שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[פינדר]

וזה לגבי שטח הפרסום של דן מרגלית, אשר תלוי בתוכן המאמר:

http://blogs.haaretz.co.il/barakravid/350/

[יבגניפ]

תחכום זו לא מילה גסה. לצערי הרב, לא כולם מסוגלים לזה.

 

תקשורת חופשית מאינטרסים קיימת רק באתרים חופשיים ועצמאיים. באופן טבעי, שם גם יתקבלו פרשנויות הרבה יותר רדיקליות (וכאלו שלא ינסו לחפש מכנה משותף בכח,כדי למשוך קוראים).

[Barney]

כבר כמה שנים שבכל שבת אני עובר על ידיעות, ישראל היום, מעריב סופהשבוע, מקור ראשון ולעיתים גם הארץ. אני יכול להעיד על כך שכל עיתון מקדם אג׳נדה משלו ומבחינתי זה בסדר כל עוד אני מודע לכך ולוקח את הכתוב בהסתייגות.

 

כן יש לי בעיה עם עיתונים וכותבים צדקנים שטוענים להטיה "ותעמולה" כאשר הם בעצמם פועלים משיקולים לא טהורים.

[SlowRide]

מישהו בעיתונות כן פועל משיקולים טהורים?

[Barney]

כן. יחידי סגולה.

ולרוב יימצאו במגזינים רכב ומדורי כלכלה

עריכה אחרונה ב-10 לפברואר, 2015 על ידי Barney

[פינדר]

מישהו בעיתונות כן פועל משיקולים טהורים?

מה זה שיקולים טהורים?

את העיתונים כותבים, עורכים ומממנים, אנשים. לא חייזרים.

לכל איש, בטח למי שעובד בעיתונות, יש דעות והשקפת עולם, אשר באה לידי ביטוי במידה זו או אחרת, בעבודתו.

ניתן להשיג עיתונות מאוזנת, אם הבעלים לא מתערב בתוכן ואם הוא דואג להעסיק כותבים ועורכים בעלי השקפות עולם מגוונות.

[SlowRide]

גם אני לא הבנתי מה זה שיקולים טהורים, בגלל זה שאלתי.

בסופו של דבר, עיתונות מאוזנת כנראה לא תהייה רווחית כמו מיליארדר שמכתיב לך מה לפרסם.

[Barney]

ניתן להשיג עיתונות מאוזנת, אם הבעלים לא מתערב בתוכן ואם הוא דואג להעסיק כותבים ועורכים בעלי השקפות עולם מגוונות.

 

ומה שאני מנסה לומר הוא שאין עיתונות מאוזנת. עיתון \ עורך \ כתב מושך מקדם את האג'נדה והאינטרסים שלו. ולכן כשעיתון מסוים מקדם חוק נגד עיתון אחר זה בדיוק כמו הדוגמאות שנתן כאן m3x7r3m3.

[ניקו פ.]

שוב, לדעתי, במנותק ממכלול יתרונות וחסרונות החוק פשוט הזוי, הנסיון להצמיד מחיר של מוצר מיצרן אחד למוצר מתחרה מיצרן שני מתאר אוליגרכיה וקרטלים, לא שוק חופשי.

לא משנה איך תסתכל על זה.

 

זה חד וחלק חוק בדרך להפוך אותנו לרוסיה, רק שבמקום פוטין נקבל נוני.

 

אתה שוב אוטם את הביקורתיות שלך, כי אתה נעול בדעה שגיבשת. חבל.

החוק לא מנסה להצמיד מחיר של מוצר למתחרה. החוק אומר שאם אתה רוצה למכור עיתון, אתה חייב למכור אותו ולא לחלק אותו בחינם. אחד יכול להימכר ב30 שקל [מגזין אוטו למשל], והאחר יכול להימכר בשקל 1 - הבדל תהומי. הנה, בשנייה אחת לארבעת הפסקאות הראשונות בהודעתך נשמט הבסיס.

הדוגמאות שציינת עם גולן ודלק מוטורס אינן קשורות למקרה, לאור מה שכתבתי לך לעיל.

