אני שונא חתונות.

[Night Driver]

ובחמישית תגיע לחופה, הרב יביא לך כוסית יין, אתה תהיה במרכז רחבת הריקודים וכולם יעשו לך קולולו.

 

ואז באמת תהיה לו סיבה לטראומה.

[Derish]

תרקוד, תעשה שמח!!

 

להשלמת התמונה הייתה חסרה לי פה רק המילה "תזרום"...

 

 

[Casper]

ועדיין, חתונות כיום הפכו לקנס כספי שאפילו לא מקבלים תמורה נאותה עליו.

 

לא כיף להיות ב90% מהחתונות כיום.

 

אני לא ממורמר, סתם לא כיף.

 

יש לי עצה בשבילך, אל תלך לחתונות בהן אתה מחפש את התמורה למתנה שהבאת כי אלו כנראה חתונות של אנשים שלא ממש מעניינים אותך ושמחתם אינה חשובה לך, כלומר חתונות שלא בא לך בכלל ללכת אליהן.

 

החלטת ללכת? תעשה חיים כמה שאפשר כי כולם יודעים שבעבור 250 ש"ח לראש אפשר לאכול סטייק הרבה יותר טוב ממה שיגישו לך בכל חתונה.

[יוסי פרנקוס]

אני לא הולך לחתונות של אנשים שלא מעניינים אותי.

 

וכשאני כבר הולך אני מקפיד לתת יותר מ250 ש"ח.

 

הבעיה עם כל זה היא שיש כיום פורמט שחייבים לעמוד בו כי אם לא אז "מה יגידו?"

ברור שמי שדוחף לזה הן הנשים אבל גם התעשיה של החתונות שפשוט מאדירה אירועים ברמה בינונית פלוס וגורמת להמון אנשים להוצאה מיותרת.

[vadim6385]

 

אני רואה הזמנה לחתונה אני רואה שחור בעיניים, מקבל פיק ברכיים ומתחיל לרעוד.

 

אני אישית מחפש פח זבל או מצית ומאפרה (בעייתי למי שלא מעשן) כדי להעיף את ההזמנה ככה שלא יראו.

 

לי יש בעיה לא רק עם חתונות, אני מרגיש לא בנוח בכל אירוע המוני, כי אני פשוט לא מתחבר לכל השתייה/ריקודים/שיחות שיכורים/שאר הדרעק שהולך במקומות האלה.

 

מה שslowride כתב, זה בדיוק מתאר את מה שאני מרגיש באירועים, ואני רציני לגמרי.

 

אנשים רואים בזה "שמח", אני רואה סבל, לכן אני מיד מתחפר בסמארטפון (מסביר גם את האהבה היתרה שלי לסמארטפונים - דרך מצויינת להעסיק את עצמך). הבעיה שמאיזושהי סיבה אנשים נעלבים מזה.

 

עוד יותר גרוע - כאלה שמנסים להתחיל בסמול טוק איתך עם שאלה "למה אתה כל כך שקט היום", "עזוב כבר את הטלפון שלך", או מנסים לדרבן אותך לשתות (כאחד שיש לו אחר כך לנהוג 50 ק"מ הביתה, ממש תודה ).

 

ועל זה צריך לשלם 300 שקל, שאפשר לבזבז על ארוחה לא פחות ממדהימה במסעדה נחמדה (אכלתי את הסטייק של החיים שלי באיזו מסעדה חיפאית ששכחתי איך היא נקראת, ב90 שקל), או לקנות בהם אוכל הביתה לשבוע.

[ג'יימס]

 

(אכלתי את הסטייק של החיים שלי באיזו מסעדה חיפאית ששכחתי איך היא נקראת, ב90 שקל),

 

איזה אזור?

[Mr_Shankly]

יש מצב שפותח השרשור כתב את זה/הכתב קרא את השרשור?

 

ממש בעיתוי מושלם:

http://www.xnet.co.il/relations/articles/0,14572,L-3101096,00.html

[vadim6385]

איזה אזור?

 

כשיוצאים, אז זה ברחוב שמוביל לכניסה לגנים הבהאיים מלמטה (אני לא מכיר את חיפה)

 

אני לא יודע מה רמת האנינות טעם שלך בסטייקים, אז קח את מה שאני אומר בערבון מוגבל

[SlowRide]

ג'יימס, אאל"ט אתה שומר כשרות (פעם סיפרת שאתה חרדי).גם אני. אם אתה מעוניין בסטייק איכותי ב90 ש"ח באזור, סע לבית הסטייק בנשר.

 

מה שslowride כתב, זה בדיוק מתאר את מה שאני מרגיש באירועים, ואני רציני לגמרי.

סוף סוף אחד שמבין אותי.

