מדוע אני לא מקובל? / בעיות חברתיות בחיים

[haranza]

לא שאלתי על טיב היחסים בינכם אלא על הכישורים החברתיים שלה. אבל אם כבר העלת את הנק'- איך היא הכירה אותך? כרגע, יש לך מעגל חברים קרוב או שהמצב הוא רק להיות בבית וזהו?

[ecomicra]

הכרנו עוד בצעירותנו, היינו שכנים, היא עברה דירה ונפגשנו אחרי מס שנים בחנות. בין לבין מהדיבורים התקרבנו ולפני כ6 שנים התחתנו.

 

אין לי חברים. המציאות היא בית ומשפחה.

[malcishua]

פות״ש,

 

כמו רוב המגיבים לשרשור, גם אני חושב שלא ניתן (ואפילו קצת לא אחראי) לעזור לך מעל לדפי הפורום, וזאת משום שנשמע שהבעיה שלך תלויה מאוד בפרספקטיבה שלך על המצב, ולנו אין שום דרך להבין מאיפה היא נובעת. בנוסף, זו לדעתי בעיה שדורשת טיפול של איש מקצוע ולא עצות חבריות. דווקא משום שניכר שהבעיה מציקה לך מאוד, חבל שתקבל עצות מאנשים שלא מכירים אותך ואת הסיטואציה, מה שיכול פוטנציאלית גם להזיק.

 

אני מצטרף בחום להצעה לפנות לאיש מקצוע. גם אם עברת כבר שני נסיונות שלא צלחו, זו ממש לא סיבה להפסיק לנסות. אני יכול לספר לך על מכרים שעברו גם חמישה פסיכולוגים עד שמצאו את זה/זו שהתאים/ה להם. אל תתיאש ואל תוותר, אני מבטיח לך שבסופו של דבר תמצא את זה שתתחבר אליו, וכשזה יקרה אתה תתפלא איך שקלת בכלל לוותר על זה.

 

עוד עצה שאני כן מרגיש נוח לתת לך: שתף את אשתך. אני לא בטוח כמה אתה משתף אותה בדברים האלה, אבל כדאי לך לנצל את זה שיש לך לפחות מישהי אחת שהיא ״בפינה שלך״, שאוהבת אותך ומבינה אותך לא משנה כמה אתה מדגיש דחוי ע״י אחרים. שתף אותה ושאב ממנה ומהקשר שלכם כוח. זה יתרון עצום שאין אותו להרבה אחרים במצבך.

 

ועוד עצה אחת אחרונה וקונקרטית: כתוב לנו מאיזה איזור בארץ אתה ואולי מישהו מאיתנו יוכל להמליץ לך על מטפל/ת. אם אתה מהאיזור המתאים אני אוכל להמליץ לך בחום על מישהו, שגם אם לא תתחבר אליו יוכל להמליץ לך על אחרים שהוא מכיר והם בעלי גישות שונות.

 

 

עריכה: ראיתי שכתבת שאתה מהמרכז. איזה איזור? תל אביב? ראשון?

[Liviur]

״החברה״ במעט מאוד פעמים תעשה מאמצים להכיר אותך.

אני יכול להגיד לך שבתור אדם יחסית מופנם ברמת הקשר הראשוני, אך שונה מאוד ברגע שאינטראקציה כלשהיא נוצרת - צריך להתאמץ וליצור את המצבים האלו - אחרת אתה יכול להעביר ערב לבד באירוע חברתי מאוד עבור כל מי שמסביב.

 

כמו שהמליצו לך פה שווה לך:

1. לעשות שיחה לב אל לב לאישה - במיוחד אם היא טיפוס עם יותר חברים - לראות מה הפידבק החברתי שלה כלפיך.

2. לנסות ליצור מעגלי חברים בעזרת תחביבים. ציינו פה ספורט - אבל גם לדוגמא - מועדוני רכב , אם אתה בתחום הטכנולוגיה - ללכת לנגיד מיטאפים והרצאות בתחום שלך (אולי אם אתה טוב - אפילו להציע למארגנים לתת הרצאה - למשוך קצת פוקוס חיובי אלייך בתור מוביל בתחום?)

 

 

ואם כבר העלת והרחבתי - מה לגבי האישה?

יש לה חברות? זוגות חברים? ניסיתם לצאת בתור זוגות לדאבל דייטים וכו?

 

וכמו שאמרתי - לא להתייאש בלמצא מטפל מקצועי.

