החומוסייה שלי!

[gozal]

וזה החומוס שלי...

[Acejin]

וזה החומוס שלי...

באמת הכנת את החומוס הזה? במידה וכן, המרקם שלו נראה מושלם!

אולי תפרסם את המתכון?

[gozal]

באמת הכנת את החומוס הזה? במידה וכן, המרקם שלו נראה מושלם!

אולי תפרסם את המתכון?

 

מבלי לעוף על עצמי יותר מדי, הוא באמת יצא מושלם הפעם.

כבר חצי שנה שלא עשיתי חומוס והפעם יצא לי כמו בחומוסייה ולא פחות מזה...

איכשהו הפעם הגעתי למרקם כל כך חלק שאפילו אני הייתי מופתע :)

 

בכל מקרה, המתכון הוא כזה:

משרים כוס גרגרי חומוס (מהזן הגדול יחסית) שטופים טוב טוב למשך הלילה עם מים רותחים, כפית מלח לימון וכפית מלח רגיל.

לאחר יום, שוטפים את החומוס שוב, ומרתיחים בסיר עם כפית מלח וכפית מחוקה סודה.

עם הזמן בגלל הסודה יהיה קצף אז יש לשים לב ולהוציא אותו.

כמו כן, בזמן הבישול יש לערבב מדי פעם את הגרגירים ובכך יצאו חלק מהקליפות וגם אותם להוציא.

חשוב לשים לב שבזמן הבישול, אם חסר מים אז להוסיף עוד מים רותחים עד לקבלת גרגירים שהם מבושלים טיפה יתר על המידה - שהם ממש ממש נמעכים בפה.

מצננים לאט לאט את הסיר ומשם ממשיכים לקערה ובה גרגירים לפי הכמות הרצוייה מהסיר ללא מים.

מוסיפים מהמים של החומוס ככף או שניים וטוחנים במטחנה ידנית לקבלת מרקם חלק - בגלל שהחומוס בושל טיפה יותר אז זה יתקבל במהרה.

מוסיפים מעט מלח, טיפה של פלפל לבן, 2 כפות לימון, 2 כפות שמן זית ושוב טוחנים.

כעת מוסיפים את הטחינה, הכמות היא לפי החוזק שאתה רוצה את החומוס שלך בסופו של דבר וממשיכים לטחון.

לאחר הטחינה הזו של התערובת, ניתן לתקן את הטעם עם לימון ומלח.

 

מגישים על צלחת רחבת ידיים עם הגרגירים שנשארו בסיר, עם שמן זית או כל תוספת אחרת שאוהבים...

 

תהנו!

[roiei]

החומוס באמת נראה במרקם מעולה - כל הכבוד!

באיזה מטחנה השתמשת?

 

אני אתמול הכנתי חומוס לפי המתכון הזה:

http://humus101.com/?p=4

 

יצא מעולה!!

כמובן שיש מקום לשיפור עם הזמן, ניסוי וטעיה

 

[Acejin]

מבלי לעוף על עצמי יותר מדי, הוא באמת יצא מושלם הפעם.

כבר חצי שנה שלא עשיתי חומוס והפעם יצא לי כמו בחומוסייה ולא פחות מזה...

איכשהו הפעם הגעתי למרקם כל כך חלק שאפילו אני הייתי מופתע :)

 

בכל מקרה, המתכון הוא כזה:

משרים כוס גרגרי חומוס (מהזן הגדול יחסית) שטופים טוב טוב למשך הלילה עם מים רותחים, כפית מלח לימון וכפית מלח רגיל.

לאחר יום, שוטפים את החומוס שוב, ומרתיחים בסיר עם כפית מלח וכפית מחוקה סודה.

עם הזמן בגלל הסודה יהיה קצף אז יש לשים לב ולהוציא אותו.

כמו כן, בזמן הבישול יש לערבב מדי פעם את הגרגירים ובכך יצאו חלק מהקליפות וגם אותם להוציא.

חשוב לשים לב שבזמן הבישול, אם חסר מים אז להוסיף עוד מים רותחים עד לקבלת גרגירים שהם מבושלים טיפה יתר על המידה - שהם ממש ממש נמעכים בפה.

מצננים לאט לאט את הסיר ומשם ממשיכים לקערה ובה גרגירים לפי הכמות הרצוייה מהסיר ללא מים.

מוסיפים מהמים של החומוס ככף או שניים וטוחנים במטחנה ידנית לקבלת מרקם חלק - בגלל שהחומוס בושל טיפה יותר אז זה יתקבל במהרה.

