האלימות, התרבות הקלוקלת והאלכוהול מכים בנו שוב.

[blavie]

http://news.walla.co.il/?w=/10/2535785

שמעתי קודם את הדיווח ברדיו, ועברה לי צמרמורת בכל הגוף

מה קורה איתנו תגידו לי?

פעם במדינת ישראל לא היו קורים דברים כאלו, בטח ובטח שלא בקנה מידה שכזה.

[Kreios]

פשוט נורא!

בדיוק דיברנו על זה חבר ואני,

עם כל הצער והזעזוע מהרצח הנורא הזה,

כדי לערוף ראש יש צורך בכוח רב ובפעולות חוזרות ונשנות של חיתוך. (אני מתאר לעצמי שלא הייתה לו חרב סמוראים)

זה דרש יותר ממכה אחת שהייתה אולי בלהט הרגע, ממש היה פה התקף אמוק.

איך בעל מסוגל לעשות דבר שכזה לאשתו?!?

זה פשוט לא נתפס לי...

[AvielT]

הגיע הזמן להתחיל לחשמל למוות פושעים כאלה,אולי יתחילו לחשוב קצת לפני מעשה.

[SlowRide]

עכשיו יכניסו אותו לכלא למאסר עולם ועם המיסים שלנו נממן לו את הארוחות, הטיפול הפסיכולוגי, השיקום, הלימודים (אם יבחר) וכל מה שמסביב.

[locomotive]

ג'ונגל- אין מילה אחרת למה שקורה כאן.

אני מנסה לשאול את עצמי איך מגיעים למצב כל כך פסיכוטי ?

מה כבר עשתה אותה אישה אומללה,במה אשמים ילדיה ?

 

אין ערך לחיי אדם שזה פשוט מפחיד .

[Smiro]

הגענו למצב שלחיי אדם אין ערך במצב של עצבים. כל שמוק שמתעצבן מחליט לרצוח והעניין הפך לכלכך שכיח שאנשים לא מתייחסים לזה ברצינות רבה.

צריך לתת כאפה רצינית לציבור הישראלי שיתעורר. חובה להכניס עונש מוות לרוצחים.

ברגע שזה ייכנס לתוקף אנשים יפסיקו לרצוח.(רוב המקרים הם של חמומי מוח שלרגע אחד שמים את הכבוד לפני החיים שלהם)

[aribrukman007]

כן, כי במדינות בארה"ב יש עונש מוות, אין בכלל רציחות נכון?

ושלא תבין אותי לא נכון, אני לא הייתי מתנגד לתת עונש מוות לחלאות כאלה, אבל לא בגלל זה אנשים יפסיקו לרצוח

[AvielT]

אז לפחות אני לא אממן להם ארוחות עד סוף ימי חייהם,ולא תארים או לימודים,או כל הנפצה אחרת.

[Smiro]

בארה"ב יש המון רציחות אבל המצב לא בדיוק כמו פה. רוב הרציחות שאתה שומע עליהם בארץ זה כל מיני ערסים חמומי מוח שפעלו מתוך רגע אחד של עצבים.

זה בד"כ אנשים שכן יש להם סוג של חיים והם לא מגיעים מ'גטו' שהחיים שם נטולי משמעות ורוב בני הנוער חלק מכנופיה כלשהי וזה החיים שלהם ואין להם בעיה להכנס לכלא/למות.

כל אותן הרציחות שמבוצעות על ידי אנשים כביכול נורמטיביים ייפסקו.

[ExoduS]

מעניין, לא מזכירים בשום אמצעי תקשורת את העובדה שדקר אותה כ14 פעמים.

בהחלט לא עשה רושם של "להט הרגע".

[blavie]

פשוט נורא!

בדיוק דיברנו על זה חבר ואני,

עם כל הצער והזעזוע מהרצח הנורא הזה,

כדי לערוף ראש יש צורך בכוח רב ובפעולות חוזרות ונשנות של חיתוך. (אני מתאר לעצמי שלא הייתה לו חרב סמוראים)

זה דרש יותר ממכה אחת שהייתה אולי בלהט הרגע, ממש היה פה התקף אמוק.

איך בעל מסוגל לעשות דבר שכזה לאשתו?!?

זה פשוט לא נתפס לי...

זה בדיוק מה שגרם לי חלחלה.

זה שונה מאוד מרצח בלהט הרגע.

זה הרבה יותר חמור מלהיות שיכור ולתקוע במישהו סכין,

זה הרבה יותר חמור מלהיות צלול ולהכות מישהו עם אלה בראש.