מה שאתה עושה זה ליצור מציאות של אנטי ושל התפיסה הנוכחית שלך סביב עצמך (לדעתי - כאמור - אני רחוק מאוד מלהיות מטפל)

[ran]

אני כמוך פחות או יותר,אבל מבחירה,נשוי 3 ילדים אבל קשה לי לקבל חברים,לא מתחבר לכל אחד ,יש לי 3-4 חברים טובים מהילדות.

יש לי תחביב רחפנים שכולל מפגשי הטסה,אני מגיע מטיס להנאתי,מדבר אולי עם 1-2 וגם זה יותר מידי לטעמי.

מה שאני רוצה להגיד,שאולי מבחירה אתה פחות מתחבר לאחרים או אפילו חושב שהם לא רוצים בך?

 

Sent from my G7-L01 using Tapatalk

[Giri Giri]

בתור איש מקצוע, אני רוצה להגיד לך כל הכבוד על הפתיחות, הודאה בבעיה והרצון לפתור אותה. זה כבר צעד ענק לקראת הפתרון, יפה!

כפי שכתבו כאן לפני, לפתור כאלה בעיות "בשלט רחוק" זה בלתי אפשרי, לא מועיל ויכול להיות אפילו מזיק. גם אין פתרונות קסם וזה דורש עבודה, כח רצון וזמן. אם יש בן אדם שמכיר אותך מקרוב וכן איתך ב100% זה טוב, כי הוא יוכל לסמן על בעיות, אם הן כמובן קיימות. בכל אופן, הייתי ממליץ לפנות אל בעל מקצוע בתחום ואיתו להתקדם אל פתרון הבעיה. בהצלחה!

[vadim6385]

אני מכיר כמה אנשים, שלא עשו או אמרו לי שום דבר רע, אני עדיין לא רוצה לדבר איתם או להיות בקרבתם.

 

משהו בצורת דיבור או התנהגות. אולי יש בך משהו שמשדר התנשאות, מראה חיצוני או הבעת פנים (תופעת resting bitch face), אולי אפילו ריח גוף, שדוחה אנשים ממך.

 

אני מהמרכז.

 

היחסים עם האשה הם אחרים לחלוטין מהסיבה שהיא כן מכירה אותי. לטוב ולרע. עם החסרונות ועם היתרונות. ומקבלת אותי כפי שאני.

 

החברה לא מתאמצת בכלל להכיר אותי, להתקרב אליי, להיות בקרבי, לדבר, לשתף, לצחוק, פשוט אין..

 

רעיון גאוני - חשבת אולי לדבר עם אישתך על זה? אולי היא תדע להגיד לך מה הבעיה?

 

ד"א עוד הערה שהציקה לי "החברה לא מתאמצת בכלל לקבל אותי" (אני מרבה לקרוא לוגים של כל מיני מערכות בעבודה, לכן אני טוב בלמצוא דברים קטנים [emoji14] ). למה שחברה תתאמץ לקבל אותך? סליחה על הבוטות, אתה זה שצריך להתאמץ להתקבל לחברה. אולי המשפט הזה הוא המפתח ללמה לא אוהבים אותך, ומכאן צריך להתחיל.

 

אין לי חברים. המציאות היא בית ומשפחה.

 

ברוך הבא לגיל 30 [emoji41]

 

אצלי זה בית ועבודה.

[ecomicra]

אציין כמה נקודות חשובות.

אני כן עושה את אותם המאמצים, אבל נתקל במחסום.

הבאתי דוגמא מהילדות שלי, תקופת בית הספר, הבגרות, שגם שמה מצאתי את עצמי לרוב לבד.

אני כן מקבל שיש בי בעיה, כן מקבל שכנראה משהו אצלי לא בסדר. וזה בדיוק מה שאני רוצה לגלות בעצמי.

 

 

אני כמוך פחות או יותר,אבל מבחירה,נשוי 3 ילדים אבל קשה לי לקבל חברים,לא מתחבר לכל אחד ,יש לי 3-4 חברים טובים מהילדות.

יש לי תחביב רחפנים שכולל מפגשי הטסה,אני מגיע מטיס להנאתי,מדבר אולי עם 1-2 וגם זה יותר מידי לטעמי.

מה שאני רוצה להגיד,שאולי מבחירה אתה פחות מתחבר לאחרים או אפילו חושב שהם לא רוצים בך?

