כפייה דתית - נמאס לי (פריקת לחץ)

[itsik170]

לא נכון הוא היה במשלחת סודית מטעם אתיופים מעפולה.

 

הכושים בארה"ב רוצים להשתלט עליה, אז הם החליטו להעזר באתיופים מעפולה שיסבירו להם איך להכין פצצות DEW.

כדי שלא יחשדו, אז הם שלחו את קליפת המוח, אם היו שולחים אתיופי אז ישר היו חושדים.

[בנצי]

אמרת 500 דולר בחודש ביטוח רפואי, בוא נראה, כמה יעלה לי לבטח פורשה קיימן, וולוסטר, רנגלר ואופנוע חדש המקיף בישראל?

כמה עולה לי פה? 300 דולר בחודש.

זה משאיר לי 500 לעוד ביטוח.

ד"א תלושי מזון כבר לא קיימים יותר, היום יש ויזה נטענת, אי אפשר להעביר אותה מכיוון שחייבים להציג תעודה מזהה.

וכן אני בקליפורניה, בלוס אנג'לס, ווסט הוליווד. אל תבוא. מזג האוויר מצויין והמקום מהמם. תעשה טיול לירוחם במקום.

[ישה]

איך מכפייה דתית הגענו לשרשורי האין קץ של

 

טוב למות בעד ארצנו או טוב לחיות לא בארצנו.

 

שנה טובה וגמר חתימה טובה ולצמים צום קל וללצים ....

[יבגניפ]

יש לי דה ז'אוו.

פעם שניה בחצי שנה בערך מתנהל כאן ויכוח כזה. פעם שניה שאני מזכיר את הסבתא המהגרת שלי בארה"ב ואף מסביר לכל המעוניין שאני את שלי עשיתי ושירתתי בצה"ל, ופעם שניה (לפחות) שאני רואה את סרברל קורטקס (שלמיטב זכרוני בכה בשרשור אחר על הברבריות והערסיזם הישראלי) מספר כמה ארה"ב זה חרא של מקום ביחס לישראל.

סרברל קורטקס היקר, יש לך נטייה מאוד לא טובה להשליך מהחוויה הקצרה האישית שלך לגבי כלל התופעה. זה אולי יפתיע אותך, אבל יש אנשים שבאמת יותר טוב להם בארה"ב (בנצי למשל). לא כולם שם הומלסים, לא כולם שם מסכנים שלא מסוגלים לממן טיפול רפואי וכו'. גם בארץ, אגב, בתור פנסיונר ממעד נמוך אתה אמור לחיות ממשהו כמו 1000 שח בחודש. כתבתי לך כבר שבני משפחה פנסיונרים שלי מצאו את עצמם מנקים חרא בשירותים ציבוריים כדי לסגור את החודש, אבל אתה לא חווית את זה, אז זה כנראה לא קיים.

אנשים טסים לחול וחוזרים. כן. הם לא חייבים הסבר לך בדיוק כמו שאתה לא חייב הסבר לנו על מה חזרת. אנדשים חוזרים מהמון סיבות. חבר טוב שלי חזר אחרי שנה וחצי באירופה, כי התגעגע למשפחה. זה לא אומר שבכל פרמטר אחר החיים שלא היו יותר טובים. לך הכי טוב פה? סבבה. כיף לך וכל הכבוד לך. יש לא מעט אנשים שהיה או יהיה להם יותר טוב במקומות אחרים. לא כולם זה אתה. ושוב, איש מהם לא חייב לך או לאף משלם מיסים אחרים דבר.

[Cerebral Cortex]

אלו לא האזרחים הממוצעים. אלו הזבל של הזבל, וגם פה לא חסרים לנו כאלו.

 

אמרת 500 דולר בחודש ביטוח רפואי, בוא נראה, כמה יעלה לי לבטח פורשה קיימן, וולוסטר, רנגלר ואופנוע חדש המקיף בישראל?

כמה עולה לי פה? 300 דולר בחודש.

