גיבוב ההודעות. בנצי שוכח. הגיבוב זוכר

[ליאור קלה]

אתה חושב שלכם יש אחלה ירח? אתה לא מבין איזה ירח יש לנו פה בהוליווד

 

יפה, יצא לי לבהות בו אתמול, עם האיש והירח ברקע.

 

הוליווד אה?

 

החלום שלי זה שמישהו יבוא ויפיל את כל האותיות האלה. כאשר זה יקרה, אוכל להמשיך בחיי.

[locomotive]

לפעמים שווה להיות קיטש ולבהות חצי שעה בשמיים,

זה מכניס את השיט לפרופורציה.

יש איזה יום בשנה שלא רואים כלל ירח בשמיים,

זה מכניס אותי לסטרס, רציני, אני מרגיש שאנחנו לבד.

[נהג מתחיל]

איזה ירח אה, הכי כיף לרוץ ערום ברחובות וליילל אההווווווווו אהההוווווווו!

[locomotive]

אם החפזון מהשטן, אז למי מגיע הקרדיט על האדישות?

מדוע לשטן יש מוניטין כל כך גרוע?

אני חושב שמי שצייר קווים לדמותו פשוט הגזים.

[בנצי]

ביום הכיפורים נסעתי לים, החנתי את הג'יפ בטיילת של סנטה מוניקה והתהלכתי לכיוון המים, רצועת החוף מאוד רחבה, הגעתי קרוב למים, התיישבתי ופשוט בהיתי באוקיינוס.

אחד הדברים שלא עשיתי כבר הרבה זמן, העולם נראה כ"כ גדול, הצרות שלך נעלמות, הרהורי רוח וגלים, שחפים חגים מעל ואתה פשוט נעלם ביחד עם השקיעה.....

יש משהו בחול שנכנס לכל חור, גם אני בסה"כ גרגר קטן שנסחף עם הזרם, עף עם הרוח ולבסוף נקבר ונעלם, העולם ימשיך להסתובב גם בלעדי, ילדים ימשיכו לרוץ על החוף עם תמימות בעיניים, הכל ממשיך לנוע גם כשבא לי שהכל פשוט יקפא ויתפוגג.

[בנצי]

אני לא חושב שהשטן נוראי כ"כ, הכל עניין של יחסי ציבור.

 

מלאך המוות לדוגמא, סובל ממוניטין רע, למרות שהוא חברו הקרוב ביותר של האדם, הוא תמיד לצידי, בטוב וברע, מלווה אותי מהצד ברגעים הטובים יותר והטובים פחות, עומד לו שם ומחכה, הוא הולך איתי לכל מקום, לפעמים נדמה לי שצילו חוצה את צילי בשמש הלוהטת בין מגדלי הבטון, הוא חוצה איתי את הכביש, מבלה איתי ברכב בנסיעותי, תמיד עומד דרוך ומוכן, אני מאמין שבבוא היום אנחנו נשב יחדיו ונעלה זכרונות, אולי על איזו כוס קפה חמה, זוכר את הפעם ההיא שעפת מהאופנוע איזה 20 מטר באוויר, איך הכל זז כ"כ לאט והשניות הרגישו כמו דקות, צפיתי בך, חיכיתי לך, רציתי אותך, אך זה לא היה זמנך...

ברור שאני זוכר צדוק (ככה אני קורא לו), אני זוכר שראיתי אותך, הבטת לתוך עיניי כשגופי הכה במעקה ההפרדה, אפילו צחקת מתוכי כשנעמדתי על רגלי כאילו לא קרה דבר.

 

יום יבוא.....

[אנלוגי]

כאחד שחזר עכשיו מפראג היפה, וכאחד שעדיין מזיל ריר על הנופים של שוויץ - אצלנו, במדבר, יש שקיעה לא פחות ממדהימה.

כל לוחם גבעתי יוכל לספר לכם על זה. אפילו השבוז ביותר.

 

עם זה אתה יודע שאני מסכים. אין כמו הר קרן.

 

לפעמים שווה להיות קיטש ולבהות חצי שעה בשמיים,

זה מכניס את השיט לפרופורציה.