אם היה בישראל שוק חופשי היית נמצא במצב של רוסיה. קוטג' עדיין היה עולה 7 שקלים ודלק היה עולה 15 שקלים לליטר. למזלנו השוק לא חופשי לחלוטין.

יש כאן חיוב, של כל עיתון שמחולק בחינם [כולל המהדורה החינמית של ידיעות אחרונות, ישראל פוסט וכדומה] להיות במחיר של שקל אחד לפחות. הנה, גם הטענה שזה מכוון כלפי ישראל היום בלבד נפלה.

אתה גם בטוח שאתה יודע בדיוק מה המטרה של החוק, מבלי לנסות ולהסתכל על היתרונות שהחוק יניב, או מטרותיו כפי שהגדירו אותן הוגי ההצעה. מה שאתה מרבה לעשות, זה לכנות כל דבר שאתה לא מסכים איתו כ"שטויות", שזה מגוחך לחלוטין.

 

אתה יודע מה, אתה צודק בהכל. אני חוזר בי מכל מה שאמרתי.

יש לי שאלה אליך:

מה היתרונות של החוק? אילו השפעות חיוביות יכולות להיות לו?

עריכה אחרונה ב-10 לפברואר, 2015 על ידי ניקו פ.

[Cassano]

אתה שוב אוטם את הביקורתיות שלך, כי אתה נעול בדעה שגיבשת. חבל.

אם היה בישראל שוק חופשי היית נמצא במצב של רוסיה. קוטג' עדיין היה עולה 7 שקלים ודלק היה עולה 15 שקלים לליטר. למזלנו השוק לא חופשי לחלוטין.

לו?

שוק החלב בישראל איננו חופשי בכלל, וגם אם יוסר הפיקוח על הקוטג' והמחיר יחזור לשבעה שקלים כפי שאתה אומר, זה לא בגלל השוק החופשי, כי המדינה היא זו שקובעת, באמצעות מועצת החלב, מי ייצר מה וכמה. יש מכסות ייצור בשוק החלב כמו בכלכלה בברה"מ, ככה שאני לא רואה שום דבר הדומה לשוק חופשי שאתה מתאר.

 

לגבי ישראל היום, החוק קובע שמחיר העיתון צריך להיות אחוז מסוים ממחירו של העיתון הנפוץ ביותר, או משהו בסגנון. אי אפשר למכור אותו בשקל.

[יבגניפ]

לטובת מי שרוצה לקרוא - הנה הניסוח של ההצעה של איתן כבל (בהנחה שאבישי עברי לא שינה אותו לפני הפרסום בבלוג ).

 

יש משהו גם בטענות שלו בבלוג. אני לא חושב ש"ישראל היום" שונה מהותית מידיעות, חוץ מזה ששם (עדיין) אין מישהו כמו חיים שיין (שכנראה מחזיק פסל של נתניהו בביתו או משהו כזה). באופן כללי גם, שוק העיתונאות המודפסת בארץ גוסס וזה לא בהכרח דבר שניתן למנוע.

 

מצד שני, בכל זאת לא מדובר בחלב, אלא במוצר בעל אוריינטציה והשפעות שונות למדי. בתור מי שמתלונן לעיתים קרובות למדי על הבורות של האנשים וחוסר היכולת שלהם לקבל ידע שלא מגיעה ממקור "רשמי", אני כמובן לא מתלהב מדי מזה שבמקום שתעשיית העיתונאות פשוט תעלם, מקומה נתפס (או יתפס) על ידי עלון פרסומי אחד מהסוג של "ישראל היום".

[Cassano]

לטובת מי שרוצה לקרוא - הנה הניסוח של ההצעה של איתן כבל (בהנחה שאבישי עברי לא שינה אותו לפני הפרסום בבלוג ).

.

 

מצד שני, בכל זאת לא מדובר בחלב, אלא במוצר בעל אוריינטציה והשפעות שונות למדי. בתור מי שמתלונן לעיתים קרובות למדי על הבורות של האנשים וחוסר היכולת שלהם לקבל ידע שלא מגיעה ממקור "רשמי", אני כמובן לא מתלהב מדי מזה שבמקום שתעשיית העיתונאות פשוט תעלם, מקומה נתפס (או יתפס) על ידי עלון פרסומי אחד מהסוג של "ישראל היום".