זה משאיר לי 500 לעוד ביטוח.

ד"א תלושי מזון כבר לא קיימים יותר, היום יש ויזה נטענת, אי אפשר להעביר אותה מכיוון שחייבים להציג תעודה מזהה.

וכן אני בקליפורניה, בלוס אנג'לס, ווסט הוליווד. אל תבוא. מזג האוויר מצויין והמקום מהמם. תעשה טיול לירוחם במקום.

 

אני יודע שקיימים כרטיסים נטענים בכסף בסגנון "FAMILY FIRST", כרטיסים אלה מבטיחים שהמקבל יכול לשלם רק על מוצרים בסיסיים כמו חלב, לחם, ביצים, בשר וכיוצא בזה אבל לא על סיגריות, אלכוהול וכדומה. אם אתה חושב שאין קומבינות ושאי אפשר לעקוף את הכרטיס הזה בקלי קלות אז אתה חי בסרט. בעלי הכרטיס משתמשים בשיטה פשוטה ביותר בכדי להשתמש באותו כסף לקנות "דברים אחרים".

 

הסברתי כבר שנושא הביטוח הוא לא רלוונטי כלל וכלל. זה לא עניין כמה אתה משלם אלא מה אתה מקבל בתמורה שהרי הביטוח בישראל מבטיח כמעט פיצוי בלתי מוגבל לעומת ארה"ב ששם אתה משלם הרבה פחות אבל הביטוח מוגבל בפיצויים. לכן אם מישהו דורס או גורם לתאונה באשמתו הוא צריך להתפלל שההוצאות הרפואיות של הנפגע לא יעברו את סכום הכיסוי שהביטוח נותן אחרת הוא יצטרך למכור את התחתונים. מצד שני, הנפגע צריך להתפלל שלדורס יש מספיק כיסוי ביטוחי אחרת הוא יצטרך לתבוע את הפוגע בבית משפט וזה עלול לקחת שנים ובינתיים במידה והפוגע לא יכול לשלם את ההוצאות הרפואיות על הנפגע יהיה לשלם זאת בינתיים מכיסו. אם מדברים על אופנועים, אני מעדיף את הביטוח שעולה לי בארץ 4000 שקל מאשר הביטוח שלך שעולה כמה דולרים. אם היית חכם מספיק היית מבין את ההבדלים אבל ככה זה "שחמור קופץ בראש".

לא תודה, ירוחם לא קורצת לי, אני מעדיף את הצפון הרחוק עם הנוף המדהים שלו.

יום טוב לך דארלינג.

[חולגי]

איך מכפייה דתית הגענו לשרשורי האין קץ של

 

טוב למות בעד ארצנו או טוב לחיות לא בארצנו.

 

שנה טובה וגמר חתימה טובה ולצמים צום קל וללצים ....

 

רק שלא ישכח (מי ששוכח) שמחר זה יום כיפור,

ויצטייד במיטב האוכל לסופ"ש. תירוצים - לא יתקבלו !

[Cerebral Cortex]

יש לי דה ז'אוו.

פעם שניה בחצי שנה בערך מתנהל כאן ויכוח כזה. פעם שניה שאני מזכיר את הסבתא המהגרת שלי בארה"ב ואף מסביר לכל המעוניין שאני את שלי עשיתי ושירתתי בצה"ל, ופעם שניה (לפחות) שאני רואה את סרברל קורטקס (שלמיטב זכרוני בכה בשרשור אחר על הברבריות והערסיזם הישראלי) מספר כמה ארה"ב זה חרא של מקום ביחס לישראל.

סרברל קורטקס היקר, יש לך נטייה מאוד לא טובה להשליך מהחוויה הקצרה האישית שלך לגבי כלל התופעה. זה אולי יפתיע אותך, אבל יש אנשים שבאמת יותר טוב להם בארה"ב (בנצי למשל). לא כולם שם הומלסים, לא כולם שם מסכנים שלא מסוגלים לממן טיפול רפואי וכו'. גם בארץ, אגב, בתור פנסיונר ממעד נמוך אתה אמור לחיות ממשהו כמו 1000 שח בחודש. כתבתי לך כבר שבני משפחה פנסיונרים שלי מצאו את עצמם מנקים חרא בשירותים ציבוריים כדי לסגור את החודש, אבל אתה לא חווית את זה, אז זה כנראה לא קיים.