 

Sent from my G7-L01 using Tapatalk

 

אני מצידי כן עושה את המאמץ, מתערבב עם החברה, מנסה להתחבר, אבל הקרירות וחוסר החשק גורם לי לפחד לנסות שוב ושוב.

המציאות שאתה מתאר היא די טובה לטעמי, אם לא מקבלים אותי, לפחות שלא אקבל את היחס השלילי. כל אדם יכול להתחבר למישהו כן ולאחר לא, אבל שרובם ככולם לא מקבלים זה כבר אחרת.

 

 

אני מכיר כמה אנשים, שלא עשו או אמרו לי שום דבר רע, אני עדיין לא רוצה לדבר איתם או להיות בקרבתם.

 

משהו בצורת דיבור או התנהגות. אולי יש בך משהו שמשדר התנשאות, מראה חיצוני או הבעת פנים (תופעת resting bitch face), אולי אפילו ריח גוף, שדוחה אנשים ממך.

 

 

 

רעיון גאוני - חשבת אולי לדבר עם אישתך על זה? אולי היא תדע להגיד לך מה הבעיה?

 

ד"א עוד הערה שהציקה לי "החברה לא מתאמצת בכלל לקבל אותי" (אני מרבה לקרוא לוגים של כל מיני מערכות בעבודה, לכן אני טוב בלמצוא דברים קטנים [emoji14] ). למה שחברה תתאמץ לקבל אותך? סליחה על הבוטות, אתה זה שצריך להתאמץ להתקבל לחברה. אולי המשפט הזה הוא המפתח ללמה לא אוהבים אותך, ומכאן צריך להתחיל.

 

 

 

ברוך הבא לגיל 30 [emoji41]

 

אצלי זה בית ועבודה.

 

אני מבין את מה שאתה אומר, אבל לא מוצר בעצמי את זה. אין לי ריח בפה, לא בגוף, אני אדם מאוד נקי ומטופח, מסודר ומאורגן, אם למצוא כיוון לבעיה הייתי בוחר בבעיה פנימית מאשר חיצונית.

בקשר לחברה שלא מתאמצת, שים לב שהכוונה היא לקבל אותי. אני זה שעושה את הצעדים, מנסה להתחבר ולהתגבש, אבל החברה נמנעת ממני. היא לא צריכה להתאמץ, את המאמץ אני זה שעושה היא פשוט לא מקבלת.

 

מישהו הזכיר פה אירוע חברה, אז כן היה דווקא בתחילת השבוע חתונה של בחור מהעבודה, הוזמנתי והלכתי, אבל חוץ משלום מצאתי את עצמי לבד בשולחן, לא קמתי לרקוד, לא הרגשתי שייכות, לא יחס, עד שהלכתי לביתי.

 

 

אני מבין את הערותכם לגבי העזרה המקצועית, אבל איך לומר, האנונימיות שבפורום, היכולת לרשום את מה שאני מרגיש מסלי להסתכל לאדם בעיניים, זה ממש מקל. אני אפילו עכול להתוודות ולומר דברים שאני לא יוכל לעשות זאת במציאות, ולא להתבייש.

עריכה אחרונה ב-17 לפברואר, 2017 על ידי ecomicra

[natco]

אני אקדים ואומר שאני כמו רוב החברים כאן, חושב שזה שגוי לאבחן ולייעץ במסגרת פורום.

אין לי שום הכשרה בנושא, ומה שאני עומד לכתוב למטה, זו אולי הצטרפות מקרים של סימפטומים דומים, וכנראה שאין קשר.

 

מכר שלי שסבל מסימפטומים דומים לאלו שלך, וגם הוא עבר בין מטפלים לא מוצלחים אובחן לבסוף כסובל מתסמונת אספרגר בדרגה קלה. (אגב-גם ג'רי סיינפלד טוען שאובחן רק לאחרונה, כשהיה כבר מבוגר, כסובל מאותה תסמונת,גם הוא בחלק ה"קל" של הקשת, ומאז הוא פועל להעלאת המודעות לנושא).

דווקא המקרים הקלים הללו, שאינם "מובהקים" מספיק, נוטים, לטענת המטפלת שאבחנה אותו לבסוף (ולטענת ג'רי ) , ליפול בין הכסאות.

וחבל, כי בעזרת טיפול נכון ויחסית מאד קצר (לדבריה, לרוב CBT מאד יעיל אצל אספרגרים, בגלל האינטליגנציה הגבוהה שלהם) אפשר להשיג התקדמות מאד משמעותית.