 

זה מזכיר את הטענות המצדיקות את חוק הספרים, כאילו שספר זה לא באמת מוצר.

 

אם שוק העיתונות יימחק תהיינה אלטרנטיבות כי אנשים תמיד ירצו ידע, ותמיד יהיה מי שיכתוב. אין סיבה שהמדינה תסדר את זה.

[falou]

יש הבדל גדול בין למסור שטחים ללא כל יכולת החזרה לבין "להעביר לשליטת".

 

הבדל קטן וסמנטי, כי אתה לא יכול להחזיר את השטחים הללו אליך, ללא פעולה צבאית.

עובדה שבסופו של דבר היה צורך לכבוש מחדש, צבאית.

דהיינו, לא באמת בשליטתך.

 

נכון לעכשיו זה שטח שאתה לא מתיישב בו, לא נוכח בו צבאית (להוציא כניסות ויציאות) ולא אחראי לתושביו כלכלית (חוקית כן, כי ישראל שולטת במעברים).

[יבגניפ]

ספר זה מוצר ועיתון זה גם מוצר. רק שהם שונים מחלב. אף אחד, הרי, לא יצטט את מה שכתוב על שקית חלב בויכוח פוליטי הבא שיצוץ כאן, נכון?

אני חושב שיש הבדל בין קריסה והעלמות שוק העיתונות, שזה לא בהכרח דבר רע (כי יש תחליפים דיגיטליים שונים), לבין החלפת שוק העיתונות בעיתון אחד מטעם ראש הממשלה המכהן. את זה כן ראוי למנוע.

[m3x7r3m3]

נו באמת. כשישראל היום כותב לך באותיות קידוש לבנה כותרת בנוסח "הנאום של ביבי בקונגרס בוושינגטון חיוני מאד בלה בלה בלה"

וידיעות אחרונות משהו כמו "האמריקאים מאיימים עלינו בגלל ביבי בלה בלה בלה" אתה לא צריך להיות מדען טילים להבין איפה פה התעמולה.

כמובן שבשניהם זו תעמולה...

 

אתה עושה את עצמך או שאתה רציני?

הציטוט המדויק הוא: "חיוני שנתניהו ינאם ויסביר: ארה"ב בדרך להסכם רע" זה ציטוט ישיר של הסנאטור ג'ון מקיין שהראיון איתו נמצא בעמודים 2-3, זה לא טור דעה, זה ציטוט ישיר של מרואיין.

 

תעמולה זה לא לכתוב "תצביעו לי כי אני הכי טוב", המטרה שלהם היא להעביר את המסר בצורה עקיפה כי ככה זה גורם לך לחשוב שהבנת לבד מה צריך לעשות ומי הכי טוב.

 

באמת נדמה לך שמישהו יחזיק עיתון במשך כמה שנים בשביל לעשות תעמולת בחירות אחת ל-2-3-4 שנים למשך 3 חודשים?

אבל עזוב, אתה פשוט מניח שישראל היום קובעים מה ייכנס לעיתון לפי מה טוב לביבי, או שהם לוקחים אנשים לעבודה על סמך כמה הם בעד ביבי.

האמת היא דווקא הפוכה לדעתי, אין מקום אחר בתקשורת לכתבים שהם חילוניים, ימניים שמרניים, פשוט אין, אז הם כולם מתרכזים בעיתון היחיד שבו הם יכולים לעבוד.

 

בעניין מחיר העיתון, זה לא נכון להשוות את זה למכונית מאחר ומכונית היא מוצר נטו והעיתון הוא מוצר שמוכר אג'נדה.

 

*הודעה זו נערכה 4 פעמים.

 

מה זה משנה? אז תצמיד את המחיר של האג'נדה של ישראל היום למחיר של האג'נדה של ידיעות אחרונות?

 

m3x

פתח בבקשה את העיתון של היום וציין מס עמוד, בו מופיעה ביקורת על נתניהו.

 

וזה לגבי שטח הפרסום של דן מרגלית, אשר תלוי בתוכן המאמר:

http://blogs.haaretz.co.il/barakravid/350/

 

אז לשיטתך אם אין כל יום לפחות ביקורת אחת על נתניהו זה לא עיתון בכלל, כאילו אין דברים אחרים חשובים לדווח עליהם, עדיף לדווח על זה שמיחזרו בקבוקים או למחזר טיוטה של מבקר המדינה שעברה מאז עוד אלפי שינויים נכון?