אנשים טסים לחול וחוזרים. כן. הם לא חייבים הסבר לך בדיוק כמו שאתה לא חייב הסבר לנו על מה חזרת. אנדשים חוזרים מהמון סיבות. חבר טוב שלי חזר אחרי שנה וחצי באירופה, כי התגעגע למשפחה. זה לא אומר שבכל פרמטר אחר החיים שלא היו יותר טובים. לך הכי טוב פה? סבבה. כיף לך וכל הכבוד לך. יש לא מעט אנשים שהיה או יהיה להם יותר טוב במקומות אחרים. לא כולם זה אתה. ושוב, איש מהם לא חייב לך או לאף משלם מיסים אחרים דבר.

 

שירשורים מסוג זה תמיד יעלו ויחזרו בדיוק כמו שירשורי התבכיינות על מחיר הדלק. אני לא טענתי שהחיים בארה"ב הם חרא ביחס לישראל. לעומת זאת, ארה"ב היא בהחלט לא גן עדן איך שמר בנצי מתאר אותה ומי שחושב לפי הסיפורים שלו שהכסף גדל על העצים ורק צריך לקטוף אותו חי בפנטזיות. מה אתה חושב ששם אין אנשים שקמים מוקדם בבוקר לעבודה, שם אין אנשים שעובדים בכמה עבודות בכדי לסגור את החודש? שם אין אנשים שצריכים להחליט בין לקנות אוכל או לקנות תרופות? שם אין אנשים שמקבלים אוכל מעמותות צדקה כאלה ואחרות?

ברור כשמש שלרופא בארה"ב יש חיים הרבה יותר ובים מאשר רופא בישראל. אתה מבין, שם הרפואה היא פרטית ובישראל היא ציבורית. אבל לאדם ממוצע שעובד בעבודות פשוטות כמו תעשייה, חקלאות וכיוצא בזה אין ממש מה לחפש שם.

כל טוב לך באשר תפנה. רק בריאות ואריכות חיים לקרובים שלך בחו"ל.

אני אגלה לך סוד קטן, גם לי מתחשק לקום, לארוז את מטלטליי וללכת. הבכיינות של ישראלים מתחילה כבר לעייף אותי.

[locomotive]

רק שלא ישכח (מי ששוכח) שמחר זה יום כיפור,

ויצטייד במיטב האוכל לסופ"ש. תירוצים - לא יתקבלו !

 

אחדד ואוסיף כי הפעם גם לא טיב טעם או יילו,

זאת ועוד- מוטב גם להצטייד בנרות למקרה של

נפילת מתח, להכין סרטים לצפייה מראש,

ולרכוש טלכרט עם 120 שיחות.

 

גמר חתימה.

[יוסי פרנקוס]

כל הקטע בארה"ב זה שאם אתה עובד קשה (גם בשביל מינימום או טיפה מעל), אתה תחיה טוב.

פה גם אם אתה עובד קשה, ברגע שאתה מגיע למדרגת מס שתאפשר לך את ההבדל בין להסתכל כל יום על החשבון שלך בבנק ובין קצת נחת, באה המדינה ולוקחת לך יותר.

 

אם אין לך כסף, עדיף לחיות פה.

אבל אם יש לך אמצעים ואתה יכול לשלם על דברים כמו ביטוחים, עדיף לחיות בחו"ל.

[יבגניפ]

סרברל,

יש בארה"ב המון זבל. עיר אמריקאית ממוצע שעברתי בה זה מקום שמפחיד להסתובב בו אחרי שעות החושך, שיש בה אזורים אליהם עדיף לא להכנס אף פעם וורמות הפשע מזכירות מדינות עולם שלישי. אבל העניין הוא שזה לא או זה או להיות ביל גייטס. יש את האמצע והאמצע זה עדיין אנשים שיכולים להרשות לעצמם לחיות טוב, גם אם הם לא עובדים בעבודה חלומית.

