חוויתי חוויה ראשונה בתחום הרכב או החלפתי מצבר באוטו גרמני

[Gunner]

בוקר אחד התעוררתי למשמע צלצול הפלאפון שמכריז שאמא שלי מתקשרת.

ומפה מתחילה החוויה שלי, האוטו לא מניע והיא לחוצה עד סוף העולם.

הגעתי הביתה, זרקתי את התיק, ולקחתי את המפתחות והחלטתי להכנס לזה.

לאחר פתיחת הרכב ניסיתי להניע כמה נסיונות נואשים שנענו בתשובה שקטה מאוד מהמתנע והמנוע.

אין סטרטר, אין תגובה, האוטו נפטר- וכל זה, בערב החג.

את הבהלה שלי הפסיק גיסי היקר, ואמר שיש סיכוי שהלך פיוז, לכן פתחתי את תיבת הפיוזים,

וכהרגלי בדקתי אחד אחד (כי ברור לכולנו שהציורים הזוועתייים הללו על מכסה בית הפיוזים, שווים לת*ת).

לאחר שגיליתי שאין שום פיוז שרוף, בדקתי את המתח של המצבר בעזרת מד מתח קטן ומצחיק

שקניתי לפני כמה שנים טובות בבית הספר לפרוייקט הגמר במגמת אלקטרוניקה (סוף סוף הועיל לי).

לאחר קניית מצבר חדש, באתי עם חיוך, כיוון שזוהי הפעם הראשונה שלי בעולם הרכב (חוץ מהתקנת מערכות),

ופתחתי את תא המטען- חשוב לציין שבאותו הרגע הרגשתי כמו מנתח פלסטי (ולא בגלל מה שאתם חושבים)

אלא בגלל חתיכות הפלסטיק המזוויעות המכסות את המנוע והמצבר, זה פשוט לא נגמר.

לקח לי כחצי שעה של פירוק פלסטיקים (בזהירות רבה כדי לא לפגוע בקליפסים), כדי לגלות שיש בסך הכל

בורג אחד מסכן שמחזיק את המצבר, עם פלח מתחת ומסילה קטנה.

 

תמיד שנאתי גרמניות, בכל פעם שפתחתי את מכסה המנוע של הבורה 1.6 הקודמת של אמא, ועד היום

כשהסתיימה לי חוויות הפירוק והרכבה הראשונה שלי, ומפה חברים, מתחיל מסע ארוך ומייגע, ואל תשאלו אותי מה היעד.

 

שתהיה שנה טובה, וחג שמח,

ואמן נפתור תקלות כך בצורה פשוטה בכל פעם שיהיה לנו צרות.

רותם.