זה לא משנה נניח אם באופן קבוע מופיע טור של פוליטיקאי שהדבר האחרון שאתה יכול לומר עליו שהוא ימני, חובב ליכוד, וחובב ביבי.

 

אבל יודע מה? ביקשת, קיבלת.

פתח מהדורה מקוונת של ישראל היום (אם אתה נכנס בתאריך שהוא לא ה-11/02/2015 אז תלחץ על ארכיון ותלחץ על הגליון של 11/02/2015), עבור לעמוד 11.

מה תמצא שם? דיווח על כך שהדיחו שנים חברים מוועדת פרס ישראל לספרות בידי משרד ראש הממשלה (זה ביבי בשבילך כן? פעולה שכנראה בוצעה בהוראה של ראש הממשלה או מי מטעמו), ומתחת לכתבה עצמה מה יש? בעד ונגד, מי נגד? דן מרגלית הפרשן הבכיר של ישראל היום.

 

נכון שלא תקעו את טור הדעה הזה בעמוד 2 או 3, אבל הצמידו אותו לכתבה הרלוונטית.

מצד שני גם את טור הדעה בעד ההחלטה הזו לא שמו בעמוד 2 או 3 אלא צמוד לדן מרגלית.

 

אבל שוב אני אשאל, מתי הפעם האחרונה שבהארץ הופיע טור דעה של מישהו בעל דעות סטייל הליכוד, הבית היהודי או חו"ח בן-ארי או מרזל?

וזה לא בגלל שהם לא שולחים טורים להארץ, אלא שבהארץ הם פשוט לא נכנסים, לא לעמוד 37, אלא בכלל.

 

אגב אם הארץ כל כך נגד ישראל היום בגלל אידיאולוגיה, למה לא שמו את הכסף במקום שהפה שלהם מדבר? הרי עד לפני חודשיים איפה הודפס ישראל היום? בבית הדפוס של הארץ!

אז אם האידיאולוגיה שלהם כל כך חשובה שיוותרו על הכסף של אדלסון ויסרבו להדפיס את הגליונות וגם להפיץ אותם.

אבל איכשהו שוקן צריך לשלם משכורות בסוף החודש לא? כי מספר המנויים של הארץ יורד באחוזים דו ספרתיים כל שנה.

 

מה זה שיקולים טהורים?

את העיתונים כותבים, עורכים ומממנים, אנשים. לא חייזרים.

לכל איש, בטח למי שעובד בעיתונות, יש דעות והשקפת עולם, אשר באה לידי ביטוי במידה זו או אחרת, בעבודתו.

ניתן להשיג עיתונות מאוזנת, אם הבעלים לא מתערב בתוכן ואם הוא דואג להעסיק כותבים ועורכים בעלי השקפות עולם מגוונות.

 

אין דבר כזה עיתונות מאוזנת, בשום מקום בעולם אין עיתונות מאוזנת, לכל עיתון יש את האג'נדה שלו, מרכז, שמאל, ימין, שמרנים, ליברלים, סוציאליסטים, קפיטליסטים, קומוניסטים, וכל דבר על הסקאלות שביניהם.

 

לגבי מגוון כותבים עם השקפות עולם מגוונות, בוא נשאל מתי פעם אחרונה התפרסם טור דעה של ימני ב"הארץ"? ואני מתכוון לימין אמיתי. האם הם ייתנו לברוך מרזל או למיכאל בן-ארי לפרסם שם טור דעה?

מה לגבי ידיעות אחרונות?

 

אתה שוב אוטם את הביקורתיות שלך, כי אתה נעול בדעה שגיבשת. חבל.

 

לא, אתה זה שנעול בדעתך, אני את דעתי גיבשתי לא על סמך הצעת חוק ראשונית שעלתה לדיון לפני שנים, אלא על זו שהצביעו עליה רק לפני כמה חודשים.

