פאדיחות מול המשטרה: שרשור אנקדוטות

[papikian]

או שרשור נחמד!

ערב שישי אני ועוד כמה חברים יוצרים ומחליטים שהפעם הולכים לשתות שוקו חם בבית קפה ברוטשילד, יוצאים נהנים ונכנסים לסטלה של עייפות אחרי שבוע מפרך בצבא .

נוסעים לכיון הבית דרך קרליבך ומתנדבת עוצרת את חבר שלי שנהג לבדיקת רשיונות ואלכוהול .

לאחרי מציאת המסמכים שהתחבאו עמוק בתא כפפות היא שואלת את החבר ״ מה שתית היום?״

הוא עונה לי בחיוך ״שוקו חם!״ מבט חטוף נוסף והיא הולכת להביא את היינשוף " לנשוף! ״ במבטא כבד של רוסיה

המבט שהיה לה אחרי שהבדיקה יצאה אפס היה שווה את כל הלילה

 

^ נו ברור מה חשבת !?

אצל הרוסים על פי חוק תמיד חייב להיות 0.01% בדם.

ברוסיה רק לתינוקות וגופות יש 0.00% .

המתנדבת בטח עד היום חושבת שהיא דיברה עם חייזר מכוכב אחר.

אני כבר רואה את השיחה שלה עם הפסיכולוג- " אני לו מאבינה...יצא לו 0.00 !! בחאיים שאלי לו ראייתי דאבר כאזה"

 

 

ביאור: כותב תגובה זאת הוא עולה ישן מברית המועצות, עם שם פרטי מאוד ארוך, שלא נכנס בשלמותו לשום כרטיס מגנטי.

[stasm]

^ נו ברור מה חשבת !?

אצל הרוסים על פי חוק תמיד חייב להיות 0.01% בדם.

ברוסיה רק לתינוקות וגופות יש 0.00% .

המתנדבת בטח עד היום חושבת שהיא דיברה עם חייזר מכוכב אחר.

אני כבר רואה את השיחה שלה עם הפסיכולוג- " אני לו מאבינה...יצא לו 0.00 !! בחאיים שאלי לו ראייתי דאבר כאזה"

 

 

ביאור: כותב תגובה זאת הוא עולה ישן מברית המועצות, עם שם פרטי מאוד ארוך, שלא נכנס בשלמותו לשום כרטיס מגנטי.

חחחחחחחחחחח הרגת אותי!!

 

rupni, spire

לצערי הרב אין לי כשרון בלספר סיפורים אבל אני מאוד אשתדל!

 

!! DISCLAIMER !!

לכל יפי הנפש שחושבים שנהיגה "מקצועית" \ "נכונה" \ "אחראית" היא לנסוע במהירות שכתובה על העיגול הגדול הזה מצד ימין של הכביש, אם העיגול האדום והמספרים, בבקשה אל תגיבו, אני את הלקחים שלי למדתי, כל מה שעשיתי היה לפני הרבה זמן תוך כדי שאני לא מסכן כמעט אף אחד, ולא צריך להטיף לי מוסר נהיגה, אני אולי רק 5 שנים על הכביש ויש לי מלא ללמוד, אבל אני מעדיף לעשות כן מאנשים שמבינים, ולא מאנשים שיודעים לסגוד לרמזורים ואני לא בא לפגוע באף אחד!!

ולמען גילוי נאות- אני חושב שרוב הדברים שעשיתי בתקופה הראשונה אם מכוניות זה פשוט טיפשות, אבל למדתי לא לחזור על טעויות !

עד כאן נגמר הקשקוש והינה אחד הסיפורים:

רקע: זמן צבא, רנו קנגו שאם בעליה הקצין "קצת" לא הסתדרתי, שבורה, שעברה יותר מידי בחיים שלה(יותר נכון כל גחמה וכל מה שנהג חדש חולה הגה בזמנו והחברים שלו יכולים לדמיין לעצמם שאפשר לעשות אם אוטו ידני בזמן שירות צבאי).