מוסיפים מעט מלח, טיפה של פלפל לבן, 2 כפות לימון, 2 כפות שמן זית ושוב טוחנים.

כעת מוסיפים את הטחינה, הכמות היא לפי החוזק שאתה רוצה את החומוס שלך בסופו של דבר וממשיכים לטחון.

לאחר הטחינה הזו של התערובת, ניתן לתקן את הטעם עם לימון ומלח.

 

מגישים על צלחת רחבת ידיים עם הגרגירים שנשארו בסיר, עם שמן זית או כל תוספת אחרת שאוהבים...

 

תהנו!

תודה רבה על השיתוף של המתכון!

אני קורא את המתכון ומתחיל להבין כמה טעויות הייתי עושה בהכנת החומוס, המתכון אצלך מלא בדקויות וטכניקות שמעולם לא העליתי על הדעת.

 

עשיתי לי חשק להכין חומוס, אני אנסה את המתכון הזה בסופ"ש

[ToMeR]

נסו להוסיף מעט אבקת סוכר לחומוס הטחון

[gozal]

תודה רבה על השיתוף של המתכון!

אני קורא את המתכון ומתחיל להבין כמה טעויות הייתי עושה בהכנת החומוס, המתכון אצלך מלא בדקויות וטכניקות שמעולם לא העליתי על הדעת.

 

 

עשיתי לי חשק להכין חומוס, אני אנסה את המתכון הזה בסופ"ש

 

 

 

 

כמו כל דבר בחיים, הכל עניין של ניסיון...

קצת אהבה, קצת הבנה מה קורה לתערובת ואיזה טעם אתה רוצה לקבל ויש לך מתכון מנצח!

 

 

אני נגד כל העניין עם השום, אולי אולי להוסיף קמצוץ קטן קטן..

אני מעדיף את זה נקי, עם החומרים הבסיסיים שתיארתי למעלה, משם תתפרע...

 

 

ו-תעדכן..

[ToMeR]

שאלה צבע, קניתי חומוס של סוגת, נתתי לו 24 שעות השריה עם מלח כאשר החלפתי מים (חמים) 3 פעמים.

 

לאחר הבישול, החומוס יצא בצבע טיפה ירוק, האם זה תקין? איך מגיעים לצבע הכמעט לבן של החומוסיות?

את הקליפה אין אפשרות להוציא כי היא כלכך דקיקה שהיא ברובה נמסה לתוך המים בבישול.

[gozal]

שאלה צבע, קניתי חומוס של סוגת, נתתי לו 24 שעות השריה עם מלח כאשר החלפתי מים (חמים) 3 פעמים.

 

לאחר הבישול, החומוס יצא בצבע טיפה ירוק, האם זה תקין? איך מגיעים לצבע הכמעט לבן של החומוסיות?

את הקליפה אין אפשרות להוציא כי היא כלכך דקיקה שהיא ברובה נמסה לתוך המים בבישול.

 

לדעתי זה נקרא חומוס ירוק, למען האמת למדתי את זה לאחרונה ממאסטר שף כשהייתה להם את אחת המשימות האחרונות עם החומוס.

שנית, לאחר ההשרייה, ניתן להוציא קליפות של חומוס על ידי לישה שלהם בתוך קערה עם מים.

לאט לאט עם תנועת הלישה אתה תראה שהקליפות יוצאות ובגלל שהן קלילות הן תצוף למעלה ויהיה קל להוציא אותן.

 

לגבי הצבע,

לדעתי זה קשור יותר בשילוב של הכמות חומוס, טחינה ומים שאתה משלב בתערובת שלך.

[ToMeR]

ננסה עם חומוס אחר פעם הבאה

[אלעד]

לכבוד הסופ"ש ויום העצמאות הממשמש ובא, ולאור העובדה שבמסגרת העבודה עלי לשהות בעכו החל משלשום ועד לסופ"ש הבא, קבלו סקירה כפולה!

 

החומוסיה הראשונה שזכתה לאכלס את עכוזי היא סוהילה, שנמצאת ברח' צלאח אלדין 24.

 

בעד:

• עזבו את החומוס - ראו איזו צלחת חמוצים עשירה ומעניינת מגיעה לצד המנה!
  
• למעט הדברים הבסיסיים, תיבול המנה נעשה עצמאית בשולחן, כך שכל סועד יכול לקבוע בעצמו את מינון השום, החריף, שמן הזית ועוד.
  
