פיצוץ אוכלסין בישראל בקרוב - זו עובדה מוגמרת

[יבגניפ]

שתי עוולות לא יוצרות צדק.

נכון, אבל גם זו לא הנקודה. זה פשוט מפליא שאנשים לא רואים שמה שכל כך מזעזע אותם, מיושם כבר עכשיו עם הגדר בגבול עם מצרים ועוד ועוד. וכמובן, לא רק כאן.

 

וזה לא שאני כזה לאומן או פטריוט גדול. אבל גם אם נעזוב לרגע את המקרה הפרטני של ישראל, האנושות ממש לא הולכת לכיוון של ביטול גבולות ומחיקת פערים והבדלים בין קבוצות לאומיות ואתניות.

[ישה]

 

 

 

אתה לגמרי פספסת את הטיעון שלי.

אני לא בעד הולדת ילדים, אני נגד התערבות המדינה בהחלטה אם להביא ילד לעולם. זה לא אותו הדבר.

 

 

 

גם אם תכתוב את זה מאה פעם זה לא יהפוך לאמת.

 

המדינה לא מתערבת לך אם תוליד 20 ילדים זכותך המלאה. היא אפילו לא תוציא אותם להורג לא תעקר את האבא לא תסגור בפלומבה את רחם האשה. אפילו לא תערוך ניסויים כמו שמנגלה ערך בדודה שלי ( לא רק בה כמובן ) באושוויץ.

 

זכות המדינה לקבוע שהיא מוכנה לסייע לך בגידול 3 ילדים ומעבר לכך תשלם מס שילך ויגדל ככל שיהיו לך יותר ילדים בדיוק כמו שהיום רוצים והיה פעם ככל שיש לך יותר ילדים תקבל על כל ילד יותר.

 

הכל זה עניין פוליטי ואין לו שום שייכות למשטרים עריצים מפול ועד יוזף ואדולף.

 

גילוי עריות

 

בישראל לא קיים איסור פלילי על גילוי עריות בקרב בני 21 ומעלה.

 

במקרה שמי מהמעורבים בגילוי עריות מדרגה קרובה (הורה-בן/בת, אחים/אחיות, סב/סבתא-נכד/נכדה) מתחת לגיל 21 או במקרה של ניצול יחסי תלות או מרות, הדבר מהווה עבירה.

[חן ג.]

גם אם נעזוב לרגע את המקרה הפרטני של ישראל, האנושות ממש לא הולכת לכיוון של ביטול גבולות ומחיקת פערים והבדלים בין קבוצות לאומיות ואתניות.

 

לא "ביטול גבולות" ולא "מחיקת הבדלים" אבל בהחלט טשטוש. "הגל הלאומני" שרואים כיום אינו עליה בלאומנות, הוא שינוי בשיפוע של הירידה.

[falou]

 

אני חושב שאתה מנסה להוכיח נקודה בלתי אפשרית לוגית. וזה מהסיבה שמצד אחד אתה מודע לכך שאתה מייצג את התפיסה המוסרית שלך, ומצד שני, אתה מנסה לגבות אותה בטעונים אוניברסליים, שאי אפשר לבסס אותם.

 

אם בלהוכיח אתה מתכוון שלא להוכחה לוגית אלא אמפירית, אני לא יכול. לוגית, אני בהחלט יכול, והטיעונים שהעליתי נכונים לוגית. אין בהם סתירה, אלא אם אתה טוען שמוסר זה עניין של "מה שהסכמנו עליו בחברה וכתבנו אותו כחוק".

אני לא מקבל את הטענה הזו, אני טוען שיש מוסר אבסולוטי. אבסולוטי, דרך אגב, לא אומר ברור, מוגדר, חד משמעי ודיכוטומי, שניתן להכפיף כל מצב קיים ולפרשו בהתאם לעיקרון. אנחנו עוסקים במושג שנבנה במוח האנושי. הוא פסיכולוגי ומתנגש בתהליכים פסיכולוגים אחרים. אבל אני טוען שמוסר אוניברסלי הוא עיקרון שניתן לזקק אותו מתוך ההתנהגות האנושית הכללית באופן מספיק מובהק שאפשר לקבל את זה שהוא מקובל על רב בני האדם.

 

למשל, שרצח הוא אסור.

האם זה נכון תמיד, בכל מצב.

לא.

אבל גם עבדים אסור היה לרצוח והיו כללים לאיך מטפלים בעבדים.

