צילום חתונה בשעה וחצי

[falou]

רוני, 50mm (כלומר 75mm על קרופ) זה אורך מוקד זול, כי קל לייצור. ככל שנעשה רחב יותר, סטטיסטית, המחירים עולים.

זה גם אורך מוקד שהוא לא רחב מספיק לצילומים "כלליים" (תראה איך פותח השרשור מצלם).

35 (על קרופ) זה לחם וחמאה.

מאוד קל לקמפז.

 

http://www.captureme.ie/blog/wp-content/uploads/2012/11/Bicycle-And-Stairs.jpg

[sronis]

תקן אותי אם אני טועה, אבל 35 על קרופ זה איזה 20. עדשה כזאת כבר עולה 1000 דולר, שזה יותר מהמצלמה פלוס שתי העדשות.

בכל מקרה, כבר ברור לי שאת ה-50 אני לא צריך. חושב על ה-35...

[falou]

התכוונתי ל-35 (שעל קרופ זה 50).

 

35 (על FF או לפי סטנדרט) זו, שוב, עדשה שונה מאוד מבחינת המסגור (framing) והתחושה שמעבירה התמונה, לעומת 50 (FF).

אל תתבייש, אפשר ורצוי להוציא יותר על עדשות מאשר על הגוף. הן יותר משמעותיות לאיכות ואופי התמונה.

 

עדיין, אלפייה זה מחיר לפריים מאוד מאוד טובה. בטח גם לא קטנה (אבל בגלל זה אני ב-M43, הכל יותר קטן וזול).

אני לא מכיר את המערכת של סוני, אבל מניח שיש אלטרנטיבות זולות יותר?

[sronis]

הנה האופציות המומלצות.

שים לב שלחלקן אין מייצב במצלמה.

[falou]

כן... הייצוב.

תצטרך להתפשר.

 

בסופו של דבר צריך לזכור, ייצוב זה רלוונטי רק במהירויות תריס מאוד מסויימות. כלומר, בכל זאת פחות משמעותי ממה שעושים מזה.

בגלל זה אני בפנטקס ו-M43, בין היתר...

 

הסיגמא 19 זולה ונחשבת טובה.

יש גם פנקייק 20 של סוני.

זה אם אתה רוצה 35 (FF).

 

אחרת, נכון, רק Sony 35.

אלא אם אתה הולך על פוקוס ידני...

בעסה.

(אולי התוצאות מצדיקות).

 

בגלל זה א-ני... (נודניק).

[sronis]

גררר...

 

אני חושב שהמסקנה היא שאני צריך לעשות המון כסף ולקנות את כולן.

 

היום שיחקתי קצת בחנות עם ה-35 של סוני, אבל אין ספק שאני צריך ניסיון קצת ארוך יותר איתה. בינתיים אחכה.

[renaultfreek]

חחחח, רוני אז תקנה את ה19 ממ

[סאפיר]

אני חושב ש-35 מ"מ על קרופ זה צר מדי בשביל צילום "יומיומי". הייתה לי 35 מ"מ על קרופ שמצאה את עצמה נמכרת אחרי מעט מאוד שימוש. היא הייתה עדשה מעולה, וחדה בטירוף והאלטרנטיבה השניה הייתה טמרון 18-200 שלא בדיוק הייתה מי-יודע-מה מבחינת איכות תמונה, אבל עדיין מצאתי את עצמי משתמש בה יותר.

 

צריך גם לזכור שאורך מוקד הוא לא "מה נכנס לפריים". הוא גם איך הפריים יצא, כלומר כמה עומק שדה יהיה לך, כמה "רחוק" יהיה האובייקט מהרקע, וכמה עומק יהיה לתמונה. אני יכול לעשות פריים זהה ב-35 מ"מ וב-105 מ"מ - שניהם יראו שונים לחלוטין. בגלל זה אני אישית מעדיף זומים (כרגע עם 24-105 F4 ארט של סיגמא יחד עם D750 של ניקון), הם נותנים משמעותית יותר גמישות וחופש יצירתי. אני מפחד שבזמן שאני מחליף עדשה כי אני רוצה לדוגמא לנתק את האובייקט מהרקע, אותו אובייקט יברח ואני אשאר עם כוונות טובות.

