כרמל - הדוכסית שלי

[nati54]

לפחחים וצבעים צריך הרבה מזל. ו.הטובים קורעים אותך במחיר.

 

לפני המזל יש צורך להגדיר במדוייק ובכתב את המטלות העומדות בפני בעל המקצוע גדולות כקטנות.

מעבר על מכלולי הרכב הדורשים טיפול והצבעה על כל פרט ופרט מונעת וויכוחים אין סופיים בזמן ובגמר העבודה.

מי מפרק למה וכמה מי מרכיב ואיך, מרתכים בפיקים או תפר צמוד או בחפיפה או שמים חומר, הכל בתכולת העבודה.

והעיקר לא לתת כסף מראש, לתקשר עם בעל המקצוע בגישה חיובית ללא כעסים ומריבות שאינן תורמות בסופו של דבר לאיכות העבודה.

הכל מנסיון אישי.......

וכמו שנאמר "בהצלחה וורסנו"

[LION-MAN]

יוני יש לך חוש הומור

אל תאמינו הדוכסית מהמממממת

ויש לי זכויות יוצרים על תמונות אבל אין לי אישור לפרסם

[y9853]

ראבאק....

קצת לפני חמש בבוקר... הציפורים עוד נוחרות על העצים, ואילו עבדכם הנאמן קם....

מזה השעות האלו?

הדוכסית בטח ישנה לה בשלווה, ואילו אני יוצא לדרכי לפגוש בה.

הספקתי לתפוס את הרכבת אשר יוצאת מירושלים בשעה חמש וחצי בבוקר, לא מקנא בנהג הקטר אשר צריך להיות עירני. לפחות הוא רואה את הנוף המדהים אשר נמצא במסלול הרכבת.

באיחור אופנתי של עשרים דקות מגיעים לתחנת הרכבת בחדרה.

"איפה האוטובוס לאיזור התעשיה?" אני שואל, והתשובה המעניינת שאני מקבל היא: "כאן יש רק תחנות הורדת נוסעים, אם אתה רוצה לעלות על אוטובוס, אתה צריך ללכת על השביל ובסופו לפנות ימינה".

סעמק... עשר דקות של הליכה בשביל להגיע מתחנת הרכבת לתחנת האוטובוס. הגיוני. עבור אלו שגרים בחדרה.

 

מגיע אל הדוכסית...

שולף הפלא', מצלם תמונה ושולח אל החבר'ה של פיברקלאב.

לכתוב שאני מרוצה מהעבודה?

אני יכול, אבל לא אהיה שלם עם זה.

כאשר אני מבקש גומי לדלת, הוא אומר לי: "חבל של אמרת לי בשבוע שעבר, הייתי מכין לך, עכשיו אין לי מי שיכין לך, אם אתה רוצה, תחזור אחרי הצהריים או מחר - יהיה לך."

עניתי לו: "לא משנה, אני אקנה כבר במקום אחר"

ראיתי את החיוך הנמתח לו על הפנים (היות והוא היחיד באיזור חדרה המחזיק בגומיות מעין אלו) ואמרתי לו "אני בטוח שבירושלים יש לפחות שניים שלושה שיש להם גומיות כאלו"

"מה הקשר שלך לירושלים?" הוא שואל

"במקרה נולדתי שם" אני עונה.

תוך 45 שניות על השעון, הופיעו הגומיות המבוקשות על השולחן. ככה זה כאשר המונופול שלך בסכנה.... אתה נהיה יעיל...

 

נסיעה אל הסדנא של רענן, הפעם עם שמשות, כך ששארית השיער אינה מתבדרת לה ברוח, ותחילת עבודה על סידור החשמל בדוכסית.

נקודת הפתיחה לא טובה - כלום לא עובד.

לאחר שעה של עבודה, ישנה התקדמות משמעותית בנושא החשמל - שומדבר לא עובד.