זה הרבה יותר חמור מהמון דברים,

ואף ניתן לומר שזה אחד הדברים החמורים ביותר.

כדי לערוף ראש, הוא צריך לשבת ולעמול.

הוא צריך לנסר, ולפלס את דרכו דרך השרירים והעצם.

וזה כ"כ גרפי, אני משער לעצמי שלא רק במשחקי המחשב משפריץ דם לכל עבר.

צריך להיות בן-אדם חולני ברמות,

מעורער בנפשו.

זו דוגמה מובהקת לאדם פסיכוטי,

וזה לא רצח רגיל...

ומה הכי הכניס אותי לתדהמה \ צער?

העובדה שבאותו לילה נורה למוות גבר באשדוד \ באשקלון, איני זוכר בדיוק,

כי בזמן שדיברו בתכנית הבוקר על האלימות נגד פליטים,

זה רץ בשורה הקטנה של המבזקים בתחתית המסך.

הייתי עסוק בלהקשיב לגרסה הישראלית לליל הבדולח

לא שאני בעד השארת הפליטים כאן, אבל אמא'לה, יש גבול

ניפוץ חלונות ראווה של חנויות, ניפוץ שמשות רכבים תוך שהנהג נוהג ברכבו,

והכאת עוברי אורח ברחוב היא לא דרך היהודים,

היא הייתה דרכו של הצורר,

ולא משנה כמה המצב גרוע, וכמה הם צריכים לעוף מכאן, אלו לא הדרכים שאנו רוצים לאמץ לעצמינו.

אז הייתי בשוק מזה, ראיתי בחטף את הידיעה על הרצח ביריות,

וכשיצאתי עם הרכב לעשות כמה סידורים,

שמעתי ברדיו על עורף הראשים.

הכל נבלע אחד בתוך השני,

כי כשחזרתי הביתה, הייתי צריך לעמול יחסית קשה כדי למצוא כתבות על שתי הרציחות -

מכיוון שליל הבדולח מככב בעמודי הבית של אתרי החדשות,

הצלחתי למצוא את הכתבה הנ"ל ואת הידיעה על הרצח רק כשנכנסתי לתתי-דפים, בדף הראשי? שום אזכור.

מרוב שהמצב בטטה,

זה כבר לא כ"כ מרגש מישהו שירו בגבר בן 40 בעיר כלשהי בדרום, זה מקבל רק אזכור קטנטן בשורת המבזקים,

מכיוון שבעיר אחרת ערפו ראש.

ובתל אביב מתנהגים כמו אני לא רוצה להגיד מי...

אם לפני 10 שנים היו קורים כאן דברים כאלו אנשים היו תופסים את הראש,

ומתחילים לחשוב טוב טוב איפה כולנו טעינו.

היום? אנשים מזפזפים הלאה.

משפחה שלמה הולכת בתאונה? אף אחד לא מפיק לקח -

יום למחרת וכבר כל המדינה מתקתקת כרגיל מלבד האנשים שהכירו אותם אישית...

רצחו את גדי ויכמן זכרונו לברכה? שבוע אחרי שכולם סיימו לשחק בנחמדים,

אלמנתו נותרה ללא כל המדינה מאחוריה, ומי רוצה להתערב שגם לרוצח הזה יתנו הקלה בעונש כי הוא היה שתוי,

ועכשיו הוא "מראה חרטה"?

(כאילו הכיפה על הראש, מבלי שעשית את שינוי התפיסה הפנימי בלב ובהוויה משנה משהו בכלל,

והיא לא סתם פיסת בד אם אתה לוקח ממנה את מה שהיא מייצגת).

ובכלל, כאילו אמורים להתחשב במישהו פחות, אם עכשיו הוא "חזר בתשובה" והוא מצטער מעומק ליבו על מעשיו.

את החרטה שלו, הוא היה מראה בפני האלמנה אם היא הייתה אמיתית.

כשמציגים את החרטה לכבוד השופט,

ושהאלמנה תמשיך לבכות ולהתחנן לשנייה של התייחסות מבעד לזכוכית מצד האיש שלקח את בעלה - זה תרגיל משפטי, לא יותר.

ירו בגבר? אז מה, כבר קורים דברים חמורים בהרבה.

כאילו כחברה, השלמנו עם העובדה שאנחנו מתדרדרים לכיוונה של תהום - ואנחנו לא מנסים לעשות שום דבר בנידון.

