Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 3576 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

לאחרונה אני שומע יותר מדי את המושג "חוק הנגשת אתרים" , אין ספק שמדובר בפעולה חיובית ושתעזור להמון , אך שזה מגיע לכיס שלנו כבעלי אתרים , פה נשאלת השאלה מי חייב ומה צריך.

 

עברתי על לא מעט אתרים, אך לא מצליח להבין מי חייב בכך ומי ניצל מהגזירה הזאת , האם דין כל אתר ברשת להיות נגיש, עצם העובדה כי מספק מידע לציבור?

 

באתר משרד המשפטים , נאמר שכל גוף נותן שירות לציבור מחוייב בכך, אך מה ההגדרה של נותן שירות ? שאלה נותרה פתוחה.

 

מה על כל האתרים , מה עם האתר הנוכחי - קארספורום, הוא נותן שירות , מידע ציבורי ולתועלתו , האם הוא חייב בכך?

 

היום שמעתי ברדיו במהלך תוכנית , כי בעת התחלת החוק בפועל , אתר שאינו נגיש ונדרש על פי חוק, ייזכה את בעליו בתיק פלילי במשטרה בגין אי הנגשת אתר וקנס מכובד. מה שעוד גם התובעים יוכלו להגיש תביעות ללא הוכחת נזק.

 

מישהו השתגע שם?

 

אני כבעל אתר קטן וצנוע העוסק בטיולים ובהיסטוריה, גם נכנס כנותן שירות לציבור?

האם זהו הסוף לכל בעלי האתרים הפרטיים?

 

אודה לעזרה להבין את הדברים.:-(

כשאתם מחפשים את המקומות המעניינים באמת!

👈 היסטוריה על המפה | :wave: פרוייקט טיגארט

פורסם (נערך)

בעעעע רגולציה בעעעע (סליחה! לא יכולתי להתאפק)

הסעיף הרלוונטי לפות״ש: http://www.justice.gov.il/Units/NetzivutShivyon/MercazHameidaLenegishut/NegishutSherutZiburi/NegishutMeidaKatuvUbealPeh/Pages/HangashatAtreiInternet.aspx#8

ניתן להגיש בקשה לפטור עקב נטל כבד מדי.

המלצתי הלא-משפטית והנטולת-כל-אחריות-בעליל היא להתעלם באופן גורף מהזוועה הזאת

ובמידה וחס וחלילה מישהו יתחיל פתאום להציק לך, תשתמש בקלף הזה -

למרות שלך תדע לאיזו מערבולת בירוקרטית זה יכניס אותך.

 

יש כמה נקודות מעניינות, בין השאר, אם השירות ניתן מטעם פלטפורמת צד שלישי,

החוק הזה לא חל עליו בגדול (לא הבנתי מה בדיוק צריך לשנות).

ציינו שם את פייסבוק וגוגל, אבל לענייננו גם פלטפורמה להצגת תוכן כגון וורדפרס יכולה להיחשב לדעתי הבלתי-מקצועית-בעליל כצד שלישי.

 

מוגש בהקאה לכל תומכי הרגולציות למיניהם כאן באתר...

 

נ.ב.:

חוק סביר וחיובי בהחלט עבור גופים ממשלתיים-ציבוריים, אבל למה לגרור את כל שאר האינטרנט ואשתו לשם? לפופוליסטים פתרונים.

עריכה אחרונה על ידי hans

אוכל את הכובע שהגיש לי avergel ומודה קבל עם ועדה שלפעמים מחשבים של אסוס מחזיקים מעמד אפילו מעל לשנה שלמה - אם נזכרים לעדכן את ה-bios.

פורסם
חיפוש זריז בגוגל העלה דף שמכיל תשובות מפורטות לכל השאלות שלך:

http://www.justice.gov.il/Units/NetzivutShivyon/MercazHameidaLenegishut/NegishutSherutZiburi/NegishutMeidaKatuvUbealPeh/Pages/HangashatAtreiInternet.aspx#2

 

ראיתי וקראתי בשקיקה את זה לפני שכתבתי פה , העניין שהם מגדירים אמנם "

שירות ציבורי הוא שירות שניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי, או שירות" אבל .. מהי הגדרת מתן שירות ? "

מהמפורטים בתוספת השנייה ובין היתר: שירותי מסחר, רווחה, בריאות, השכלה, פנאי, ספורט, תיירות, הארחה, תרבות, בידור, דת, אנרגיה, תקשורת (בזק), שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי, והשכרת כלי רכב"



 

מצד אחד זה נשמע שזה מחייב אתרים וגופים מסחריים רשמיים ו-או ממשלתיים, אבל מצד שני , אתר פרטי של אדם שעושה זאת כתחביב (כמוני) , ועוסק בהיסטוריה וטיולים , האם זה נכנס לקטגוריה? זה לא ברור לי. פנאי - תיירות , וכו'?

כשאתם מחפשים את המקומות המעניינים באמת!

👈 היסטוריה על המפה | :wave: פרוייקט טיגארט

פורסם

אין לכם מושג באיזו אנחת רווחה התקבלה שלשום ההחלטה לדחות את כניסת החוק לתוקף בשנה נוספת.

בגדול, אתרים שמחוייבים בהנגשה, היו אמורים להנגיש את התכנים ההיסטוריים שלהם עד לתאריך 26/10/2016. תכנים חדשים שעלו לאתר מאוקטובר 2015 היו אמורים להיות מונגשים בזמן פרסומם.

