זוגיות - הסתכלות קצת שונה

[vladclar]

מה עובר עליהם?

אילו אנשים אתה רואה?

אני רץ מהעבודה הביתה בשביל כל רגע שאוכל להיות עם הילדים ( גם עם הגדול בן 16, גם עם הכי קטן בן 6 ).

יש הבדל בין לאהוב או לא לאהוב ילדים בכללי לבין הילדים שלך. ועד שלא יהיה לך ילד משלך, לא תדע מה היא ההרגשה. כמו שלא יודעים מה היא אהבה לבת זוג, עד שבאמת מתאהבים.

[kookoo]

מבין לחלוטין את מה שאתה אומר, אני אמרתי את זה לעצמי כבר בבית ספר יסודי. הייתי איתן בדיעה הזאת עד שהכרת את בת הזוג, הכרתי את התא המשפחתי והבנתי שלא תמיד השד כל כך נורא. יש הרבה סוגים של משפחות, יש הרבה דרכים לגדל ילדים וזה לא תמיד רע וסבל ונורא.

 

להגיד שזה כיף חיים 24/7? שמעולם לא רציתי לרצוח את כולם ולישון בשקט? שלא תהיתי אם זאת לא הייתה טעות?

לא אוכל להגיד, אבל בסה"כ חשבון אני נהנה, מאוד נהנה ובוודאות יותר מאשר בשלב חיים הקודם.

 

אני לא מנסה לשנות את דעתך, רק שתתן הזדמנות לחיים להפתיע אותך. אם אני לא הייתי כל כך מקובע בדעות הקודמות שלי כל התהליך היה עובר לי הרבה יותר בקלות.

 

אני אפילו לא אתחיל לדבר על הרווקים המבוגרים שאני מכיר, רק אומר שהם לא אנשים שמחים. הם עצובים, חשוכים ותלותיים.

[כוכב השחר]

@Fat Bastard

אני (24) חושב בדיוק כמוך, אך לא מתיימר להגיד שעוד 10 שנים עדיין אחשוב כך (ייתכן מאוד שעדיין אחשוב ככה, אבל אני לא באמת יודע). אני לא יודע מה צופן העתיד וכמו שהדעות שלי השתנו לגבי דברים שחשבתי בגיל 17 הן יכולות להשתנות על דברים נוספים.

עריכה אחרונה ב-22 לאוקטובר, 2016 על ידי Morningstar

[vadim6385]

מה עובר עליהם?

אילו אנשים אתה רואה?.

 

למשל חבר עם שתי בנות, שבכל רגע שהוא מסיט את תשומת ליבו מהן, הן פוטנציאלית יכולות להחריב את הבית.

 

או זוג עם תינוק צווחן, שכל רגע שהוא פותח פה, הוא משחרר צרכה בטונים גבוהים במיוחד, שיושב לידי בבית קפה. לפחות במקרה שלי ידעתי שזה ייגמר ברגע שאו אני או הם יקומו וילכו, והם תקועים עם זה 24/7.

 

או מישהי מהעבודה הקודמת, שיצאה לחופשת לידה, החליטה לבקר עם התינוק, ואז החליטה לפתוח עמדת החתלה על שולחן לידי, כשכל החברות שלה מתגודדות סביבה.

[vladclar]

קראתי את מה שכתבת עכשיו (פעמיים ), ובצירוף של הגיל שלך - אולי אתה צודק, כל זה לא בשבילך.

[phpclub]

למשל חבר עם שתי בנות, שבכל רגע שהוא מסיט את תשומת ליבו מהן, הן פוטנציאלית יכולות להחריב את הבית.

 

או זוג עם תינוק צווחן, שכל רגע שהוא פותח פה, הוא משחרר צרכה בטונים גבוהים במיוחד, שיושב לידי בבית קפה. לפחות במקרה שלי ידעתי שזה ייגמר ברגע שאו אני או הם יקומו וילכו, והם תקועים עם זה 24/7.