לאחר שעה נוספת, נרשמת עוד התקדמות, ופשוט הכל לא עובד.

 

לאט לאט, אני עובר נורה נורה, מוודא שהיא מקבלת פלוס, בודק שיש לה איזה סוג של מינוס, ביחד עם רענן אנחנו מחליפים את הגומיה של הבאגז', והדוכסית מתחילה להאיר לנו פנים.

 

כל סוף סוף העבודה המייגעת על החשמל מסתיימת, והדוכסית בשלה לנסוע למוסך של קובי, לקבלת אישור רכב מיושן.

סיבוב קליל של המפתח, והדוכסית ניעורה לחיים, רוצה לנסוע.

לאחר ביקור חפוז במוסך של קובי מתגלה כי רק לפני חודשיים וקצת עשינו לדוכסית טסט, מעט יותר מאלף קילומטר חלפו להם, והדוכסית כשירה לעבור גם את הטסט הנוכחי.

נסיעה למכון הטסטסים בפרדס חנה, ביקור קצרצר בו, לכלוך של החולצה של רענן בשמן, והדוכסית עוברת טסט שני בתוך חודשיים וחצי.

 

חזרה לסדנא של רענן. הרי בלי הקפה של אחרי אי אפשר.

יושבים לשתות קפה בחברת אנשים חביבים, ולאחר מכן, עם רדת החשיכה, בחוסר רצון מוחלט לעזוב את רענן, אני יוצא לדרך הארוכה אל עיר הקודש.

 

בחוץ שוררת עלטה, כך שהנהגים האחרים בכביש לא רואים את הדוכסית המכוערת שלי. אולי זה איזה סוג של סטארט אפ - לנסוע איתה אך ורק בחושך.

קרירות ירושלמית מקבלת את פנינו, והדוכסית נוסעת בעוז, מנצלת כל סוס וסוס במנוע שלה, נוסעת היטב, באי נוחות מדהימה.

הזוית של הרגל הלוחצת על דוושת הגז כל כך משונה, שכאשר קמים ממושב הנהג לאחר נסיעה בת יותר משעה בדכסית, אי אפשר ללכת ישר.

סטארט אפ 2 - מכשיר עינויים בתצורת דוכסית.

 

הילדים עולצים למשמע המנוע בחניה, אני עולץ כאשר אני מצליח להגיע לכורסא על רגל אחת ישרה, הכלבים נובחים והשיירה עוברת.

 

הצלחנו להגיע בשלום הביתה, כאשר יש עוד לא מעט עבודה (בעיקר סדר ונקיון) בדוכסית.

 

כמו שאמר לי היום הבוחן במכון הטסטים, לאחר שהפקידה אמרה שהיא והדוכסית באותו הגיל, אבל היא נראית הרבה יותר טוב ממנה (טוב נו, לא חוכמה גדולה), שכאשר אוהבים, אין דבר כזה מכוער.

 

מרוב שהיא מכוערת ולא נוחה לנהיגה, בדבר אחד אני בטוח - היא תישאר שלי!!!

[און יעקבסון]

מברוק, יוני.

תהנה ממנה. ממתין לראות תוצאות.  

[y9853]

יום שבת...

שינה בשבת תענוג, ועבודה על הדוכסית - תענוג כפול ומכופל.

זה לא נגמר עד שזה לא נגמר, וכך יש עדיין לא מעט עבודה על הדוכסית.

 

גיליתי בדרך הקשה שעבודה אצל הישמעאלים זולה יותר מעבודה אצל היהודים, וההבדל בטיב העבודה לאו דווקא משמעותי.

כך למשל הזגג של הדוכסית (מונופול באיזור חדרה, כבר כתבתי?)....

ארבעה חלונות היו לו להרכיב. לקח כמה שלקח.

בשלושה מהחלונות אין איטום, ולו מן הסיבה הפשוטה שלא כל הגומי יושב לו על הפיבר, אלא חלקו באויר.