• התיבולים שהזכרתי בסעיף הקודם ממש, אבל ממש טובים. אפילו החריף ערב לחיכי, על אף שהוא אשכנזים FRIENDLY ולא באמת שורף משהו.
  
• האוירה והמבנה נותנים תחושה מאוד, איך לומר... אותנטית.
  
• שירות מהיר ואדיב
  

 

נגד:

• למרות הכל, החומוס עצמו הוא סביר בלבד. לחלוטין לא סבלתי ממנו, אבל בפירוש לא עף לי הסכך.
  

מחשבות אחרות:

• לאחר שסיימתם לאכול, עשו לעצמכם טובה, חצו את הכביש, לכו כמה צעדים לכיוון הים, היכנסו לממתקי נצרת וקנחו את הארוחה בכנאפה חמימה ומתקתקה. תענוגות המין האנושי - זה כאן!
  

שורה תחתונה:

ואללה, בשביל 20 שקל זאת עיסקה לא רעה בכלל.

 

 

 

 

עבר יום, שעת הצהרים הגיעה והבטן החלה לקרקר. הפעם על הכוונת נמצא סעיד, שממוקם איפה שהוא במבוך הספגטי של השוק.

אקדים ואומר שאין זו הפעם הראשונה שבה ביקרתי אצל סעיד. החוויה הקודמת שלי אצלו היתה לפני מספר שנים, כשכמה חברים סחבו אותי אליו. באתי עם ציפיות גדולות ויצאתי בעיקר עם אכזבה וטעם של החמצה. כדי לבדוק האם מדובר בביקור לא מוצלח או שמא במגמה, שינעתי אליו את עכוזי פעם נוספת, אולי הפעם תהיה חוויה מתקנת.

 

בעד:

• בחיאת, תראו לי עוד חומוסיות שמוכרות מנה ב-15 ש"ח.
  
• ממול, אבל ממש ממול, יש חנות ממתקים שמכינה זנגולה שלא מהעולם הזה.
  

 

נגד:

 

• התור בחוץ ארוך להחריד.
  
• השירות איטי והמלצרים לא כל כך שמים לב למתרחש במסעדה.
  
• המנה מגיעה עם אפס תיבול. אם החומוס עצמו היה מפצה על זה - ניחא, אבל הוא פשוט לא מצליח להתרומם.
  
• המקום הומה ורועש, והאוירה הכללית היא של בית חרושת.
  
• עד שסיימנו לאכול, הזנגולה של השכנים נגמרה ולא היה לי קינוח
  

 

מחשבות אחרות:

סעיד, אתה כנראה הסקודה פאביה של עולם החומוס. יש לך כוח משיכה מאגי על אנשים, שלפחות לטעמי אינו מגובה בדבר זולת המחיר הזול והזנגולה, שבכלל שייכת לשכנים שלך...

שורה תחתונה:

בניגוד למה שקיויתי, מה שחויתי בביקורי הקודם לא היה מקרי - לצערי, זוהי מגמה.

 

עריכה אחרונה ב-2 למאי, 2014 על ידי אלעד

[יבגניפ]

ביקורת קצרה שלי:

לאחרונה, לאחר שמקום העבודה שלי הועבר לחולון, גיליתי את חומוסיית קלבוני, ברח' האורגים 12 חולון.

הפלוס הכי חזק של המקום הזה הוא דווקא המסביב ולא החומוס עצמו: עבור מחיר שפוי של 33 שקלים מקבלים ארוחה, הכוללת מנת חומוס לפי בחירה, צ'יפס מעולה (לא גוסס בתוך ביצת שמן עמוקה), סלט ערבי טרי וחמצמץ, כפי שלסט כזה אמור להיות ופלאפל שלדעתי הוא מעולה גם כן.

המינוס הוא בחומוס עצמו, שבסך הכל די בינוני, לא מצליח להדהים וזקוק לתוספות הנהדרות מסביב כדי לכפר על הטעם שלו עצמו. חמוצים ובצל בנפרד גם לא ראיתי שם, אבל אולי אפשר לבקש. גם השירות במקום לא מדהים, אבל זה בסך הכל חומוסיה, אז אני יכול להתפשר על זה.

בשורה התחתונה כל מה מסביב לחומוס הופך את המקום למומלץ לאכול בו לכל מי שכבר נמצא באזור. אבל כמובן שלא הייתי מגיע לא. התעשיה בחולון במיוחד בשביל זה.

