איך מזהים תרבות נהיגה ???

[DanyG]

שלומי,

 

לגבי העזרה לזרימת התנועה, אתה צודק. אין ספק שע"י הזזת רכב המזדחל בנתיב השמאלי, יתכן וטור המכוניות יוכל לזרום טוב יותר.

 

אבל !!

מה שכתבתי לא היתה התחסדות, כי אם הבנה טובה יותר של המצב הרע בכבישי הארץ.

אין לי ספק שהנהיגה פה בכבישי קנדה עזרה לי לפתוח את עיניי, שכן אני מודה כי בעת שהייתי בארץ גם אני סימנתי עם האורות וגם אני הייתי חסר סבלנות פעמים לא מעטות.

פה, לא מסמנים ולא צופרים. גם אם רכב תוקע את הנתיב השמאלי (%98 מהמקרים זו אישה. לא שוביניסטיות אלא סטטיסטיקה אישית שעשיתי), אף אחד לא מתעצבן, לא מסכן, לא חותך ולא מחנך. מגיע הרגע ורכב זז או שעוקפים מימין וממשיכים הלאה.

 

אבל בכל הנוגע לשאר הדברים הקשורים להתשלבות, וויתור למען אחרים ועוד, אין ספק שתרבות הנהיגה פה מוכיחה שטובת הכלל עדיפה על טובת הפרט.

לכן, היום אני לא רק חושב אלא גם בטוח שתרבות נהיגה המעודדת עזרה, וויתור, מחשבה על הזולת וסבלנות, היא עדיפה. אתה יודע מה, לא רק בנהיגה, בכלל !

 

וכן, אני באמת מאמין בזה בלב שלם,

גם מיישם מדי יום ומייחל ליום שבו גם בישראל הדברים יראו כך (אם כי אני בספק).

 

דני G.

[שלומי]

דני, שאתה שם, קל להיות קר רוח וטוב לב.

נהגתי באוסטרליה, ניו זילנד , ארה"ב ואירופה אלפי קילומטרים.

כשהייתי שם נהגתי בצורה אחרת לגמרי, פשוט בגלל העובדה שמטרדים בשמאלי או כאלה שנדחפים לקראת הסוף זה דבר מאוד נדיר.

וגם אם זה קורה, אז או שזה ישראלי או שזה מישהו שבאמת פיספס ואז אפשר בכיף לקבל את זה בהבנה.

אבל שאתה פה ושזה קורא לך כלכך הרבה פעמים בזמן נסיעה, אתה מאבד את השפיות.

האנשים שעושים את זה כאן, עושים את זה בכוונה , בגלל שהם שמים ז על כל העולם והתנועה והפקקים והנימוס.

[DanyG]

נכון, אתה צודק.

 

אז בואו נהיה כולנו מניאקים, נשים ז גם אנחנו ונרגיש טוב...

 

או שלא !!

 

כשנהגתי בארץ אמנם הייתי פחות סבלני מהיום אבל עדיין לא שמתי ז על אחרים. אלא, שהשתנתי וסיגלתי לעצמי הרגלים שונים כאן משום שראיתי את היתרון הטמון בהם.

 

אני לא שולל את האפשרות שכשאנהג שוב בארץ לא אשתגע מהטמטום, אבל ללא ספק לא אחזור להיות אותו הנהג שהייתי טרם הגעתי לכאן.

 

כל שניסיתי לומר הוא, שלפני שמאשימים אחרים, כדאי לבדוק עד כמה אנחנו בעצמנו "טהורים".

 

דני G.

[kompy]

לאירוע-לב(חו"ח,טפו...טפו...טפו).

 

כל העצבים,המתח,לחץ הדם הגבוה(את האדרנלין נשאיר לנהיגה).

כל אחת בנפרד וכולם ביחד רק מזיקים לך,לנו,לכולם.

 

אז בפפק,ברמזור או בדרך חסומה(גם נתיב שמ'),קחו נשימה עמוקה וספרו עד-10.

 

עמית

[שמר]

אז בואו נהיה כולנו מניאקים, נשים ז גם אנחנו ונרגיש טוב...

 

או שלא !!

 

כשנהגתי בארץ אמנם הייתי פחות סבלני מהיום אבל עדיין לא שמתי ז על אחרים. אלא, שהשתנתי וסיגלתי לעצמי הרגלים שונים כאן משום שראיתי את היתרון הטמון בהם.

 

אני לא שולל את האפשרות שכשאנהג שוב בארץ לא אשתגע מהטמטום, אבל ללא ספק לא אחזור להיות אותו הנהג שהייתי טרם הגעתי לכאן.

 

 

כ"כ קל לדבר ממרומי האולימפוס , סליחה , מארץ רחוקה.

 

האמן לי , ביליתי כבר כשנה מחיי בחו"ל (עבודה וכאלה) - מלבד בהודו , שהינה חווייה מוטורית מעמיקה בפני עצמה (10 מכוניות זו לצד זו על שלושה נתיבים,לא כולל תוק-תוקים), לא השתמשתי ולא פעם אחת בצופר , חמור מכך - מלבד ניו יורק לא שמעתי גם שאחרים משתמשים בו. פשוט בושה וכלימה איך שהגויים מתעלמים מאביזר שימושי שכזה.

 

האמן לי ,חזרתי ארצה אחרי 6 שבועות רצופים בחו"ל . לקח לי בערך עד הרמזור הראשון בתוך שדה התעופה לקבל את הסעיף.

 

אין אפשרות להתקדם בכבישי ארצנו בקצב סביר בלי להיות מניאק . נקודה. תשמור מרחק - ייכנסו בינך ובין הרכב שלפניך. תגדיל שוב מרחק ,עוד חוכמולוג. וכן הלאה וכן הלאה.

זה לא שיש אידיוט או שניים שמצפצפים על כולם ומתפרעים .כמאמר הבדיחה על דויד לוי - כולם מטורפים! אין אחד שלא ינצל את היותך וותרן כדי לדחוף אותך.

לתת לאנשים להשתלב -ברצון. לחכות בסבלנות לאנשים עד גמר העקיפה (בהנחה הפרועה שהם אכן עוקפים ,כי בד"כ את העקיפה הם כבר סיימו לפני 17,829.34 מ' וטרם חזרו ימינה) - ניחא.

לתת זכות קדימה , לא לגנוב אדום , לא להידחף בטור -ברור ,מקובל ומובן.

אבל בכל זאת -אם אתה רוצה להמשיך ולנסוע -אין לך לעיתים ברירה אלא פשוט לשים לאחרים את הגבול ע"י דחיפה.

ורל תגיד לי שאתה לא תנהג ככה. כי אתה כן , ואני מוכן לחתום על כך.