 

רוני - עזוב את המייצבים האלה בשקט. לא רואה שום סיבה לקנות עדשת פריים כל כך רחבה עם מייצב - זה לא 400 מ"מ. כולה 35-50. אם הידיים שלך נוטות לרעוד, פשוט תדאג להשאיר את התריס מעל ל-1/60 ואתה מסודר. או שתלמד לצלם גם במהירויות נמוכות (מיקום הידיים, ייצוב, נשימה וכו').

[falou]

אני חושב ש-35 מ"מ על קרופ זה צר מדי בשביל צילום "יומיומי".

 

שירלי, את בטח מתבדחת...

 

http://en.wikipedia.org/wiki/Henri_Cartier-Bresson

 

צילם רק עם 50mm.

אולי גדול הצלמים בכל הזמנים (בטח מבחינת יכולת קימפוז).

 

אפשר להעדיף אורך מוקד אחר, בוודאי, אבל מבחינת שימושיות, אין שום בעיה.

אפילו קל, כי מה שאתה רואה לפניך, זה פחות או יותר מה שנכנס בפריים.

 

אני ממש לא אוהב תמונות עם טלה (בהכללה). מה שיוצא זה לרב אובייקט בודד עם רקע מטושטש (בוקה זה לא "יצירתי" זו תכונה אופטית גרידא, שעד לפני 2 עשורים אף אחד לא התייחס אליה בכלל).

משעמם תיכו.

 

הרבה יותר מעניין ומאתגר זה לשתף את הרקע בצילום (ראה פותח השרשור).

 

וכן, פריים דורשת אומץ מהצלם לפעמים, אבל התוצאה הרבה יותר מעניינת מבחינת קומפוזיציה, והרבה יותר "מיידית" בתחושה. תמונות בטלה נותנות פרספקטיבה מרוכזת ותחושת ריחוק.

 

נשיץ כתב יפה על ההבדל בגישה:

http://sneye.blogspot.co.il/2012/08/blog-post.html

 

http://sneye.blogspot.co.il/2012/08/blog-post_14.html

[סאפיר]

כמו שאמרתי, אני חושב. אתה יכול לחשוב אחרת וזה לגיטימי.

עכשיו בוא נתקל את עניין ה"בדיוק מה שאתה רואה". נתחיל מזה שעדשת 35 מ"מ על גוף קרופ של ניקון או ה-A6000 של רוני, נותנת אורך מוקד אפקטיבי של 52.5 מ"מ. זה אמנם לא נשמע כמו הבדל גדול, אבל באורכים האלו כל מ"מ משחק תפקיד. התמונה שמתקבלת ב-50 מ"מ אמנם נראית "נורמלית", כלומר אתה רואה את הכל *כמו שאתה רואה בעין* אבל אתה לא רואה את *כל מה שאתה רואה בעין*.

 

למה? כי זווית הראיה של העין שלך היא קצת פחות מ-180 מעלות ומבט בטבלת "angle of view" מגלה שעדשת 50 מ"מ נותנת לך זווית של 40 מעלות ועדשת 35 מ"מ על גוף קרופ נותנת 37 מעלות, לא מעט פחות. עכשיו בטח תגיד לי שחלק משמעותי משדה הראיה שלך הוא ראייה היקפית, ואתה תהיה צודק, אבל לא לגמרי.

 

