גיבוב ההודעות. בנצי שוכח. הגיבוב זוכר

[vadim6385]

איך תסביר את תופעת "יוצאי 8200" שהשכלה הרשמית שלהם הם תיכונית בלבד? גם הם צריכים לקרוע את עצמם בלימודי ערב בשביל שכר של חמש ספרות למשך כל החיים?

למיטב הבנתי, אושריקו לא יוצא 8200. הוא גם שאל משהו אחר - איך בור ועם הארץ יכול להתברג לתחום, אז עניתי. אני בעצמי כזה, ומכיר אנשים כאלה. לא כל מי שעובד בהייטק נולד עם כפית זהב בתחת.

 

גם אני לא יוצא 8200 (טכנאי בחיל קשר, אם כבר).

 

ולמען האמת, מייחסים ליחידה הזאת חשיבות רבה מדי. אומנם יוצאים משם אנשים איכותיים, אבל יש שם הרבה שהתפקיד שלהם זה איסוף מודיעין וכאלה, וחוץ מזה שהם עבדו עם מחשב, ואין להם כל קשר למחשוב.

 

Sent from my LG-H990 using Tapatalk

[יבגניפ]

איך תסביר את תופעת "יוצאי 8200" שהשכלה הרשמית שלהם הם תיכונית בלבד? גם הם צריכים לקרוע את עצמם בלימודי ערב בשביל שכר של חמש ספרות למשך כל החיים?

הכשרות צבאיות הן די רשמיות במדינת ישראל. אבל גם מה שנקרא "תוכניתנים שחורים" מצליחים לרוב להסתדר, גם אם אין להם תואר. מכיוון שיש להם ניסיון, שזה מה שחשוב בהרבה מקומות.

 

אבל כמו שואדים כתב, זה תחום עצום. מי שיעסוק, למשל, בתיקון מחשבים, לא יהפוך למתכנת. אלו הם פשוט מקצועות שונים.

 

ובלי קשר, אין כאן איזה cheat sheet. זה עניין של עבודה קשה וכישרון, כמו בהרבה תחומים אחרים. רק שבתחום הזה לפעמים יש לך יתרון אם אתה בוחר לעסוק בזה מגיל צעיר, וזה גם אפשרי בלי השכלה פורמלית, בניגוד לרפואה או עריכת דין או דברים אחרים. ואתה בהחלט בעמדה נחותה אם אתה לא אוהב את מה שאתה עושה. ההמלצה האישית שלי היא לא לחפש סיפורי סינדרלה בכח באף תחום, ולנסות להצליח במה שאוהבים (או ללמוד לאהוב את מה שטובים בו).

[Ron Poh]

הלוואי והחבר יצליח לפתוח את המוסך בעזרת השם ואולי נפתח שם לימוד רציני ומשמעותי כי עם כל הכבוד גם לכנופייה הם רחוקים ממני ואני לא יכול לבוא כל פעם ללמוד, אני עסוק ועובד , דבר שני במוסך לא רוצים מתלמד מ0 כי הוא יפסיד עליו עבודה(1). אבל מוסך שנפתח ומראש בעל העסק(החבר) יודע שצריך ללמד מ0 , זה כבר טוב.

 

אבל הבעיה כרגע היא שאני באמת סומך על הדבר הזה, כאילו אני מחכה כבר לעזוב את העבודה המגעילה שלי(2) ולעבור, אבל מצד שני זה דבר שגוי לסמוך על אחרים אבל כרגע אין לי משהו אחר לעשות. בעיה.

 

 

חברים, אני אגלה לכם סוד. לפני כשנה וחצי הלכתי לראיון של מקום מכובד בתחום המוקד של חברה מוכרת ועם מחשבים... בראיון עצמו היא שאלה אותי שאלה מאוד קשה(3) ועד לאותו הרגע לא ייחסתי חשיבות בכלל לדבר הזה.

 

בקיצור: מסתבר שלעזוב מקומות עבודה או מסגרות זה מדליק נורה אדומה,

 

הרי בן אדם מתנסה לאורך חייו בעבודות עד שמוצא את עצמו, למה לשלול על דבר כזה?

הדגשות שלי, מספור שלי, הערות בהתאם.

1. אתה רציני? העבודה הראשונה שלי הייתה כחשמלאי, הייתה לי תעודה שסיימתי לימודים של חשמלאי מוסמך, אך בפועל אני נחשב חשמלאי עוזר עד שאצבור וותק וכמובן שבעבודה הראשונה אין לי ניסיון במיל.

