4:15 בלילה ,חזרתי מלנהוג 6 שעות, אני חולה הגה עם תעודה, תקבעו אתם.

[יוסי פרנקוס]

בסופ"ש שעבר אני נסעתי גם כמה שעות טובות.

 

על הבוקר יצאתי מהבית ונסעתי אל החברה שלי. משם לקחנו את האוטו של אבא שלה (קורולה 98) ונהגתי עד הרצליה.

בהרצליה העלינו מכונת כביסה, מייבש, שואב אבק ועוד המון דברים כדי לקחת, ונסענו לגן שמואל (מאזדה 5).

בגן שמואל אספנו חבר שיעזור לי להעלות את הדברים לדירה. אחר כך המשכנו לחיפה.

בחיפה העלינו את כל הדברים, נחנו כמה דקות וחזרנו להרצליה, שם אספנו את הקורולה של אבא של החברה שלי, ואחרי שחזרנו לגן שמואל חזרנו לחיפה.

בערב באותו יום יצאנו בערב לתל אביב (קורולה 2006 של אלביט) ובחזרה.

 

בקיצור:

בערך 750 קילומטר ו4 מכוניות ביום אחד, אם מחשיבים את הסיבובים גם בתוך הערים.

[cartom]

התעודה בדרך רוץ לתיבת הדואר.

[zipp0]

אני מבין אותך , זו התלהבות של נהג חדש ובמיוחד על רכב חדש.

גם אני כשהוצאתי רישיון נהיגה הייתי מוציא את הרכב לגיחות סתם באמצע הלילה בכדי להכיר את הרכב , להכיר את הביצועים ועוד, וזו באמת הייתה חוויה שלא אשכח עם החברה , לפתוח סאן רוף , מוזיקה טובה , סיגריות ושתייה קרה בצד..

הולך ב2 בלילה עושה גיחות של כ 100 ק"מ וחוזר בחזרה עם ההונדה, זו חוויה כשאתה נהג חדש אך עם הזמן כבר נמאס לי לקפוץ לעיר בנסיעה של פחות מרבע קילומטר..

[היו זמני בומבה]

לא יצא לי לנהוג כל כך הרבה רק מ 2 סיבות:

1. אני נוהג בעיקר בלילה, אחרי 6 שעות אני אהיה עייף וזה לא בטיחותי.

2. 3-4 שעות של נהיגה ללא הפסקה של יותר מרבע שעה, מתחיל להיות ממש לא נוח (באוטו הספציפי שלי).

אבל אני עדיין מחשיב את עצמי חולה הגה.

[Dar]

לא ממליץ, היו לא מעט קפיצות אל הוואדי של רכבים בשעות מאוחרות.

 

 

 

לא כל אחד נהנה מנהיגה בלמתוח את השלדה למוות, ועם הנעה קדמית לזרוק זנב ולשמוע את הצמיגים שלך צווחים.

 

וקורה לי לא מעט, לקחת איזה נסיעה לבד בערב סתם בשביל לנהוג.

אני לא אמרתי לנהוג כמו מטורף על המסלול שאתה לא מכיר את הרכב תנהג רגיל תקבע לעצמך קווים שאתה בולם בלימת חרום תלמד את הרכב מה שאתה לא יכול לעשות על הכביש.

תנסה לעבור את המסלול ולראות איפה אתה לא מצליח להשתלט על הרכב איפה הוא נזרק לך יותר לא חייב להיות במהירות מטורפת.

ואתה לא חייב לגמור את הרכב שלך בגלל שאתה נוסע לערד, כי זה מקום טוב גם להתאמן על הרכב גם בלי לגמור צמיגים.

[RedLabel]

גם אני מבין לגמרי. קורה לי מדי פעם שאני פשוט לוקח את האוטו (רכב חברה של אבא, עם דלקן. אני לא עושה את זה עם המכונית שלי, חבל על הכסף) ונוסע לאן שהוא לוקח אותי, בלי מטרה מסוימת. עם המוזיקה הנכונה (שירים שקטים) ובחושך, זה מאוד מאוד נעים ומרגיע. מצד שני, עוד לא יצא לי לעשות נסיעה כזאת שנמשכה יותר משעה- שעתיים.

[The Corpse]

S2DON , האמת אני מבין אותך. גם אני אוהב דברים כאלה. לגבי לקחת חברה לנסיעות כאלה כמו שציינו פה זה לדעתי רעיון גרוע מכיוון שלא כל אחד נהנה לשבת כל כך הרבה באוטו ויש אנשים שעלולים אפילו לסבול מזה. לגבי נסיעות קצרות קרה לי פעם שהיה לי יום מעפן וסתם ישבתי בבית לא היה לי מה לעשות אז אמרתי נצא לאיזה נסיעה של איזה שעה בסוף מצאתי את עצמי בים המלח. הלוך חזור מתל אביב זה היה איזה 6 שעות נסיעה, והאמת שממש נהנתי

[אור .ס.]

