קריאת גרף מהחוברת של הרמקול

[Romek]

Fs הוא התדר בו הדרייבר נכנס לתהודה בחלל אינסופי.

אני מניח שבגלל העובדה הזאת העכבה של הסליל עולה משמעותית בסביבת התדר הנ"ל.

הפעלה של דרייבר בעוצמה גבוהה בסביבת ה Fs תגרום לו נזק. לרוב התדר הנ"ל הוא בתדרים הנמוכים של הדרייבר, איפה שפלוני רוצה להגביר כדי לקבל עוד באס.

מכיוון שהעכבה של הדרייב עולה, יש צורך לספק לו יותר הספק ע"מ להפיק את אותה עוצמת הקול.

תסכמו את הנתונים הללו ותקבלו את הצורך להתרחק (אפילו בקצת) מתחום התדר הנ"ל.

כמובן שעבור נפח מוגבל, תדר התהודה משתנה, אך לא בצורה דרסטית.

[lanosforce]

הבעיה היחידה אם אני מבין נכון היא עומס שנופל על המגבר באזור הFS של הרמקול - היות ולא מדובר כאן בתיבה פורטד בה עלול להגרם לרמקול נזק כאשר הוא מנגן בעוצמה גבוהה את תדר ההדהוד העצמי שלו.

 

בעצם מה שצריך לקחת כאן בחשבון זה שבאזור בו התנגדות הרמקול היא מקסימלית - מי שיסבול מזה הכי הרבה הוא המגבר, לקחת מגבר חלש מידי מלחתכילה ולחתוך בצורה כזו את הרמקול תגרור תוצאה לא טובה.

 

זה מה שאני מבין לפחות.

[asif25]

לא ניכנס ליותר מידיי מינוחים בתורת הרטט , אבל הסבר קצר. לכל גוף יש מספר תדירויות עצמיות, כשמדובר ברמקול מדובר בתדירות העצמית הראשונה שהיא גם הנמוכה ביותר. כשמפעילים על גוף (כל גוף לא רק רמקולים) כוח בתדירות העצמית שלו (אפשר לראות דוגמא יפה ביוטיוב של גשר שפשוט נפל בגלל רוחות בתדירות העצמית שלו) אמפליטודת (גודל) התנועה שלו הולך וגדל בהדרגה. בגדול הנתון הזה לגבי רמקול אומר שבאויר פתוח בתדירות הזו התנועה של האלמנט תהיה לא מרוסנת. כשהאלמנט נמצא בתוך דלת נוסף לו ריסון מהאויר המוגבל שנמצא בתוכה מה שמשנה את התדירות הזו (תיאורטית התדירות העצמית דווקא צריכה לעלות במצב כזה). בכל מקרה אני לא יודע עד כמה אפשר להשתמש בנתון הזה, מה שאני עושה ואני מניח שהרבה מאיתנו עושים זה פשוט לבודד אלמנט לעבוד איתו בווליום המקסימאלי שאני משתמש בד"כ, לעבור על מגוון סוגי מוסיקה ומוודא שאין חרחורים וקרקושים.

לגבי העניין שמידבאס לא שמיע ב63 הרץ זה ממש לא נכון, שיניתי את נקודת החיתוך אצלי המון פעמים ובין 80 ל63 יש הבדל מורגש מאוד. באופן אישי כאחד שאוהב לעבוד בווליום גבוה אני מעדיף חיתוך ב80 כדי לשמור על האלמנטים(יש מצבים שהסאב מונע ממך לשמוע את ההפרעות שיש במידבאס).

[dny]

הפעלה של דרייבר בעוצמה גבוהה בסביבת ה Fs תגרום לו נזק.

אם הרמקול נמצא בלי תיבה או עם תיבה רגילה, בדרך כלל זה נכון - יגרם נזק בגלל תנועה של הרמקול שתעבור את Xmax, או במילים פשוטות - הממברנה תפגע במגנט או בחלקים אחרים של מבנה הרמקול.

 

מכיוון שהעכבה של הדרייב עולה, יש צורך לספק לו יותר הספק ע"מ להפיק את אותה עוצמת הקול.