 

נסה לגגל קצת את הנושא, ותראה אם בכלל מתאים לך לבחון את זה.

אם כן, אני אנסה להשיג לך את הפרטים של המטפלת שלו.

 

ושוב-קטונתי מלאבחן או לייעץ, סתם נשמע לי דומה עד כאב, אז החלטתי לשתף.

יתכן מאד שאני בכלל לא בכיוון...

[oryo]

1. אי אפשר באמת לעזור לך על דפי הפורום, המידע שאתה מציג חד צדדי (בהגדרה, לא כי משהו לא בסדר איתך) ואף אחד לא מכיר אותך, ומדובר בנושא מאוד אישי שדורש היכרות

2. מצטרף להמלצות על טיפול, זו לא מילה גסה - וזה שלא מצאת מטפל טוב לא אומר שלא קיים כזה

3. לא יודע איך זה לא עלה עדיין (אלא אם פספסתי): אתה ליטרלי מגיב בתוך קהילה חברותית למדי, שמכילה תתי-קהילות. למה שלא תעקוב אחרי מפגשים, דבר קצת עם חבר'ה לפני - ותגיע ..? דרך נוחה להכיר אנשים עם איזשהו מחנה משותף

[nepet]

שמעתי פעם ברדיו מישהו שעלה לשידור ותיאר בעיה דומה. (נראה לי שבעיה ביצירת קשר עם בנות)

הטיפול שהציעו לו זה לא פסיכולוג אחד על אחד אלא סוג של קבוצת תמיכה עם מנחה, לא זוכר במדויק כי עברו כמה שנים.

הרעיון הוא שאנשים אובייקטיבים שלא מכירים אותו ישמעו אותו מדבר ויתנו לו משוב וכך ינסה להבין מה גורם לבנות להתרחק ממנו ,

האם זה משהו בדיבור , בגישה , במראה וכו וכו.

הייתי מנסה ללכת בכיוון הזה .

[ecomicra]

אתה אומר בדבריך באמת את העזרה שאני מחפש. אנשים שלא מכירים אותי יוכלו לעזור, לתת עצה, דעה, על המצב. אני מאמין שהרבה נתקלו בבעיה כשלי, לאו דווקא אישית, גם מרחוק.

[GABIUBOGI]

אני אחד שבכל מקום שאני דורך בו יש לי חברים-בית ספר,תיכון,מכללה,צבא,עבודה. בכל מקום ידעתי איך להציג את עצמי ואיך לגרום לאנשים לאהוב אותי. יש לי תכונות טובות ויש לי תכונות רעות,אני משתדל להבליט רק את התכונות הטובות ולהעלים את הרעות וככה קורה הקסם. עכשיו לגבי המצב שלך,אמרת שאתה עובד מצטיין,תותח,אהוד על ההנהלה אבל החברים לעבודה בזים לזה, אולי הם רואים בך סוג של "לקקן" שיעשה הכל כדי להרשים את ההנהלה ועל הדרך יישכח מהחברים. אנשים כאלה לא שורדים מבחינה חברתית (לפחות לפי דעתי) ואני אישית היתי מתרחק מאדם כזה. עכשיו תנסה לחשוב מה אתה עושה שאולי מצטייר כרע,כאגואיסטי. לדעתי זאת יכולה להיות הסיבה היחידה ליצירת ריחוק במקומות כמו עבודה,בית ספר וכו' וראיתי אין ספור אנשים כאלה במהלך חיי.

[ecomicra]

אני עןבד במקום עבודה שלא בקשר ישיר עם ההנהלה. זאת אומרת שאני רואה את המנהל רק פעם בחודש לכמה דקות, אין לי ממש את האפשרות ״ללקק״ וכו׳. לא לי ולא לאף אחד. העבודה במתכונת ידועה וקבועה מראש.

זה שאני מצטיין ואהוד מתבטא בשכר שלי, שע״י ההישגים נקבע. הכבוד שאני זוכה מהם זה על סמך ההישגים שלי ומתבטא בתלוש.

 

ואציין שכל הכבוד שלך. הלוואי יכלתי להשתלב כמוך בחברה בכל מצב.

[Giri Giri]

שאלה קטנה,

הבעיה עליה אתה מספר, קיימת עם נציגי עדה/תרבות מסוימת או עם כולם? (יוצאי ברה"מ, צברים, ערבים וכד').