 

שאדם רשאי לבחור את גורלו ושעבדות היא רעה.

האם זה היה נכון תמיד?

ובכן... תלוי מה אתה מגדיר "אדם".

פעם אישה לא לגמרי נפלה בתוך ההגדרה הזו. היא היתה סוג של ילד, לא אוטונומית לחלוטין. אנשים מחברה/מדינה אחרת גם לא נפלו תמיד לתוך ההגדרה.

אבל העיקרון היה קיים.

ועם התפתחות התרבות, עם האבולוציה שלה, המושג מהו "אדם" התרחב.

 

ועיקרון מוסרי לא חייב להיות נכון מבחינה אמפירית. מה שחשוב הוא: האם אתה פועל לפיו.

 

 

נסה לעקוב אחרי.

 

כולנו מתנהלים בחברה שלנו כאילו בחירה חופשית היא עובדה. אנחנו מאמינים שכל אדם בוחר את דרכו ואחראי למעשיו. לא תמיד, יש החרגות (מחלת נפש, כפייה, אנחנו מכירים במצבי ביניים בהם שיקול הדעת נפגם, ואנחנו מתחשבים בהם, בטח במישור הפלילי, אנחנו מחלקים את מידת האחריות בהתאם לנסיבות... אבל בסה"כ זו אמת בחברה שלנו). עכשיו, אין ספק, שזה לא נכון, אמפירית. כלומר, זה לא 100% נכון. חלק מאוד גדול מההחלטות שאנחנו מקבלים בחיים נובעות מתהליכי מחשבה ורגשות שאנחנו לא לגמרי לא מודעים אליהם, או אולי בכלל לא מודעים עליהם, והם מנווטים אותנו.

 

כלומר, העיקרון המוסרי שאדם אחראי על החלטותיו, הוא לא נכון, מדעית.

אבל אנחנו מניחים, בחוקי המוסר שלנו, שהוא נכון ברובו.

 

ברובו (שוב דוגמא), כי אם מישהו רוצח, אנחנו מקלים בעונשו, אם קדמה לכך התגרות מצד הנרצח, כי אנחנו מתחשבים בהשפעת הנסיבות על שיקול הדעת האנושי. בגלל זה, דרך אגב, יש לנו שופטים ולא מערכת ענישה אוטומטית, בדיוק בשביל להכניס את המורכבות האנושית לתהליך קבלת ההחלטות.

 

אבל למה אנחנו מניחים בכלל שאדם אחראי להחלטותיו, אם ברור שזו לא אמת עובדתית, ושקבלת ההחלטות שלנו נטויה לכ"כ הרבה הטיות וחוסר שליטה שלנו במעשינו (עוד דוגמא, תחשוב על מישהו שמכור להימורים)?

 

כי אנחנו צריכים להיות מסוגלים להאמין (שים לב: להאמין!) שאדם עומד מאחורי מילתו, כדי שנוכל לתפקד כחברה. יכול להיות שפדופיל יכול להוכיח מדעית שהוא לא שולט בצרכיו המיניים. יכול להיות. יכול להיות שזה נכון עובדתית. זה לא מעניין אותנו מוסרית. אנחנו דוחים את זה על הסף, גם אם זה נכון מדעית שלא תמיד כל אחד יכול באמת לשלוט בדחפיו.

אנחנו מתנהגים כאילו שכן, אנחנו דורשים זאת מהזולת, אנחנו מלמדים זאת את ילדינו, אנחנו מקבלים זאת כאמת מוסרית, כבסיס לכל יחסינו עם בני אדם אחרים, למרות... שזה לא נכון.

אנשים הרבה פעמים לא עומדים במילתם ולמעשה, לא תמיד הם מסוגלים לעמוד במילתם. לפעמים הם אפילו משנים את הזיכרון של מה שהבטיחו, ואפילו מאמינים בשקרים של עצמם, בכל ליבם ומאודם המודע (מכיר ראשומון?)

 

אבל אנחנו מאמינים (שוב, מאמינים!) בזה, כי זה חלק מרכזי ביחסינו עם הזולת.

 

עכשיו, הרעיון שאדם הוא מילתו ושהוא אחראי למעשיו (למה שעשה ולמה שהוא אומר שיעשה), הוא לא טריוויאלי, כי אין שום סיבה להניח שהוא היה קיים מאז ומעולם. הוא לא קיים אצל בע"ח. זה משהו שהתפתח עם החברה האנושית והתפתחות התודעה. ועדיין, ברב התרבויות בעולם, רב הזמן, זה נכון (לא שאנשים עומדים בהכרח במילתם, אלא שיש ציפייה כזו).

