גיבוב ההודעות. בנצי שוכח. הגיבוב זוכר

[locomotive]

לא נו, הקופאית בילבלה אותך. זה אחד אחר.

העניין הוא שעד שרשמתי את הפוסט הזה, החבר'ה כאן כבר עברו לנושא אחר.

ועכשיו זה נראה כאילו אני לא קשור לחיים.

[rupni]

מה איזה קעקועים ?

נאבדתי מזמן, אני הולך לישון מחר מתעוררים מוקדם (מקווה ל5:00, בפועל לפני 11:00 אני לא ער ).

 

לוקו גם לפני שהחבר'ה עברו לנושא אחר לא היית קשור לחיים

[אנלוגי]

אני לא איש של בוקר. ז"א אני יודע להעריך את הבוקר, ומאוד אוהב לקום מוקדם כשאני צריך, אבל אם אני משאיר את זה לטבע - אקום מאוחר. זה בגלל שאני מאוד אוהב את הלילה. לא פעם זה מתנגש, צריך לקום בחמש בבוקר והולך לישון בשתיים שלוש, אבל אפילו את זה אני מאוד אוהב, ככה אני נהנה משני העולמות. לשמחתי תחום עיסוקי מספיק גמיש ומגוון כדי שהימים יתחילו בשעות מוזרות, למען האמת יצא לי להתחיל יום עבודה בערך בכל שעה בשעון.

 

לא יכול לכוון שעון מעורר לשעות עגולות, או בכפולות של חמש. אם אני צריך לקום ב-7 זה תמיד יהיה 7:02 או 6:58, וכו'. אני צריך 40-45 דקות בבוקר כדי להתחיל את היום כמו בן אדם, ומוותר בשמחה על דקות שינה עבור זה. עוד 15 דקות שינה בבוקר לא שוות לי את ההזדרזות בבוקר. זה לא כי קשה לי להתעורר, להיפך, אני מסוגל להיות תוך 5 דקות בחוץ, פשוט אין כמו להתחיל את היום בקצב איטי ועם כל חלקי הטקס.

 

לוקו, נראה שהתינוק מפתח טעם טוב, אבל תרחיק ממנו את האלבומים של פינק פלויד, מי יודע איזה הזיות יהיו לו אם יכרסמם.

 

rupni, הגיבוב דורש כישורי מעקב וזיכרון של צב. הודעה #2451, להבא אני מבקש לשים לב.

[locomotive]

 

לד זפלין, הולך?

[Apple]

[ATTACH]355247[/ATTACH]

 

לד זפלין, הולך?

 

מה עשית לילד?

[שמר]

שאלה למגובבים (במקום לפתוח נושא חדש שהיה מועבר לגיבוב, פשוט כתבתי כאן! תגידו שאני לא מתחשב בrazmel...)

 

אם שנה אחת של בן אדם היא כ7 שנים של כלב, אז כמה זה בשנים של רכבים?

 

אם מדובר ברכב צרפתי, החישוב זהה. כל שנת מודל שווה ל-7 שנים של רכב יפני.

 

לא נו, הקופאית בילבלה אותך. זה אחד אחר.

העניין הוא שעד שרשמתי את הפוסט הזה, החבר'ה כאן כבר עברו לנושא אחר.

ועכשיו זה נראה כאילו אני לא קשור לחיים.

 

המשפט הלוגי הראשון שרשמת מזה זמן.

הגיבוב הזה הוא רעיון רע. עלילה פתלתלה מדי.

כולה נסעתי לבקר את בנצי (נתקעתי בחוף המזרחי, הבלון התפוצץ והמפרשים בכביסה) בלי לעקוב (אפילו קיבלתי הערה ביומן מרזמל), אני חוזר - 50 עמודים קדימה - לך תמצא את הידיים והרגליים...

[razmel]

כדאי לך לקרוא בן השורות. הוזכרת.

[אנלוגי]

שמר, אתה היית בארה"ב, לנו יש את הגיבוב. כל אחד והחיים שלו.