המזל הוא שגיליתי את זה לא בגשם, ולא בעת שטיפת הדוכסית במים וסבון (מזל שאסור לשטוף עם צינור) כי אם בעת שהורדתי שאריות ריפוד אשר בלטו מסביב לגומיות אותן שם הזגג.

 

התפניתי להתחיל לצבוע מחדש חלקים בתא המנוע, אשר סבלו משפריצים מיותרים של צבע, כמו גם את מיכל הדלק.

הפעם זה נעשה בצורה הרבה יותר רצינית, כאשר החלק מפורק, נצבע, ואז חוזר בחזרה אל הדוכסית.

 

הגעתי למסקנה שיכולתי לעשות את הכל לבד (או לפחות בעזרתו האדיבה של רענן) והכל היה יוצא לא פחות טוב, ואולי אפילו הרבה הרבה יותר טוב.... מה שבטוח, הייתי נהנה מהעבודה הרבה הרבה יותר.

 

 

אחר הצהריים הגיע לעזרתי רמי, אשר לקח פסק זמן מפרוייקט הלימונית 1:4 ובא לתת יד ולהרגיש שוב איך זה לעבוד על דגם דוכסית 1:1.

 

נורת לחץ השמן עשתה לי אי אלו שהן בעיות (פשוט לא עבדה), ורמי נקרא אל הדגל.

בדיקה כזאת, בדיקה אחרת, שומדבר לא נראה משונה.

נכנסים מתחת לאוטו, רואים שיש איזה חוט שעובר מהצמה שיוצאת מהנורית ומגיעה אל שקר כלשהו (לא טרחנו לבדוק), והנה החוט חתוך באמצע, וע"מ שכל מערכת החשמל בדוכסית לא תקרוס, אלמוני כרך את שני החוטים החשופים זה בזה, והשאיר אותם כך, שיתאווררו.

בסופו של דבר חיברנו מינוס לנורית, והנה היא עובדת - הרי הבעיה של הדוכסית תמיד נמצאת במינוס, היא פשוט חיובית מאוד.

 

התנעה של הדוכסית, והנה נורית לחץ השמן לא נכבית. האם ישנה בעיה בלחץ השמן?

כנראה שלא... ככל הנראה הבעיה היא שמגיע מינוס מהיוניט של לחץ השמן, ואילו הפלוס קבוע.

הולכים לבדוק מה קורה עם החוט היוצא מהיוניט, האם הוא בכלל מגיע אל הנורית, והנה מסתבר שהחוט תלוי על בלימה. החוט קרוע כמעט לחלוטין, אולי גיד אחד נותר. הוצאה של הנעל של החוט מהיוניט, והנה החוט נקרע לחלוטין.

מלחימים אותו, מרכיבים מחדש ובודקים, ואכן החוט מגיע מהיוניט אל הנורית.

אז הולכים לבדוק את היוניט עצמו...

מסתבר שכאן טמונה הבעיה.

כאשר נותנים לחוט מינוס (ישירות מהמנוע ולא דרך היוניט) הנורה נדלקת, ואילו כאשר החוט מגיע ליוניט, אין כל תגובה.

 

צריך להביא יוניט אחר.

אני מקווה שהיוניט בתורמת תקין וטוב.

 

משם עשינו עוד כמה הלחמות חוטי חשמל עד שהחשיך, עלינו לשתות קפה ולאכול עוגיות (שלומי, במיוחד בשבילך) וקבענו להמשך למקצה שיפורים והשלמות.

 

אכן תענוג של שבת.

[honda cx500]

היי יוני,

 

כרגיל, כיף לקרוא על עלילותיה של הדוכסית ולהכיר את שיגיונותיה. אל תכעס עליה, זוהי זכות השמורה לבעלי דם כחול....(או צבע כחול בעבר....).