 

האם זה תמיד נכון?

לא.

האם יש פעמים בהם מקובל עלינו שזה לא נכון?

כן.

האם זה עדיין עיקרון בסיסי בחברה האנושית?

כן.

אנחנו לרב נפגעים מאוד כשאנחנו מגלים שמאן דהוא לא עמד במילתו, כי אנחנו מצפים לזה.

 

עכשיו, תגיד לי... חשבת על זה פעם, שזה עיקרון מוסרי שאתה מצפה לו? שהוא בבסיס היחסים שלך עם אנשים?

לא.

פשוט חיית כך.

כמו שאדם דתי חי עם קיומו של אלוהים.

 

האם יש חוק שאומר שאדם צריך לעמוד במילתו?

לא... יש המון חוקים שמפרטים מתי ואיך אדם צריך לעמוד במילתו, במגוון ענק של מצבים שונים. הם כולם פרשנויות של עיקרון מוסרי אוניברסלי, אבסולוטי.

 

למה בני אדם אימצו את העיקרון הזה בכל יחסיהם אחד עם השני?

פשוט מאוד, החברות שלא אימצו אותו, לא הצליחו כ"כ לשרוד.

 

סיכום:

אין קשר של אחד לאחד בין אמת מדעית לאמת מוסרית. הדרך היחידה לקבוע שעיקרון מוסרי עובד זה (1) להצליח לזקק אותו רעיונית, (2) לנסות להסביר למה הוא עבד. את (2) בכלל חייבים לעשות. העובדה שהעיקרון קיים ושאתה מאמין בו (בשלישית, מאמין!) שהוא חלק אינטגרלי מהנפש שלך ושל כל אחד אחר, מוכיח שהוא אמיתי.

[יבגניפ]

אני לא חולק על הגישה שיש עקרונות בסיסיים אוניברסליים שנמצאים שם, גם אם לא מושקעת בהם מחשבה והם פשוט חלק מהחיים היומיומיים.

אני לא חולק גם על זה שאנחנו כבני אדם כמעט וחייבים לבחור בעמדה מוסרית, משהו להאחז בו.

 

אני חולק על נקודת העצירה שלך. משתי הסיבות.

האחת היא, שאתה לא מיושב עם עצמך אם אתה מאמין במושג קדמה או לא. ולכן, אתה שופט מעשים בתוך קונטקסט מוסרי על - זמני, איפה שאני לא. ואתה אולי לא כותב את זה כך, אבל מאוד עולה מהכתיבה שלך שאתה חושב שאתה נמצא קרוב מאי פעם ל״זיקוק״ מוסר אוניברסלי כלשהו, בעוד שזה משהו שאי אפשר להוכיח, בטח לא לוגית. ואני אומר: פשוט תשאיר מקום לספק. העובדה שאתה מסוגל לבקר את העבדות לא נובעת מיותר קרבה ל״אמת״, מאידך, דברים שנראים לך לא מוסריים בעליל עכשיו, יכולים להשתנות במרוצת השנים, והפאלו של שנת 2500 יקרא את השרשור הזה ויזדעזע ממה שכתב פאלו של 2017.

 

וזה יקרה מהסיבה השניה, והיא, שאת העקרונות המשותפים או משותפים לכאורה לחברות אנושיות אפשר לספור על 2 ידיים. וגם אז הם לא מיושבים (הדוגמא הטריוויאלית של השמדת העמלק והאיסור לרצוח). ואז אתה נשאר עם מיליון ואחת בעיות מוסריות שהפתרונות שלהן הם שונים בתכלית מחברה לחברה. והם משתנים.

 

מוסדות דתיים ניסו לרסן מיניות במשך כמעט אלפיים שנה. למעשה, עדיין מנסים. אבל החברה התרחקה מהשפעתם.

פעם, מלחמה הייתה עניין של שדרה חברתית מצומצמת יחסית, ולפני 200 שנה הומצא עקרון צבאות העם - שהוביל לרצח ותמותה המוניים, ולא רק זה - לסגידה למוות למען העם שלך כמעשה חיובי.

יש המון דוגמאות לזה.

ובתוך כל זה, נמצא היחס לילודה. שגם הוא השתנה.