ובטח שהשגתי עבודה, מעבודה הראשונה פיטרו אותי בגלל עניין עם משמרות אחרי שתי חודשים, ולמרות זאת מצאתי עבודה ב"טיל", כאן כבר הוכחתי חריצות, התמדה ורצון ללמוד וכעבור זמן מה ולמרות שעדיין הייתי חשמלאי עוזר נתנו לי עוד שני עובדים פורייקט שכביכול הייתי אחראי עליו והיו באים רק פעם בשבוע לבדוק אותי.

 

2. עבודה מגעילה? מדיי פעם אתה כותב דברים כאלה שמתייחסים לחבריך לעבודה, למנהלים שלך, לסוג העבודה. התרשמות שלי שאתה מלא טענות כרימון. אם אתה חושב שבעל הבית לא שם לב, אתה טועה, וכמו שאתה מתייחס לעבודה ולחברייך כך הוא מתייחס אליך, לא מקדם אותך מקצועית לא ברמת המטלות ולא בשכר.

 

3. אני ממש לא חושב שמתרגשים היום ממישהו שמחליף עבודות לעיתים תקופות, במיוחד בגילאים צעירים, כאשר לעיתים תקופות זה כשנה וחצי-שנתיים, בטח שמי שמחליף כמה וכמה עבודות תוך זמן קצר ומחזיק בכל אחד מעמד רק חודשים-שלושה, הדבר מעיד ממש על אופי בעייתי.

ראה סעיף 1 שלי, באתי למקום עבודה הוא ראה שבמקום קודם עבדתי חודשים בלבד ולמרות זאת קיבל אותי לעבודה.

 

*כל עבודה מכבדת את בעליה.

*אם ממש ממש אתה חושב שהעבודה שלך מגעילה או שתחשוב איך לצפות את החרא בזהב, או שתשנה את האופי חשיבה, או שלא יודע מה..., או שתעזוב. קולטים אותך! ונותנים לך אותו יחס.

*כמדומני שבלשכות התעסוקה נותנים יעוץ תעסוקה ובטוח שיש קורסים תעסוקתיים, תתחיל לבדוק.

עריכה אחרונה ב-1 ליולי, 2017 על ידי Ron Poh

[gbguy]

ובלי קשר, אין כאן איזה cheat sheet. זה עניין של עבודה קשה וכישרון, כמו בהרבה תחומים אחרים. רק שבתחום הזה לפעמים יש לך יתרון אם אתה בוחר לעסוק בזה מגיל צעיר, וזה גם אפשרי בלי השכלה פורמלית, בניגוד לרפואה או עריכת דין או דברים אחרים. ואתה בהחלט בעמדה נחותה אם אתה לא אוהב את מה שאתה עושה. ההמלצה האישית שלי היא לא לחפש סיפורי סינדרלה בכח באף תחום, ולנסות להצליח במה שאוהבים (או ללמוד לאהוב את מה שטובים בו).

אם לא תאמין בסיפור סינדרלה, איזה דרייב יהיה לך בשביל לקדם את עצמך?

אתן לך סיפור על עצמי: סיימתי את התיכון, ורציתי להתעסק בטכנולוגיה בצבא. עד היום אני מאשים את האזרחות הכפולה שלא קבלתי אף זימון למודיעין (לפי נתונים צבאים, יש לי קב"א ודפ"ר גבוה), ואולי זה בגלל הפרופיל הגבוה בזמנו. אבל הייתי במגמה רובוטיקה בתיכון. הגיע ביום בהיר אחראית מכטרוניקה של מכללה באזור שבו אני למדתי. הזמינה אותי ואת שאר החברים ללמוד הנדסאי במכללה שלה. אמרתי לעצמי: למה לא.

הגעתי ליום הפתוח, צה"ל חשף מצגת מרהיבה עם טנקים, רובוטים, ומה יקרה אחרי הלימודים. כלומר הרגשה שאני הולך לפיתוח, והולך להמציא את כיפת ברזל 3. התלהבתי. כולם אמרו לי "הסיכוי שלך להגיע לפיתוח הוא אפסי. אתה תלך לתקן טנקים כמו מכונאי שיצא מהתיכון". ואמרתי בחיוך קל: לי זה לא יקרה, וחתמתי.

הגעתי ללימודים והסבירו לנו שיש 4 אפשרויות: פיתוח, הדרכה כחלק ממערך בה"ד 20, קצונה, ומכונאי. עוד אפשרות שאפשר ללכת להנדסה. שאלתי את אותו חייל שליווה את התכונית את הסיכוי לפיתוח, והוא אמר: יהיו מיונים לקראת י"ד.