העניין הוא שיש מספר דרגות של ראיה היקפית, כשהרחב ביותר נקרא "היקפית רחוקה" והוא נמצא ממש בשולי שדה הראיה שלך, בין 60 ל-90 מעלות מכל צד (כלומר שדה הראיה שבין 120 ל-180 מעלות), האיזור הזה באמת לא ממש מעניין אותנו, מאחר שכל האיזור ההוא באמת מאוד מטושטש ואין לו חשיבות אמיתית בפריים שלך. יותר קרוב למרכז (שעומד על פחות מ-10 מעלות לכל כיוון) נמצא איזור שנקרא "היקפית ביניים", הוא נמצא בין 30 ל-60 מעלות לכל צד ושם אתה כבר מתחיל להבין מה קורה, אבל גם זה פחות משמעותי. מה שכן משמעותי בשביל לכניס לפריים "את כל מה שאתה רואה בעין" הוא הראיה ההיקפית הקרובה, שמגיעה ל-30 מעלות מכל צד של העין - קרי 60 מעלות בסך הכל. עכשיו קח את 60 המעלות האלה, וחפש את העדשה המתאימה בטבלה שקישרתי פה למעלה ותראה שבשביל ליצור תמונה שכוללת "כל מה שאתה רואה", אתה צריך עדשה של בין 30 ל-35 מ"מ אפקטיביים, או 20 מ"מ על גוף קרופ.

 

בקיצור, מה ש-50 מ"מ (אפקטיבי) נותנים לך הם ממש את מרכז שדה הראיה שלך, אבל בפרופורציות נכונות. הבעיה בעדשו רחבות יותר זה שאם הן לא מספיק איכותיות, נוצרים עיוותים בתמונה. אבל קח לדוגמא את ה-15-30 החדשה של טמרון ותראה שגם בטווחים כאלה אפשר ליצור תמונה עם מעט עיוותים, וככה באמת לקבל בפריים את כל מה שאתה רואה.

לסיכום - אני עדיין חושב ש-50 מ"מ זה צר מדי בשביל קופוזיציית what you see is what you get.

[noogie]

עד כמה שאני זוכר את הנושא,

האופן שבו העין שלנו בנויה הוא לא של אורך מוקד קבוע, כי כשקוראים טקסט מקרוב יש שינוי באורך המוקד המעשי (צר יותר) וכשמסתכלים על "נוף" אז התמונה הרחבה שאנחנו תופסים היא בעצם סריקה של כל האזור והדבקה במוח לכדי תמונה אחת.

 

בניגוד לביצה והתרנגולת, לא יודע להגיד מי קדם למי, כי ה"נורמל" שהוא 43 ממ הוא אורך האלכסון של פריים 24*36 מ"מ, וזוית הצפיה תואמת למה שרואה עין אחת במרחק מסוים (אינסוף כמדומני) כך שיכול להיות שגודל המדיה נקבע לפי שיקולים אופטיים (???).

[סאפיר]

מה שאתה מתכוון אליו הוא לא אורך המוקד אלא "עומק השדה" של העין (שנמדד במצלמות במספר שליד ה-F), זה של העין, לפי וויקיפדיה, נע בין F2.1 לבין F8.3. כלומר, כשאתה קורא טקסט המוח שלך "ממקד" את הראיה לאיזור צר יותר, וכאשר אתה מסתכל על נוף הוא מנסה "לדחוס כמה שיותר מידע". אבל זווית הראיה של העין שלך בשתי הסיטואציות האלה לא משתנה, מה שמשתנה הוא האחוז שנמצא בפוקוס מבין כל הדברים שאתה רואה ועקב כך עוצמת המעבר בין מרכז שדה הראיה לאיזורי הראיה ההיקפית. לצורך העניין, אני מדבר על סיטואציה בה אתה "בוהה באוויר", כלומר לא מתמקד במשהו ספציפי.

 

אתה צודק לגבי זה שאורך המוקד של העין הוא 50 מ"מ, בגלל זה אמרתי שעם עדשה כזו אתה רואה הכל "כמו שאתה רואה בעין" - כלומר בפרופורציות נכונות וללא עיוותים. הנקודה שמשמיטים פה היא זווית ראיה, שהיא אספקט אחר של העניין, וזה מה שהסברתי בתגובה הקודמת.

עריכה אחרונה ב-19 לפברואר, 2015 על ידי Spire

[falou]

כמו שאמרתי, אני חושב. אתה יכול לחשוב אחרת וזה לגיטימי.

 

 

אם אחד הצלמים הכי גדולים בהיסטוריה צילם את כל היומיום של העולם עם 50mm, אני חושב שאפשר להגיד שהמחשבה שלי יותר מבוססת (כלומר, זה עניין של טעם, לא של שימושיות).

