים ושצריך תקופת התלמדות ונסיון שלאחריה יוכל לשפר תנאים.

 

מעסיקים שמשלמים הרבה פחות מהנהוג בתחום לרוב מודעים לכך, ויבקשו ציפיות שכר בשלב מאוד מוקדם כדי לא לבזבז את הזמן גם של עצמם. אחרים יעדיפו להשאיר לעצמם גמישות מסויימת בהתאם לאיכות המועמדים הסופיים, ולדעתי זה טוב גם למועמדים עצמם, שלא נפסלים על הסף לפני שהציגו את יכולותיהם, ושלפעמים בעצמם מוכנים להתפשר על שכר בשביל משרה ממש טובה או מאתגרת בתחום חדש.

 

זה פחות נכון להשוות את זה למכירת רכב, בגלל ששם האינטראקציה שונה. כאן זה יותר כמו מערכת יחסים... לא מפרסמים בהודעת ההיכרות "אני רוצה חתונה ביולי, 3 ילדים, חשבון משותף, לא מתפשרת על פחות מ-5 חדרים בגוש דן, אלפא ג'ולייטה או שווה ערך, ארוחות שישי אצל אמא שלי, ותכשיט בשווי גדול מ500 שקל לכל יומולדת. בנוסף, מדי פעם אני מחטטת באף ונוטה לנחור כשאני ממש עייפה". צריך כמה דייטים כדי להבין מה מתאים לשני הצדדים ועל מה ניתן או לא ניתן להתפשר.

[Fitch]

ישה אני איתך.

 

כבר תקופה שאני מציין את ציפיות השכר בBOLD בקורות חיים.

יש מעסיקים שבטוחים שהם מתחום תורת המשחקים, כך שאם תגיע 4-5 פעמים באמצע היום אליהם לראיון/אבחון/ראיון נוסף, בסוף גם תתפשר על 10-50% ממה שרצית.

[ישה]

את מתארת מצב

 

אני מתאר למה זה בזבזני

 

למעביד יש טווח שכר למשרה ל מועמד מעולה, X+ למועמד פחות טוב, X-

 

ברור שלעובד יש מערכת שיקולים נוספים כמו שתיארת, אבל למכולת הולכים עם ה X

[yuvk]

שוק העבודה הוא שוק, כמו כל שוק. המוכר, מוכר במחיר שהוא מוכן למכור, לפחות, והקונה קונה במחיר שהוא מוכן לקנות, לכל היותר. אם יש חפיפה, יש עסקה.

 

וישה - כולם משלמים פחות או יותר את "מחיר השוק". יש מקומות שמשלמים אולי הרבה, אבל יש להם חסרונות, ולהפך. אין שום מקום שמשלם פי 2 מהמקובל בשוק, מנדיבותו, ואין שום מקום שמשלם חצי מהמקובל, ומצליח להחזיק את עובדיו.

 

המחיר שהמעסיק מוכן לשלם מושפע מאוד מהתרשמותו מהמועמד, וכמו כן גם מהאלטרנטיבות שלו (מועמדים אחרים במקביל). עצה שלי: אם תמשיכו לכתוב ציפיות שכר מופרכות / לשאול מה השכר בתחילת הראיון הראשון - אמממ.. אז אתם תמשיכו בכך עוד הרבה זמן. תראו רצינות, תוכיחו את ערככם, ובשלב המו"מ תתמקחו במדת הצורך (בהחלט אפשרי, במיוחד אם אתם "שווים" הרבה).

 

וישה, אתה קורא לזה בזבזני, אני קורא לזה יקר, השקעה רבה בגיוס, וכו'. מה שחשוב לזכור הוא שבהייטק, במו"פ, ההוצאות על שכר הן מהסעיפים המרכזיים בכלל ההוצאות, ואיכות כח האדם הוא המרכיב הקריטי ביותר כנראה בפרודוקטיביות של הפיתוח. כל טעות בגיוס היא טעות יקרה מאוד. המעסיקים רוצים לגייס את האנשים הטובים ביותר, ולשלם עליהם הכי מעט שאפשר (ועדיין לגייסם). כל זה דורש השקעה גדולה.

עריכה אחרונה ב-15 לדצמבר, 2016 על ידי yuvk

[SurfHigh]

קטונתי מלהבין את "בזבוז" הזמן של שני הצדדים בראיונות אין ספור, בשליחה לפעמים למכון שקר כלשהו כאשר העובד חושק במשכורת X והמעביד חושק לשלם משכורת של חצי X.

 

כמו שלא תגיע לרכוש רכב יד שניה מבלי לדעת את המחיר אותו מבקש בעל הרכב ( כמובן לפני מיקוח ליד הרכב כנהוג במודעות ).

 

מכון שקר כלשהוא זה רק בגופים ממשלתיים/ציבוריים וזה לטובת הכסת"ח, אם המועמד ששכרו יפשל בגדול, תמיד יוכלו לנפנף בכוח אדם בנייר ממכון ההערכה. אף מעסיק פרטי לא מבזבז זמן על השטויות האלו.

לגבי שכר, אם מדובר בעבודה שבלונית במקום עם כמות גדולה של עובדים, אז אין סיבה לא לפרסם שכר. גם ככה לא מצפים מהעובד לשום גמישות או מחשבה, ומצפים ממנו להיות רובוט. גם יחליפו אותו ואת כל השאר ברובוטים ברגע שזה יהיה אפשרי. במקומות כאלו, כמו מוקדי שירות טלפוניים, מציינים מייד את השכר ואין שום מקום להתמקחות.

במקומות עם אופי עבודה גמיש יותר, יש מקום למשא ומתן. לדוגמא, משרד תיווך עם 5 עובדים רוצה להתרחב לתחום חדש. יכול לקחת מתווך מתחיל ולשלם לו X, יכול לקחת מתווך עם קצת ניסיון + בעל ידע בדברים נוספים ולשלם לו X ועוד 10%, ויכול גם לקחת מתווך שלא עושה כלום אבל מביא איתו עשרות לקוחות ולשלם לו X+50%. המעסיק לא יודע מראש מי יגיע אליו לראיון ולכן לא מפרסם שהשכר הוא X כדי לא לפסול את 2 האחרים.

 

ולפות"ש, פשוט תתחיל לשלוח קצת קורות חיים, ברוב השיחות שיחזרו אלייך ישאלו על ציפיות שכר, תגיד את מה שאתה מרוויח היום + 10% ותשאל אם זה בתחום. מהתשובות שתקבל כבר תבין אם אתה בכיוון או לא.

מציע לך לא לנסות להיות בעל עקרונות ולהלחם במציאות, זה שוק שנשלט על ידי חברות השמה למיניהם ומחלקות כוח אדם ובדרך כלל על ידי בוגרות אוניברסיטה. זרום איתם, ואל תנסה לאלץ אותם לצאת מהשבלונה שלהם. אתה צריך לשחק את המשחק רק פעם בכמה שנים. שיהיה בהצלחה.

עריכה אחרונה ב-15 לדצמבר, 2016 על ידי SurfHigh