אז היו מיונים: מתוך כל המחזור שלי רק 7 מתוך (בערך) 35 סטודנטים הצליחו להיכנס כביכול ליחידות פיתוח. לשמחתי, הייתי בינהם.

הרגשתי רגע של ניצחון על אותם אנשים שלא האמינו בי.

עשיתי את הפרויקט, התגייסתי, התחיילתי, עברתי את הקורס שציפו שאני אעשה והתחלתי את הסדיר. קצין בכיר מתוך היחידה קבע שאני אהיה בתחום הבטחת איכות. אמרתי: מצוין, בטח יש עוד אנשים כמוני בתפקיד.

הגעתי לתפקיד וגליתי שאני עם צוות של עוד 2 אנשים: מפקד שהוא נגד, ובחור מבוגר מאוד (שיצא לפנסיה ברגע שסיימתי את הסדיר). שאלתי את המפקד שאלה: כל כמה זמן מביאים חייל פשוט כמוני לתפקיד, והוא אמר "בין שנתיים לשלוש מגיע חייל". והתחיל להסביר שיש תהליך ארוך של התלמדות, ואחרי ההתלמדות יש מבחן, שאם עוברים את המבחן, מקבלים הסמכה לאשר ולקבוע נהלים בצה"ל. התחלתי לברר את סיכוי ההצלחה, וכולם אמרו לי "אין סיכוי לעבור אצל המפקד הזה את המבחן, הוא נוקשה מאוד". הגיע מועד המבחן, עברתי אותו וקבלתי את כל האישורים להיות בוחן מטעם הצבא. כלומר החייל הראשון שלו מתוך חמישה חיילים. (גם לי זה נשמע מוזר שלוקחים חייל ל-3 ולא נותנים לו הסמכה).

אחרי הצבא, קבלתי ניסיון במכניקה בתחום הברזל והפלסטיק. נכון שעם הידע הזה לא מרוויחים משכורת של 5 ספרות, כי היום רוצים מהנדס בשביל זה (ואני לא רוצה להתעסק בתחום הזה, לא מעניין אותי). אבל אני הצלחתי נגד כל הסיכויים להיות מקצועי, ולהיות סיפור סינדרלה בתחום הזה בצבא. כי האמנתי בעצמי.

מוסר השכל: אם לא תאמין בעצמך, אתה לא תהיה סנדרלה. לא משנה כמה עבודה קשה תעבוד.

[יבגניפ]

ברשותך, פרשנות אחרת:

היית במגמת רובוטיקה בתיכון, כלומר כבר למדת, סיימת תיכון ויש לך בגרות. עשית יותר מזה: למדת להנדסאי,

יש לך קבא ודפר גבוהים, מה שמעיד עליך כבן אדם חכם, ובאופן כללי מיצב אותך במקום לא רע מבחינת אפשרויות הגיוס שלך. ואכן הגעת, אם אני מבין אותך נכון, למקום שנחשב לאיכותי וטוב מבחינת איך שהצבא ממצב אותו.

כלומר אתה בן אדם מוכשר, אתה בן אדם שלא מפחד מעבודה קשה, היית מוכן ללמוד גם בצבא וגם באזרחות, וזה השתלם.

 

אבל זה לא משהו שמגיע מעצמו פתאום בגיל 20 ו..., ולזה כוונתי; מי שחושב שיום אחד יגלה שהוא עילוי באיזה תחום שבחיים לא עסק בו - כן, יש מעט מקרים בהם זה קורה. אבל לרוב זה מגיע מלימודים במסגרת ממוסדת, ולא מדיונים בפורום איך למצוא קריירה בחמש שניות. אתה לא חיפשת cheat sheet. עבדת. וזה כל ההבדל.

 

 

לגבי הדרייב: דרייב זה מרכיב משלים לכישרון ועבודה קשה. דרייב דוחף אותך לעבוד קשה. הוא לא תחליף.

ובעולם ההייטק, במקצועות בהם מרוויחים 5 ספרות בחודש, גם אם במקרה פלוני יצליח לסיים תואר במדמח אך ורק מתוך רצון להיות סנדרלה - הוא יחסם מלהגיע למעמד הזה על ידי בערך כל מש"קית גיוס בכל חברה. אין משהו שקופץ לעין יותר מזה.