 

מה שנמצא בשולי הראייה שלך, אתה לא באמת *רואה*. לא זו הנקודה, מה הראייה ההקיפית של אדם מבחינה אופטית, כי הראייה מורכבת יותר מעיבוד התמונה במוח מאשר ביכולת האופטית של העין (היכן נמצאת תשומת הלב, אם תרצה). על זה מדברים שעוסקים בראייה צילומית, בין היתר

השורה התחתונה היא שקל לקלוט באופן אינטואיטיבי מה ייכנס בפריים עם עדשת 50, גם כי זה מה שמונח לפניך (לא בשולי תשומת הלב שלך), וגם בגלל, כמו שציינת, העיוותים.

 

כך או כך, מגיעים לאותה שורה תחתונה, יותר קל לקמפז עם 50.

 

יש הרבה שמעדיפים 35 על 50 וגם רחב יותר. חלק מזה בגלל שצלמים רוצים לתפוס כמה שיותר, ואחר כך לקרופ.

אני גם מסכים, וגם כתבתי זאת, שההבדל ביניהם לא קטן בכלל. אני מצלם עם שתיהן, בהתאם למידת הצפיפות של הצילום וגם בהתאם לחשק.

[סאפיר]

זה שאחד הצלמים הגדולים בהיסטוריה עשה משהו אחד לא אומר דבר וחצי דבר על מה טבעי יותר או פחות לצלם החובב. זה אומר שהוא ידע לעבוד עם זה מצויין ושזה מה שהכי התאים לו/מצא חן בעיניו.

נסכים שלא להסכים, אולי אני רואה (תרתי משמע) דברים אחרת ממך, אבל אני תמיד הרגשתי ש-35 מ"מ על קרופ הרגיש לי צר מדי. עזוב צר, זאת לא הכוונה, כי אני מצלם גם מאוד הרבה על 75, 85, ו-100 מ"מ. 50 מ"מ הרגיש כאילו אני מכניס לפריים פחות ממה שאני רואה, ולא במעט. אני מוצא ש-35 מ"מ על הגוף הנוכחי שלי מרגיש לי הרבה יותר טבעי. אולי פשוט הראיה ההיקפית שלי יותר טובה

 

השורה התחתונה היא שלכל אחד נוח משהו אחר. אני למשל מאוד אוהב לקמפז גם פריימים של 100 ו-150 מ"מ לפני שאני מרים את המצלמה, אני יודע איך הם הולכים להיראות מבעוד מועד. אבל מבחינה טכנית גרידא, אני עדיין לא מסכים עם זה ש-50 מ"מ מראה לך "כל מה שאתה רואה". הוא מציג את מה שנכנס לפריים בצורה נאמנה למציאות, אבל לא את כל מה שאתה רואה בכל רגע נתון.

 

הסיבה העיקרית שלדעתי מעדיפים 50 מ"מ, היא כמו שאמרתי העיוותים שעדשות רחבות יוצרות, אבל גם זה כבר לא נכון בימי הלייטרום ועדשות האולטרא ווייד שמציגות עיוות מינימאלי אם בכלל.

 

מה שניסיתי להגיד זה שההמלצה שלי לרוני (אתה פה, רוני?) זה קודם כל לבדוק את עניין אורך המוקד. יכול להיות שהוא כמוך יעדיף 35, ויכול להיות שהוא יעדיף 24.

[sronis]

אני פה, אני פה. אני פשוט בעבודה ורוצה לקרוא הכל בשקט וברוגע יותר מאוחר (כי זה מעניין). בנוסף, אני נמצא ברומא בסופ"ש ואשתמש בטיול הזה בתור מבחן לאופן השימוש שלי ב-A6000, גם מהבחינה הזאת. אנסה לראות עם איזה אורך מוקד אני מצלם יותר ומשם אתקדם הלאה.

יכול להיות גם שאתה צודק ואני לא באמת צריך מייצב תמונה. אם כי בצילומי פנים ולילה קשה לי להאמין שפנקייק יעשה עבודה טובה (ואולי f1.8 יעשה?).