תפסיק לקחת עוד חתיכה מהעוגה ולקוות שהרצפה תישאר ישרה.

[razmel]

הוא היה אצל בנצי. אפשר להקל בעונשו.

[שמר]

החזרה לארץ היא עונש קשה דיו עבורי.

[razmel]

גם לנו לא קל עם זה.

[rupni]

ידידיי, מכרי, וכל חברי, אני כבר לא ילד, זה עדיין לא רשמי אבל השעון הביולוגי מתקתק.

זוכרים את אתמול בערב וההצהרות שלי ? (בטח זוכרים, זה היה לפני כמה שעות) הצלחתי לקום, כמו פנתר, השעון עוד לא הספיק לצלצל אני כבר מחוץ למיטה. מה 5 בבוקר ? זה לילה ! מי המשוגע שער בשעה כזאת, ועוד בכזה רצון, ישנתי רק 5 שעות לפני שבוע פחות מ10 ולא הייתי מצליח לתפקד, אולי זה סתם כוח רצון ? בהמשך היום תמונות (אתם תקבלו קישור ישיר).

[locomotive]

אני, רק בלי הרצון.

[locomotive]

מה עשית לילד?

 

הראתי לו היכן נמצאים הדברים של אימא.

 

שמר, זקן סיני חכם אמר פעם:

Those who can- do, those who can't- megovevim.

[בנצי]

21:55, מתחילים לכתוב בגיבובון, אני יודע שבבוקר אני אומר - אכתוב על זה בערב.

 

הגעתי הביתה, האישה עשתה פרצופים, יצאה למסעדה עם חברות וככה נמנע לילה לבן שבו אני מפרק חצי בקבוק בזמן שהיא מזיינת לי את המוח על כמה אני לא שווה כלום בלעדיה.... או משהו בסגנון, ברצינות, לפעמים אני מריץ לי בראש פרק של טום וג'רי בזמן שהיא ממלמלת לה את קורות חיי העגומים או משהו כזה.

 

אז זהו, יום שישי, נתתי עבודה של ארבעה אנשים היום, העסק שלי עובד לא רע, יש לי עובדים שמגיעים בזמן, מקשיבים לי לפעמים ועדיין אני צריך לעשות דברים לבד כאשר אני רוצה שהדברים יקרו כמו שצריך, הלקוחות אוהבים את זה, טוב לראות את הבחור היפה שלוקח צ'קים מוריד את החולצה המכופתרת, את מכנסי הכותנה, הנעליים הספק יקרות ספק נראות יקרות ועולה על מדי עבודה, קרי ליוויס וחולצה לבנה. אחחחח, כמה שאני מזיע, מה הספקתי השבוע? חוץ מליישר רצפה של בית ולעטוף את כולה עם פרקט ב3 שעות כולל מולדינגים או פאנלים, כבר לא זוכר איך קוראים לזה בארץ, את הצבע השארתי לח'ברה, שיצבעו את הקיר, את החיתוכים אני עושה, הרופא אמר לי שהייתי צריך להיות רופא, הידיים יציבות והכל מדוייק וחד.... אני רופא? אני הדבר הכי מוזר שאני מכיר, מצד אחד אני נגעל מאנשים ומצד שני אני לא נגעל מכלום, אני בהחלט קופץ מנושא לנושא, ובמהלך היום לפעמים נדמה לי שאני לא בפוקוס, אבל הראש מסרב להיכנע, הדברים שנדמה לי ששכחתי, הדברים שנדמה לי שלא אספיק, הדד ליין המפגר והלכאורה לא הגיוני שאני מציב לעצמי הכל מסתדר, החיים הם פאזל, כל החתיכות נופלות למקום בסופו של יום, או בסופו של דבר.

ומהו הדבר?

הרי למה? למה אני עובד? השאיפות שלי כרגע הן לישון, לעבוד, פיתה עם חומוס וגיבובון, אולי אם אני לא מנגב חומוס, אני מגובב חומוס.