בדיוק להיפך: אם העכבה עולה ההספק יורד. הרמקול מוציא עצמה קבועה במתח קבוע ולא בהספק קבוע. כל הנ"ל כמובן עד גבולות יכולתו של הרמקול מבחינת הספק ו/או תדר.

 

תסכמו את הנתונים הללו ותקבלו את הצורך להתרחק (אפילו בקצת) מתחום התדר הנ"ל.

או לחילופין - לשים את הרמקול בתיבה עם צינור שמתוכננת נכון, כלומר בהתאמה לרמקול הזה.

 

הבעיה היחידה אם אני מבין נכון היא עומס שנופל על המגבר באזור הFS של הרמקול... בעצם מה שצריך לקחת כאן בחשבון זה שבאזור בו התנגדות הרמקול היא מקסימלית - מי שיסבול מזה הכי הרבה הוא המגבר

המגבר לא יסבול בכלל. אם כבר הוא ינוח קצת כי נדרש ממנו הספק נמוך יותר בתדר זה (עכבה גבוהה = הספק נמוך).

 

היות ולא מדובר כאן בתיבה פורטד בה עלול להגרם לרמקול נזק כאשר הוא מנגן בעוצמה גבוהה את תדר ההדהוד העצמי שלו.

בדיוק להיפך. תיבה עם צינור - אם היא מתוכננת נכון - תפחית עד כמעט לאפס את תנועת הרמקול בטווח תדרים זה. זו בדיוק הסיבה ששמים את הצינור: כדי להחליף את פעולת הרמקול בתדר התהודה, וכך להמנע מהבעיה הנ"ל.

 

דני

[dny]

לא ניכנס ליותר מידיי מינוחים בתורת הרטט , אבל הסבר קצר. לכל גוף יש מספר תדירויות עצמיות

רמקול אינו "גוף" בהקשר זה, אלא שילוב של שתי מערכות עם מאסה ובלימה (חשמלית ומכאנית) ולכן תהודה. השילוב של התהודות הנ"ל יוצר את התהודה של הרמקול.

 

דני

[asif25]

שתי מערכות? התדירות העצמית לפי הבנתי היא של הממברנה הסראונד והסליל.

[lanosforce]

DNY - תודה - לא לקחתי את זה בחשבון לגבי ההתנגדות וההספק הנדרש.

 

אסיף - השאלה היא אם באמת ההבדל בין להוריד את האלמנט הזה ל60 מ80 הוא הבדל מורגש מאוד ואם האלמנט לא מתקרב שם לנקודות בהן הוא כבר מעוות כי לפי הגרף הוא מנגן בתדרים האלה חלש יותר ממה שאני זוכר, חלש יותר באופן ניכר.

 

בניגוד ל"מידבאס" כמו האילייט שהוא בעצם סאב וופר 6 אינטש (מוראל בעצמם מסמנים אותו כסאב) והוא מסוגל לרדת לאזור ה40 הרץ בנתונים שלו - שם באמת, בתוך תיבות אטומוטת, מנסיון - הוא אכן מנגן גם ב50 הרץ - ולא חלש במיוחד! דווקא מורגש היטב.

 

לא הייתי לוקח את ההרץ מתחת ל90-80 בכל מקרה ולגבי מה שרשמת בנושא התאבכות הורסת (הביטול של הוופר ע"י הסאב) זה בהחלט מסוכן ולכן אתה יכול פשוט לעשות את הבדיקה הזו - כשהסאב כבוי.

[mefisto]

זה מה שנאמר מתחילת השרשור. להגביל את הרמקול ב80- 90 הרץ ורצוי סלופ 12.

למה? זאת סיבה אחרת. ודרך אגב דלת היא כמו FREE AIR עבור הרמקול. היא מבודדת? זה רק למנוע רזוננס שלה. היא לא תיבה ודן לא תהייה תיבה ולא מתייחסים כך. תיבה בונים בדלתות. לכן התיחסות פה לחלל פתוח.