יצאנו בזמן תרגיל צבאי (באישור) אם חבר מהיחידה לסיבוב בעיר הקרובה לקנות משהו במכולת, בדרך החלטנו לעשות סיבוב כי "מה יש שם??" "לא יודע אחי, בוא נבדוק" ראינו מקום ליד מפעל, שנראה ממש כיפי לנהיגה ולנסיונות כמו "וואי אחי מה יהיה אם אתה שובר הגה ימינה, לוחץ ברקס, ואז דופק רברס במהירות של 40 קמ"ש"(לא מומלץ! בסוף המנוע התכבה והרגשתי טיפש ).. אחרי כמה סיבובים נזכרנו שהיינו צריכים להגיע למכולת ושהחברה יהרגו אותנו אם לא נחזור בקרוב אם הסיגריות והנשנושים(לקחנו עמלת נסיעה-קופסת סיגריות), אז אני "הנווט הגאון" שאמרתי "בואנה אחי! אני נוסע לשם, זה בדוק קיצור דרך" ולמרות התחנונים של החבר, "לא בוא נחזור כמו שהגענו", נסעתי, (זה כביש עפר ממש צר בשיפוע של 40-30 מעלות שמאלה והגדר של המפעל עוד שניה שורטת את הגג מהצד שלי) פתאום הגענו משהו כמו 10 מטר לקראת סוף השביל וגילינו שאנחנו בגובה של מטר(!) מהאדמה! בשביל להגיע למחוז חפצנו, אנחנו צריכים "להמשיך" קדימה" כי רברס אני בדוק לא אצליח לעשות, אני מסתכל על החבר שיושב לידי הוא מסתכל עלי אני מסתכל עליו הוא אומר לי "לא" אני אומר לו "כן " "לא!" "כן!!" "לא יא דפוק!!" "כן!!!!!" נותן גז, זורק קלאצ, ואנחנו עפים קדימה.....

החדשות הטובות הן שאף אחד לא נפגע, האוטו על פניו נראה כאילו הוא לא נפל מגובה של מטר למרות הבום העצבני, והצמיגים היו בסדר ולכולם היו סיגריות ותפוצ'יפס.

המשך:

החדשות הרעות הן שהקצין כניראה גילה שכייפנו אם האוטו שלו והחליט לדפוק אותי יום למחרת בנסיעה מהשעה 7 בבוקר, מבא"ח גבעתי למוסך באשדוד, בטענה שהאוטו מתחמם ושהוא סיכם אם מישהו שיסדר את זה, לקחתי 2 חברים איתי להקפיץ אותם הביתה, אבל בגלל שהאוטו ממש התחמם עשינו עצירות כל כמה דקות (הם התחרטו על הרגע ששאלו אותי לאן אני נוסע ולמרות שהיינו במוסך רק בסביבות עשרה ל6 בערב). עצרנו בתחנת דלק בנתיבות אם עשן ממכסה המנוע, כיביתי מנוע ופתחתי בעדינות את מכסה המנוע, מסתבר שאין פקק לרדיאטור!!(אני בטוח שבהתחלה היה..)