כדי לבין עד כמה חשוב הנושא, דמיינו עיוור שמחפש מידע באתר.

אנחנו, ניגשים עם העכבר לקישור הרלוונטי, לוחצים, ורואים/קוראים את המידע שחיפשנו.

העיוור משתמש בכלים שפותחו לצורך כך, אך גם להם יש מוגבלות מובנת. גולשים לדף, ועוברים בין האזורים עם כפתור ה-TAB. בעזרת קורא מסך (יש כמה, לדוגמא Nvida, Jews ועוד), שמקריא את המיקום הנוכחי, הגולש העיוור שומע מה התוכן שעליו הוא ממוקד. אם זה טקסט, הוא שומע הקראה רציפה. אם מדובר בקישור, הוא יכול לעבור אליו' או להמשיך במורד הדף.

ניתן לקבל במרוכז את כל הקישורים בדף, ואז קל יותר להחליט לאן ממשיכים.

 

ההנגשה, אמורה לטפל בכך שהדף יהיה מסודר, כותרות יהיו בגופן של כותרת, כדי שיהיה ברור שמדובר בכותרת. קישור אמור להיות ברור. לא סתם "לקובץ לחץ כאן" אלא "להורדת קובץ ההסבר על מילוי שאלון לביטוח לאומי, לחץ כאן".

שמעתם למשל על הלמ"ס? כן, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אתם משערים כמה לוחות אקסל יש להם באתר משנים קודמות? אחד מכללי ההנגשה קובע שאין להשתמש באיחוד תאים בכותרות טבלה. קוראי המסך קוראים שורה שורה בטבלה, וכשמגיעים לשורה שמתחת לתאים המאוחדים, אבד הקשר וקשה לדעת באיזה טור אנו כרגע.

זה אומר שיש לבנות מחדש את הטבלה, ולתת כותרות נפרדות לכל הטורים. כמה שנות אדם צריך בשביל להסב את כל הלוחות שלהם?

 

יש אתרים שמשמשים כארכיונים. יש בהם אלפי מסמכי pdf. כדי להנגיש אותם, צריך את המקור, שהיה כנראה ב-word. אם הוורד מונגש, גם ההסבה ל-pdf תהיה מונגשת. אתם מכירים הרבה מוסדות שחשבו שיש צורך לשמור את מסמכי המקור שנכתבו ב-word?

 

רגע, עד עכשיו התייחסתי לעיוורים. מה עם החרשים? אתרים שיש בהם מולטימדיה, סרטונים בעיקר (לא יוטיוב, אתרי תוכן אמיתי).קחו למשל את אתר בנק ישראל, שמפרסם סרטונים של מסיבות עיתונאים, ראיונות בנושאי כלכלה ועוד. סרטונים כאלה חייבים לכלול כתוביות, לטובת החרשים.

 

השתתפתי לפני כמה חודשים בכנס בנושא הנגשה, שנערך בממשל זמין, לטובת מנהלי אתרי הממשלה ואתרים ציבוריים אחרים. רמת הפניקה שהייתה שם אינה ניתנת לתיאור. היעד לכניסת החוק לתוקף נראה באופק, ורוב מוחלט של האתרים לא יעמוד בו במועד שניקבע. משם באה הקריאה לבקש דחיה של כניסת החוק לתוקף.

 

לפי החוק, אזרח רשאי לתבוע אתר שמצא בו תוכן לא מונגש, אבל כהגנה, תינתן האפשרות להנגיש תוכן רלווטי שלא הונגש, או לפי בקשה ספציפית של גולש.

עמותת נגישות ישראל, באמצעות יועצים משפטיים, יכולה לתת פטור לתכנים מסויימים באתרים, וזאת בכפוף לחוות דעת מקצועית, ובהתאם לנסיבות.

 

מדבר בעלויות מאוד גבוהות. בשנתיים האחרונות צצו להן חברות המתמחות בהנגשת אתרים. חברות שקמו, ויפלו תוך שנה-שנתיים.

וזה רק על קצה המזלג.

פורסם

מצד שני, רבים מהאתרים יכולים להיות מונגשים ע״י עמידה בתקן w3c, ובשביל זה פשוט צריך לכתוב את האתר נכון

רגל וחצי, 4 כ"ס.

מדוע לא כדאי לקנות פרארי:

אין תא מטען (כן, כן).

 

פאקינג אביר בסיאט לבנה.
פורסם

תקן w3c מתייחס לאתרי אינטרנט עצמם, לרכיבים שלהם, ולכתיבת דפי html תקניים.

זה לא נותן מענה למסמכים (word, excel, xls) שעולים לאתרים, ומוסדר עכשיו במסגרת חוק ההנגשה.

חוק ההנגשה מתייחס הן לאתרים עצמם והן לתכנים הקיימים בהם.

 

טיפול באתר לא מונגש (שלא נכתב לפי התקן) יכול להתבצע ע"י שיכתוב הקוד וטיפול נקודתי בצורה נקודתית, מה שכרוך בהמון עבודה, שעות עדם רבות, ולרוב גם בעלויות גבוהות.

דרך נוספת היא ע"י שתילת סקריפט ב-master page של האתר, בצורה שתיפתור את בעיית ההנגשה ברוב איזורי האתר, בכפוף לאופן כתיבת קוד האתר. בחלקים האחרים יהיה צורך לטפל נקודתית.

בתכנים יש צורך לטפל בנפרד.

×
×
  • תוכן חדש...