מיומנו של סוחר חובבן. מכתב גלוי (למי שיש סבלנות)

[s.f]

מיומנו של סוחר חובבן. מכתב גלוי

 

 

[למען הגילוי הנאות אני חבר בפורום מימיו הראשונים פחות או יותר (בדר”כ כקורא פאסיבי ולא באופן עקבי) . אני מפרסם מכתב זה תחת "שם בדוי" משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שאני משמש בפוזיציה ניהולית בענף הרכב והשניה היא שאני משלם מספיק מס הכנסה. תצטרכו להאמין לי]

 

 

הסיפור שלי קצת ארוך, אמיתי ואולי גם מעניין והולך ככה: נולדתי חולה. מחלתי חשוכת מרפא. המחלה ליוותה אותי כל ימי חיי ומלווה אותי גם היום. האתר הזה הוא אחד מתופעות הלוואי של המחלה. אני מצטער אם אני הראשון לגלות לכם, אבל כולכם חולים בה. ואכן מגיל מילה האהבה הגדולה שלי עושה "אנ-אנ" ומיד כשחתכו כבר התחלתי לזהות דגמי מכוניות עוד לפני כל דבר אחר (אני יודע שאני לא מיוחד בעניין. חכו עוד קצת). כבר בגיל שש בערך, אבי הגיבור (שלא ממנו ירשתי את המחלה. מדובר בגן שאין לזהות את מקורו) העניק לי את המפתחות של הרכב ואמר לי ברכות של פועל ייצור "לך תחמם את הרכב" (במבטא כבד וכן, פעם לרכבים היה צ'וק. למי שלא מכיר זה..... בעצם לא חשוב). את המסורת העברתי כמובן לבתי הבכורה שיושבת על ברכי ונוהגת (לבד, בטח לבד) ברחבי הישוב שבו אני גר. כמובן שכל מכירה ורכישה של רכב בקרב משפחתי היתה מלווה אצלי בהתרגשות השמורה אצל אחרים לבליינד דייט (אני מניח. לא התנסתי מעולם). הורי, איך לומר זאת בעדינות, אינם אנשי עסקים וניתן לתארם כמשוחים בדבש. כל שאר העולם הם דבורים. נקודה זו חשובה משום שכאן התחילו לצמוח ניצנים ראשונים של גידול וטיפוח עוקץ. בחרתי בדבורים. עם השנים גיליתי שדבורים יכולות לייצר דבש בלי לעקוץ.

בבגרותי גילתי נטייה גוברת והולכת להתעניין בשלטי מכירה של רכבים בכביש יותר מבבנות. לא לטעות, אני מסוגל להכיל יותר מסיפוק רגשי אחד בכל זמן נתון, אבל יש סדר עדיפויות וכן, אשתי ידעה עם מי היא מתחתנת. לאחר השירות הצבאי, התחלתי במסע הרכישות שלי שלא הסתיים עד היום וכנראה גם לא יסתיים. תסמינים של "ספין אוף" למחלה נראו כבר ברכבי ההורים לאחר שהוצאתי רישיון. התסימנים מקבלים נפח החל מהרכב הראשון שרכשתי בכספי והיה סובארו פשע (זה המקסימום שתקבלו בנוגע לזיהוי אישי...). לאחר שקניתי את הרכב (וקצת התרגשתי במהלך הקנייה) גיליתי שאת מירב הסיפוק אני מקבל מההתעסקות עם הרכב. לתקן פה משהו קטן, לסדר שם את הגומיה, לתקן את החלון ועוד ועוד. זה המשיך בדחף בלתי נשלט להביא את הרכב למצב מקסימלי כולל ביקור במוסכים עם כל מני תואנות שווא כדי לסדר דברים שנראו לי כראויים לסידור. כך יצא שהרכב שמכרתי היה אחר לגמרי מזה שקניתי. מכאן התחיל ללוות אותי משפט שמלווה אותי עד היום "הלוואי והייתי קונה מעצמי מכונית". בשנים שלאחר מכן רכשתי עוד מס' רכבים, מעולם לא יותר מרכב אחד בזמן נתון, תוך שיכלול יכולותיי בתחום הרכישה ובתחום המכירה. המטרה היתה מלכתחילה (ועד היום, אגב), ההתעסקות בתהליך רכישה-יישור קו-מכירה. אורכו של התהליך לא היה סיסטמתי, וגם פרקי הזמן של השלבים המרכיבים אותו היו משתנים מרכב לרכב, מתקופה לתקופה. כמובן שלשיפור ביכולתי המקצועית (והמקצוענית) היה תפקיד חשוב בסוגי כלי הרכב שהייתי רוכש וברמת הבטחון בעצמי ובתהליך. מיותר לציין כי מדובר בתחביב יקר. מכוון שמדובר בתחום עיסוק המספק את צרכי הרוחניים ולא את צרכיי הגשמיים, אזי מדובר בעניין סמי-דתי. אני לא יודע איזה רכב יש לקב"ה אבל אם ירצה, אני אשמח לעזור לו לבחור-לסדר-למכור.

