שני דוחו"ת מהירות ממצלמות א3 , דקה אחרי דקה. יש מה לעשות?

[crazyj]

בי רו, רק לצורך הדיוק קיימת בארץ אכיפה בעבירה מתמשכת, באכיפת מצלמות נת"צ בעיריות, כשנהג/ת נוסעים בנת"צ במספר מקטעים באותו רחוב בפרק זמן של נסיעה אחת מתמשכת (לא בהפרשי זמן שונים) אז מאחדים את כל המקטעים ונותנים דו"ח אחד על כל המקטעים ולא מספר דוחות עבור כל קטע.

 

פרק זמן לגבי דוחות חניה זה פעם ביום, אם במידה וזו אותה עבירה ובאותו מקום, אבל יכול לקבל שני דוחות שונים (עבירות שונות) באותו יום ובאותו מקום.

[Be roo]

לפני 36 דקות, crazyj כתב:

קיימת בארץ אכיפה בעבירה מתמשכת

תודה על הדיוק.

זה מחזק את טענתי. לא מחמירים עם מי שנסע מספר מקטעים לעומת מי שנסע מקטע אחד באותה נסיעה, ואת כל התיעודים לאורך הקטע הופכים לעבירה אחת. ממש כמו במקרה הזה.

 

לפני 38 דקות, crazyj כתב:

פרק זמן לגבי דוחות חניה זה פעם ביום

למיטב זכרוני אתה טועה, אנסה בהמשך למצוא אסמכתא.

[ישה]

לפני שעה, crazyj כתב:

בי רו, רק לצורך הדיוק קיימת בארץ אכיפה בעבירה מתמשכת, באכיפת מצלמות נת"צ בעיריות, כשנהג/ת נוסעים בנת"צ במספר מקטעים באותו רחוב בפרק זמן של נסיעה אחת מתמשכת (לא בהפרשי זמן שונים) אז מאחדים את כל המקטעים ונותנים דו"ח אחד על כל המקטעים ולא מספר דוחות עבור כל קטע.

 

פרק זמן לגבי דוחות חניה זה פעם ביום, אם במידה וזו אותה עבירה ובאותו מקום, אבל יכול לקבל שני דוחות שונים (עבירות שונות) באותו יום ובאותו מקום.

אשמח לאסמכתא לאמור בהודעה שלך גם לגבי הנת"צ גם לגבי חניה 

[crazyj]

כל מה שרשמתי לעיל מבוסס על סמך מדיניות והתנהלות שקיבלתי, עודכנתי ועדכנתי.

כמו בכל מדיניות זה משהו דינמי שיכול ועתיד להשתנות בהמשך או בכל רגע נתון.

לא - אין לי אסמכתא לכך כי זו מדיניות בע"פ, וחשוב לי לרשום ולציין שאין באמור חיוב (המדיניות) לכלל הערים בארץ, רק ציינתי זאת לצורך הדוגמא של דו"ח עבירה מתמשכת.

[Be roo]

תגובת עירית ת"א לגבי מתן דוח כל שעתיים, מ-2016:
https://www.lawforums.co.il/question/234537/

תגובה דומה של עירית באר שבע מ-2014
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4525879,00.html

 

גם לי זכור שמדובר על שעתיים. בנתיים לא מצאתי ממש פסיקה שמדברת על זה, אבל תגובת באר שבע מתיחסת לסדר הדין הפלילי והנחיות היועץ המשפטי.

 

כאן יש תשובה מפורום משפטי שהנושא נתון לפרשנות, חלק מדברים על שעתיים-שלוש, אחרים על החלפת תאריך:

https://www.din.co.il/forum/print.asp?f=24&m=78037

 

עריכה אחרונה ב-9 לאוגוסט, 2025 על ידי Be roo

[crazyj]

סוטים פה מנושא השרשור, אבל

לגבי עיריית תל אביב - רוב הסיכויים (99%) מדובר בשני דוחות שונים שהראשון הוא אי תשלום בכחול לבן והשני הוא חניה במקום שמיועד לתושבי אזור - שניהם על סך 100 ש"ח, והם לא אותו סעיף עבירה, שבוצעו כשהרכב חונה באותו מקום בדיוק.

בנוגע לדוחות נת"צ לא יהיה לך שום תיעוד, כי בדו"ח רשום מקטע/רחוב אחד בלבד, לא משנה אם ביצעו עבירה מתמשכת או לא, רק מבצע אותה עבירה יוכל לבדוק ולראות בפרטי הדו"ח אם צורפו לו גם תמונות וסרטונים מעבירות נוספות שביצע באותו רחוב.