בקיצור אחרי שחיכינו מלא זמן ומילינו לו מים, אני באתי אם רעיון גאוני, לבנות מכסה, תלשתי את השרוול השמאלי של החולצה הלבנה מתחת למדים, הוצאתי שקית של ילו, גומיה מהנעל וקונדום מהארנק(פק"ל), הנסדנו את זה תוך שכל אחד מראה עד כמה הוא "מדען טילים", אני בטוח שאתם כבר יכולים לדמיין איך זה נראה... מילנו מלא בקבוקי מים שמצאנו מסביב ויצאנו לדרך צוחקים על ההמצאה שלנו, לא הספקנו לעבור 10 קילומטר ופתאום קופץ מ.צ מהשוליים ומסמן לי לעצור כאילו עתיד מדינת ישראל תלוי בזה! תוך כדי שאני עוצר בצד התחיל לצאת עשן.. המ.צ בא, ואנחנו תוך כדי יוצאים ופותחים את מכסה המנוע, ועומדים בשוק, המ.צ מגיע ומגלה שה"פקק" מהקונדום ושאר השטויות קם לתחיה, הוא התנפח בצורת ז*ן ועולה ויורד תוך כדי שהוא מוציא עשן מלמעלה! התחלנו להיקרע מצחוק והשוטר אפילו שכח למה הוא בא אלינו, הלך לאופנוע שלו ונסע תוך כדי שהוא צוחק....

 

 

עריכה: ואי באמת השתדלתי! אם יש לי שגיאות כתיב\ תחביריות, אז אני אוקראיני, זה לא אשמתי!

 

שאלה לא קשורה בעליל! למה העלתי תמונת פרופיל ולא רואים אותה? היא ברזולוציה של 138x103 פיקסל ושוקלת 32.0 KB

[alexander8824]

אנשים אני קראתי פה את כל השרשור מרוב השעמום, חייב לציין שאני באמת פשוט נקרע מצחוק

 

סליחה על ההקפצה, אבל אני חייב עוד סיפורים כאלה :lol:

[m3x7r3m3]

סוף שנת 2008, אני והחברה (היום אשתי) נסענו לצימר בצפון באיזה ישוב ליד צפת, נסענו למגדל לנסוע על טרקטורון, מגיעים מפקידים רשיון ונוסעים, היה כיף כל כך שבחזרה לא לקחתי את הרשיון מהם.

 

למחרת בבוקר אני מגלה שאין רשיון מתקשרים למקום והם אומרים כן בואו לקחת, מתחילים בנסיעה חזרה ועוצרת אותנו ניידת משטרה לבדיקה, אז הייתה עדיין חובה להסתובב עם רשיון עליך.

השוטר מבקש רשיון ואני מוציא לו תעודת זהות ומסביר את הסיטואציה, התגובה שלו זה "באמת אצל מי עשיתם טרקטורונים?" אנחנו בתגובה "חלום עולמי" והוא "עולאמי?" (ככה לפחות זה נשמע) זה בן דוד שלי! אצלו הרשיון? ואנחנו עונים כן. הוא "אני יתקשר אליו נברר" מתקשר אליהם מהטלפון שלי ואומר למי שענה "מה קורה זה xxx הבן של yyy. הכל טוב מה איתכם? כן אני בא לסבתא zzz בשבת. תגיד רשיון של אחד aaa יש אצלכם? מה התאריך שלו? יש הגבלות? סבבה תודה דוד".

פונה אלינו ואומר סבהה אני רק אבדוק אותך במסופון, חכה פה, הולך חוזר עם פרצוף מבולבל אחרי כמה דקות. אומר תקשיב יש לך דו"ח משנת 79 על מהירות. למה לא שילמת?

אני וחברה שלי בשוק שואלים ביחד "מה? איך זה?" ואני מוסיף "נולדתי ב-88 איך קיבלתי דו"ח ב-79?" הוא חוזר למסופון עם פרצוף עוד יותר מבולבל ואז אלינו ואומר " תשמעו זה הזוי לא יודע איך זה אפשרי נסיעה טובה".

 

עד היום אשתי אומרת לי שכמעט עשור לפני שנולדתי כבר ידעו לתת לי דו"ח מהירות.

 

גילוי נאות: עד היום דו"ח על מהירות אין לי למעט זה שקיבלתי עוד לפני שנולדתי.

 

שלחתי אגב מכתב למשטרת התנועה עם הסבר ובקשה שיבטלו את הדו"ח אבל תשובה לא קיבלתי עד היום ועד עכשיו בכלל שכחתי מזה.