יהיה בסדר יגידו? יצחיקו אותי מאוד.

אם לא נתעורר על עצמינו מהר מאוד, נגיע למצב שאף אחד לא רוצה להגיע אליו.

בגלל האלימות, בגלל חוסר החינוך, בגלל חוסר הדוגמה האישית, בגלל הכל,

תהרגו אותי, אני לא מבין איך מדינה שלמה מעבירה דברים כאלו על סדר היום

הייתי מצפה שמזמן תהיה זעקה ציבורית כלפי הממשלה להתחיל לשנות דברים מתוך מחשבה על עתידינו במאקרו, ולא במיקרו.

לא לחשוב על מה יהיה עוד שנה, כי יהיו בחירות, וצריך שמעמד הביניים ירגיש שקל לו למצוא דירה לשכירות \ לקנייה בגוש דן,

אלא לחשוב על מה יהיה עוד עשר שנים,

כשהילדים של אותו זוג שקנה את הדירה,

יגדל בגוש דן, מוקף בפליטים \ בנוער אלים שגידלנו כמדינה מבית \ כל דבר שלילי אחר.

יש כאן סוג של ראיית צינור, תמיד מתנהלים כאילו המציאות תתקיים עד מועד הבחירות הבאות.

מה יהיה אחרי כן? למי אכפת.

כל פעם הקברניט משיט את הספינה בנתיב הסביר ביותר להביא אותו לנצחון בבחירות הבאות,

ולא בנתיב הטוב ביותר למדינת ישראל.

בין אם זה בחינוך, בין אם זה בכלכלה ובין אם זה כל דבר אחר...

כתוצאה מזה, אנחנו לא מגיעים לשום מקום,

ומאילו צועדים אחורה.

ככה זה עובד, בחיים אין כזה דבר מצב "סטטי".

אם אתה לא מתקדם קדימה,

אתה בעל כורכך הולך אחורה, אין כזה דבר לעמוד במקום.

ככה זה במערכות יחסים, ככה זה בעסקים, וככה זה גם במדינות.

ברגע שהולכים צעד וחצי בכיוון הזה, וצעד בכיוון הזה,

ואז בא ראש ממשלה חדש, שמחליט שנכון שהקודם החליט לבזבז x מיליון שקלים,

והמון המון זמן ומשאבים אנושיים כדי להביא לביצוע הליכים מסויימים - כי הוא חשב שהם טובים למדינה,

אבל אני חושב אחרת.

אז מה עושים?

לא נורא, שילכו "כפרות" כל המיליונים שהושקעו.

ולמי אכפת, אם בטווח הארוך התכנית הזו באמת טובה למדינה -

בנקודת הזמן הזו, הנושא קצת פחות פופולרי,

אז אם זה לא יעזור לי לצבור "פאסון" בקרב "פשוטי-העם" להם אוכל לשקר בקמפיין הבא,

אין לי שום אינטרס לעשות זאת...

זו התוצאה לדעתי של העובדה שכל ראש ממשלה מחליט להתוות דרך חדשה,

כמעט תמיד לא קשורה בעליל לדרך שהתווה קודמו.

כמו כן, גם בתוך המפלגות עצמן, מרכזי כוח השלטון זזים, ואי אפשר לדעת אם הימינה של היום,

לא יהפוך להיות שמאלה אחרי שתיתן לו את קולך והוא יעלה לשלטון.

ויתרה מכך, רוח ההנהגה אף יכולה להשתנות בצורה דינמית במהלך כהונת שלטון.

הכל ראינו פה,

ומשום מה עדיין קורים דברים חדשים בכל יום (אם זה בפוליטיקה עלילות מופז וביבי, ואם בבטחון הפנים רציחות מזעזעות שכאלו).

זה מפחיד אותי מה מחכה מעבר לסיבוב, אם לא נעשה פניית פרסה ונתחיל לחזור לכיוון השפיות שפעם הייתה כאן.

[Clutch]

בארה"ב יש המון רציחות אבל המצב לא בדיוק כמו פה. רוב הרציחות שאתה שומע עליהם בארץ זה כל מיני ערסים חמומי מוח שפעלו מתוך רגע אחד של עצבים.

זה בד"כ אנשים שכן יש להם סוג של חיים והם לא מגיעים מ'גטו' שהחיים שם נטולי משמעות ורוב בני הנוער חלק מכנופיה כלשהי וזה החיים שלהם ואין להם בעיה להכנס לכלא/למות.