 

הדוחות מבאר ושבע ומראשון, מדובר על מדיניות שלהם - אני סמוך ובטוח שאם היו ניגשים לבית משפט היו מגיעים איתם להסדר או שהשופט היה מבטל את רוב הדוחות.

 

תמיד קיימים מקרי קיצון אבל זה לא מעיד על התנהלות תקינה או מדיניות ואכיפה נכונה ותקינה.

רשמת רק את המקרים שפרסמו בתקשורת אבל לא ידוע לנו מה נסגר בסוף מחוץ לכתבה.

[Be roo]

לפני 12 דקות, crazyj כתב:

לגבי עיריית תל אביב - רוב הסיכויים (99%) מדובר בשני דוחות שונים שהראשון הוא אי תשלום בכחול לבן והשני הוא חניה במקום שמיועד לתושבי אזור - שניהם על סך 100 ש"ח, והם לא אותו סעיף עבירה,

זו הנחה חסרת בסיס שסותרת את מה שנכתב ע"י המתייעץ ואין לה שום אזכור בתשובת העיריה.

 

לפני 15 דקות, crazyj כתב:

רשמת רק את המקרים שפרסמו בתקשורת אבל לא ידוע לנו מה נסגר בסוף מחוץ לכתבה.

הבאתי את המידע הנגיש לי, להעלות את זה כנקודה נגד, מבלי להעלות מידע שנגיש באופן דומה שאומר אחרת זו התחמקות.

 

כמו שציינתי באחת הדוגמאות, כנראה שהענין פתוח לפרשנות, ולכן אין קביעה מוחלטת, ולכן המקרים שהבאתי לא סותרים את העובדה שאתה נחשפת למידע פנימי אחר.

 

בנוסף, בהחלט בהחלט יתכן שעיריה מסויימת תחליט להרחיב את פרק הזמן וללכת על האופציה שמקלה עם הנהגים, אבל אם מספר עיריות אימצו את נוהל "השעתיים" כנראה שיש להן על מה להשען. אם יש לך דוגמאות לפסקי דין שסותרים זאת, אשמח לראות. בנתיים לא מצאתי יותר מידי פסקי דין שעוסקים בנושא, אנסה למצוא זמן להמשיך לחפש.

 

 

[crazyj]

ציינתי מקודם שזה לא תקף בכל העיריות.

ואת צודקת לגמריי, הכי אמין והכי מבוסס זה להסתמך על כתבות באינטרנט.... 🙂

מבחינתי סיימתי את הדיון פה.

 

[ישה]