עריכה אחרונה ב-1 ליולי, 2017 על ידי יבגניפ

[malcishua]

הכל תלוי בהגדרה של 'נאותה'. ו...כן. לדעתי, מהשקפת עולמי, 35.0 אש"ח ברוטו (מהם נשארים 20.0 נטו) ועוד משכורת של 15.0 ברוטו (מהם נשארים 10.0 נטו) אפשר להתחיל לדבר על רמת חיים נאותה (מהשקפת העולם שלי).

לא יודע מה לומר על זה מעבר לכך שאני שמח בשבילך (ברצינות).

[sperial]

סליחה, זה לא סינדרלה.

ישבת ולמדדת כמהשנים בתיכון ובמכללה. זה הבסיס להצלחתך.

[gbguy]

מסכים איתך במלוא האחוזים.

בשביל להיות סנדרלה, צריך לקבל הרבה לא, והרבה כלשונות, ומוטיבציה עצמית בשביל להגיע למטרה (שבד"כ היא קשה מאוד). אבל אם אתה לא תאמין בה, אתה לא תהיה סנדרלה.

כאן אדון אושריקו הנכבד נופל (או בשפה הצבאית: נופל בין הכסאות של עצמו). אני לא מאמין שאני שונה מאושריקו, אני לא חכם מעל הממוצע, אני יפה יותר מהמוצע, אני גם לא חברותי מעל הממוצע. אני הממוצע.

אבל הוא אומר מבולבל. ואני קצת מבין אותו, כי כולנו מגיעים לשלב כלשהו בחיים. רק שהוא לא מצליח לצאת ממעגל הזה, כי הוא לא רוצה לצאת מהמעגל הזה.

אתן לך דוגמה אחת עליו. נפגשתי איתו במקרה כשהוא נפגש עם אסף. אני רציתי להחליף משהו ברכב שלי, והוא רצה להחליף משהו ברכב שלו. אסף תדרך אותו איך להחליף את החלק. הבחור לקח את הכלים, והתחיל לעבוד, ואחרי זה עבד כמו שעון. מה עשה אסף בסה"כ? הדריך אותו וראה שהכל בסדר, בדיוק כמו בחדר כושר שאני מבקש ממשהו לשמור עלי כשאני מרים משקל כשאני חושב שלא אצליח להרים.

אז סיפור טרמוסטט בקורולה של אושריקו, הוא עיני סיפור סנדרלה בביטחון עצמי של אושריקו. עבור הרבה גברים להחליף טרמוסטט ברכב הוא מורכב ובעיתי, אבל אושריקו הצליח בזכות עצמו. והוא הצליח כי הוא האמין בעצמו. זה הדבר היחידי שהוא צריך להבין: תעשה - תצליח. מתי? לא יודע.

[MadCat_LE]

stuff

 

קודם כל, לגבי אותה אחת ששאלה אותך - אם הבנתי ממך נכון שהיא שאלה למה אתה עוזב, נו, אז מה? באותה מידה יכלה לשאול אותך איך שתית את הקפה בבוקר. "אני רוצה עבודה טובה ומאתגרת יותר", זה הכל.

 

בנוסף, נראה שכלל לא קראת את העיצות שניתנו לך פה, אחרת לא היית אומר "אין לי משהו אחר לעשות". בזמן שאתה עובד בעבודה מסריחה אתה יכול:

* להשלים בגרויות.

* ללכת ללשכת התעסוקה לברר לגבי קורסים מקצועיים (תתפלא )

* ללמוד קצת מתימטיקה ולקחת קורס תכנות, יתכן שאף יצא לך משהו מזה.

* עוד מליון אופציות.

 

מה אתה בוחר לעשות?

[אושריקו]

גיא, תותח , ח"ח על הדברים.

 

חתול עצבני , אני לא בן אדם שיילך ללמוד ולעבוד 6 ימים בשבוע, זה פשוט לא יקרה. יותר מאשר לא יכול , אני לא רוצה , מגיע לי קצת חיים של חופש מדי פעם ולא להיות קבור ללימודים ועבודה ובטח ללמוד ותוך כדי לעבוד בעבודה מגעילה שכבר מיצית אותה זה לא מוסיף להרגשה.