כל אותן הרציחות שמבוצעות על ידי אנשים כביכול נורמטיביים ייפסקו.

זה ממש עיוות של המציאות. בארה"ב ממש לא חסרים מקרים שבהם אבא למשפחה שלמה חוטף את הג'ננה ומחליט יום אחד לרסס קניון שלם. שלא נדבר על ילדים בני 11 שבאים לבית הספר עם נשק טעון ויורים בחבריהם לכיתה. לשמחתנו אנחנו עדיין לא שם.

 

אני לא אומר שהמצב שלנו טוב, אבל לא צריך להגזים.

[blavie]

מצטרף,

אני מעדיף לקבל את העובדה שכחברה אפשרנו לרוצח שרצח מלהט הרגע להתפתח,

מאשר לקבל את העובדה שגדלים לנו רוצחים פסיכופטים מתחת לאף בלי שנשים לב.

זו דרגה חמורה בהרבה

[ברווז]

הכל מתחיל ונגמר בחינוך.

נכון, רוצחים תמיד היו ותמיד יהיו, לצערנו. כך גם פושעים אחרים מכל הסוגים.

אבל אלו הם החריגים, שבמדינה שבה יש חינוך נורמאלי, השחיתות לא חוגגת (לפחות לא ב"פתוח" בציבור- תחשבו קצב, תחשבו קריית מלאכי, תחשבו מופז וביבי והתרגיל המסריח להבדיל אלפי הבדלות, אבל זה עדיין מסריח), והמשטרה אשכרה עושה משהו חוץ מלחפש את הרוצח שבורח במהירות מופרזת אחרת הוא לא ייתפס, כמות האנשים שמסוגלים לעשות את זה תרד.

מי מחנך היום את הילדים? זה לא המורים, הם שם רק "בשביל לבלבל במוח בין 8 ל-12" ואם הילד נכשל בלימודים ההורים כמעט מרביצים למורה (מורה אישה, כן?), וזה לא ההורים שכל היום עד הלילה בעבודה, וזה לא הטלויזיה, וזה לא המחשב. זה הילדים עצמם שמחנכים אחד את השני בסופו של דבר. כל שטות שמישהו פולט מוכפלת פי עשרים ומוקצנת ברמה של "אתה קורא לי שקרן יא זבל" אם מישהו מנסה להוכיח את טעותו- אז מתקבלים ילדים שקטים שלא יכולים להביע דיעה או ילדים פסיכופתים שאוכפים את דעתם באלימות אחד על השני.

אה, כן, על הלעג לשונה אני כבר לא מדבר, זה בסדר גמור לצחוק על מפגרים; יש כזו תכנית, קוראים לה "היפה והחנון" נדמה לי. שם צוחקים על השונה בשידור חי ומקנים לילדים עוד קצת חינוך שאישה יכולה להיות מטומטמת אחושילינג, כל עוד היא תהיה "כוסית" (סליחה על השימוש במילה המלוכלכת הזו) כדי שתוכל לתפוס לעצמה שוגר-דדי 'טיליגנט שלמד ומרוויח הון קטן.

 

הסבלנות וההבנה נעלמו מהרחוב לחלוטין. אני שונא להודות בזה, אבל אני כבר לא נושא עליי סכין.

להזכירכם, אני אספן, ואין לי עצם אלימה אחת בגופי. מדובר על תחביב שבעיניי הוא לא שונה מאיסוף בולים (כולל האפשרות להיחתך בטעות... PAPER CUTS) או מצתים, למעט הפן של החוקיות שבעניין. אני משתמש בסכין באופן שוטף בעבודתי, ונאלץ להסתפק ב"יפנית" מעפנה, כי אני פשוט פוחד לשאת עליי סכין מחשש מהחוק ומחשש מכל המפגרים שעלולים לחשוב שאני בעל כוונה התקפית נגדם רק כי יש עליי "נשק".

[blavie]

כשנסעתי לפני כמה שנים לטיול עם חברים בבניאס, לקחתי איתי מאצ'טה.

כלי שימושי ביותר באותם תוואי שטח, ללא שום ספק.

אחד מהחברים, כשראה אותי מעמיס אותה אל לתוך תא המטען, שאל אותי אם השתגעתי,

ולמה לעאזזל אני מביא כזה דבר... וואיי וואיי אם יתפסו אותנו עם זה.

כאילו הבאתי את זה כדי לבתר גופות.

זה השתרש ברמה שאנשים רגילים לצאת מנקודת הנחה כזו.