שתי אופציות איחוד תיקים = הכל ידון בכתב אישום אחד עם X אישומים

איחוד דיונים = יש X כתבי אישום והם יישמעו יחד אבל הענישה תהיה בכל תיק בנפרד כך גם הניקוד שיוענק על ידי רשות הרישוי 
3
". איחוד דיון – כאשר מוגשים מספר כתבי אישום בגין אותו אירוע או אף
אירועים דומים מוצדק לאחד הדיון על מנת להימנע מכפל נקודות שלא
כדין – לקולא – שופט בית המשפט לתעבורה בירושלים י. שניאור הורה על
איחוד דיון בארבעה תיקים המתנהלים נגד המבקשת וזאת למרות התנגדות
המאשימה באשר לדבריה "לא ניתן לאתר לבקשה מאחר ושיטת הניקוד
אינה מהווה שיקול בהליך הפלילי" בנמקו את ההעתרות לבקשה כתב
השופט: "בפני בקשה להורות על איחוד הדיונים המתנהלים כנגד
הנאשמת. בתיק זה הוגש כתב אישום לפיו נהגה הנאשמת ברכב בכביש
436 ביום 17.10.22 , בדרך שאינה עירונית, עם שטח הפרדה בנוי בה
מותרת מהירות מירבית של 90 קמ"ש במהירות של 124 קמ"ש, בניגוד
לתקנה 54 )א( לתקנות התעבורה.
מסתבר כי הנאשמת ביצעה 3 עבירות מהירות נוספות באותו מקום
כמפורט להלן: ביום 1.11.22 נהגה במהירות של 123 קמ"ש במקום 90
קמ"ש ) 1006-10-23 (, ביום 6.11.22 נהגה במהירות 123 קמ"ש במקום 90
קמ"ש ) 1113-10-23 ( וביום 4.12.22 נהגה במהירות 127 קמ"ש במקום 90
קמ"ש ) 4392-10-23 .)
בגין כל דוח קיבלה הנאשמת קנס בסך של 750 .₪
משביקשה להישפט נפתחו התיקים כאמור לעיל.
בבקשתה עותרת הנאשמת לאיחוד התיקים לאור סמיכות הזמנים בהם
בוצעו העבירות, לטענתה מדובר בארוע אחד כאשר הנאשמת ביצעה
עבירות בטרם קיבלה הודעה על ביצוע העבירה.
כמו כן בשל העובדה שהעבירות בוצעו באותו מקום יש להורות על איחוד
התיקים.
הנאשמת גם טוענת כי במידה והתיקים לא יאוחדו יצברו לחובתה נקודות
שלא כדין.
המאשימה מתנגדת לבקשה. לדבריה אין המדובר באותם עובדות או
בעובדות דומות בסדרת מעשים הקשורים זה לזה, לאור העובדה
שהאירועים בוצעו בזמנים שונים ובפרק זמן ארוך של 45 ימים. כמו כן
אחת העבירות בוצעה ברכב אחר.
לדברי המאשימה לא ניתן להיעתר לבקשה מאחר ושיטת הניקוד אינה
מהווה שיקול בהליך הפלילי.
דיון והכרעה
סבורני כי הצדק עם המאשימה במובן זה שבידה זכות קנויה להחליט
האם להגיש רצף של תיקים בכתב אישום אחד אם לאו.
לא מצאתי דופי בהחלטת המאשימה להגיש 4 תיקים נפרדים במקום כתב
אישום אחד, ובו מספר אישומים, כפי שעושה תדיר בעבירות של נהיגה
בזמן פסילה.
על פי סעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי )נוסח חדש( התשמ"ב - 1982
)להלן "חוק סדר הדין הפלילי"( רשאי בית המשפט בכל שלב שלפני
הכרעת הדין לצוות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים
ועומדים באותו בית משפט אם מותר לצרפם בהתאם להוראות סעיפים 86
או 87 ובית משפט סבור שהצירוף לא יגרום לעיוות דין.
על פי סעיף 86 לחוק דר הדין הפלילי מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה
אישומים אם מבוססים על אותן עובדות דומות או על סדרת מעשים
הקשורים זה לזה עד שמהווים פרשה אחת.
מאחר והתביעה הייתה רשאית להגיש הדוחות בכתב אישום אחד קמה
סמכות לבית המשפט להורות על איחודם.
סבורני כי איחוד התיקים לא יגרום לעיוות דין, ולהיפך זהו רצונה של
הנאשמת עצמה.
ואולם אני דוחה את טענת הנאשמת לעניין שיטת הניקוד.
כבר נפסק כי שיטת הניקוד איננה חלק מההליך הפלילי ושיקולי ההלכות
הנובעות מצבירת ניקוד אינם צריכים לעמוד מול עיני בית משפט
לתעבורה. וראו לעניין רע"פ 8798-10 רפאלוב נ' מדינת ישראל ) 17.1.11 .)
בנסיבות העניין הנאשמת מעוניינת ליעל את ההליך במקום להודות בפני
שופטים שונים ובמועדים שונים, מעוניינת לסיים ההליך ע"י הודאה בכל
האישומים ויש לעודד זאת.
לכך יש להוסיף את טענת הנאשמת כי לא קיבלה הודעה על ביצוע אף
אחת מהעבירות במהלך ביצוען.
לאור האמור מורה על איחוד הדיונים בתיק 1006-10-23 , 1113-10-23 ,
4392-10-23 לתיק זה".
- תת"ע )תעב' ירושלים( 7393-09-23 מדינת ישראל נ' גולדברג נחמה
יהודית , גזר דין מיום 29.10.24 )נסרק(."
 

[sperial]

יחי ההבדל הקטן בין 45 ימים ל-45 שניות לא קטן. יחס 1:86,400.

[ישה]

אתה חזק בחשבון 

אבל זו הפריבילגיה  של התביעה להחליט אם להגיש כתב אישום אחד או מספר כתבי אישום.

 

לא מן הנמנע שבמקרה כאן יחליטו על כתב אישום אחד אבל כנראה שזה מנוגד לנוהל של המשטרה בנדון.

 

ראה את הנוהל באיחוד בתנאים מגבילים מהאתר של עו"ד גולדברג שהביאה בירו לפני מספר הודעות

[Be roo]

לפני 3 שעות, crazyj כתב:

הכי אמין והכי מבוסס זה להסתמך על כתבות באינטרנט

כתבות באינטרנט שמצטטות תגובה רשמית של רשות, שמחוזקת ע"י תגובה דומה של רשות אחרת. לא מדובר על פרשנות של עיתונאי.

