האם רכב בעל הנעה אחורית רגיש יותר להחלקות בסיבובים על כביש רטוב מרכב בעל הנעה קדמית?

[much]

השאלה בכותרת.

או שזה מאוד תלוי במהירות הנסיעה כשמגיעים לפנייה?

[חזקי]

כמובן תלוי מהירות.

בכללי רגיש יותר מאוד.

תנסה לתת גז בסיבוב רטוב ותראה לבד.

[liav12]

כשהכוח מגיע מאחורה סביר להניח שהרכב יזרוק מעט בלחיצה על גז מבחינת ההגיון, אבל כמובן תלוי בעוד גורמים של המרכב עצמו.

[חן ג.]

לא. השאלה האם רכב רגיש יותר להחלקות תלוי בכמה אחיזה יש לו. ההבדל בין ההנעות אינו ברגישות להחלקה אלא בצורת ההחלקה.

 

החלקה נובעת מכך שאתה דורש מהרכב, או ליתר דיוק מהצמיגים שעל אחד הסרנים, יותר ביצועים (לטובת פניה, האצה או האטה) ממה שהוא יכול לספק מבחינת האחיזה.

 

אם תדרוש מהחלק הקדמי להפנות את הרכב יותר ממה שהוא יכול - הרכב לא יפנה מספיק (החלקה הקרויה "תת היגוי") ולמעשה יחליק ישר והחוצה מהעיקול. אם תבקש מהצמיגים האחוריים להחזיק את הרכב בסיבוב שמפעיל עליהם כוח גדול יותר ממה שהם יכולים לעמוד בו מבחינת אחיזה - הם יחליקו החוצה ויסובבו את הרכב "יותר מדי" לתוך הסיבוב - החלקה הקרויה "היגוי יתר".

 

תת-היגוי ייגרם מכניסה מהירה מדי לעיקול, מהאצה חזקה בעיקול (המגבירה את המהירות) ומבלימה חזקה מאוד, שבה הצמיגים לא יצליחו גם לבלום וגם לפנות כמו שצריך ואף "יינעלו" ולא יפנו את הרכב כלל. היגוי חריף, ותנאי דרך חלקים יחריפו תת-היגוי.

 

היגוי יתר ייגרם מהאטה חדה מאוד (אבל לא חזקה מספיק בשביל לייצר תת-היגוי) שתגרום לרכב לרכון על גלגליו הקדמיים באמצע העיקול. המשקל שלוחץ את הגלגלים האחוריים לתוך הכביש יקטן והם יאבדו אחיזה ויחליקו הצדה. גם טלטול הרכב מצד לצד יכול לגרום להיגוי יתר. כמובן שנדרשת מהירות גבוהה יחסית וגם תנאי דלק חלקים לא עוזרים...

 

רכב הנעה אחורית יתנהג בכל המקרים הללו בדומה לרכב הנעה קדמית. ההבדלים בין ההנעות השונות יתבטאו רק במצב של האצה בעיקול או של האטה בעזרת בלימת המנוע. במצב של האצה בעיקול, רכב הנעה אחורית ייכנס לתת-היגוי פחות חריף מרכב הנעה קדמית שבו, בנוסף להגברת המהירות, האצה חריפה גם לא מאפשרת לצמיגים להאיץ ולפנות ביחד.

 

כמו כן, האצה חזקה מאוד בתוך העיקול ברכב הנעה אחורית יכולה להביא להיגוי יתר מאחר ובמקרה זה דווקא הצמיגים האחוריים לא יצליחו להתמודד גם עם ההאצה וגם עם הפניה ויחליקו הצדה. כדי שבמצב כזה יתרחש היגוי יתר, צריך להפעיל בפתאומיות כוח רב באמצע העיקול וככל שתנאי הדרך חלקים יותר ושהמהירות נמוכה יותר יש יותר סיכוי להיכנס להיגוי יתר מאשר תת-היגוי.

 

כמו כן, במצב של האטה חדה באמצע העיקול בעזרת בלימת מנוע, מכונית הנעה אחורית תיכנס להיגוי יתר חריף יותר מאחר ובנוסף להעברת המשקל מהגלגלים האחוריים לקדמיים, מופעלת על הגלגלים האחוריים גם בלימת מנוע חזקה שלא מאפשרת להם גם לבלום את הרכב וגם להחזיק אותו בעיקול ואלו שוב יחליקו החוצה מהעיקול.

[ran1012]

חן - אני איתך, יופי של הסבר!

 

לפיזיקה לא אכפת באיזה רכב אתה נוהג, זה אך ורק תלוי נהג.

השאלה שצריכה להישאל היא - לאיזה נהג יש יותר סיכוי להחליק?

[חן ג.]

התשובה לשאלה הזו פשוטה:

נהג שלא מחליק: דואג לתחזוקת צמיגים (כולל לחץ אוויר מתאים) ובולמי זעזועים, מאט מראש ונכנס לסיבוב לאט (כדי לצאת מהר), מכניס את הרכב לעיקול בהדרגה ובדיוק, מאזן את הרכב עם דוושת הדלק בתוך העיקול, מתכנן קו שמנצל את רוחב הנתיב, "קורא" את הכביש ומעביר את הצמיגים ה"קריטיים" (החיצוניים) על המשטח האוחז ביותר שבנמצא.

 

נהג שעשוי להחליק: לא מתחזק את הרכב, לא מאט כנדרש ונכנס מהר (ויוצא לאט, אם בכלל), מכניס את הרכב לעיקול בבת אחת, מאיץ ומאט את הרכב באמצע העיקול שלא לצורך, לא מנצל את רוחב הנתיב לטובתו, לא מתחשב באחיזת המשטח תחת הצמיגים הקריטיים.