מחפש המלצה על בנק לפתוח בו חשבון משותף

[gorelshv]

תהיתי אם מישהו כאן עשה בזמן האחרון את הצעד ופתח חשבון בנק משותף, ואולי יכול לשתף באיזה בנק הוא בחר ולמה? הסכום החודשי שיועבר לחשבון (במידה ונחליט להעביר את כל המשכורות של שנינו) הוא 14-15 אש"ח.

 

תודה!

[sperial]

שאל את השכנים, לא בפורום.

שירותי בנק זה הרבה יותר מעמלות או צ'ופרים לפותח חשבון. יש דברים הרבה יותר חשובים - כגון נגישות, יחס, איכות פקידי הלואות\השקעות והמצאות שירותים שאתה צפוי להזקק להם.

לכן אני ממליץ לך לברר על מי ממליצים שכניך, וכמובן לערוך סיבוב בסניפים הקרובים כדי להתרשם מהמקום ומהיחס.

מספר מעברי חשבון שלי נבעו תמיד ממיקום הסניפים ומהיחס שקיבלתי בהם. בסופו של דבר התייצבתי בסניף מסויים שפתחתי בו חשבון לפני למעלה מ-30 שנה כדי להפקיד את המשכורת הצבאית (בגלל מגבלות שהטיל הצבא על חשבונות ששימשו למטרה זו), בסופו של דבר החשבון שניהלתי בסניף מתחרה (מעבר לכביש) וגם החשבון שניהלה אשתי בסניף שבו עבדה פעם (ושהפך משותף) נסגרו ואיחדתי את כל הפעילות בסניף אחד שבו אני מקבל יחס מצויין ויש לי רושם שהייעוץ שאני מקבל הוגן וענייני.

[yogev20]

אני בכלל בעד התנהלות פרטית של כל אחד בנפרד. אבל זה רק אני.

מעולם לא היה לי חשבון משותף עם הבת זוג שלי ולעולם לא יהיה. (יש הרבה סיבות למה לא)

 

לעצם העניין, היו לי חשבונות בכל הבנקים בסוף איחדתי לבנק אחד (למה לשלם עמלות על סתם חשבונות)

למדתי שזה לא תמיד משנה לאיזה בנק אתה שייך? אלא לסניף עצמו. יש סניפים שממש תענוג להתנהל שם

מבחינת יחס ושירות -ואותו בנק במקום אחד יכול להיות גיהינום.

 

הכי טוב לשאול חברים/משפחה/שכנים זה נותן הרבה הכוונה. לא לשכוח להתווכח על עמלות

רק מי שמתווכח (לצערי) נהנה מעמלות נמוכות.

 

בהצלחה.

עריכה אחרונה ב-6 לאפריל, 2016 על ידי yogev20

[sperial]

נושא התנהלות כלכלית משותפת או נפרדת מצריכה כמה שרשורים עצמאיים.

 

אני התנהלתי בצורה קצת דומה בעבר - שני חשבונות משותפים, האחד שהאשה "הביאה" מימי רווקותה ואני הצטרפתי, והאחר שהיה שלי והיא הצטרפה אליו. בסופו של דבר התברר כי מדובר בסרבול לא מוצדק - חשבון אחד בעודף והאחר בחוסר, וכל הזמן צריך juggling בניהול ההכנסות וההוצאות. הקש ששבר את גב הגמל היה שהסניף בו התנהל החשבון "שלה" עבר למקום בלתי נסבל לחלוטין, ואז העברנו את המשכורת שלה לחשבון האחר ובהדרגה איחדנו את כל הפעילות לחשבון אחד.

עריכה אחרונה ב-6 לאפריל, 2016 על ידי sperial

[אומי5]

אנחנו בדיוק מבצעים את זה, את פועלים והלאומי פסלנו, החשבונות הפרטיים שלנו שם. לאומי פשוט בילתי נסבל ואת פועלים אני רוצה לעזוב מתוך סלידה לשרי אריסון.

בדקנו באוצר החייל , איגוד והבינלאומי. התנאים די דומים עם יתרון קל לאיגוד.

בסוף כנראה נבחר באוצר החייל בגלל מיקום.

 

גם אני הייתי נגד חשבון משותף, אבל זה פשוט טיפשי לנהל משק בית וכל הזמן להעביר מחשבון לחשבון ולחשוב מאיזה חשבון לקנות מה.

[Nemesis]

מחזק את מה שאמרו מעלי. הבחירה צריכה להיות יותר של הסניף ופחות של הבנק.