 

אין ספק שאם היה לי מספיק כסף בצד כדי להחזיק את הגרוטאה, לא לעבוד לאיזה תקופה ארוכה ולהמשיך לצאת ולבזבז עם חברים כספים , כבר הייתי שובר את האינטרנט כדי לחפש איפה להתקבל כדי ללמוד, אבל מה לעשות אני לא החברים שהרוויחו כל השנים יותר ועבדו בעבודות משתלמות יותר, אבל זה בלתי אפשרי כרגע, בנוסף לזה שכל קורס עולה לפחות, לפחות , 5-7 אלף , זה נראה לי המינימום וגם זה בדיחה, זה בטוח יותר.

[gbguy]

די, אושריקו, מספיק.

אנחנו לא מנהלים, מחנכים, יועצים שלך. ואתה לא רובוט. כל העצות שיש לך כאן הם אך ורק בשבילך.

אתה מבין שבשביל להיות סינדרלה צריך לעבוד קשה, אני מניח שכן.

אז סיפורים של "אם הייתי יכול ש..." לא מעניינים לא אותי, ולא את שאר הקוראים פה.

אתה פתחת מאוד יפה את השרשור בצורה מאוד תמימה: איך אפשר להצליח בחיים. אמרו לך במפורש שהתחום שבו כיוונת (היי-טק) הוא מאוד רחב.

תתחיל להתמקד במה שאתה כן רוצה: טכנאי PC, מתכנת, מנכ"ל חברה, או אפילו להיות מכונאי רכב או להמשיך לעבוד בעבודה שלך.

מה שאני מנסה להגיד לך: אתה צריך להחליט, לא לספר לנו סיפורי אלף לילה ולילה (כי אני אלוף בסיפורים).

החיים עוד לפניך, ואני גדול ממך אולי בכמה שנים בודדות.

ממליץ לך לפתוח גוגל, לקרוא בעברית, באנגלית, ברוסית, בגרמנית, בצרפתית, בפרסית או בכל שפה שרק תרצה. שמה תמצא כיוון מסוים, אנחנו נוכל לייעץ לך איך להתקדם מהניסיון חיים שלנו. אבל אתה צריך להחליט מה אתה רוצה לעשות.

בהצלחה.

[sperial]

אני לא רוצה

אושריקו - זה המפתח.

 

בעברית פשוטה - אתה עצלן.

 

אתה בן 24. זה הזמן שבו עליך לבנות את עתידך. יש לפניך לפחות 45 שנות עבודה, אולי 50 (אין לי ספק שלא תצא לגמלאות לפני גיל 75). השאלה היא האם אתה רוצה להסתפק בשכר מינימום או טיפה יותר (במקרה הטוב, אם לא תשאר מובטל) כל השנים האלה, או שאתה רוצה לבנות היום בסיס כדי להתפרנס כראוי או שאתה רוצה להשאר מאחור. ולבנות בסיס פירושו לשבת על התחת וללמוד. זה לא חייב להיות באוניברסיטה - אתה יכול להתחיל בלימודי מכונאות או חשמלאות או כל מקצוע אחר ובהמשך להתקדם - מנהל עבודה, מנהל מפעל\מוסך וכו'.

 

אבל אם תמשיך להתמקד בבילויים ובהחזקת הקורולה עתידך לא טוב. אתה לא צריך להיות מנהל כספים שבודק את תוצאות הרבעון או פוליטיקאי שמתכונן לבחירות הקרובות. אתה צריך להסתכל לטווח של שנים ועשורים. להציב לעצמך מטרה ולהתאמץ כדי להשיגה. שיהיה לך ברור: לא תשקיע - לא תתקדם. שנן זאת היטב.

 

ועוד דבר - אתה נחרד מהוצאה של 7,000 ש"ח. אני מודיע לך, זה כסף קטן. קטנטן. בלתי מורגש. שוב - אני מדבר על טווח ארוך. נסה לחשוב מה המחזור השנתי של משפחתך, ואז תבין שהשקעה של 7,000 ש"ח יכולה להיבא לתשואה של מאות אלפים ויותר במהלך חייך. וכיון שאת הרווק חסר מחוייבות למשפחה עליך לעשות זאת עכשיו. חשוב על כל אותם מסכנים (רואים אותם הרבה בארה"ב ואנגליה, בארץ זה נדיר) - שבגיל 18 מכניסים את החברה בת ה-16 להריון, שניהם הולכים לעבוד כדי לפרנס את התיכון ונשארים חסרי השכלה, אפילו בסיסית, ונשארים כל חייהם במעגל העוני (וכמובן משאירים שם גם את צאצאיהם).