הסיפורים של בנצי הם שלו בלבד, בדיוק כמו שהסיפורים שלך הם שלך בלבד. האמת שאני אישית גם אם הייתי יכול להגר, הייתי מעדיף את אירופה ולא את ארה"ב. אבל בכל מקרה, כדאי לך תמיד לזכור שהעולם הוא לא שחור ולבן. זה לא חוויה מצוינת או חוויה גרועה במיוחד. לא צריך להסתכל על האיש הכי עשיר ולא על הומלס, לא צריך לתהות מה יקרה אם תעשה תאונה ולא מה אם תזכה בלוטו, אלא לחשוב איפה יותר טוב לחיות בממוצע, עבור אדם נורמטיבי, בעל השכלה אקדמאית רלונטית וכו'.

 

בכל פרמטר שלא תבחן ישראל לא בולטת לטובה מול מדינות אחרות במערב. הדבר היחיד שישכאן זה המון שכנוע שכאן הכי טוב, כי "אנטישמים" או "ציונות" או כל מילה אחרת שבסוף, ביום יום של כולנו היא ריקה מתוכן לחלוטין. זה הכל.

[בנצי]

שירשורים מסוג זה תמיד יעלו ויחזרו בדיוק כמו שירשורי התבכיינות על מחיר הדלק. אני לא טענתי שהחיים בארה"ב הם חרא ביחס לישראל. לעומת זאת, ארה"ב היא בהחלט לא גן עדן איך שמר בנצי מתאר אותה ומי שחושב לפי הסיפורים שלו שהכסף גדל על העצים ורק צריך לקטוף אותו חי בפנטזיות. מה אתה חושב ששם אין אנשים שקמים מוקדם בבוקר לעבודה, שם אין אנשים שעובדים בכמה עבודות בכדי לסגור את החודש? שם אין אנשים שצריכים להחליט בין לקנות אוכל או לקנות תרופות? שם אין אנשים שמקבלים אוכל מעמותות צדקה כאלה ואחרות?

ברור כשמש שלרופא בארה"ב יש חיים הרבה יותר ובים מאשר רופא בישראל. אתה מבין, שם הרפואה היא פרטית ובישראל היא ציבורית. אבל לאדם ממוצע שעובד בעבודות פשוטות כמו תעשייה, חקלאות וכיוצא בזה אין ממש מה לחפש שם.

כל טוב לך באשר תפנה. רק בריאות ואריכות חיים לקרובים שלך בחו"ל.

אני אגלה לך סוד קטן, גם לי מתחשק לקום, לארוז את מטלטליי וללכת. הבכיינות של ישראלים מתחילה כבר לעייף אותי.

 

מעולם לא טענתי שהכסף צומח על העצים, מעולם לא טענתי שהאושר שלי נובע מכסף.

אם החלטת לצטט אותי (סבלתי כ"כ בישראל לטענתך) תצטט עד הסוף, אתה כמו בחורה, אתה יכול לדבר לבחורה במשך שעה ולהגיד כ"כ הרבה דברים, בסוף היא תיזכר במילה אחת פוגעת ותתפוצץ עלייך.

 

יאללה, חאלס, הנקודה שלי היא שבארה"ב התמורה לעבודה קשה טובה יותר, השקט הנפשי הוא מעולה, הנופים מדהימים וכן הפינוקים הקטנים והחומריים יותר נגישים.

[אנלוגי]

אפשר להכריז די בביטחון כי המסקנה המתבקשת היא שהחיים חרא. והחיים מצויינים. בישראל, באפריקה, בארה"ב ובסין. יש בעולם מיליארדים, ולכל אחד המקום שעושה לו טוב. או רע.