 

אני מודה לך שהזכרת את נושא הכיבוד עבורי, אך אם כבר בכיבוד עסקינן, צר לי ידידי, אך אין די בתיאור דל כדי לצאת ידי חובתך מהטעמים הבאים:

 

1) מגיע רמי לסייע, עמל וטורח, מתכופף ומזיע, ובסוף התמורה היא עוגיות???? מה נסגר איתכם הירושלמים????? באור-יהודה פותחים שולחן (בדרך כלל אחרי שפתחת לאשה את הראש כדי שתתנענע מהר יותר), שמים כמה דברים חמוצים, כמה דברים חריפים, כמה דברים לנגב, זורקים על המנגל איזה חיה אחת או שתיים ולא משנה אם הן עושות מה או מו, קצת פחמימות בצורות מגוונות, ויאללה באלגן וקיבינימט הדיאטה, זה בשביל האשכנזים ממס הכנסה ולא בשביל גברים אמיתיים!!!!!

 

2) מילא כבר הזכרת עוגיות, למה אין פירוט? כיצד אוכל לישון בשלווה כאשר איני יודע האם מדובר בעוגיות מאפה בית או שמא בעוגיות קנויות דווקא? ומדוע אין פירוט האם אלו עוגיות יבשות ואז צריך פירוט של הקפה הנלווה אליהן, ואולי מדובר בעוגיות ממולאות ואם כן, במה בדיוק?

 

שאלות, שאלות, ותשובות אין, ואני, כקורא על תקני מסור נותר חסר אונים אל מול המידע החסר. עם כל חיבתי לדוכסית ועלילותיה, דומני שעל המספר לא להשמיט פרטים חשובים מההתרחשות כי אחרת לא תיוותר בידי הברירה אלא למחות בתוקף ולהזמין את המספר והדוכסית לחוויה מתקנת באור-יהודה תובב"א......(ולמי שלא הבין, ראשי תיבות של "תיבנה ותכונן במהרה בימינו אמן.....).

 

שלומי

[oldcar]

:mm_yeah:

יוניט לחץ שמן חדש לא יקר.

[moriseven]

[y9853]

היי יוני,

 

שאלות, שאלות, ותשובות אין, ואני, כקורא על תקני מסור נותר חסר אונים אל מול המידע החסר. עם כל חיבתי לדוכסית ועלילותיה, דומני שעל המספר לא להשמיט פרטים חשובים מההתרחשות כי אחרת לא תיוותר בידי הברירה אלא למחות בתוקף ולהזמין את המספר והדוכסית לחוויה מתקנת באור-יהודה תובב"א......(ולמי שלא הבין, ראשי תיבות של "תיבנה ותכונן במהרה בימינו אמן.....).

 

שלומי

 

 

אולי תבין כבר את הרמז הכה בוטה ותזמין?

הנסיעה מעיה"ק אל אור (לגויים) יהודה, אינה אורכת זמן רב, ועבור מיני מזונות, אעבור בה בשמחה, אם כי איני מבטיח כי יהא זה עם הדוכסית.

 

 

:mm_yeah:

יוניט לחץ שמן חדש לא יקר.

 

אכן מסתמן שעוד השבוע יהיה חלופי (ככל הנראה חדש, או לכל היותר, יד ראשונה מרופא)

 

 

 

 

בגדול, אני מסכים עם הסמיילים שלך, אך ישנה כאן בעיה מסויימת...

אומנם סביר להניח כי הדוכסית לא תגיע בסוף השיפוץ לרמת השיפוץ של הרכבים בהשקות האחרונות של מועדון החמש אשר הייתי בהן (כולל זאת האחרונה בירושלים), אך כן צפויה קבלת פנים / השקה לדבר המכוער הזה המתקרא דוכסית. אם אעלה כעת תמונות, היכן מוטיב ההפתעה? מדוע זה ששת קוראיי יטריחו עצמם לירושלים ע"מ לחזות במה שהם כבר ראו בתמונות? ועוד בשביל סוסיתא...