עם השנים גילתי כי במשולש רכישה-יישור קו- מכירה השלב היקר ביותר הוא השלב האמצעי (וואו איזו הפתעה?!). ב-95% מהרכבים שהיו ברשותי (הפסקתי לפני הרבה זמן לספור ב-40. נשבע), גיליתי כי אם אני מנטרל את יישור הקו מהמשוואה, מתקבל נתון מעניין. סכום המכירה תמיד היה גבוה מסכום הקניה. אציין שמעולם לא "שיפרתי" רכבים ולא הוספתי להם כל תוספת מעבר לסטנדרט המקורי והמקובל. הגילוי הזה הפתיע אותי. בהתחלה החלטתי פשוט לא להפסיד. לקנות-לסדר-למכור בלא פחות מהעלות הכוללת של התהליך כולו. כמובן שאין מדובר במדע מדוייק ולכן היו פעמים שהפסדתי בחישוב הכולל, היו פעמים שיצאתי מאוזן והיו פעמים שומו שמיים, שאפילו הרווחתי כמה גרושים. כאן הייתי רוצה להתעכב על נקודה חשובה. השריטה שלי אינה קשורה בשום צורה ואופן לרווח כלכלי. אני מחזיק מעצמי מקצוען בכל תחומי החיים ועל כן מעולם לא אתפשר על איכות הרכב שאני מוכר (וגם קונה). הרכבים שעברו תחת ידי זכו תמיד לטיפול הטוב ביותר וההגיוני ביותר שניתן לצפות ומעולם לא התיימרתי להכין רכבים למצב תצוגה, אבל, ואני אומר זאת באחריות, האהבה והכבוד שאני רוכש לרכבים היא כה גדולה עד כי אני מסוגל להסתכל במראה בכל יום ולומר בלב שקט שכל רכב שאני מוכר הוא הרכב הטוב, האיכותי והכדאי ביותר שנמכר בכל רגע נתון. במילים אחרות אני מעולם לא אמכור רכב שלא הייתי קונה לאישתי AS IS.

אני קצת סוטה אז לעניינו. אם השנים כישורי התשפרו והגעתי למסקנה שאני לא צריך להפסיד כסף על הזמן שאני משקיע ולאחר שיכנועים עצמיים לא מעטים החלטתי שאני יכול, מצפונית, גם להרוויח כמה גרושים על הזמן שאני משקיע ועל כך שאני תמיד מוכר רכב טוב יותר מזה שקניתי.

 

החלטתי על כמה כללי מסגרת :

1. הרווח הוא לא העיקר. מטרת הרווח היא לאפשר לי חופש יצירתי גדול יותר בבחירת ההתמכרות הבאה. מעולם לא הרווחתי יותר מכמה אלפי שקלים על רכב. לפעמים יצאתי מאוזן ולפעמים גם הפסדתי.
   
2. לעולם לא להחזיק יותר מרכב אחד בזמן נתון לטובת הסיפוק האישי. אינני מסוגל לחלק את אהבתי.
   
3. כל רכב זקוק לזמן הבשלות שלו. לאחד לוקח שלוש שנים להבשיל ולאחר שבוע וחצי.
   
4. לעולם לא לרכוש רכב שכבר היה לי, לא משנה עד כמה ההזדמנות העיסקית קורצת.
   
5. הכלל החשוב ביותר – תמיד לרכוש רכב ש"בא לי עליו". מדובר במושג מאוד אלסטי שכן לא מדובר בהכרח על מכוניות נהיגה משובחות, לפעמים אפילו אני מתפלא על רמת הסקרנות שאני מפגין כלפי רכבים ללא שום ייחוד. אני אוהב אותן ללא הבדלי דת, מין, גזע או תיבת הילוכים (בעצם, לגבי תיבת הילוכים, ידני. בהחלט ידני).
   
6. סכומי הכסף שאני משקיע בתהליך הם נמוכים יחסית. לא נכנס לסכומים אבל העניין משול ל"טקסס הולדם" עם חברים. אין מתעשרים ואין מקופחים.
   
7. הרכבים תמיד נרשמים על שמי או על שם אשתי ותמיד העברת הבעלות משולמת על ידי ובסכומה המלא (נכון לימים אלו 202 ש"ח). אין לי תעודת סוחר ולא תהיה לי כזאת.
   