 

או מישהי מהעבודה הקודמת, שיצאה לחופשת לידה, החליטה לבקר עם התינוק, ואז החליטה לפתוח עמדת החתלה על שולחן לידי, כשכל החברות שלה מתגודדות סביבה.

 

אז לקחת את כל הדברים שלא מתאימים לך בגידול ילדים (שלא שלך), והשלכת את זה על הילדים שלך ?

 

אתה יודע איזה כיף זה לראות את הילד שלך מחייך ? רץ עד אליך כדי לתת לך חיבוק ? לשמוע אותו מתפוצץ מצחוק ונהנה כשאתה מדגדג אותו ?

אז כן, ילדים מחרבנים, מקיאים, עושים נאדים, גרפסים, משלשלים, מלכלכים את הבגדים, את המיטה, הספה מסריחה מקיא והשטיח מרגיש כאילו עבר שדה קרב, הם קמים בלילה, בוכים, לא נותנים לך לישון ולנוח, ועוד הרבה דברים לא נעימים

 

אבל כל זה מתגמד בחיוך או חיבוק אחד שהם נותנים לך, ואם אתה עיוור מדי בכדי להבין את זה, אתה מקובע בצורה רעה, כי לפחות אחרים שחושבים ככה, מבינים שעם הגיל ועם החיים הם עלולים לחשוב אחרת.

 

אני אתן לך דוגמא על עצמי, אני אתאיסט מוחלט אנטי דת בצורה קיצונית מאוד.

אני חטפתי עצבים והתנגדתי נחרצות בכל פעם שהחליטו במשפחה שלי להקריא את הברכות בערבי חג

ניסו להסביר לי שיש משהו חוץ מהפן הדתי בלעשות את זה, ואמרו לי שכשיהיה לי ילדים אני אבין את זה, ואתה יודע מה? הם צדקו.

[kookoo]

PHPCLUB אתה מנסה לתאר לעיוור איך נראית השמש. זה לא יעזור.

 

ממזר שמן עם כל הכבוד למה שראית, הילדים שלך יתנהגו איך שאתה תלמד אותם להתנהג יש לי 2 היפראקטיביים בבית והם יודעים מצוין במה אסור לגעת ומה יכול להישבר. לפתוח פינות החתלה ליד אנשים בעבודה זאת סתם חוצפה.

[vladclar]

אני בניגוד לכמה מגיבים בשרשור לא מסכים עם זה שכל אחד צריך להתחתן ולהביא ילדים לעולם. להיפך, אני כמעט כל יום רואה מקרים ( התנהגות ההורים ) בהם אני אפילו מצטער שאין דבר כזה "רישיון להורות ".

להיות הורה זה להקריב שעות שינה, לחתל, לנקות, לספוג נזקים, לחיות בשביל מישהו אחר, לוותר על הרבה דברים שהיו לפני הילדים, לכלכל עוד נפשות ( לא זול בכלל ). וזה להרבה מאוד שנים.

ישנם אנשים שלא מוכנים לכל זה - זה עדיף מלהוליד ואחר כך להזניח.

[phpclub]

אני מסכים, וזה זכותו לא לגדל ילדים (וכנראה שטוב שכך), אבל להסתכל על ילדים בזוית ראיה כזו צרה (על כל דבר לצורך העניין) ואז לדבר נגד זה, זה פשוט מעוות, זה פשוט להתייחס לכל הרע ולהתעלם מכל הטוב

[יוסי פרנקוס]

נכון.

 

זה ממש לא מתאים לכולם.

לא כולם צריכים להיות הורים ולא כולם יכולים\רוצים לטפל ביצור שלא יכול לטפל בעצמו וצריך להיות זמין בשבילו 24\7 במשך שנתיים, ואחר מכן הוא ממשיך לעשות בעיות במשך שנים.