ובתוך זה, נמצאת גם הגישה הפילוסופית - התולדה של נפלאות המודרנה ומלחמות העולם - שקיום אנושי כשלעצמו הוא לא בהכרח כזה דבר נפלא ומבורך מתוך עצמו.

ולכן, אף אחד לא ״שם אותי״ לקבוע מי טוב שיוולד או לא. וכל מה שאני אומר הוא שני דברים די פשוטים. האחד הוא, שבמסגרת שינויים מוסריים שעוברת חברה, הבאת ילד לעולם היא כבר מזמן לא ערך עליון אצל אף אחד (חוץ מאנשים דתיים לרוב, שהמוסר שלהם מוכתב על ידי קודקס די ברור ולא כזה משתנה בעמדות הבסיסיות שלו). והשני הוא, שלא צריך להיות נאו נאצי, כדי להבין שאנשים טועים גם בשיקול הזה, כמו שהם טועים בדברים אחרים. ולא צריך להיות נאו נאצי כדי להבין שאצל חלקם הגישה לנושא היא בכלל דתית או אידיאולוגית, וההשלכות שלה, לטווח הרחוק, הן נוראיות, גם כי ההתייחסות לילדים היא ככלי שבא לשרת וגם כי את המחיר ישלמו גם כל השאר.

[oryo]

הדיון כאן מזכיר לי דיון אחר שהיה בפורום, בו כמה חבר'ה הסבירו לי פעם אחר פעם ש"כשל המהמר" הוא נכון מתמטית - קרי שאם אתה משחק ברולטה ויצא מלא פעמים שחור ברצף אזי שישנה הסתברות גבוהה יותר שההימור הבא יצא אדום

 

עמוד אחר עמוד הופיע עוד ועוד הסבר, על למה זה לא נכון, פעם באינטואיציה פעם בהקבלה פעם במתמטיקה... בסוף נפל האסימון לאחד המשתתפים. יש דעות שכל אחד יכול לבחור, ויש מתמטיקה שנכונה לכולנו (ובמקרה דנן, לוגיקה)

 

אני לא חושב שזה בר ביצוע כאן

[hans]

ברוך הבא למדעי הרוח. לוגיקה איננה מתמטיקה, ואתיקה לא תמיד משתפת פעולה יפה עם לוגיקה.

ועכשיו יבוא חן עם המקור האשורי-פרסי לשמות...

[יבגניפ]

לא "ביטול גבולות" ולא "מחיקת הבדלים" אבל בהחלט טשטוש. "הגל הלאומני" שרואים כיום אינו עליה בלאומנות, הוא שינוי בשיפוע של הירידה.

מאיפה אתה יודע?

תפסיקו עם הדטרמיניזם הזה. מאשימים אותי בדעות רדיקליות, אבל בפועל משפטים מהסוג הזה הם הרבה יותר קרובים קונספטואלית למרכס, וממשיכי דרכו בברה״מ. ואם כבר לנחש, אז אולי דווקא להפך, ומדינות יתפרקו למסגרות קטנות יותר.

 

אני לא חושב שזה בר ביצוע כאן

הויכוח הוא לכיף, לא כדי לשכנע. כמובן, חבל שאחנו לא ממש מצליחים להעביר את מה שאנחנו חושבים. לצערי, בכל נושא שנתפס כ״רגיש״ יש סף אטימות די נמוך אצל אנשים שיכולים להיות פתוחים וסובלניים בנושאים אחרים. אבל עדיין, להתפלצן על מוסר, עבר ועתיד זה כיף

 

לוגיקה איננה מתמטיקה

הן בהוכחת סברה כלשהי ב״מדעי הרוח״ והן במתמטיקה, אם ההנחות שלך לא נכונות, גם המסקנה שלך תהייה לא נכונה.

להגיד ״לוגיקה״ זה לא תחליף ללהכיר בעובדות או תהליכים או רעיונות.

גם לא במדעי הרוח.

עריכה אחרונה ב-27 לספטמבר, 2017 על ידי יבגניפ

[חן ג.]

ברוך הבא למדעי הרוח.[...]ועכשיו יבוא חן עם המקור האשורי-פרסי לשמות...

 

סתירה בגוף המשפט. אשורית היא ניב של אכדית, שהיא שפה שמית; פרסית היא שמה הודו-אירופית. לכן, לא יתכנו מלים בעלות מקור אטימולוגי המשותף לשתי השפות.