 

טוב אז מה היה לנו?

חברים אני נהנה תמיד לראות את הה"פ לגביי מעבר לארה"ב, יש לי איזה 2 חדשות כל הזמן, מה אני יכול לאמר?

תקנו כרטיס ותבואו, משם הכל נראה גדול, קשה, מפרך, מפחיד ומה לא.

כשבאים לפה הכל נראה אחרת, נראה לי שנורית גלרון גיבבה את זה יופי, דברים שרואים משם לא רואים מכאן, או להפך.

אז כמה עולה כרטיס? 1300 ג'ובה אמריקאית, משם הכל תלוי בציפיות, רוצה רכב? יש רכבים ב800 דולר (אחי מוכר וולבו 850 טורבו סטיישן בסכום הזה, אז זה קפץ לי לראש), מרצדס ML320 2001 תעלה איזה 3000-4000.

דירה? אני הייתי מכוון על 1000 בחודש, משהו נחמד, איזה 50 מטר מרובע או פחות, לא צריך יותר מזה ועדיין צריך שכונה טובה.

חודשיים שכירות זאת התחלה טובה.

מוכנות לעבודה קשה, לא לצפות לנחות ולהיות מנכ"ל, אבל להביא את ה700 דולר בשבוע באיזו מסעדה או משהו - די פשוט.

אז חודש אחרי המעבר, יש עבודה, יש 2500 דולר משכורת, הדירה תעלה 1000, דלק, ביטוח, טלפון וכד' עוד 300, יש מספיק כסף בשביל להתחיל לשאוף....

 

אני עדיין אענה לה"פ, לא לקחת כלום אישית, סתם ככה שיהיה ברקורד.

אפשר להגיע עם 1000 דולר ואפשר עם 100000, הכל עניין של נוחות והקרבה.

 

טוב, אז אכלתי פיתה עם חומוס, פאקינג ארוחת שישי! סה"כ 12 שעות עבודה, מתוכן שעתיים נהיגה וחצי שעה עם האופנוע, השאר בעיקר פיזי, לחתוך את זה, לחבר את הקומפרסור, להכין קפה, לירות מסמרים, לשייף, להכין דלתות, לפגוש את זה ואת ההוא, להתקל בבעיות ולפתור אותם.

 

אז מה אתם עשיתם ביום שישי? רז כבר אבא אבא, כשעזבתי הילד היה תינוק, אני מאמין שעוד מעט בר מצווה.

חשבתי היום לזרוק את הכל, ז"א לזרוק את הכל בצורה אחראית של מבוגרים, לסיים כמה עבודות ופשוט לעצור הכל, לדחות הכל ולקנות כרטיס טיסה, אולי הודו, אני לא מאלה הולכים, אני לא אוהב ללכת, זה משעמם ואיטי, אבל בא לי להיות דרוויש, הודו ככה, לשלשל בעמידה, שתהיה לי איזו מאמא שתכבס לי את הבגדים ותעשה לי תה. אופנוע בירה וסירחון, בא לי סירחון לאיזה חודש, לא להסתפר, לא להתגלח, להתקלח אולי, אם יקלחו אותי בעודי יושב בגיגית בכלל סבבה. סתם ככה איכסה כזה לחודש.

את הציפרוניים אני אכסוס, אף פעם לא כססתי, אולי אפתח תחביב חדש, אם לא ציפורניים אז אולי פיסול, בחימר, בחרא, פיסול כזה אומנותי, אני מאמין שכל יצירה שלי תיראה כמו זין, מה לעשות, ביליתי שעות על גבי שעות עם אחד ביד (א. שלי, ב. עדיף אחד ביד על אחד בתחת, סליחה אם מישהו מעדיף אחד בתחת ועוד אחד ביד, אולי גם בפה, יש פה גם כאלה ואני צריך להיות פוליטקלי קורקט).