8. אני לא יותר צדיק מהאפיפיור. אני לא מסתיר דבר, הכל גלוי ושקוף אבל אני לא מנפנף בעניין. אני לא מציג עצמי כסוחר כי בעיני עצמי אני לא כזה. מי שמתעקש מקבל תשובה קורקטית. קשה עד בלתי אפשרי להתחיל להסביר לאנשים את השריטה שלי במיוחד כשמעורב כסף מצידם. אני מצטער, העולם לא מושלם וגם לא אני.
   
9. אני חולה הגה ונהיגה. סתם שתדעו.

וכך סיפורי ממשיך עד עצם היום הזה עם עשרות לקוחות מרוצים שרובם אינם יודעים שהם לקוחות אבל בהחלט כולם מרוצים.

 

 

אז אם נתקלתם ברכב שמצא חן בעינכם כשלידו עומד בחור נחמד שמראה בקיאות מפליגה ברכבים בכלל ובאקזמפלר בפרט, תדעו שמ"הסוחר" הזה אפשר לקנות בעיינים עצומות.

 

ואם יש לכם קשר אם ההוא מלמעלה אז תמסרו לו שיש לי בשבילו משהו מיוחד . הוא לא יצטער

 

 

שבת שלום

הסוחר החובבן

[GOLF]

לא יודע אם הייתי מגדיר אותך כסוחר כשאר הסוחרים. בסופו של דבר אתה אומר שהקונים מרוצים והרכבים נמכרים אחרי שעברו יישור קו.

 

כאשר אתה מוכר רכב, אתה כנה עם הקונה הפונטציאלי אודות מצבו של הרכב, מה הוחלף או תוקן וכו'? לא בדיוק הבנתי ממה שרשמת, אם בכלל, אבל האם זוהי פרנסתך, או שיש לך עבודה קבועה אחרת?

[alexk]

תוכל לתת דוגמאות אולי לרכבים שעברו תחת ידך (חוץ מה DL)?

יש לך אולי תמונות של לפני ואחרי?

[fanmanuv]

הכי חשוב..

מוכר??

(ולא משנה מה)

[adidas1]

ת'שמע, מדליק לשמוע שיש אנשים כמוך. אתה ממש לא נכנס תחת ההגדרה של סוחר, סוחר מבחינתי (ולאור היכרות) זה מישהו שמנסה לקנות ממך רכב בכמה שיותר נמוך ולמכור בכמה שיותר גבוה תוך כדי הסתרת בעיות ומניפולציות (גם על הקונה וגם על המוכר).

אנשים שבאים לקנות ממך רכב לא מסתכלים בחשדנות על זה שאתה קונה ומוכר רכבים (סוחר)? כשאתה אומר לאנשים שאתה נהנה מעצם הקניה והמכירה הם מאמינים לך?

[אורן שרותי רכב]

לא יודע אם הייתי מגדיר אותך כסוחר כשאר הסוחרים. בסופו של דבר אתה אומר שהקונים מרוצים והרכבים נמכרים אחרי שעברו יישור קו.

 

אם לשפוט לפי הגדרתך כל סוחר רכב הוא נוכל,ואם הרכב שהוא מוכר עבר ישור קו והקונה מרוצה,אזי הוא לא סוחר?

 

תתפלאו,יש סוחרי רכב ישרים ואמינים ואני מכיר כאלו הרבה,וכמו כן יש גם נוכלים,כמו בכל ענף.

 

ולפותח השרשור,אני מכיר את השריטה בשנותי הקצרים היו לי הרבה רכבים שקניתי,תיקנתי ומכרתי,ההרגשה הכי טוב היא קניית רכב.

אורן

[vladclar]

אני חושב שיש שני הבדלים בין חובבן למקצוען בענף הזה.

1. רווח :

סוחר שמתפרנס מזה לא יכול להרשות לעצמו להיות פעם ברווח, פעם בהפסד ופעם באיזון.

הוא חייב להיות תמיד ברווח. לכן הוא חייב לקנות רכב בזול, מספיק בזול כדי לא להסתכן בחוסר רווח.

מי מוכר לסוחר בזול?

א. מי שלא מצליח למכור לבד בגלל בעית ברכב\ נתונים (יד, קילומטראז', תאונות, תקלות יקרות, דגם לא מבוקש).

ב. מי שאין לו סבלנות או רצון להתעסק עם המכירה.

אני לא יכול לתת אחוזים , אבל יש הרבה פחות מהסוג השני.

 

 

 

2 זמן והשקעה.

 

סוחר לא יכול להרשות לעצמו להתעסק עם הרכב יותר מדי זמן בגלל השינויים במחיר המחירון, לבזבז במוסכים שעות על התיקונים - צריך למכור ובכמויות, לא רכב אחד.