חשבון משותף או לא, יש יתרונות לכאן ולכאן. אני ובת זוגי מזה 8 שנים מנהלים חשבונות נפרדים (ולא מתוך התחשבנות), יותר קל לנו לנהל ולהפריד את ההוצאות כך.

[yuvk]

רק בנקים קטנים!

 

אני באיגוד (אחרי שנים שסבלתי ב"הפועלים") ומרוצה מאוד.

[sperial]

נמסיס - "בת זוג" או רעיה רשמית. זה הבדל גדול.

 

שיתוף החשבונות היה הפעולה הראשונה שעשינו למחרת החתונה - בנשימה אחת עם הפקדת בצ'קים. רק אחר כך ירדנו להרשם במשרד הפנים.

 

באזור המגורים שלי יש סניפים של פועלים, לאומי, דיסקונט, הבין-לאומי ומסד. החשבון הראשון שלי היה בדיסקונט, אבל באיזה שלב היחס הפך מבחיל, התחושה היתה ששכיר מן השורה אינו רצוי. בפועלים שמעבר לרחוב בדיוק ההפך, הרגשנו רצויים. בלאומי גם קיבלנו יחס טוב - אשתי עבדה בסניף בתקופת הלימודים שלה - אבל הסניף (בשכונה מרוחקת ממקום מגורינו) עבר למקום לא נעים עד מפחיד ואז נטשנו אותו. פעם אחת בדקנו גם את הבין לאומי, והתנאים שהוצעו היו כל כך גרועים עד שירדנו ממנו מיד.

בסופו של דבר אני ממשיך לנהל את החשבון ב"פועלים" במרחק 5 דקות נסיעה מהבית, חניה נוחה, ולמרות שאולי העמלות אינן הנמוכות ביותר הרי שהתנאים שקיבלתי כאשר נזקקתי להלואת גישור בהחלפת דירה היו שוים הרבה יותר מכמה שנות הפרשים בעמלות.

ובכל זאת - זה הניסיון האישי שלי במקבץ של סניפי בנקים באזור מגורי. סביר מאד שלכל אחד מחברי הפורום ניסיון שונה, בהתאם לצרכיו ולמקום מגוריו. וסלידה אישית מאדם כזה או אחר לא גורמת לי לבחור בשירות זה או אחר, אלא השירות שאני מקבל - זה נכון בסלולר, זה נכון בסופר וזה נכון בבנק.

עריכה אחרונה ב-6 לאפריל, 2016 על ידי sperial

[Nemesis]

^^ אכן. לדעתי 50 ש"ח הפרש בשנה בעמלות לא שווים בכדי לעזוב סניף בו אני יכול להרים טלפון ישירות לבנקאי, ואני מקבל שירות מיידי - ולא לך ושוב.

לגבי דבריך הקודמים, איני רואה כל הבדל טכני בהתנהלות בין אם בת הזוג היא רשמית או לא, והיינו ממשיכים להתנהל כך גם לו הייתה נוספת הרשמיות. לא רואה מדוע יש לכך השפעה כלשהי בהחלטה לכאן או לכאן.

[yogev20]

אין שום הבדל זוג או רעיה - זה רק עניין של חשיבה. מעבר לזה חשבון משותף או לא?

נגזר הרבה מגיל/מעמד של הזוג. (ככל שבוגרים/עמידים יותר רוצים חשבון נפרד)

 

כאמור זה דיון אחר לגמרי.

[sperial]

עניין של מחוייבות או קלות פירוק החבילה. התחושה שלי היא שהפרדת חשבונות מתאימה למי שלא בטוח בזוגיות.

 

כאשר מדובר בניהול משק בית משותף זה נראה כמו איזו התחשבנות לא בריאה ובמידה מסויימת ביטוי לחוסר אמון. אני לא מדבר על השלבים המוקדמים, אלא על ההחלטה לשותפות ארוכת טווח (ואני מעדיף חותמת רשמית, לא בהכרח של הרבנות, על מנת שהשותפות תהיה מוסדרת).

 

האמת היא שאני דוגמא גרועה. קודם כל - ראיתי את ההורים שלי, שהיו ממש זוג לדוגמא, כולל בהתנהלות הכלכלית. אמון מוחלט, אפילו היה להם מסמך יפוי כוח הדדי לכל פעולה שהיא, כבר מתחילת דרכם המשותפת. וגם לי היה ברור שלאשתי ולי יש מחוייבות ואמון , אחרת לא הייתי נכנס לזוגיות בדרך שבה נכנסתי (מגורים משותפים תוך מספר שבועות מהפגישה הראשונה, חתונה רשמית לאחר 7 חודשים, 3 ילדים תוך 6 שנים). כמובן שיכולתי ליפול בפח - לאושרי זה לא קרה - אבל הפרדת החשבונות לא היתה פותרת פלונטר מסוג זה.

