Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

זרקו אותי מפורום דודי שמש


Night Driver
שימו לב! השרשור הזה בן 1383 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

פוסטים מומלצים

חשבתי על עוד משהו.

 

הזדמן לי לבדוק את שינוי ההתנגדות של גוף חימום בזמן עבודתו, כך שלדעתי בעזרת מעקב היסטורי ניתן לדעת מתי הוא מכוסה באבנית במידה חריגה.

והסבר:

יש ברשותי מד זרם צבת בעל רמת דיוק של 1 מיליאמפר. במעקב שבצעתי ראיתי שהזרם הנצרך פוחת בדקות הראשונות להפעלת גוף החימום, ככל שהטמפרטורה שלו עולה כך עולה גם ההתנגדות שלו והזרם דרכו פוחת. זו פיזיקה בסיסית וזה נכון גם לנורות להט וכדומה.

היות והאבנית המצפה את גוף החימום והנצברת בתחתית המאיץ מכבידה על מעבר החום למים, בהכרח טמפרטורת גוף החימום 'הסתום' גבוהה יותר מאשר זו של גוף חימום נקי.

מה שחסר זה הערך שממנו והלאה כדאי לנקות את גוף החימום. לדעתי זה יעיל פי כמה מפרוק יזום ללא כל בקרה. קצת אבנית לא מפריעה מדי אבל צבירה מסיבית היא בעייתית - משך החימום של המים מתארך, הטמפרטורה הגבוהה אליה מגיע גוף החימום מקצרת את חייו וכדומה.

אז לדעתי כדאי לבדוק זאת כשגוף החימום חדש, לבדוק שוב לאחר שבוע, שבועיים, חודש וכך הלאה. די מהר יתקבלו נתונים שיאפשרו בניית גרף המראה את התנהגותו ונשאר רק לבדוק מה הזרם דרכו ערב הפרוק, ומכאן ניתן לקבל להבא החלטות מושכלות.

 

ושביט, את זה ניתן להתחיל ליישם גם בדירה, לא צריך בית פרטי.

 

יוסי

עריכה אחרונה על ידי yosi05
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

כל זה נכון אבל עם עלות גוף חימום אני פשוט מחזיק אחד רזרבי וכשהוא מת 10 דקות עבודה והדוד שוב עובד.

תודה הגברת שרה.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

ובאופן כללי, כפי שכבר העיר מישהו בפורום, אני די מכור למדידה והבנה של תהליכים וסולד מ'כזה ראה וקדש' ולא חשוב אם המומחה כותב בעברית, אנגלית או סנסקריט.

זה נכון גם להחלפת שמן ומסנן שמן מנוע ושאר טיפולים.

באין ברירה אני אומנם מחליף שמן לפי הספר או בתכיפות גבוהה בהרבה (לרכב המבצע נסיעות קצרות ומצויד בטורבו) אבל זה רק ניהול סיכונים, לא החלטה מושכלת באמת. יש היום בעולם חישנים המבקרים את מצב השמן (לא בהכרח אוטומוטיבי) אבל להתקינם ברכב פרטי קצת לא ריאלי.

הזכרתי גם בעבר שניתן להעריך את מצב הציפוי הפנימי בדוד (האמייל) לפי הזרם שאלקטרודת המגנזיום מזרימה (עולה עם הידרדרות מצב הציפוי ופוחת כשהאלקטרודה מתכלה) וכך לקבל החלטה מושכלת מתי להחליף דוד, אבל הדוודים בארץ לא בנויים לכך.

אז לאן לשאוף יש, ולא רק בנושא רחפנים ומזלטים.

 

יוסי

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

כל זה נכון אבל עם עלות גוף חימום אני פשוט מחזיק אחד רזרבי וכשהוא מת 10 דקות עבודה והדוד שוב עובד.

אתה צודק אבל זה נכון לגביך.

יש לא מעט אנשים אצלם זה די פרויקט לבצע החלפה כזו וידיעה מקדימה המאפשרת תחזוקה הייתה מאריכה את חיי גוף החימום ומונעת או לפחות מקטינה הפתעות.