היי, אני נסעתי בשבוע שעבר לים המלח, אבל זה לא 6 שעות.

יצאתי מגדרה בשעה 2 בערך, נסעתי לים המלח דרך ערד, חזרה דרך צומת הלידו - יריחו - כביש1 - חולון

כ315 ק"מ נסיעה, בשעה 6 כבר הייתי בבית. ללא עצירות בדרך.

[The Corpse]

אני יצאתי דרך כביש 4 מתל אביב, קרוב לבאר שבע פניתי לכיוון ערד וחזרתי דרך ירושלים. יצא משהו כמו 5 וחצי שש שעות .לא זוכר לגבי המרחק.

[aa123]

לכל אחד יש את הסטייה המוטורית שלו, וזה בסדר.

 

אני נהנה לנהוג בשקיעה ובזריחה. גם נסיעה משעממת בקו-ישר.

 

אני נהנה לנסוע לי-ם. גם אם זה בשברולט אבאו, וכל הכניסה פקקים.

 

ביחידה לא הייתי נהג (היה רישיון צבאי) - אבל כשהיו נסיעות לי-ם - הייתי לוקח אותן מהנהג לעצמי.

 

לא יודע למה אני אוהב את זה. כמובן שאני מדבר על נסיעה רגועה לחלוטין.

 

נ.ב גם אני אוהב לנסוע לבד בשעות הקטנות של הלילה, אם אני עירני. אם לא - זה נהייה סיוט! הייתה תקופה שהייתי נוסע המון חיפה-אשקלון בשעות מאוחרות - חוויה משעממת ולא נעימה.

 

ואם כבר, אז שני סיפורים נחמדים:

פעם אחת חזרתי מי-ם לאשקלון. בצומת פרי-אור - ממש לפני אשקלון - הרגשתי שהעיניים נעצמות, ואני הולך לעשות תאונה - אפילו שזה מטר מהבית. נכנסתי לצומת, חניתי מול השיחים, השארתי אורות דולקים ומנוע פועל, נעלתי דלתות - והתחלתי לנמנם.

אחרי 10 דקות אני מתעורר בבהלה - האוטו מונע, השיחים מולי. חשבתי ישר שעשיתי תאונה ונרדמתי. תוך שנייה נזכרתי שככה החניתי את הרכב. שאר הנסיעה הבייתה עברה, כמובן, בעירנות מוחלטת ובדפיקות לב.

 

עוד סיפור: אני חוזר מי-ם (שוב. אמרתי שאני אוהב לנסוע לשם) אחרי יום עמוס של נסיעות. השעה 12 בלילה. החלטתי, לשם הגיוון, להאריך את הדרך ולרדת מכביש 1 במחלף שורש לכיוון בית שמש - משם בצומת נחשון ימינה ולהגיע לכביש 3 לא מכביש 1. גשם שוטף. העיניים נעצמות. אני לא מחפף בדברים האלה - נכנס לתחנת דלק, משכיב כסא, תופס תנומה. מסתבר ששכחתי את הטלפון על הרטט. מתעורר ב-4 בבוקר, מיליון שיחות שלא נענו. חוזר הבייתה זריז. (עד כמה שקנגו שחוטה יכולה להיות זריזה).

[פיני חד]

מצטרף לתומכים. בדממה והרוגע של 2 בלילה, עם מוזיקה מתאימה, זו חוויה.

אגב, לכל מי שהזכיר את העלות - אתה לא מוכן להוציא 300 ש"ח על משהו שאתה אוהב? ארוחה טובה, טיול, לא'ידע מה? אז זה מה שהבחור אוהב לעשות והוא מוכן לשלם על זה. מה הבעיה?

[יוסי פרנקוס]

כשהיה לי את הרובר, הייתי יוצא ב2 בבוקר עם חלונות פתוחים, סאנרוף פתוח, בלי מוזיקה, מינוס 3 מעלות והייתי חורש על הרחובות של סנטיאגו (צ'ילה)סתם ככה ונהנה מהנהיגה.

[אור .ס.]

מינוס 3 חלונות פתוחים ? אתה משוגע !

כשהיינו יוצאים לטיולי לילה בי-ם עם הפאסאט דיזל, מזגן על חימום, כי חורף, וזה י-ם אז משהו כמו 0-2 מעלות בלילה.

אבל לא חלונות פתוחים, בחיים לא, גם לא בצחוק.

[יוסי פרנקוס]

אתה משוגע !

 

NO SHIT...