 

למרות הכתוב לעיל, מבטיח להתייעץ עם מספר גורמים, ולאחר מכן אקבל החלטה טובה יותר בקשר להעלאת / אי העלאת תמונות נוספות.

[Yishay]

אך ישנה כאן בעיה מסויימת...

 

לפחות תמונה של יוניט מקולקל או חוטים תלויים באויר. משהוא . עצם.

 

אחרי שאני עוקב בצנעה ולא מתערב - האם אני עדיין אחד מתוך השישה הידועים ?

 

ישי

[moriseven]

יש לי הרגשה שגם הסיפור שאתה מספר שהעבודה והצבע יצאו ממש גרוע, זה גם גורם ההפתעה

[רם מילון]

1) מגיע רמי לסייע, עמל וטורח, מתכופף ומזיע, ובסוף התמורה היא עוגיות????

 

כן! ומי שלא טעם את העוגיות של יערה לא מבין מה הוא הפסיד.

 

בכל מקרה זו תמורה מעל ומעבר, שכן העונג כולו שלי מתרומתי הצנועה להשמשת הדוכסית.

[גיא127]

יוני... הכל טוב ויפה, אבל למה בלי תמונות?

[y9853]

הגיעה העת למקצה שיפורים...

 

כפי שבוודאי זכור לששת קוראיי, קבעתי עם רמי להמשך עבודות החשמל על הדוכסית.

היום הגיעה העת לפרוע את הקבלות, ומי אם לא רמי מוכן לסייע בעבודות חשמל ביום שבת בבוקר.

 

כך, נסענו (הדוכסית ואני) אליו, עלינו על המדרכה בתחילת הרחוב (טוב שיש מקומות המיועדים לעגלות ילדים), ונסענו על המדרכה עד לפתח ביתו, צמוד לרנו 4 הלבנה והחביבה שלו.

 

פתחנו שם את כל רבדי האיזוליר בנד שעטפו את הצמה שהיתה קרועה, ואט אט, באמצעות סבלנות אינסופית של רמי, ומזג אויר נפלא, הלחמנו מחדש כל חוט וחוט, בשני הצדדים, עד שהכל הכל היה לשביעות רצונו של רמי (וזה קשה!). לאחר בדיקה שהכל עובד, רמי היה מוכן לסמן V על צמת החשמל, אם כי הוא הזהיר אותי ואמר שיש כל כך הרבה קומבינות במצה, כך שאין ברירה אלא לבנות צמה חדשה ולהחליף את הצמה כולה. אז אם יש למי מכם, במקרה, או שלא במקרה, צמה של כרמל דוכס מודל 74', אתם יותר מאשר ממוזמנים לשלוח לי. גם שרטוטים של הדבר הזה יעזרו בהחלט....

 

לאחר כל ההלחמות והחלפות החוטים, התפננו להחליף את היוניט הסורר של לחץ השמן.

יוניט משומש כזה נלקח מבעוד מועד מהמחסן של פיברקלאב, ושהה בדוכסית תוך כדי שהוא ממתין לתורו להיות מורכב.

אין גישה אליו... פשוט אין גישה.

אומנם צריך מפתח 11, אבל כאשר הוא תופס את היוניט הוא נוגע בתושבת המנוע מצד אחד, בדיסטרביוטר מצד שני, בצינורות הברקס הקשיחים מצד שלישי ובפילטר השמן בצד הרביעי.

לאחר דיונים ממושכים ונסיונות ממושכים לא פחות החלטנו לפרק את פילטר השמן, כאשר ידענו כי גם אז הסיכוי להכניס לשם מפתח הוא קלוש ביותר.

בטרם עשינו זאת, החלטנו לבדוק האם היוניט תקין, אחרי הכל, מדובר ביוניט משומש.