 

אני לא יודע למה המורה שלך חשבה שאינך מסוגל ללמוד. אבל בוא אספר לך: המחנכת שלי בכתה ח' - כלומר בגיל 13-14 - קראה להורים שלי והודיעה להם שצריך למצוא לי מקום בבית ספר מקצועי - או, במילים אחרות, שאין לי עתיד. העניין הוא שההורים שלי צפצפו על דעתה, העובדה היא שהגעתי די רחוק. אני חושב שצריך לבדוק את העניין, יתכן שיש לך איזה ליקוי למידה שניתן לטיפול.

עריכה אחרונה ב-1 ליולי, 2017 על ידי sperial

[audiR8]

אושריקו - מה אתה מחפש?

אתה רוצה שנשלח אותך לקורס תכנות של חצי שעה בעלות 250 ש"ח שאחריו מובטחת לך עבודה בשכר של 25K? אין דבר כזה.

 

אתה עצלן? מוכן לתת מינימום מעצמך? תקבל שכר מינימום.

רוצה שילמדו אותך מקצוע בחינם? תמשיך לחכות לטובות מחברים.

רוצה להצליח? קרא את מה שכתבו לך. זרוק את התירוצים לפח ותתכונן לקרוע את התחת.

[SlowRide]

 

אני לא בן אדם שיילך ללמוד ולעבוד 6 ימים בשבוע, זה פשוט לא יקרה. יותר מאשר לא יכול , אני לא רוצה , מגיע לי קצת חיים של חופש מדי פעם ולא להיות קבור ללימודים ועבודה ובטח ללמוד ותוך כדי לעבוד בעבודה מגעילה שכבר מיצית אותה זה לא מוסיף להרגשה.

 

אם אתה רוצה להיות בגיל 40 האיש עם הווסט האדום שפותח ללקוחות את הקופה האוטומטית בשופרסל* אחרי שהם העבירו אלכוהול או ניסו למחוק מוצר שהעבירו בטעות, תמשיך בגישה הזו. אתה גר אצל ההורים ועובד, לא? תתחיל לחסוך כל עוד אתה יכול. תפתח חיסכון של 4000-3000 בחודש. תוותר על בילויים כל סופ"ש ותצא פעם בחודש. פוחד שהחברים יצחקו עליך? שילכו קיבינימט - הם גוררים אותך למטה. תצבור מספיק כסף ולך ללמוד מקצוע עם עתיד.

 

*לא שאני לועג חו"ח לאנשים שעובדים בעבודות כאלה, כל אחד והיכולות שלו, ונסיבות החיים שלו. אבל זה פשוט סיוט לחיות ככה ולדעת שיכלת לעשות עם עצמך הרבה יותר אבל התעצלת כשהיתה לך הזדמנות.

עריכה אחרונה ב-1 ליולי, 2017 על ידי SlowRide

[Liviur]

איך תסביר את תופעת "יוצאי 8200" שהשכלה הרשמית שלהם הם תיכונית בלבד? גם הם צריכים לקרוע את עצמם בלימודי ערב בשביל שכר של חמש ספרות למשך כל החיים?

 

לפני שאני מתחיל לפרט אני רק רוצה לציין שלא כל יוצאי 8200 עסקו במקצועות שאתה חושב שהם עסקו.

זו יחידה גדולה וחלקם בהחלט היו שם תפקידים שלא קרובים למה שאנשים חושבים.

 

That said:

א. תופעת יוצאי 8200 זה אנשים לרוב מאוד מוכשרים שהשקיעו כאמור המון שעות על גבי שעות לרוב גם לפני הצבא ובמהלך הצבא.

ב. הם קיבלו לימודים וניסיון מאוד מקבילים לתואר באיכות שלהם במהלך הצבא - כלומר מסיימים עם ידע מקביל לתואר בהרבה תחומים וניסיון של 3+ שנים במקצוע.

 

תחזור לקרא את ההודעה השניה בת׳רד הזה לגבי השקעה לאורך שנים.

 

That said :

1. הרבה מהם לומדים במכללות ולימודי ערב תוך כדי עבודה כדי לשבור את תקרת הזכוכית הזו (מהכירות אישית) - במיוחד במעבר לתפקידים ניהוליים / בחברות יותר גדולות.

2. אם הם רוצים לעבור לחו״ל תחת כל מני ויזות ואישורים - הם הרבה פעמים בבעיה וחוזרים ללמוד.

 

אז במסגרת השוק הקטן של הארץ - זה אכן ״מסלול עוקף״

רק צריך להיות מאוד חכם , מאותר על ידי צהל , לעבור מבחני מיון ולקרוע את התחת בערך 4 שנים