[אלעד]

את הסקירה הבאה אפתח בסיכום קצר על מבנה השם בשפה הערבית. מי שלא רוצה לקרוא מוזמן לקפוץ ישר לסקירה עצמה, למרות שאני ממליץ לכם להישאר ואולי ללמוד משהו.

 

כשערבי נולד, הוריו נותנים לו שם. שם זה מצטרף לשם אביו, שם סבו ושם משפחתו, כך שהשם הערבי התקני מורכב בעצם מארבע מילים. מוסלמים המעוניינים להדגיש את השתייכותם הדתית נוהגים להוסיף בגיל מאוחר יותר בתחילת שמם את שמו של נביאם מוחמד. כזה הוא גם נשיא מצרים לשעבר, מוחמד חוסני סייד אבראהים מובארכ. אבל מה, זה שם קצת ארוך ומסורבל, כך שלעתים קרובות הוא מוחלף בכינוי.

הכינוי ניתן לאיש לרוב על-שם בנו בכורו. בנו בכורו של מובארכ הוא עלאא', ועל כן ניתן לכנותו באותה מידה גם אבו-עלאא'.

במקרים שבהם לאיש אין בן זכר, אפשר לתת לו גם כינוי לפי מאפיין חיצוני כגון: "אבו-לחיה" לאדם מזוקן (לחיה = זקן) או אבו-עמאר (מאריך ימים), שהיה כינויו של יאסר ערפאת, שבמקום בן זכר הוליד בת - זהווה. אנקדוטה מעניינת בהקשר זה היא שכאשר הערבים רוצים ללעוג למישהו, הם מצמידים לו את שמה של בתו, וכך נקרא אותו ערפאת בפי מלעיזיו אבו-זהווה...

 

וכעת הגיעה העת לדבר על חומוס. הסקירה שלנו היום היא על חומוסיית אבו ברקוביץ' ברמת השרון.

 

לפני הכל:

 

אבו ברקוביץ? Seriously?! או שאתה צוחק עלי או שאתה אידיוט אמיתי. הדבר היחיד שיכול להיות הזוי יותר מהשם האווילי הזה הוא "הגפילטע פיש והקיגל של אִבְּראהימסקי". אם אתה רוצה למכור חומוס אז תמכור, למה להתהדר בשם שמתאמץ בצורה כל כך מטופשת להיות "אסלי" ושבוודאות אבותיך לא השתמשו בו בזמן היותם בניכר?

ואחרי שהוצאתי את זה, עכשיו כבר באמת אפשר לגשת לעניין.

 

בעד:

• מקום נקי ומסודר
  
• שקט ורגוע!
  
• חומוס ממש טוב
  
• חריף כמו שאני אוהב
  
• הפלאפל נראה מבטיח (לא טעמתי)
  
• המנה די גדולה ובהחלט משביעה
  

 

נגד:

• מחיר מנת חומוס עם גרגירים, פול וטחינה עולה 24 ש"ח. בשביל ביצה תצטרכו להוציא מהכיס 3 ש"ח נוספים. אכלתי כבר במקומות בעלי יחס עלות-תועלת טוב יותר.
  
• החמוצים שבצד די דלים.
  
• הקפה היחיד שניתן לקבל שם בסוף הארוחה הוא אספרסו, וגם זה רק בתוספת תשלום. קפה טורקי רצית? אז למה התיישבת אצל אבו ברקוביץ'?
  

 

מחשבות אחרות:

החומוס שם באמת יותר טוב מכמה חומוסים של "אבו-" אחרים שיצא לי לדגום - "אבו-" אמיתיים, לא עוואנטה כמו מר ברקוביץ'.

 

שורה תחתונה:

אם אתם ברמת השרון והבטן מתחילה לכרכר, שווה בהחלט ביקור. ולמר ברקוביץ': עשה לעצמך טובה ותחליף את השם המטופש הזה. אתה יכול להמשיך ולייצר חומוס טוב גם בלי להעמיד פנים שאתה "אסלי". אל תתיימר להיות מה שאתה לא. קח דוגמה מהקולגה שלך - עוזי מנתניה.

 

 

עריכה אחרונה ב-10 ליולי, 2014 על ידי אלעד

[Guest car4fun]

לא יודע מה איתך, אבל אני החל מתחילת ההשתוללות של מאות אלפי ערביי ישראל , הפסקתי לפרנסם לאלתר.

[kramerica]

שזה רעיון נפלא - לקחת את אלה שעוד שפויים ו(גם) בשל צורך כלכלי שומרים על יחסים טובים ולנדות אותם כלכלית עד שיתפרעו כמו החברים שלהם.