חיבור של חוט החשמל ליוניט, ונגיעה קלה עם היוניט במנוע, והנה נדלקת נורית לחץ השמן בלוח השעונים - לפיכך, היוניט תקין!

היות וכך, אין ברירה... חייבים לפרק את פילטר השמן.

גם לאחר הפירוק שלו, אנו רואים כי קשה בהחלט להכניס לשם מפתח 11, וצריך להיעזר בכלמיני חישובים פיזיקליים מסובכים ובחישוב זויות שונות ומשונות.

בסופו של דבר, ולאחר מאמצים מרובים, אנו מצליחים בכוחות משותפים להוציא את יוניט השמן ולהחליפו באחר.

בדיקה חוזרת, והוא עובד.

מרכיבים חזרה את פילטר השמן, התנעה של הדוכסית לבדיקת נזילות (שאינן), והנה אנו רוצים לעלות לבית של רמי לשתות שתיה קרה ולאכול סופגניות מעשה ידי אשתו להתפאר.

מארגנים את כל כלי העבודה, ואז קרה החלק שעשה לי את הבוקר, החלק שבגינו אני בכלל כותב את הפוסט הזה.

 

עובר לידינו ילד הנראה כבן 12 - 11, המטייל עם כלבו.

הוא מכיר את הרנו של רמי, ואז הוא אומר לנו: "זאת לא רנו, אז מה זה? פג'ו?"

"לא" אנחנו משיבים, והוא אומר "רגע... תן לי לנחש, אני אגלה איזה אוטו זה"

לאחר מספר שניות בהן הוא מחפש איזה סמל על האוטו (יש רק על הגריל את הסמל של אוטוקארס, ומי שלא מכיר אותו, לא יידע לעולם מזה) אני מתנדב לעזור לו.

"בוא אתן לך רמז" אני אומר, והוא מביט בי בשאלה.

"את האוטו הזה ייצרו בארץ, זה הרמז"

"סוסיתא?!?!?!?!?!?!" אורו עיניו, "בחיים שלי לא ראיתי סוסיתא במציאות, איזה כייף!!!" ואז הוא התחיל לפליג בשבחיה של הדוכסית. הסברנו לו שזאת כרמל דוכס מודל 74', והוא פשוט קרן מאושר.

אם הוא לא היה עם הכלב שלו, הוא גם היה יכול מבחינתי לשבת בדוכסית... האושר שהדוכסית גרמה לילד הזה פשוט עשתה לי את השבת.

 

וכן.... תמונות...

 

בהחלט אעלה לכאן תמונות, אם לא היום, אז מחר, אם כי אין לי תמונה של הילד....

[ariebz]

הגיעה העת למקצה שיפורים...

 

כפי שבוודאי זכור לששת קוראיי, קבעתי עם רמי להמשך עבודות החשמל על הדוכסית.

היום הגיעה העת לפרוע את הקבלות, ומי אם לא רמי מוכן לסייע בעבודות חשמל ביום שבת בבוקר.

 

כך, נסענו (הדוכסית ואני) אליו, עלינו על המדרכה בתחילת הרחוב (טוב שיש מקומות המיועדים לעגלות ילדים), ונסענו על המדרכה עד לפתח ביתו, צמוד לרנו 4 הלבנה והחביבה שלו.

 

פתחנו שם את כל רבדי האיזוליר בנד שעטפו את הצמה שהיתה קרועה, ואט אט, באמצעות סבלנות אינסופית של רמי, ומזג אויר נפלא, הלחמנו מחדש כל חוט וחוט, בשני הצדדים, עד שהכל הכל היה לשביעות רצונו של רמי (וזה קשה!). לאחר בדיקה שהכל עובד, רמי היה מוכן לסמן V על צמת החשמל, אם כי הוא הזהיר אותי ואמר שיש כל כך הרבה קומבינות במצה, כך שאין ברירה אלא לבנות צמה חדשה ולהחליף את הצמה כולה. אז אם יש למי מכם, במקרה, או שלא במקרה, צמה של כרמל דוכס מודל 74', אתם יותר מאשר ממוזמנים לשלוח לי. גם שרטוטים של הדבר הזה יעזרו בהחלט....