יש איזה יום בשנה שלא רואים כלל ירח בשמיים,

זה מכניס אותי לסטרס, רציני, אני מרגיש שאנחנו לבד.

 

יש לפחות יום אחד בחודש, לפעמים שניים, בהם לא רואים את הירח. זה ביום הראשון והאחרון של החודש, עם זיוף של יום יומיים. הירח נמצא סמוך לשמש, או בין כדוה"א לשמש. זה עד כמה שאני זוכר לפחות.

 

לגבי השטן, אני בעדו. לפחות לפי כל המידע שבידי הוא אחראי לבלוז.

חיפזון או חילזון, העיקר זה הקלשון.

 

חם הלילה. חם מדי. כזכור מהאשכול הזה המזגן שלי מקרטע. זה אומר שלפעמים הוא עובד, ולפעמים לא. פיתחתי שיטות להגברת הסיכוי באמצעות מכות מכוונות היטב, אבל אחוזי ההצלחה עדיין נמוכים.

מה שגיליתי באופן די מטריד זה שהוא לא נדלק אם לא באמת צריך אותו. ז"א אם אני סתם מתפנק הוא לא ידלק. אם באמת צריך (באים חברים לפוקר, חוזר מיום עבודה קשה בשמש, יום חם ממש) הוא יידלק. יש ימים נעימים יחסית בזמן האחרון, ובהרבה מהם אני לא סובל בלעדיו.

 

את היום הזה העברתי בלי מזגן. זה בסדר, ממילא הסתובבתי ברובו. חזרתי מרכיבת אופניים בערב, נוטף זיעה. ניגשתי למזגן, החלטתי לוותר. הרי לא חם אבסולוטית, זה רק אני אחרי שעה רכיבה. מקלחת קרה ומול המאוורר. היה סבבה. המשכתי בעיסוקי החשובים עד מאוד (סרט, ג'ק ריצ'ר, לא משהו. וויסקי, לא משהו. גולדסטאר, משהו). בא הלילה. חם ולח הלילה מהרגיל, שוב דביק מזיעה, לא רואה את השינה מגיעה ככה. ניגשתי למזגן, ליטפתי את הנקודה הרגישה שלו, והפעלתי. פועל! זה אומר שהלילה החלונות סגורים, גם הוילונות, יהיה קריר ונעים ואני אשן עד מאוחר מחר. איזה מזגן זה, מלמד אותך להעריך.

[locomotive]

החלום שלי הוא להבין ולהפנים שמחר אולי לא אהיה כאן,

אבל באמת, לא כאמירה אלא כהבנה מוחלטת.

רק אז חיי יהיו חיים אמיתיים.

אני מעריך כמה שאני יכול אך זה לא מספיק,

אני לא נותן לילדים מספיק חיים אמיתיים.

 

 

אנלוגי,

רק שתהיה בעניינים-אני יישן עם פוך כל השנה והמזגן לא עובד.

המזגן שלך מזכיר לי את הרכב שלי "בן ז..וה עם רגשות".

[razmel]

האם הגיבוב הוא כמו סדרת טלויזיה, שאם לא ראית מהפרק הראשון - והצטרפת באיחור, לא תהנה ממנה?

הוא שהגיבוב הוא מאותן סדרות שגם מי שמצטרף בעונה רביעית מרגיש שייך ושולט בהכל?

האם פספוס של שבועיים הוא משהו שאפשר להשלים? צריך להשלים? או שאפשר להמשיך כאילו לא עזבת? (שמר הי״ד).

 

יוצאת דופן היא הסדרה סיינפלד - מהנה גם לצופה חדש כאילו מכיר מהיום הראשון. ולאלו שאכן מכירים מהיום הראשון - תמיד יגלו הקשרים מהעבר.

[אנלוגי]

לוקו, אלוהים יודע כמה כתבתי כאן, מחקתי, כתבתי, מחקתי.

אני באמת לא יודע איך להתייחס להודעה שלך, והיא עושה לי קצת עצוב.

 

אולי תרחיב קצת על מה זה חיים אמיתיים, או יותר חשוב - מה זה לא?