בן הפסל, השיער נושר, ומה שנשאר מלבין, אני מאמין שהגוף שלי חולה, משהו לא בסדר, הגוף שלי מצמיח שיערות חדשות אבל הוא מבולבל, נופלת שערה מהראש? יופי, גודלות 3 על הכתף.

 

יש לי שאלה, האם גם אתם מצאתם יום אחד שיערה ארוכה במקום מוזר? זה חלק מההזדקנות הזאת? ז"א פתאום תוך כדי גירוד האוזן אני מוצא שיערה של ביצים גודלת לה בשלום? זה רק אני נכון?

 

*** זה מסר סמוי***

אני כותב המון שטויות, בוחן את השטח, מי באמת קורא את החרא הזה? אני לא זוכר מה כתבתי לפני 2 שורות, אני גם לא אקרא את מה שכתבתי.

 

לד זפלין, BABY IM GONNA LEAVE YOU!!! נו דחילאק, כלב נובח לא נושך, LEAVE YOU MOTHAFAKA !!

 

ויש את כאבי השינים, ואת הרצון העז להדחיק את העובדה שממש בא לי חיבוק של אמא, אז אני שולח לה חיבוק בוואטסאפ.

והיא שולחת לי תמונה של החתולים, של הכלב, של יעקב סנדביצ'ים, של שניצל, אבו חסן.

אני לא מתגעגע, לא יודע אם אני פשוט חרא של בן אדם, געגועי שם, אבל לא בקטע שאני סובל מזה או משהו, יש טלפון, יש הודעות, ויש עוד בוקר שמחכה מעבר לפינה, הזמן טס, הוא טס גם כשלא נהנים, אבל אני נהנה, אני נהנה מהדברים הקטנים.

כמו המצוות הקטנות האלו שההוא שם למעלה שולח לי, אתמול בלילה, עוצר לקנות אוכל, PANDA EXPRESS, מישהי ניגשת אליי ושואלת אם אני יודע איפה יש סטארבאקס, אני אומר לה - צ'טער, אני לא מפה, למה? את צריכה אינטרנט? היא אומרת כן, אני מיידע אותה שגם במקדודלס יש WIFI חינם, היא מספרת לי שהיא תקועה והטלפון שלה נפל לפיר של מעלית, היא נראית נורמטיבית משהו, בחורה צעירה, אמרתי לה, יאללה תני לי לפתוח לך WIFI מהטלפון, כולה מבסוטית, מוציאה את הAIRBOOK או מה שזה לא יהיה שאפל מייצרת ומתחברת לאינטרנט, מוציאה כתובת, מחפשת מפה ואת הדרך, מודה לי 100 פעם, אני יוצא לאוטו והיא אחרי נכנסת למרצדס חדשה לגמרי ונוסעת, עשיתי משהו טוב.

 

ואז בוקר, השעון מצלצל מ6:40, קמתי ברבע לשמונה, אין זמן לקפה, בקושי צחצחתי 3 שיניים, רצתי החוצה, אני יורד את ההר, פתאום מאחד הבתים יוצאת איזו מבוגרת בחזיה וצועקת "ווינסטון, ווינסטון" עצרתי לידה, היא צועקת עליי - הכלב שלי נעלם, הורדתי את הג'קט ונתתי לה, אמרתי לה, אני אמצע את ווינסטון, פרסה עם הג'יפ, סיבוב בשכונה, ועוד סיבוב, פתאום אני צועק "ווינסטון", מיואש חזרתי לביתה, ואז ראיתי את ווינסטון, לווינסטון שלום, לברדור זקן, החליט להסתתר מאחורי הבית, מניאק!

 

עוצר לקנות קפה, מחכה בתור, מדלג על הסופגניה, קפה גדול, 2 קופסאות פרלמנט לייט ארוך ואני בחוץ.