עוד לא נולד האדם שלא ישים לב מדי פעם שלשכנו יש דשא יותר ירוק, או עשוי פלסטיק, או חתיכת אדמה חרבה, או סתם מרפסת, או חצר עם אדנית במריצה.

 

את זה כבר העליתי פעם בהקשר דומה, אבל זה תמיד מתאים, ותמיד מצחיק:

 

http://www.youtube.com/watch?v=GF3MPZf88zE דרך יוטיוב

 

 

גם לחנוך לוין היה מה להגיד בנושא, הנה ביצוע פחות מוכר מתוך אלבום שירי חנוך לוין של דודי לוי:

 

http://www.youtube.com/watch?v=_9w7Jsf4Aa4 דרך יוטיוב

[Eowyn]

לפחות שם אתה יכול להתחתן עם מי שבא לך, ושומו שמיים בחלק מהמדינות אפילו עם בן \ בת מינך, יש תחבורה ציבורית בימי שבת \ ראשון ובחיים לא תיתקע בלי חלב.

 

אני לא יודעת לגבי רבים מהמקצועות - אבל לפחות לעובדי הייטק די משתלם לעבור לרילוקיישן \ הישארות קבועה אחרי כמה שנים בארה"ב, אז כנראה נתראה עוד כמה שנים בקליפורניה.

[יניב ח.]

בואי לחיפה, יש תחבורה ציבורית בשבת

[Cerebral Cortex]

כל הקטע בארה"ב זה שאם אתה עובד קשה (גם בשביל מינימום או טיפה מעל), אתה תחיה טוב.

פה גם אם אתה עובד קשה, ברגע שאתה מגיע למדרגת מס שתאפשר לך את ההבדל בין להסתכל כל יום על החשבון שלך בבנק ובין קצת נחת, באה המדינה ולוקחת לך יותר.

 

אם אין לך כסף, עדיף לחיות פה.

אבל אם יש לך אמצעים ואתה יכול לשלם על דברים כמו ביטוחים, עדיף לחיות בחו"ל.

 

ואת זה אתה אומר על סמך נסיונך של מחייה של כמה שנים בארה"ב?

אושר זה דבר יחסי, אתה יכול לראות רועה כבשים ברומניה שאין לו קמצוץ ממה שיש לך בישראל ובכל זאת הוא המאושר שבאדם.

השותף שלי בחו"ל קנה לאשתו מרצדס חדשה והדבר הראשון שהיא אמרה כאשר היא ראתה את האוטו "למה בצבע הזה"? עד היום היא מרומרת בגלל הצבע.

אושר זה איך שאתה מסתכל על דברים. אם תסתכל תמיד על אלה שיש להם ולך אין אז בחיים לא תהיה מאושר.

 

מעולם לא טענתי שהכסף צומח על העצים, מעולם לא טענתי שהאושר שלי נובע מכסף.

אם החלטת לצטט אותי (סבלתי כ"כ בישראל לטענתך) תצטט עד הסוף, אתה כמו בחורה, אתה יכול לדבר לבחורה במשך שעה ולהגיד כ"כ הרבה דברים, בסוף היא תיזכר במילה אחת פוגעת ותתפוצץ עלייך.

 

יאללה, חאלס, הנקודה שלי היא שבארה"ב התמורה לעבודה קשה טובה יותר, השקט הנפשי הוא מעולה, הנופים מדהימים וכן הפינוקים הקטנים והחומריים יותר נגישים.

 

אמרתי לך, אי אפשר לנהל איתך שיחה דוגרי כי או שאתה מתבכיין למנהלים או שהם מרגישים אליך חיבה יתרה.

לכאן או לכאן, רוב האזהרות שלי הן "בזכותך". זה שהיה לך חיים חרא וקשים בישראל זה בגלל אנשים שקשורים אלייך. לא קשור למדינה. המדינה בחיים לא תספק פיתרון שיענה במאת האחוזים על הצרכים של כל אחד. ושוב פעם, לא יכול לפרט כי זה יעלה לי באזהרה שאני לא יכול להרשות לעצמי.