 

אם כבר לנחש, אז אולי דווקא להפך, ומדינות יתפרקו למסגרות קטנות יותר.

 

נו? גם זו התפרקות של מסגרת לאומית מסוג מסוים: מלאום גדול ללאומים קטנים יותר. הסיבה: מסגרות מדיניות ולאומיות גדולות מדי (ספרד, האיחוד האירופי, עיראק) הן כה גדולות שהלאום הופך להיות מופשט לחלוטין ולכן אנשים רוצים להתפצל. זה מכרסם בהנחת היסוד של הלאומיות.

[יבגניפ]

נו?

 

האנושות ממש לא הולכת לכיוון של ביטול גבולות ומחיקת פערים והבדלים בין קבוצות לאומיות ואתניות

אין לי איך לפשט עוד יותר הרעיון. מצטער.

[hans]

זה שהבעת דעות רדיקליות, זאת עובדה, לפחות בהקשר של שיח ישראלי-מערבי. זה שאתה נעלב מההצבעה על כך וטוען ש"מאשימים", ובכן, זאת בעיה שנמצאת אצלך וביכולתך לפתור אותה. לא הייתי מצפה שאדם רציונלי שכמוך יהיה כל כך מושפע נפשית ממה שנכתב כאן. זאת לא התנהגות רציונלית.

[יבגניפ]

זה שהבעת דעות רדיקליות, זאת עובדה, לפחות בהקשר של שיח ישראלי-מערבי.

זו היא עובדה שלא הצלחת עד עכשיו להתמודד עם שאלות מאוד פשוטות ששאלתי אותך.

הדעות שלי הן לא כאלו רדיקליות.

הדעה היחידה שהצגתי היא, שאני לא רואה שום דבר פגום במיסוי על ילודה.

רדיקלי? כאמור, לא יותר מבניית גדר גבול בין ישראל למצרים. אולי אפילו פחות. כי פה מדברים על חיים תאורטיים. ושם, בגדר, מדברים על חיים ממשיים.

בשבילך זה מורכב מדי, אני מבין. אז הפכת את זה ל"רצח עם", "היטלר" ו"פול פוט".

זה שאתה נעלב מההצבעה על כך וטוען ש"מאשימים"

בוודאי שמאשימים. כי להגיד למישהו "אתה נאצי" זו האשמה. ובקונטקסט של כל דיון מאז 1945 לפחות, זה גם משמש כדי לפסול את הדעה של זה שאתה מתווכח איתו. גם את זה צריך להסביר לך?

 

ואני לא נעלב. אתה פשוט לא מתעמת עם מה שאני טוען. אין לך איך. אין לך את מינימום היושר הפנימי כדי להתייחס לעובדות שנאי כותב ולא מסתדרות עם מה שאתה רגיל לחשוב על עצמך. אז אתה זורק "נאצים קאקפה הצילו". וזה לא מעליב. זה מעצבן, כי להתווכח זה כיף. גם כשלא מסכימים. אבל אתה לא יודע להתווכח. אתה יודע שצריך להחזיק בדעות מסוימות, ואם אדם מחזיק בדעות שונות, אזי היטלר. וצריך ללמוד לחיות עם זה שהוא דומה להיטלר. אתה בעצמך זרקת את השטות הזו, כשנתת את האנלוגיה מעולם המוזיקה - זוכר?

לא הייתי מצפה שאדם רציונלי שכמוך יהיה כל כך מושפע נפשית ממה שנכתב כאן. זאת לא התנהגות רציונלית.

אתה שוב מקצין. אפילו בזה. אל תתאמץ יותר מדי, זה לא בריא. עריכה אחרונה ב-27 לספטמבר, 2017 על ידי יבגניפ

[hans]

עכשיו אני רק מגיב כדי שתהיה לך המילה האחרונה. קדימה. לך על זה. אל תיעלב.

על שאלות טעונות / שגויות, כפי שכבר אמרתי, אינני עונה. חי בסרט.

[oryo]

ברוך הבא למדעי הרוח. לוגיקה איננה מתמטיקה, ואתיקה לא תמיד משתפת פעולה יפה עם לוגיקה.

 

שמתי לב

 

רק למען הסר ספק: שכשאני מדבר על לוגיקה אני מדבר על טענות וסתירות אינהרנטיות, לא על דעות.

 

לטעון שני דברים סותרים זה אף פעם לא נכון, לא במדעי הרוח ולא ב'סתם' מדעים...