 

לפני 3 שעות, crazyj כתב:

ציינתי מקודם שזה לא תקף בכל העיריות.

את זה ציינת רק בהמשך, והיות והתחייבתי לספק אסמכתא לסתירת טענתך המקורית שהוצגה באופן כללי, הבאתי אותה.

 

הטיעון הראשון שלך היה כולל ולפיכך לא נכון.  רק בהמשך הוספת שמדובר על ידע אישי שהועבר לך כנראה מתוקף תפקיד ולכן תקף רק ברשות ממנה קיבלת את המידע, (אבל מבלי לפרט איזו רשות, איזה תפקיד, מי העביר את המדיניות, שוין, זכותך).

 

לא ברור למה אתה מקגיש צורך לתקוף את האסמכתאות, המצאת הנחה לא מובססת על אחת, עכשיו השניה לא מספיק טובה כי היא מאתר עיתונאי. הודת בעצמך שיש לך מידע נקודתי לגבי רשות מסויימת שכנראה בחרה להקל.

 

[ישה]

ומקרה אחר בו השופט פסק על איחוד תיקים 

 

"5 איחוד איחוד דיון אין מניעה לאחד מספר עבירות מהירות לכתב אישום אחד – – .
באשר המדובר ב עבירות דומות והבקשה הינה מטעמו של הנאשם אין בעובדה כי –
עקב איחוד הדיון הנאשם יפטור עצמו מכפל נקודות כדי להצדיק הימנעות
מהיעתרות לבקשת האיחוד לקולא שופט בית המשפט לתעבורה בירושלים, נ. – –
מהנא, נעתר לבקשה לאיחוד דיונים בארבעה תיקי מהירות, וזאת בהתאם לסעיף
90 לחסד"פ. בנמקו את ההחלטה כתב השופט בין השאר: "סמכותו של בית המשפט
להורות על איחוד, או צירוף של כתבי אישום הינה בהתאם להוראות סעיף 90 לחוק
סדר הדין הפלילי, שקובע כדלקמן:

"בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על איחוד הדיון
בכתבי אישום נפרדים הת לויים ועומדים באותו בית משפט, אם מותר לצרפם
בהתאם להוראות סעיפים 86 או 87 ובית המשפט סבור שהצירוף לא יגרום
לעיוות דין".
כלומר, לצורך איחוד דיון נדרשים שני תנאים:
האחד, מותר היה לצרף את האישומים )לפי סעיף 86 ל חוק סדר הדין
הפלילי ( או לצרף את הנאשמים )לפי סעי ף 87 לחוק סדר הדין הפלילי(;
השני , בית המשפט סבור שהצירוף לא יגרום לעיוות דין.
לאמור, סעיף 90 ל חסד"פ מעניק לבית המשפט את הסמכות להורות בדיעבד,
לא חר הגשת כתבי האישום השונים, שהוגשו בתיקים שונ ים לאותו בית
המשפט, על איחוד הדיון בהם, ובלבד שצירוף הנאשמים או האי שומים מותר
על פי סעיפים 86 ו – 87 ל חוק סדר הדין הפלילי , לאמור: שהתביעה הייתה
רשאית לצרפם מלכתחילה בכתב אישום אחד.
בענייננו, יש לבחון האם צירוף האישומים מותר על פי סעיף 86 ל חוק סדר
הדין הפלילי והאם בית המשפט סבור שאיחוד הדיון בהם לא יגרום עיוות
דין לנאשם.
סעיף 86 ל חוק סדר הדין הפלילי קובע, כדלקמן:
"מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן
עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשי ם הקשורים זה לזה עד שהם
מהווים פרשה אחת; בצירוף אישומים כאמור מותר, על אף כל דין אחר,
לצרף לאישום בבי ת משפט מחוז י גם אישום בעבירה שאינה פשע".
כלומר, בהתאם לסעיף 86 ניתן לצרף בכתב אישום אחד מספר אישומים, אך
ורק אם הם מבוססים:
א על אותן עובדות )לאמור: אם המדוב ר בגזרות שונות של פרשה אחת(; .