תמיד עדיף לתחזק דוד בקיץ כי אז המתקינים למיניהם פחות עמוסים, והידיעה שיש הידרדרות במצב האבנית תאפשר התארגנות מקדימה.

אבל זה רק אני.

 

יוסי

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

יוסי,

 

הרעיון לשערך את כמות האבנית לפי התנגדות הג"ח (שמושפעת מטמפרטורת הג"ח) היא יפה, אבל אני חושב שלא מספיקה.

 

טמפרטורת הג"ח ב steady state מושפעת מההספק החשמלי שלו, מההתנגדות התרמית בין גוף החימום למים (עובי שכבת האבנית) ומטמפרטורת המים עצמם.

 

לעניות דעתי, לטמפרטורת המים השפעה גבוהה לא פחות, וכנראה יותר, מלהתנגדות התרמית (בסקאלה שבין מים רותחים ל - 70 מעלות, ובין ג"ח חדש למצופה אבנית).

 

ולכן, אם יורשה לי להציע - יש להוסיף מד טמפרטורה שימדוד את טמפרטורת המים בסביבת הג"ח. עובי שכבת האבנית עכשיו תשוערך באופן מדוייק יותר לפי הפרש הטמפרטורות בין גוף החימום לסביבתו (ולא לפי הטמפ' האבסולוטית שלו).

 

לחילופין, להפעיל את גוף החימום עד טמפרטורת המקסימום של הטרמוסטט, ורק אז לבצע את המדידה (שוב, לפי הפרש הטמפרטורות).

:turn-l:
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

מאוחר מדי לערוך...

 

התכוונתי לומר: הטמפרטורה של ג"ח לבדה לא מספיקה כדי לשערך את עובי האבנית.

התכוונתי לומר: בסקאלה שבין מים קרים ל-70 מעלות.

 

מכיוון שטמפרטורת גוף החימום היא פונקציה של: טמפרטורת המים, ההתנגדות הטרמית והספק החום, ניתן לחלץ את ההתנגדות הטרמית רק אם נדע את טמפ' המים בזמן המדידה.

:turn-l:
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

שאלה -

בבית הוריי יש קולטי שמש על הגג ודוד שמש/חשמל (אני חושב שזה משולב אין לי מושג על הגג יש צנרת וקולטים בלבד) בתוך הבית.

שניהם פועלים במשך 20 שנה ללא תקלות מיוחדות. בדוד החלפנו אולי פעם או פעמיים פלאנג' וגוף חימום.

מעולם לא פתחנו את הברז שעל הגג וניקזנו את הקולטים. (האם הצעד הזה הכרחי או שהוא צעד מסוכן לקולטים מזדקנים?)

הקולטים כן נשטפים חיצונית מפעם לפעם.

הדוד שמש מתפקד היטב ובימים שטופי שמש אין צורך להדליק את הדוד. בתקופת הקיץ הוא כבוי באופן מוחלט.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

בשנים האחרונות, רוב האוכלוסיה מקבלת מי שתייה שמקורם ממים מותפלים. זה לא להיט לבריאות שלנו, אבל בהחלט מועיל לבריאות של המערכות הסולריות.

 

חבר התקין ברז ניקוז לשם שטיפת הקולט, ושבר את הקולט בזמן העבודה. אני לא הייתי נוגע בקולט בן 20...

:turn-l:
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

בוקר טוב yuvk,

אמנם סטייה קלה מהדיון המאלף (אבל אתה התחלת 8)), אשמח אם תרחיב בנושא:

מדוע המותפלים הם לא מציאה גדולה לבריאות שלנו?

זה חדש לי, כי עד כמה שידוע לי מדובר במים בלבד ללא תוספות למיניהן, או שאני טועה?

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

עבור אלה שיקראו כאן בעתיד בזמן חיפוש: אכן להקפיד על דוד אמאייל בלבד, להבריג בחזרה את בורגי הפלאנג' רק אם הם במצב טוב, מגולוונים עדיין ולמרוח על התבריג טיפ-טיפה גריז, למען פתיחה נוחה יותר בעתיד (זכור לי לפני כ- 15 שנים שנישבר לי בורג פלאנג' חלוד, והחגיגה הייתה גדולה).

