קיצור תולדות הוולבו 240, שחוגגת בקרוב יום הולדת 40.

[חן פרחי]

שום מילה על וולוו 240 בשוק המקומי?

הגזמת..

ה 244 יובאה לארץ החל משנת 75' והמשיכה את המומנטום של קודמתה, ה 144.

באותם שנים נוספו, לצערנו, נכי צה"ל רבים עקב מלחמת יום הכיפורים, ומשרד הביטחון בחר בוולבו 244 כמכונית המייצגת של קבוצת ה 2000 סמ"ק, מה שתרם רבות למכירות.

שרי ממשלות ישראל החלו להשתמש בוולבו עוד בשלהי חיי ה 144, ולאחר מכן הפכה ה 244 למכונית השרד הרשמית של ממשלת ישראל, ונסעו בה שרים, נשיא בית מהשפט העליון ועוד.

הוולבו "נהנתה" מהעובדה שלא היתה מכונית גרמנית ולא היתה מנקרת עיניים כמו מכוניות אמריקאיות, ובנוסף נהנתה מאופוזיצייה דלילה להפליא, שהורכבה בעיקר מהפיג'ו 504, שהיתה מכונית טובה בהרבה מה 244.

בנוסף לאמינותה ואיכות הייצור הגבוהה שלה, נהנתה ה 244 ממערך טרייד אין ראשון מסוגו בארץ, שקלט את מכוניות נכי צה"ל והלקוחות הקבועים, שילם להם מחיר מלא, לרוב "מפתח תמורת מפתח" וכך ייצרה סוכנות וולבו ביקוש קבוע וגבוה למכונית, תוך שהיא מרכזת את עיקר העיסקאות שבוצעו במכוניות הללו כיד שנייה, וכך ניווטה את מחירה כמשומשת.

החל משנת 79' הגיעו לארץ, בנוסף לדגמי ה 2.0, גם דגמי ה 1.8.

על סמל הכנף נכתב 1.7 ו 1.9, למרות שהנפחים היו 1.8 ו 2.0.

דגמי הטורבו המצויינים לא נמכרו כאן, בעיקר בשל חשש מפגיעה בתדמית המבוגרת של המכונית.

ה 240 נמכרה כאן עד סוף 87', ותאורטית הוצעה גם ב 88', אולם הפרש מחיר בלתי הגיוני גרם לה להיות יקרה ב 15K מה 740, שהיתה אטרקטיבית ממנה בהרבה.

בשנת 87' נמכרה ה 240 גם בגירסתה המוזרקת והמהודרת שנקראה GLE.

בשנת 92' שבה אלינו ה 240, הפעם בגירסת הסטיישן, ובמשך שנה וחצי נמכרו לא מעט סטיישנים כאלו.

ה 240 תיזכר כמכונית הסאלון המצליחה ביותר שנמכרה כאן אי פעם, וקשה לראות עוד מכונית שתהייה רבת מכר במשך כל כך הרבה שנים בקבוצתה.

למרות שה 240 נתפסה כאן כמכונית פאר, היא בעצם לא היתה כזו, ובארופה היא נחשבה למשפחתית-סאלון, וכזו היא היתה.

[2pac]

הרכב הזה למיטב ידיעתי שימש חברי כנסת, שרים, קצינים ונכי צה"ל.

חברי כנסת לדעתי לא, בתקופה ההיא חברי כנסת עוד לא קיבלו רכב צמוד.

קצינים לא.

נכי צה"ל- כל נכה קנה מה שהוא רצה בהתאם למגבלת הנפח, לא?

[חן פרחי]

נכי צה"ל- כל נכה קנה מה שהוא רצה בהתאם למגבלת הנפח, לא?

נכון מאד.

אף אחד לא חייב נכי צה"ל לקנות דווקא וולבו, אבל "נרמז" להם בעדינות שאם המכונית אותה יקנו לא תשמור על ערכה כמו הוולבו, את ההפרש הם ישלימו מכיסם.

גם כך היצע מכוניות בנפח 2.0, לפחות עד אמצע שנות ה 80', היה מצומצם מאד.

[kanfi]

מה זה סמל הלמדא שמופיע על חזית חלק מהוולבואים ?

[חן פרחי]

מכוניות שצויידו בממיר קטליטי וחיישן למדא.

וולבו היו מחלוצי השימוש במימירים קטליטיים תלת שלביים, ולכן עמדו בתקני זיהום אוויר מחמירים ללא פגיעה משמעותית בהספק.

[2pac]

אף אחד לא חייב נכי צה"ל לקנות דווקא וולבו, אבל "נרמז" להם בעדינות שאם המכונית אותה יקנו לא תשמור על ערכה כמו הוולבו, את ההפרש הם ישלימו מכיסם.

 

מה ז"א? המדינה לא מימנה לנכים את ההפרש בין מכונית הישנה לחדשה.