 

או בהמחשה: אני יכול לומר לך שאני עומד מול קיר לבן, לא תוכל לעולם לדעת האם זה אמת או שקר. אבל אם אני אומר לך אח"כ שהקיר הזה בצבע המזכיר קקי - קל להסיק שאו שאני משקר, או שאני עיוור צבעים, או שאני יונה.

 

הסתירות האינהרנטיות שעלו כאן בחלק מהפוסטים היו מאוד ברורות, אין טעם לחזור על זה.

 

_________

 

אנשים עם "מוסר גלובלי", יענו חוש הצדק שלהם הוא הוא חוש הצדק הנכון השלם המלא מימים ימימה ועד קץ העולם - הם אנשים שלא יכולים להיות מוסריים לאורך זמן...

כי המוסר, כמו החברה, משתנה עם הזמן - כולנו יודעים את זה אבל חלקנו קצת בהכחשה.

הרי כולנו יודעים פעם היה מוסרי (ברוח התקופה דאז) לעשות ככה וככה (אונס, הרג, עבדות, השמדת עם) והיום, בחברה המערבית, לא. חלקנו ניסה להתפלפל סביב זה אבל ההיסטוריה לא משקרת, ומכחישיה מעידים יותר על עצמם מאשר עליה. אנשים לא עושים דברים רעים מתוך pure evilness - הם עושים זאת עם תחושת מוסר וצדק לאורך כל הדרך...

 

לכן אם אתה אחד מיחידי הסגולה המחזיקים בכל התשובות לכל השאלות, כי חוש הצדק שלך כה עילאי ומפותח והמוסר שלך הוא-הוא המוסר העולמי, אזי שממש ברמת ההגדרה אתה לא יכול להתפתח עם הזמן (כי אתה כבר הכי מפותח, לפי אותן ההגדרות).

הרי אנשים שמחזיקים בכל התשובות, אין להם סיבה לשאול שאלות...!

 

אנשים אשר לא משאירים מקום לספק, לא שואלים למה, ופשוט פועלים לפי איזשהו סט אקסיומות שאין בידם להסביר בכלל: לא מסוגלים להתפתח. ממש ברמת ההגדרה - הרי אין להם לאן להתפתח כי מראש הם פועלים לפי הציווי האלוהי/מוסרי שהיה קיים "משחר האנושות", ואם הדברים האלו לא משתנים אז הם לא משתנים, נקודה.

 

זה נשמע לי כיף גדול לחיות בבועה הזו, באמונה שאתה הוא האלפא-אדם, שייך לעם הנבחר ו/או שייך לחברה המוסרית בגלקסיה וכו'. הלוואי עלי (לא בסרקזם, באמת). אני, לצערי, מלא בספקות ושאלות. אני משתדל לפעול לפי הציווי המוסרי הפנימי (והסובייקטיבי) שלי, אבל ברור לי לחלוטין שייתכן כי בעתיד אסתכל אחורה ואבקר עצמי על החלטות לא טובות בדיעבד. אולי יום אחד אבין שיותר מוסרי להיות טבעוני? להאמין באלוהים? להיות קומוניסט? לסבסד כל משפחה שרוצה עשרה ילדים אבל אין לה יכולת לכלכל אותם כי יותר חשוב לתת להם משאבים מאשר למטרות אחרות?

 

אנאערף, מי יודע... כל האפשרויות פתוחות. ייתכן שאשמע סט טיעונים שישכנע אותי, שכן אין לי את כל התשובות מראש ואני לא עונה לשאלה 'למה' עם התשובה 'ככה'.

[יבגניפ]

אתה לא עונה על שאלות טעונות. הבנתי. כלומר אין לך אפילו את עמוד השדרה המימאלי (או את הכלים?), כדי להביע עמדה בנושאים טעונים.

אין כמו להיות בלי ולהרגיש עם.

ותודה על הזכות למילה האחרונה.

אנשים אשר לא משאירים מקום לספק, לא שואלים למה, ופשוט פועלים לפי איזשהו סט אקסיומות שאין בידם להסביר בכלל: לא מסוגלים להתפתח. ממש ברמת ההגדרה - הרי אין להם לאן להתפתח כי מראש הם פועלים לפי הציווי האלוהי/מוסרי שהיה קיים "משחר האנושות", ואם הדברים האלו לא משתנים אז הם לא משתנים, נקודה.

בהחלט.

עריכה אחרונה ב-27 לספטמבר, 2017 על ידי יבגניפ