לא למרוח הרבה גריז, ועל הבורג שאמון על חיבור הארקה לא למרוח בכלל או להשתמש במעט WD40 או אביסעלה שמן. אנחנו לא רוצים לפגוע ברצף המגע. הברגים הם אינצ'יים לרוב, עדיין, מסיבה לא ברורה. המידה היא "9/16 בד"כ, וניתן בהחלט לפרק רק בורג אחד לדוגמא ולרוץ לקנות כמה כאלה. הדוד הרי לא בשימוש ברגע זה ובכל מיקרה יש צורך לרוקן אותו. מקסימום ינזל טיפה עד הריקון עצמו.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

בוקר טוב yuvk,

אמנם סטייה קלה מהדיון המאלף (אבל אתה התחלת 8)), אשמח אם תרחיב בנושא:

מדוע המותפלים הם לא מציאה גדולה לבריאות שלנו?

זה חדש לי, כי עד כמה שידוע לי מדובר במים בלבד ללא תוספות למיניהן, או שאני טועה?

 

המים המותפלים ביציאה מהממברנות לא מכילים כלום חוץ ממים (כמעט מים מזוקקים) אבל הגוף שלנו זקוק למינרלים שהוא מקבל באופן טבעי מהמים.

 

כדי להתגבר על זה מוסיפים באופן מלאכותי למים את מה שצריך ואם באמת מוסיפים אז אין להם שום חיסרון. השאלה היא כמה מקפידים על זה.

 

מצד שני צריך לזכור שאילת ניזונה ממתקן ההתפלה כבר הרבה מאוד שנים ולא רואים שם תחלואה בגלל מחסור כלשהו במינרלים.

תודה הגברת שרה.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

כמו שנכתב, מים מותפלים מכילים רק מיים ולכן, כשמם, תפלים. מוסיפים להם לדעתי מלחים.

 

אבל במים מותפלים חסרים מינרלים חיוניים שקיימים בכמויות זעירות במים טבעיים, לדוגמה מגנזיום ויוד.

 

כ-40 מצריכת המגנזיום באה ממי השתייה, ולכן מי שלא משלים את הצריכה ממזון עתיר מגנזיום או טבליות ויטמינים, עלול לסבול מחוסר. בין היתר מצאו קשר בין חוסר ומנזיום ופגיעה בשריר הלב.

 

המצב בו אוכלוסיית מדינה שלמה שותה מים מותפלים הוא כנראה יחודי בעולם, ואת הנזקים עוד נראה.

 

חפש בגוגל מגנזיום ומים מותפלים ותמצא שפע מקורות, כולל משרד הבריאות (ולכן לא מדובר כאן בתיאורית קונספירציה או אג'נדה שיווקית כנראה).

עריכה אחרונה על ידי yuvk
:turn-l:
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

דווקא לא ייחודי. זה קיים בקפריסין, סינגפור (היחידה בעולם ששותה מי ביוב מטוהרים), נסיכויות במפרץ ועוד.

תודה הגברת שרה.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

  • 3 שבועות מאוחר יותר ...
מנצל"ש - מחפש חברות מומלצות או מתקינים מומלצים באיזור חדרה להתקנה/תיקון/החלפה של קולטים ודודי שמש.

 

בבניין מסוים, מצב התשתית רעוע ומספר קולטים נהרסו והצנרת על הגג דורשת החלפה. הבניין מאמצע שנות ה- 90.

יש קושי תקציבי - ובינתיים, החליטו ללכת על תחזוקת שבר. (כל פעם להחליף/לתקן את הקולט הנוזל והבעייתי לפי הצורך)

הועד קיבל הצעת מחיר של כ-90 אלף ש"ח (כולל עבודה) להחלפה של 36 קולטים.

אשמח לקבל המלצה לבעל מקצוע מקצועי והגון, שיבדוק את מצב המערכת הסולארית שעל גג הבניין ויסייע להוריד עלויות.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

×
×
  • תוכן חדש...