[חן פרחי]

המדינה אמנם לא מימנה להם את ההפרש, אך ירידת ערך אפסית בשילוב מחיר ללא מיסים גרמו לתוספת שולית כל החלפה.

[yohai71]

חן, תודה על הסקירה.

[jlavi2002]

בצ.ה.ל "דלגו " על ה240. תקופה קצרה תתי אלופים נסעו על 144 ואחכ החליפו לפורד סיירה.

[re_ilan]

חן תודה על הסקירה המקצועית והקולחת

 

שאלה:

אני מכיר 3 קרבורטורים שונים של ה 240 (ובטח יש עוד סוגים): סטרמבורג, זניט וסולקס (אני חושב שהשניים האחרונים זהים) .

למה וולוו השתמשו בסוגים שונים? למה לא דגם אחד קבוע?

 

אילן

[חן פרחי]

במאייד סטרומברג השתמשו בוולבו עד סוף 84' במנועי ה 2.0 וה 2.1, ואילו ב 1.8 גם בשנת 85'.

מנועי ה K שהופיעו ב 85' עשו שימוש במאייד זניט כפול או סולקס, שלמיטב ידיעתי היו זהים.

[re_ilan]

ב2.3 1983 שלי היה סטרומברג שהוחלף לפני שנתיים-שלוש ב-זניט שפורק מ2.0 אחרי שהתחיל לעשות צרות.

למרות ששני מכוני קרבורטור ציינו שהקרבורטורים הנ״ל לא חלופיים, חבר מכונאי התעקש שהם דווקא כן, ולאחר ההחלפה התברר שהוא צודק.

הזניט והסולקס זהים.

[dny]

למה וולוו השתמשו בסוגים שונים? למה לא דגם אחד קבוע?

יצרני רכב בדרך כלל מעדיפים לקנות כל פריט מלפחות שני יצרנים שונים, כדי שאם תהיה בעיה/תקלה/שריפה/הצפה/שביתה במפעל אחד, הם יוכלו לקנות מהשני ולהמשיך לייצר.

 

בהתחשב בכך שהם קונים הרבה חלקים מהרבה ספקים, זה הגיוני מאד.

 

דני

[zvit]

ה 240 נמכרה כאן עד סוף 87', ותאורטית הוצעה גם ב 88', אולם הפרש מחיר בלתי הגיוני גרם לה להיות יקרה ב 15K מה 740, שהיתה אטרקטיבית ממנה בהרבה.

בשנת 87' נמכרה ה 240 גם בגירסתה המוזרקת והמהודרת שנקראה GLE.

בשנת 92' שבה אלינו ה 240, הפעם בגירסת הסטיישן, ובמשך שנה וחצי נמכרו לא מעט סטיישנים כאלו.

ה 240 תיזכר כמכונית הסאלון המצליחה ביותר שנמכרה כאן אי פעם, וקשה לראות עוד מכונית שתהייה רבת מכר במשך כל כך הרבה שנים בקבוצתה.

 

ה-240 בתצורת סטיישן בלבד הוצעה כבר בשנת 1991 (בין השאר גם לח"מ שבחר לרכוש 740 בכמה אלפים יותר)

 

המדינה אמנם לא מימנה להם את ההפרש, אך ירידת ערך אפסית בשילוב מחיר ללא מיסים גרמו לתוספת שולית כל החלפה.

 

ירידת הערך לא היתה כל כך אפסית אך היתה קטנה בהרבה מהמקובל היום ובגלל זה נכים נאלצו להחזיר "הפרשי מכס" למדינה ע"מ שלא ישארו עם עודף בין רכב לרכב. בשביל לעודד קניית וולוו היה סעיף מיוחד במכס שנתן פחת נוסף למי שהחזיר מיסים על וולווו כך שבדרך כלל היה מדובר בהחלפת מפתחות בטרייד אין ללא הוספת כסף בכלל. הח"מ שהיה (ועודנו) נכה הנהנה מהטבות של ביטוח לאומי דווקא תפס טרמפ על הסעיף הנ"ל וב-1995 כשרציתי להחליף את ה-740 שנת 1991 ב-940 חדשה הסתבר שהתענוג יעלה...לטרייד אין 5000 ש"ח רוצה לומר אני אתן לטרייד-אין את ה-740 2.0 GL שנת 1991 ואקבל בתמורה 940 2.0 GL שנת 1995 ועוד 5000 ש"ח... היות שמנוע ה-2.0 היה סוס מת הוספתי 12000 ש"ח וקניתי את ה-940 GLE 2.3 עם כל התוספות, רכב שהיה במשפחה 8 שנים וקרוב ל-200000 ק"מ אחד המכוניות המוצלחות שהיו לי.

[2pac]

למה המדינה כ"כ רצתה שיקנו דווקא וולבו? ולמה היא עודדה רק נכים לקנות וולבו?