לכן יש להתייחס לנתון FS , כמו שדויד נתן לינק ומוסבר שם על הנושא הזה.

לגביי עקבה של רמקול. הספק הוא פונקצייה של מתח בריבוע חלקי עקבה, לכן כמו שנאמר ,כאשר עקבה עולה - הספק יורד.

לכן ליד ניקודה FS באופן טבעי הספר ירד פי כמה.

[asif25]

רמקול אינו "גוף" בהקשר זה, אלא שילוב של שתי מערכות עם מאסה ובלימה (חשמלית ומכאנית) ולכן תהודה. השילוב של התהודות הנ"ל יוצר את התהודה של הרמקול.

 

דני

 

מקריאה בקישור שצירף דייויד ובעוד מספר מקומות ניתן לראות שהתדירות העצמית הי של ה"מסה הנעה" כלומר של הממברנה והסליל בצירוף הכוח שמפעיל הסראונד והספיידר. אגב אין שם בלימה חשמלית, הכוח המאלץ הוא חשמלי, ברגע שתפעיל על הסליל מתח בתדירות fs אתה בעצם תגרום לכוח מאלץ שיביא את הממברנה לתנועות לא מרוסנות.

מפיסטו יכול להיות שזה נכון ושבגלל שנפח הדלת גדול ויש בו לא מעט פתחים ההשפעה על הfs זניחה.

[dny]

מקריאה בקישור שצירף דייויד ובעוד מספר מקומות ניתן לראות שהתדירות העצמית הי של ה"מסה הנעה" כלומר של הממברנה והסליל בצירוף הכוח שמפעיל הסראונד והספיידר. אגב אין שם בלימה חשמלית

 

זה לא נכון. התהודה קשורה לריסון הכללי (QT) שמורכב משני חלקים משמעותיים: מכאני (QMS) וחשמלי (QES). הריסון החשמלי נובע בעיקר מהתנגדות הסליל, ואינו זניח (באופן לא מפתיע, כך כתוב גם בקישור הנ"ל).

 

דני

עריכה אחרונה ב-2 לאפריל, 2014 על ידי dny

[dny]

שתי מערכות? התדירות העצמית לפי הבנתי היא של הממברנה הסראונד והסליל.

 

לא התכוונתי שיש תנועה של שתי מערכות נפרדות, אלא שיש שני גורמים שמגבילים את התנועה.

המאסה מגבילה את התנועה מעל התהודה, וההתנגדות המכאנית מגבילה מתחת לתהודה (בתדר התהודה המגבלה היא הריסון הכולל (QT) ).

 

דני

 

נ.ב. המטרה של תיבה עם צינור היא לשלוט ברמקול בתדר התהודה ובכך להשיג כמה מטרות:

א. לשפר התנהגות בתדר זה ע"י הפחתת תנועת הממברנה

ב. לאפשר לרמקול להפיק צליל נמוך יותר

ג. לאפשר שימוש ברמקול ("driver") יעיל יותר (שבהכרח הוא מרוסן פחות ולכן יש לו בעיה של תנועה מוגזמת בתדר התהודה).

[asif25]

מה שדי מעניין אותי ולא ברור לי בנושא הוא שכאשר עוברים את תדר הרזוננס הראשון של גוף/ ממברנה/ מערכת מה שאמור לקרות הוא היפוך פאזה- כלומר כיוון התנועה הפוך לכיוון הכוח, אם זה נכון אז בעצם פאזה הפוכה היא המצב הסטנדרטי שהאלמנטים עובדים בו?

[Romek]

למה פאזה מתהפכת במעבר תדר תהודה?

[asif25]

נסה לקחת מסה שרצה חלק על מסילה שטוחה , חבר אליה קפיץ ותמשוך אותה דרך הקפיץ , בתדר נמוך מתדר התהודה המסה תעקוב אחרי הקפיץ מבחינת כיוון התנועה, בתדר הרזוננס התנועה תגדל מאוד וכשתעבור את התדירות המסה תנוע בניגוד לכיוון תנועת הקפיץ (היםוך פאזה). פשוט ככה זה.