(לי זה כן מתאים ואני כן בעד לעשות ילדים אבל זה ממש לא לכולם).

 

גם זוגיות היא דבר קשה.

יש בן אדם אחר, חיצוני לנו, עם רצונות אחרים, דרישות אחרות, מושגים שונים של היגיינה, רגישות שונה לרעש, טעם מוזיקלי שונה, חוש טעם שונה ויש שיגידו שגם מבנה מוח שונה, שאיתו צריך לחלוק את כל ההחלטות בחיים ולעבור משברים.

רוב האנשים לא מסתדרים עם עצמם אז להסתדר עם בן אדם אחר כשיש משכנתא\ לידות\ הפלות\ יום הורים וכו'?

קשה.

[kookoo]

ולד - מסכים, אבל לא לגבי מקרה דנן.

[vladclar]

מי שלא רוצה להגיע למצב של שכרון חושים מריח של תינוק, בגלל פחד מצרחות וצרכים, עד שלא יהיה לו את

הדבר הבסיסי - סבלנות לכל מיני דברים שוליים וטפלים , ובנוסף אמונה בגידול ילדים= יעוד בחיים, לא יהיה מאושר מלהיות הורה.

עריכה אחרונה ב-22 לאוקטובר, 2016 על ידי vladclar

[Wiking]

מסכים שלא כולם יכולים (יותר נכון צריכים) להיות הורים.

מה שמאוד צורם לי, זה שאנשים על סמך הסתכלות על אחרים מסיקים מסקנות על אותם אנשים ורואים הכל בפן שלילי.

נכון, אי אפשר להביא ילדים ואז להחליט אם מתאים או לא (למרות שלצערי זה קיים בעולם אבל לא נכנס לזה) אבל

צריך להבין דבר אחד, אם זה לא מתאים לך ואתה רואה בזה רע, זה לא אומר שאחרים רואים את זה כך וסובלים 24 שעות ביממה.

קצת אישי

אני כרגע חזרתי מרילוקיישן של 6 שנים. חודש רביעי כבר שילדיי לא לידי (לוגיסטיקה והכנה לבואם) ואין שעה (בשיא הרצינות) שאני לא חושב עליהם ולא מתגעגע. תודה לאל שיש סקייפ, וואטצ'אפ וכו' שלפחות נותנים לך לראות ולשמוע אותם בכל רגע נתון ביום.

אין שיחה עם אישתי שרובה לא יהיה על ילדינו.

הקטן היה בן 6 חודשים וכיום כמעט בן 10 חודשים ואין עצב יותר גדול בלבי מאשר לדעת שאני לא רואה איך הוא גודל (ההורים בינינו יודעים שאחרי 6 חודשים, כל יום הילד עושה משהו חדש ומעניין שרק אתמול לא קרה עוד).

הגדול שלי חוגג בדיוק היום 10, וכואב לי שאני לא איתם אבל התכוננו לזה אני ואישתי ושנינו סופרים את הימים עד ההגעה שלהם ארצה.

 

לא סוד שקשה להיות הורה ועדיין, אם זה היה תלוי רק בי הייתי עכשיו על המטוס בדרך אליהם.

 

ודעתי בעניין ההורות היא שלהיות הורה זו זכות.

עריכה אחרונה ב-22 לאוקטובר, 2016 על ידי Wiking

[vadim6385]

בדיוק, זכות ולא חובה.

 

נכון, אי אפשר להביא ילדים ואז להחליט אם מתאים או לא

 

אז אם אני יודע שאני הולך להיות חרא הורה, אז עדיף להחליט מראש שזה לא מתאים לי, מאשר לגרום אחר כך לסבל לעצמי, ובעיקר לילד, שיגדל בידיעה שאבא שונא אותו, או שהאבא הביולוגי מתחבא אי שם (כן, מכיר גם כאלה).

[ישה]

^^^

 

אתה מחזיק בעל חיים בבית?