הוא גם לא יכול להרשות לעצמו להשקיע כספים בתיקון תקלות יקרות (שבגללן הוא קנה בזול).

לכן הרכב נמכר בערך באותו המצב שנקנה (עם שינויים קוסמטיים, ניקוי, תיקונים קטנים).

 

כמובן, לא נכללו בכל זה דברים פליליים (הורדת קילומטאז'\ חוסר הגינות לגבי תאונות\תקלות יקרות) - זה כבר נושא אחר לשרשור אחר.

אבל בכל מיקרה, אם הסוחר מוכר את הרכב, ועוד בזול (יחסית למחיר השוק), יש סיבה לכך.

[GOLF]

אם לשפוט לפי הגדרתך כל סוחר רכב הוא נוכל

 

איפה קראת את זה?

לרוב סוחרים קונים רכבים בזול שנכללים בקטגוריות שציין vladcar, ומוכרים אותם ברווח ללא יישור קו ו/או תוך חוסר כנות מסויימת. בהנחה ו-s.f אמין כמו שהוא מספר ודואג גם למכור רכב ללא ריג'קטים, זה כבר עושה אותו שונה מרוב הסוחרים שיש בארץ.

[ד_ר_ו_ר_]

אני אישית מכיר אדם בדיוק כמוך , ממש מילה במילה עם אותם כללים , אבא שלי תמיד אומר לי "הוא סוחר מכוניות" אבל אני אישית מכיר אותו קצת יותר טוב מאבא ויודע שהוא עושה את זה מאותה סיבה שאתה עושה את זה , אני מדי פעם עוזר לו לסדר כל מיני ריג'קטים במכוניות שהוא קנה (מאצם היותי מכונאי וחשמלאי) , אני יכול להגיד לך בלב שלם שאני מוכן לקנות ממנו רכב בעניים עצומות ,

א. מהסיבה שהוא בוחר את המכוניות שלו בקפידה (תמיד מציאות : ק"מ נמוך , זקנים , שמורות להפליא)

ב. מהסיבה שהוא מתקן כל דבר קטן ולא מזניח כלום (הוא לא ישן בלילה עם לרכב שהוא קנה יש סדק בפנס, למחרת הוא כבר יוחלף בחדש)

ג. הרכבים תמיד נשמרים בקפדנות ומטופלים ברמה שרק אדם שחולה במחלה שלך מסוגל ,

 

אני יכול להבין אותך בקשר למחלה אני אישית גם נולדתי איתה ולא מתכוון להתרפא ממנה , כל החיים שלי סובבים רכב, אם זה לקום בבוקר לעבודה , אם זה ללכת ללימודים (הנדסאי רכב) , אם זה התעסקות בשעות הפנאי ואם זה לאגור כל טיפת ידע שהמוח שלי יכול לאגור לגבי כל דבר אפשרי בתחום הרכב , אני מודה שזו סריטה אבל הסובבים אותי כבר התרגלו אליה ויודעים למי להתקשר ב2 בלילה שהם תקועים עם הרכב , חברות שהיו מקנאות בתשומת הלב שאתה מקדיש לרכב ועוד כל מיני דברים שצריך ללמוד לחיות איתם .

 

שוב אני אומר לך אני אישית מבין אותך בכל מילה וכמו שאמרתי לקנות רכב מאדם כזה אני מאחל לכל אחד .

[stivi]

אלוהים יודע איך הגעתי לשרשור הזה, אלב ראבאק, טוב שהגעתי. איזה יופי כתוב.

רומנטיקן רכבים בניחוח של פעם. איזה יופי.

בהצלחה בחיים!!

[vladclar]

אלוהים יודע איך הגעתי לשרשור הזה, אלב ראבאק, טוב שהגעתי. איזה יופי כתוב.

רומנטיקן רכבים בניחוח של פעם. איזה יופי.

בהצלחה בחיים!!

 

רק חבל שהוא לא ביקר בפורום כבר שנה וחצי וכנראה לא יוכל לראות את תגובתך...

[sagisagi]

תיקון קל המחיר להעברת בעלות לא עומד על 202 ש"ח , בתאריך 02.04.12 הוא עלה ל- 211 ש"ח

ככה בשקט בשקט מבלי שאיש ישים לב ואפילו לא טרחו להודיע ..

[אליה]

בשנה האחרונה הוא עמד על 207 ש"ח.

תמיד באיזור פסח מקפיצים אותו בכמה שקלים..

[ברווז]

לא יודע אם הייתי מגדיר אותך כסוחר כשאר הסוחרים. בסופו של דבר אתה כותב בלי שגיאות כתיב.

 

תיקנתי לך קצת...

וואו, כתיבה נהדרת.

יישר כח!