נשבר לי, נפתח לי, קיבעו ותפרו

[אנלוגי]

מה פחח? זו עבודה לצורף. אם עוד לא השתכנעת אראה לך את הקבלה.

[Night Driver]

תיזהר מצורף. אם הוא גרוזיני הוא עוד ישים לך ציפרני זהב.

[locomotive]

תסתכל על חצי הכוס המלאה! מהיום יש לך פטור מבדיקת כניסה לקניון

[אנלוגי]

נפל דבר!

 

או בעצם, ירד הגבס. תפרים - יצאו. סיט רפ (אם שאלתם מה זה אתם לא רואים מספיק סרטי צבא): היד נראית בריאה, הרבה פחות ג'יפה מתחת לגבס מה שדמיינתי וזכרתי משברים קודמים. הצלקת קטנה ממה שחשבתי, אין ממש תנועה במפרק אבל זה יגיע. האצבעות זזות מצויין לדעת הרופאה. כואב לפרקים, בעיקר בתנועות חדות. יש המון מקום לשיפור מן הסתם, שבוע הבא מתחיל פיזיותרפיה. אני אופטימי מאוד.

 

בונוס למתקדמים שעקבו מהתחלה - צלקות מכוערות שנגרמו בלילה בו הלכתי למיון שיפתחו לי את הגבס שלחץ על האצבעות עד אובדן תחושה. האורתופד הקצב שהיה קצת מנומנם וניסה לשכנע אותי ש"הדיסק לא חותך את היד, זה סתם קצת חם". יא כלב בן כלב, הקצת חם שלך השאיר לי פסי כוויה חודש אחרי!

 

בגרות כואבת נרשמה אתמול - בזמן שאני מזיז את המאוורר נתקלתי בגיטרה שהייתה שעונה על הקיר. ראיתי אותה מחליקה לכיוון הרצפה, בידיעה ברורה שאני לא יכול לעשות כלום בנדון. התגברתי על היצר לשלוח את היד הפגועה והגיטרה פגשה את הרצפה. לרצפה שלום. גם לגיטרה. גם ליד. חייב לזכור שזה המצב, בלי תנועות חדות.

 

מקלחת ראשונה בטח השאירה את השכנים בהלם, ייצרתי בליל של אנחות עונג וצווחות כאב. מים על היד! התחושה הכי נעימה שיש. שטפתי אותה עוד איזה אלף פעם, רק בשביל ההנאה .

אחרי מקלחת על כוס קפה ניגשים למבחן החשוב: האם אני יכול לגלגל סיגריה. יד שמאל שלי היא הדומיננטית בגלגול, כך שהיא מובילה את התהליך. וואלה - בקלות! נמלאתי גאווה ותקווה.

 

יש לי כמה לקחים, שיעורים ומסקנות מהתקופה עם הגבס, חלקן אפילו רציניות. אעלה אותן על הכתב מאוחר יותר. בעצם כשאני חושב על זה אפתח שרשור חדש, נא עזרו לי פצועי הפורום בעבר ובהווה לדאוג לפצועי העתיד!

 

שיהיה אחלה סופ"ש, אני הולך לבצע ברצף את כל התענוגות הנוכחיים בחיים שלי - לשטוף ידיים, לקפוץ לאכול מסבחה, לשטוף ידיים, לגלגל סיגריה, לשטוף ידיים.

[iluxxxa]

השאלה היא איך אתה מגיע היום לארוחת שישי?

[אנלוגי]

היום זה קל, או לבד בבית או שהשכנה תבוא

[hgilad123]

אם אין יד יש שכנה?

[Night Driver]

טוב לשמוע שאתה מתקדם.

 

עכשיו מתחילה העבודה האמיתית. אל תעשה לעצמך הנחות בפיזיותרפיה ובתפקוד היומיומי אבל אל תעבור את מה שהאורתופד מאשר.

[locomotive]

היום זה קל, או לבד בבית או שהשכנה תבוא

 

אפשר עדכון?.

[אנלוגי]

באה, הביאה עוגיות, הלכה לאכול עם משפחתה ובסוף נשארה לישון שם

 

בכל מקרה, לעניינים כואבים יותר:

אני משלם את מחיר השאננות ואוכל את הכאבים שלא היו כל החודש. אני מתייחס אליהם באהבה כי לתפישתי הם לא כאבי פציעה אלא כאבי שיקום. כל כאב כזה, שמופיע בתנועות מסויימות בקצה הטווח שלהן, מסמן יעד חדש. אתמול הפרק לא זז כלל, היום מתכופף מעט. למי שזוכר מהסרט Kill Bill את המשפט Wiggle your big toe יודע על מה אני מדבר. מי שסתם זוכר את אומה ת'ורמן בבגדי עור צמודים גם הרוויח.

 

אז נכון, אני לא ישן יותר משעתיים שלוש רצוף, וטווח תנוחות הישיבה/שכיבה שאינן מכאיבות ליד הצטמצם משמעותית, אבל בפעם הראשונה מזה חודש שום דבר לא מגביל את ההתקדמות שלי לקראת החלמה מלבד המוטיבציה, ומזה יש לי לא מעט.

[שמר]

צ'מע, אם גם אתה, בסופו של יום, תנהג ב-Pussy wagon, ייתכן שהכאב שווה .