איזו זקנה מסתכלת עליי עם מבט שבור, שאלתי אותה "what's wrong?" והיא אומרת לי שהיא נעלה את עצמה מחוץ לאוטו, פורד אסקורט סטיישן, שנת 93, אמרתי לה - חכי רגע, דלתות אחוריות נעולות, ניגשתי לתא המטען - פתוח ! שמתי את הקפה בג'יפ, המעיל ירד שוב, פילסתי את דרכי אל המושב האחורי ופתחתי לה את הדלת. עשיתי אותה מבסוטית, והיא גם אמרה לי שאני בחור צעיר ויפה, אחלה מחמאה להתחיל את היום, מצד שני היא בטח בת 138, כל בחור צעיר יהיה יפה בעינייה.

 

הגעתי לעבודה, הקפה נשפך עליי באחד הסיבובים, החיוך מרוח, הלקוח מחכה לי בחוץ, הפועלים מחכים לי בחוץ, אני אומר שלום, בורח לפינה, יושב לי מתחת לאקליפטוס החביב עליי, סיגריה נדלקת, השמש החמה מבצבצת לה, בוורלי הילס כ"כ רגועה, אני לוקח הפסקת שלווה, זה היה חיוני. מרענן, במיוחד עם מאיר אריאל ברקע, נשל הנחש.

 

לצהריים אכלתי פרוסה עם סלט ביצים ובייגלה עם חזה עוף וצ'דר.

שתיתי עוד 4 כוסות קפה במהלך היום.

אה ו.... שתיתי פאנטה בטעם בננה, וואו, כמו שוקו בננה בלי השוקו.

 

אז התחלתי ב21:55, נתתי לי שעה של גיבוב חארטה, כבר 22:42, 13 דקות עד שאלחץ על "פרסם תגובה"

 

בדיחות קרש?

 

רבי, כומר ועטלף יושבים במטוס.

הקברניט אומר ברמקול - לשים חגורות בטיחות.

הרבי חוגר את עצמו.

הכומר חוגר את עצמו

העטלף לא חוגר את עצמו.

הכומר שואל את העטלף אם הכל בסדר.

העטלף עונה - כן.

 

 

הבדיחה הכי טובה ששמעתי אי פעם (לא זאת, את זאת לא שמעתי מעולם).

 

10 דקות לתום הגיבוב.

 

מה עם קצת מוזיקה?

 

אז שלחתי אתכם לחפש את JIM CROCE, הפעם אני הולך לכיוון של JOHN DENVER

LEAVING ON A JET PLANE

 

שיר שמלווה אותי בבוקר, כשאני עוד חצי יישן...

 

עוזב על מטוס סילון....

 

הוא מת בתאונת מטוס.

 

הנה זה בהופעה

http://www.youtube.com/watch?v=yPCI7D-lWNk דרך יוטיוב

 

והנה ברגיל עם סרטון מטומטם כיאה ליו-טיוב.

http://www.youtube.com/watch?v=f4hsC0nRvZM דרך יוטיוב

 

 

6 דקות....

 

זה מה שמתנגן אצלי ברקע עכשיו, 22:50, במיטה, קריר, המון אווזים תרמו את נוצותיהם בשביל לחמם אותי, תודה לכל האווזים.

 

http://www.youtube.com/watch?v=PsxfvwuCqxo דרך יוטיוב

 

 

ד"א עובדיה יוסף, בן 90 ומשהו נכון?

לא הוא פסק שאסור לחטט באף בשבת?

רפואה שלמה עובדיה, אחרי הכל בן דוד שלי נשוי לנכדה שלך, או לבת של הנכד שלך, או משהו כזה.

וכן הוא קרא לבן שלו עובדיה יוסף, עובדיה יוסף היה הסנדק.

מגניב, אני אישית מעדיף את אל פאצ'ינו בתור סנדק.

אחלה תמונות להראות לבחורות, רואה ממי, זה הסנדק שלי, מכירה?

 

2 דקות.....

 

ציורי שמן, אירלנד, ראבאק, חתיכת חוויה.

 

דקה אחת.

 

דקה אחת שפויה, בדקה אחת שפוייה, איפה היא? אני לא מאבד את הייאוש, היא תגיע.

 

שיהיה לכולם יום מלבלב !

 

22:55.