[ג'יימס]

כשיוצאים, אז זה ברחוב שמוביל לכניסה לגנים הבהאיים מלמטה (אני לא מכיר את חיפה)

 

 

או קיי, תודה.

 

אבל...

 

ג'יימס, אאל"ט אתה שומר כשרות (פעם סיפרת שאתה חרדי).גם אני. אם אתה מעוניין בסטייק איכותי ב90 ש"ח באזור, סע לבית הסטייק בנשר.

 

תודה על המידע.

[Casper]

א

עוד יותר גרוע - כאלה שמנסים להתחיל בסמול טוק איתך עם שאלה "למה אתה כל כך שקט היום", "עזוב כבר את הטלפון שלך", או מנסים לדרבן אותך לשתות (כאחד שיש לו אחר כך לנהוג 50 ק"מ הביתה, ממש תודה ).

 

 

זה אולי ישמע לך מוזר, אבל לי זה נשמע כאילו אנשים סה"כ מנסים להתחבר (to socialize) איתך.

[Derish]

SlowRide - לא רק אחד, גם אני חותם תחת כל מילה שכתבת חוץ מהקטע עם המוזיקה המזרחית. אצלנו זה בעיקר שירי פופ מגלגל"צ ברמיקס אחד ארוך עם בסים לה-פנים בקצב אחיד.

 

את האנשים שאשכרה נהנים באירועים כאלה אני משתדל להרחיק מחיי באופן מיידי עם היוודע הדבר. קל לזהות אותם לפי התמונות בפייסבוק, זו תמיד אותה התנהגות - קפיצות לקול המוזיקה במעגל של גברים עם חולצות פתוחות למחצה, במעין ריקוד הומו אירוטי שבטי ומוזר שתכליתו כמאמר המשורר פה למעלה "לעשות שמח". למחרת הם בד"כ יחזרו לא לדבר איש עם רעהו, לקרוא זה לזה בשמות גנאי מאחורי הגב ובגדול להיות זרים זה לזה. אבל ברגע שנכנסו בשערי האולם - אחים הם, וכל מי שמעז לשבת בצד בשקט ולא לחלוק איתם את האחווה המזורגגת שלהם הוא האויב. (="לא זורם")

[ezuf]

דריש,המיקס האמור כנראה מוכן מראש לפי החתן והכלה,כשהדיג'יי יושב איתם

 

אני בד"כ מנצל את ההזדמנות לרשום שמות של שירים שאני אוהב\חדשים לי,ולהוריד אח"כ את המיקסים היותר מעניינים - שיהיה מעניין באוטו

 

לעניין החתונות - יש אירועים שבאמת סובלים בהם,לכן אני מגיע,משלשל מעטפה,מחכה שתסתיים החופה וטס החוצה.

 

לשאר אני משתדל להשאר עד המנה הראשונה\קצת אחרי ומתחפף באלגנטיות (רעש אימים לאורך זמן לא ממש בריא לאוזניים,בלשון המעטה)

[.tommy g]

Derish - מה רע בלזרום? יותר טוב להיות בדיכי באירוע?

SlowRider - על איזה צחוק בדיוק אתה מדבר? לצערי זה נשמע שדיברת מהלב.

 

אני מתקשה להבין אנשים שנוטים לעצב במקום לשמחה. אנשים שאין להם סיבה טובה לכך (נכות כלשהי, אבדן, טראומה וכו'...). אבל אולי זה פשוט אופי ואין מה לעשות עם זה.

 

אני חושב שבגלל שאני לא הולך לסתם חתונות - אלא רק לאלו של חברים או מכרים שאני באמת אוהב, אני די נהנה ברובן. למרות שלעתים האירוע הזה יכול להיות די משעמם.

[locomotive]

SlowRide -

את האנשים שאשכרה נהנים באירועים כאלה אני משתדל להרחיק מחיי באופן מיידי עם היוודע הדבר. קל לזהות אותם לפי התמונות בפייסבוק, זו תמיד אותה התנהגות - קפיצות לקול המוזיקה במעגל של גברים עם חולצות פתוחות למחצה, במעין ריקוד הומו אירוטי שבטי ומוזר שתכליתו כמאמר המשורר פה למעלה "לעשות שמח". למחרת הם בד"כ יחזרו לא לדבר איש עם רעהו, לקרוא זה לזה בשמות גנאי מאחורי הגב ובגדול להיות זרים זה לזה. אבל ברגע שנכנסו בשערי האולם - אחים הם, וכל מי שמעז לשבת בצד בשקט ולא לחלוק איתם את האחווה המזורגגת שלהם הוא האויב. (="לא זורם")

 

שכחת לציין את ההיי-לייט שהוא לא אחר מהמחרוזת של אבי סינווני. בלאגן בלאגן הווופה!

תכלס', שנדע רק שמחות.