[roeibf]

אנלוגי:

 

מס' עצות ידידותיות:

 

1. אם לא אמרו לך, אז לגבי הצלקות: אולי הם נראות סגורות, אבל הן עדיין מתאחות ועלולות להזדהם. שטוף אותן מדי יום במקלחת עם הרבה מים פושרים (לא חמים, זה מגיר את זרימת הדם באיזור ומכאיב) והמון המון סבון (לא קשה, כי הוא לא מגיע לקימורים, אם יש);

 

2. לגבי תנועתיות: תעקוב מילה במילב אחר הפיזיותרפיסט אבל שים לב! בזמן שהפיזיותרפיסט שלי אמר לי "סיימנו", זה לשיטתו. לא באמת סיימנו. שלשום הייתי אצל אורתופד עקב כאבים קשים במקום הפציעה (קרסול) ומסתבר שלא עבדו איתי על אימוני יציבות, והקרסול לא יציב בשיט (מחייב אותי להסתובב עם מגן מעצבן עם 100 רצועות אורך רוחב וגובה). לכן, כשהפיזיותרפיסט שלך אומר "סיימנו", יגעת ומצאת - אל תאמין. גש לאורתופד ובקש בדיקה. הוא יגיד לך מה עוד צריך;

 

3. עדיף לך לא לסבול כאבים, אלא למנוע אותם. שאל את רופא המשפחה על טיפול מונע בכאבים. אני קיבלתי בהתחלה טרגין 10 מ"ג בשחרור מושהה (12 שעות בערך של השפעה) ואחרי חודש של טיפול עם טרגין הסכימו לי לרדת לפרקוסט 5 מ"ג לפי צורך והיום אני עם טראמדקס (Tramadex) 100 מ"ג לפי צורך;

 

4. אתה עוד הולך לאכול כאבים חביבי - בגוף בונה סביב המתכת רקמות חדשות. זה עלול לכאוב. מאוד. אצלי זה כואב כל הזמן מין כאב עמום ונסבל, אבל יש מקרים שאתה תרגיש שמישהו מחדיר לך סיכה בין העצמות. תתכונן;

 

5. תשתדל לא להעמיס יותר מדי, כי בסופו של דבר אתה אמור לשקם ולא לגרום יותר נזק.

 

אצלי כמובן הפגיעה היתה שבר בימלאולרי במנגנון סיבובי במיקום B בסולם וובר, עם נזק לכל הרצועות בקרסול (קריעה). זו פגיעה שונה בתכלית ושיקום שונה לגמרי.

 

בהצלחה לך ידידי, ואתה מוזמן לשאול מה שבא לך לגבי הכאבים/משככים או סתם להתייעץ.

 

אלרואי.

[locomotive]

אתה יודע שאתה מתחיל להחלים כשאתה מצליח לנגן את הפתיחה של

"שום דבר אחר לא משנה" של מטאליקה.

(עד הכניסה של יד שמאל...)

[darkmanxxx]

שתהיה החלמה מהירה ותחזור לאופניים במהרה!

[אנלוגי]

עדכון תקופתי:

 

סנטר. הזקן עדיין גדל לאיטו על הצלקת, אם כי אני מגלח כך שאוכל לראות את הצלקת כדי לעקוב אחריה. היא כבר הגיעה למצב בו אוטוטו אוכל להוריד את הזקן. חבל, אני קצת מתרגל אליו.

אתמול בחנתי את המצב מקרוב בעזרת מראה של אופנוע של חבר, ולזוועתי גיליתי שאני מזדקן. אחרי שתלשתי ממנו שערת שיבה לפני כמה ימים גיליתי עוד כמה. סססאמק, אבל לזה הייתי מוכן. למה שלא הייתי מוכן הוא לגלות שאני בכלל זקנה אנגליה, כיוון שמצאתי שערה כחולה. בחינה מדוקדקת גילתה שנשאר חוט מהתפרים! פחדתי למשוך אותו כי לא ידעתי מה קורה בפנים, הלכתי למרפאה ותוך כדי שאני מבקש מהאח לבדוק את המצב לפני שהוא מושך ולחפש אם לא נשארו עוד - משך. למזלי זו הייתה רק שארית חוט ולא היה קשר בפנים. סוף טוב הכל טוב, אני סתם זקן.

 

יד. מחלימה בקצב טוב סה"כ. פיזותרפיה וריפוי בעיסוק 3-4 פעמים בשבוע, עובד בבית. מבצע את רוב מטלות היומיום בצורה סבירה, עדיין לא מרים משקלים או מאמץ יותר מדי. מצליח לנגן בגיטרה באופן מוגבל, אבל זה עוזר לי מאוד.

כואב. לפעמים מאוד כואב, בעיקר בטיפולים. נושך שפתיים ולומד לאהוב את הכאב, הרי הוא יהיה איתי עוד זמן מה. לא משתמש במשככי כאבים, מנסה לתרגל קצת מדיטציות שאני ממציא לעצמי (תנשום לתוך היד). בשילוב עם אחד התרגילים מהפיזותרפיה בו אני מצמיד את שתי כפות הידים מתחת לסנטר כמו מהרישי, והזקן המלבין - אוטוטו אני שם:

 

 

 

נראה לי אני עובר לסיטאר.