 

רזמל, הגיבוב הוא יצירת מופת בעלת חיים משלה. אני מניח שכל אחד יכול למצוא בה את מבוקשו, וממש כמו עם סיינפלד - להנות גם מקריאה אקראית וגם ממעקב מדוקדק. אני מביא איה ניואייג'ולוג שיוכיח לך שאפשר לחזות בה את העתיד, וכמובן לראות את רצח רבין, או משהו.

אני מוריד את הכובע בפניך ובפני לוקו. עכשיו כשהכובע ירד, אם אפשר לזרוק פנימה שקל, אני צריך להגיע לבאר שבע.

[locomotive]

אנלוגי,

בחיים האישיים שלי אני ממש לא משתף כמו שאני משתף כאן,

ויתרתי מרצון על אפשרות לקריירה טובה ואני עובד בעבודה בינונית

שאני לא סובל בכדי להיות אבא שנמצא שם לילדיו.

מספר אירועים שעברתי בשנים האחרונות גרמו לי להבין שהכל בולשיט.

אדם צריך להיות מאושר ולהנות מהחיים.

אז כן, אני מרוויח הרבה פחות אבל ברמה הכללית אני שמח.

עשיתי מספר טעויות לאחרונה עם ילדיי כתוצאה מלחץ, עדיין נותרו

בי שרידים של פסיכי עם מצבי רוח קיצוניים, אבל אני מטפל בזה.

היום, חשוב לי יותר מהכל שהילדים יהיו שמחים ויעריכו את מה שיש לעולם

הזה להציע.

שלא יתעסקו בבולשיט מפלסטיק, שייצרו חויות חיים.

היום זו עבודה מאוד קשה, יותר מהכל. בעידן שלנו גידול ילדים על ערכים

ואהבת האדמה זו משימה כמעט בלתי אפשרית.

ולשם אני רוצה להוביל אותם ולכן ביצעתי ויתורים.

 

טוב, חאלס דרמטיות.

גיבובים בלאגן!

 

אני אזרוק לך שלושים ושישה שקלים חדשים, תפוס אוטובוס לרוח הלילית מדברית כאן.

לגבי הגיבוב,

פה ושם יהיו אולי בדיחות שקורא חדש לא יבין, אך לא משהו

שיהרוס לו את האפשרות להכנס ולגבב.

[אנלוגי]

אז אמרת זו בעצמך, בחרת את החיים האמיתיים הנכונים לך ולילדיך. קשה? אני בטוח. כשאני הייתי ילד הכל היה הרבה יותר פשוט, חוזר מבית ספר ומשתולל עם החברים במושב כל היום, ומגיל מסויים עם אבא בשדה. לא מחשב, לא סלולרי, אפילו לא כבלים (לא הגיעו אלינו).

היום הכל קצת יותר אלקטרוני נראה לי, אבל עדיין ילדים זה ילדים. תמשיך להשקיע, זה שווה כל שניה. תן להם בדיוק את מה שאתה יודע שהם צריכים, טבע, חיות, הנאות קטנות ופשוטות. וחברים. הראש שלך כ"כ במקום הנכון, ככה זה נראה. אתה גם לא מפקפק בזה לדעתי.

אני האחרון שיזמזם לך את Don't Worry Be Happy, בטח לא אחרי השנה האחרונה שעברתי (ועדיין). יש לי מלא קלישאות אחרות אבל גם אותן אני חוסך. בחיים האמיתיים יש בד"כ יותר ווריס מהפיז, אבל זו לא הכמות, זו האיכות.

 

במקום זה, כהרגלי, אני אקדיש לך

 

http://www.youtube.com/watch?v=UadBdfbO8lg דרך יוטיוב

[בנצי]

אני עדיין לא יודע מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.

[אנלוגי]

מספיק מלנכוליה.

 

למה טונה? למה דווקא הוא הדג הפופולרי המשומר? הוא לא אמור להיות דג יקר, או שזה זן אחר? יש כ"כ הרבה ממנו?

ומה הוא בדיוק, מבושל? כבוש?

[בנצי]

אני יודע שהוא רטוב