ב "על עובדות דומות" )כל שצריך להתקיים הוא מכנה משותף עובדתי... .
די בכך שאישומים מבוססי ם על עובדות שרובן או עיקרן דומות(;
ג סדרת מעשים נפרדים מבחינת הזמן והמקום אשר קיים ביניהם – – .
חוט מקשר, ההופך אותם לפרשה כוללת אחת(.
סעיף 86 קובע תנאים חלופיים , כך שדיי בהתקיים תנאי אחד מבין השלושה
כדי לאפשר צירוף האישומים.
)ראו: י. קדמי, על סדר הדין בפלילים , חלק שני, מהדורה מעודכנת, תשס"ט
– 2009 , עמ' 938 .)
במקרה דנן, מדובר בארבעה כתבי אישום שכולם נדונים בבית משפט זה,
ושלא הוחל בדיון בהם, ואשר מבוסס ים על "עובדות דומות" קרי; עבירת
מהירות.
"התנאי בדבר "עובדות דומות" אין משמעו כי בין עובדותיהם של האישומים
אין כל הבדל. כל שצריך להתקיים הוא מכנה משותף עובדתי. הווי אומר: די
בכך שאישומים מבוססים על עובדות שרובן, או עיקרן, דומות כדי להכשיר
את צירופם כאישומים המבוססים על עובדות דומות" ) בג"ץ 5283/98
ג'ומעה חדר נ' בית המשפט המחוזי בירושלים ואח', פד"י נה ) 3 ) 721 .)
עתה, הש אלה היחידה שנותרה היא אם צירוף האישומים אינו עלול לקפח
את יכולתו של הנאשם להתגונן בפני האישומים המיוחסים לו. התשובה לכך
שלילית. הנאשם הוא אשר מב קש את הצירוף ושוכנעתי כי לא יגרם לו עיוות
דין מכך אלא להפך. מדובר בעבירות שנעברו בסמיכות זמנים באותו כביש,
באותו סוג מצלמה והעבירות כולן מסוג מהירות.
טרם סיום אתייחס לטענת המאשימה בנוגע להתחמקות משיטת הניקוד.
לדידי, אין בשיטת הניקוד כדי להוות שיקול ענייני בבקשה לאחוד משפטים
בהליך הפלילי.

כבר נפסק כי "שיטת הניקוד" כלומר, צבירת נקודות לחובת נהג שהורשע,
איננה מהווה עני שה כחלק מההליך הפלילי, אלא שמדובר באמצעי חינוכי,
הצופה פני עתיד ) הדגשה שלי א.א. ( . –
כלומר, אין מדובר כלל בענישה פלילית כי אם בדין המקנה סמכויות
מנהליות המיועדות ל"תיקון" דרכיו של הנהג )ראו: עע"מ 5226/10 אלי זהר
נ' משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רשות הרישו י )פורסם בבנבו, –
22.11.10 (, כאמצעי למניעת סכנה לציבור )ראו: בש"פ 8450/02 זינגר נ'
מדינת ישראל )פורסם בנבו, 10.10.02 (; רע"פ 3676/08 זנו נ' מדינת י שראל
)פורסם בנבו, 27.07.09 .)
אכן בהתאם לתקנה 546 )א( לתקנות התעבורה אם הורשע נהג בכמה עבירות
שנכללו בכתב אישום אח ד, יירשמו לו במרשם העבירות הנקודות בשל
העבירה שבה הורשע אשר לה נקבע מספר הנקודות הגבוה ביותר.
אולם, בבואו להכריע בבקשה האם יש להורות על צירוף כת בי האישום אין
בית המשפט נדרש לשקול את עניין אמצעי התיקון שיוטלו או לאו על ידי
הרשות המנהלית. לאמור, השיקול האם ה רשות המנהלית תיישם את תקנה
546 )א( לתקנות התעבורה או לאו אינו מסמכותו של בית משפט זה ואין בו
בכדי להוות שיקול ענייני שעל בית המשפט להתחשב בו בבוא ו להפעיל את
סמכותו בהתאם לסעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי.
סוף דבר
בנסיבות אלה, אני מקבל את הבקשה ומורה על איחוד ה משפטים בתיקים
הבאים: תת"ע 11917-05-20 ; תת"ע 11916-05-20 ; תת"ע 11918-05-20
ותת"ע 12452-05-20 .".
תת"ע )תעב' י ם( - - 11917-05-20 מדינת ישראל נ' קונט נטו , החלטה מיום
21.12.20 .

[mike6]

רק עורך דין יכול לבטל את הדוחות-יכול להמליץ בפרטי.

 

לא יעזור כלום כי הוא נהג חדש -רק עורך דין!

 

עדיף לשלם כ-3000ש"ח מאשר כל הסרט הרע של תאוריה והארכת תקופת המלווה.

רק דעתי

[ישה]

למה עו"ד יצליח לבטל את הדוחות?