 

לאחר כל ההלחמות והחלפות החוטים, התפננו להחליף את היוניט הסורר של לחץ השמן.

יוניט משומש כזה נלקח מבעוד מועד מהמחסן של פיברקלאב, ושהה בדוכסית תוך כדי שהוא ממתין לתורו להיות מורכב.

אין גישה אליו... פשוט אין גישה.

אומנם צריך מפתח 11, אבל כאשר הוא תופס את היוניט הוא נוגע בתושבת המנוע מצד אחד, בדיסטרביוטר מצד שני, בצינורות הברקס הקשיחים מצד שלישי ובפילטר השמן בצד הרביעי.

לאחר דיונים ממושכים ונסיונות ממושכים לא פחות החלטנו לפרק את פילטר השמן, כאשר ידענו כי גם אז הסיכוי להכניס לשם מפתח הוא קלוש ביותר.

בטרם עשינו זאת, החלטנו לבדוק האם היוניט תקין, אחרי הכל, מדובר ביוניט משומש.

חיבור של חוט החשמל ליוניט, ונגיעה קלה עם היוניט במנוע, והנה נדלקת נורית לחץ השמן בלוח השעונים - לפיכך, היוניט תקין!

היות וכך, אין ברירה... חייבים לפרק את פילטר השמן.

גם לאחר הפירוק שלו, אנו רואים כי קשה בהחלט להכניס לשם מפתח 11, וצריך להיעזר בכלמיני חישובים פיזיקליים מסובכים ובחישוב זויות שונות ומשונות.

בסופו של דבר, ולאחר מאמצים מרובים, אנו מצליחים בכוחות משותפים להוציא את יוניט השמן ולהחליפו באחר.

בדיקה חוזרת, והוא עובד.

מרכיבים חזרה את פילטר השמן, התנעה של הדוכסית לבדיקת נזילות (שאינן), והנה אנו רוצים לעלות לבית של רמי לשתות שתיה קרה ולאכול סופגניות מעשה ידי אשתו להתפאר.

מארגנים את כל כלי העבודה, ואז קרה החלק שעשה לי את הבוקר, החלק שבגינו אני בכלל כותב את הפוסט הזה.

 

עובר לידינו ילד הנראה כבן 12 - 11, המטייל עם כלבו.

הוא מכיר את הרנו של רמי, ואז הוא אומר לנו: "זאת לא רנו, אז מה זה? פג'ו?"

"לא" אנחנו משיבים, והוא אומר "רגע... תן לי לנחש, אני אגלה איזה אוטו זה"

לאחר מספר שניות בהן הוא מחפש איזה סמל על האוטו (יש רק על הגריל את הסמל של אוטוקארס, ומי שלא מכיר אותו, לא יידע לעולם מזה) אני מתנדב לעזור לו.

"בוא אתן לך רמז" אני אומר, והוא מביט בי בשאלה.

"את האוטו הזה ייצרו בארץ, זה הרמז"

"סוסיתא?!?!?!?!?!?!" אורו עיניו, "בחיים שלי לא ראיתי סוסיתא במציאות, איזה כייף!!!" ואז הוא התחיל לפליג בשבחיה של הדוכסית. הסברנו לו שזאת כרמל דוכס מודל 74', והוא פשוט קרן מאושר.

אם הוא לא היה עם הכלב שלו, הוא גם היה יכול מבחינתי לשבת בדוכסית... האושר שהדוכסית גרמה לילד הזה פשוט עשתה לי את השבת.

 

וכן.... תמונות...

 

בהחלט אעלה לכאן תמונות, אם לא היום, אז מחר, אם כי אין לי תמונה של הילד....

תפסיק עם ילדים העם דורש תמונות