עריכה אחרונה ב-6 לאפריל, 2016 על ידי sperial

[Nemesis]

אתה לוקח את זה לכיוון אחר לחלוטין. המטרה של ההפרדה לא נובעת מתוך חוסר בטחון או רצון בהתחשבנות. במקרה של פרידה החלוקה של מה שיש/אין בחשבון הבנק היא הדבר הקל ביותר גם כך.

ההפרדה נובעת מחלוקת אחריות ביצוע ומטרות של התקציב בין בני הזוג, ומעקב קל יותר בהתאם לכך.

[sperial]

אני רואה את זה בדיוק להפך. חשבון המים משותף, חשבון החשמל משותף, חשבון הארנונה משותף. הקניה בסופר משותפת, גם המכוניות רשומות על שם שנינו ומוחלפות בהתאם לצרכים. אז במה מועילה הפרדת החשבונות? כדי לשלם את המים פעם מכאן ופעם משם? כדי לרדוף אחרי הזנב של עצמי כדי לא לשלם רבית אוברדראפט? מבחינתי איחוד החשבונות פישט את ההתנהלות (כאמור, ניהלנו שני חשבונות משותפים, אחד עם המשכורת שלי ואחד עם המשכורת של אשתי), אני מצטער רק על כך שלא עשינו זאת כמה שנים יותר מוקדם.

[Nemesis]

לא, לחלוטין להיפך. מה שאתה מתאר זה התחשבנות וזו לא המטרה.

אותו חשבון משלם תמיד את אותו סוג הוצאה, לא פעם כאן ופעם כאן. אצלינו חשבון אחד מוגדר לצריכה שוטפת. בן הזוג המופקד על אותו חשבון תפקידו לווסת את הצריכה השוטפת כך שהתקציב מאוזן, ויש גם יעד חסכון שנתי לשגעונות לא מתוכננים כלל, שאם עומדים בו, ניתן לנצלו לטובת חופשה לא מתוכננת למשל.

החשבון השני מוגדר לצרכים לא שוטפים וחסכון לטווח בינוני וארוך. בן הזוג המופקד עליו אחראי לווסת בין הוצאות חד פעמיות מתוכננות (חופשה, מתנות יום הולדת, החלפה יזומה של רהיט), הוצאות לא מתוכננות (תקלה במכשיר חשמל, הוצאה רפואית כלשהי) יעדי החסכון הבינוניים (רכב) והארוכים (כיסוי משכנתא, מקדמה לנכס כלשהו).

אין אוברדראפט באף אחד מהחשבונות, המטרה היא שכל בן זוג ינהל את תחום אחריותו ללא אוברדראפט בחשבון ללא העברות כספים נוספות בהתאם לתקציב (שיכול להתאים בדיוק למשכורת הנכנסת לאותו חשבון, או לחלופין העברה אחת לכמה חודשים של תקציב מתוכנן מראש לאותו חשבון).

 

בצורה הזו ניתן גם להתאים לאופיו הספציפי של בן הזוג. למשל בן הזוג הבזבזן יותר יופקד על החשבון השוטף, עם תקציב שמתאים לצריכה השוטפת. יוכל לבזבז יותר על התא המשפחתי בהוצאות לא מתוקצבות רק אם יצליח לחסוך במקום אחר. בן הזוג החסכן יותר יופקד על התקציב הבלתי שוטף והחסכונות, ויאלץ לתמרן בין מטרתו לחסוך כמה שיותר לבין מטרות הכרחיות וכאלה שהוגדרו מראש.

 

יש כאלה שזה יכול להתאים להם, ויש כאלה שלא. לנו זה מתאים מאוד.

[sperial]

אננו מתנהלים אחרת - לכל אחד יש אחריות לתחומים שונים, אבל לא מגדירים שהארנונה תשולם מהחשבון "שלי" והמים מ"החשבון של אשתי".

אם אתה מתנהל בשיטה שבה שתי המשכורות נכנסות לחשבון אחד, ואתה מעביר את סכומי החסכון לחשבון אחר כדי להפריד בין חשבון להוצאות שוטפות לחשבון חסכון - יש בכך הגיון. אבל אני לא רואה הגיון בניהול שני חשבונות שוטפים, ואישית אין לי בעיה של שליטה בהוצאות המצריכה הפרדה בין חשבונות לצריכה שוטפת ולחסכון.