 

החוק לא מנסה להצמיד מחיר של מוצר למתחרה. החוק אומר שאם אתה רוצה למכור עיתון, אתה חייב למכור אותו ולא לחלק אותו בחינם. אחד יכול להימכר ב30 שקל [מגזין אוטו למשל], והאחר יכול להימכר בשקל 1 - הבדל תהומי. הנה, בשנייה אחת לארבעת הפסקאות הראשונות בהודעתך נשמט הבסיס.

הדוגמאות שציינת עם גולן ודלק מוטורס אינן קשורות למקרה, לאור מה שכתבתי לך לעיל.

 

ב-א-מ-ת? בוא נבחן את הצעת החוק שקישר לנו יבגני:

"תמורה סמלית"- לא פחות משבעים אחוז ממחיר של עיתון יומי אחר שמחירו הוא הנמוך ביותר מבין העיתונים הנמכרים בעלי התפוצה הרחבה ביותר.

מה זה עיתון יומי תשאל?

"עיתון יומי"- עיתון כהגדרתו בפקודת העיתונות, היוצא לאור 6 ימים בשבוע, וכולל לפחות 30 עמודים בימי חול ו100 עמודים בסופי שבוע ובערבי חג.

מה זה עיתון יומי בעל תפוצה רחבה ביותר תשאל?

"עיתון יומי בעל תפוצה רחבה"-

(1) עיתון יומי שהוא אחד מארבעה העיתונים היומיים בעלי התפוצה הרחבה ביותר, המיועד לציבור הרחב ומופץ למרבית חלקי המדינה.

ומה קרה לעניין השקל? יש לך הגדרה שעונה על זה מצוין!

"חינם"- לרבות תמורה סמלית.

 

אז מה הסיכום של הסעיף הראשון (ראשון!) בחוק? שמדובר רק על עיתונים שיוצאים 6 ימים בשבוע, עם 30 עמודים בימי חול ו-100 בסופי שבוע (יענו מקומונים זה לא תופס, עיתונים שאינם יוצאים במהדורה בשישי לא תופס, עיתונים שיש להם פחות מ-100 עמודים בסופ"ש לא תופס.

את כל אלה יוכלו להמשיך לחלק בחינם, כאילו אם תוציא באמצע שבוע בדיוק 29 עמודים זה משנה.

מה נשאר לך? את רביעיית ידיעות, ישראל היום, מעריב והארץ, מעריב גם ככה במצב גסיסה מתקדם, הארץ אני אפילו לא בטוח שמוציא 30 עמודים בימי חול ו-100 בסופי שבוע, ובכל מקרה מתוך הרביעייה שלושה מוכרים את העיתון, ואחד בחינם.

אז מתוך כל מערכות העיתון שבארץ החוק מכוון לאחד ספציפי ומדויק, תפור על פי מידות.

אבל זה לא הסוף מה המחיר המינימלי? שקל? שניים? לא, המחיר הוא 70% מהזול ביותר מתוך ה-4 הנפוצים ביותר.

מה המחירים? ידיעות מוכרים ב-5 שקלים ביום חול, כנ"ל מעריב, הארץ לא מצאתי מחיר ליום חול אבל אני אנחש שזה לא כל כך שונה מ-5 שקלים.

בסופ"ש ידיעות לוקחים 15 שקל, כנ"ל מעריב, הארץ דווקא 21 שקלים.

 

אז לפי אותו נוסח של החוק, מדובר על 3.5 שקלים לאמצע שבוע, 10.5 שקלים לסופ"ש, אבל זה לא הקטע הכי מטריד, נניח ומחר ידיעות ומעריב מעלים את מחירי עיתון הסופ"ש (וזה כל הזמן קורה, לפני עשור הם עלו 10 שקלים), ישראל היום צריך גם להעלות את המחיר.

וחוץ מזה בא ומבהיר החוק שתמורה סמלית (למשל שקל) זה גם נחשב בחינם!

 

רוצה סיטואציה להשוואה שיהיה לך קל?

"תמורה סמלית"- לא פחות משבעים אחוז ממחיר של מנוי זהה בספק סלולרי אחר שמחירו הוא הנמוך ביותר מבין הספקים הסלולריים הנמכרים בעלי התפוצה הרחבה ביותר.

"ספק סלולרי"- ספק סלולרי כהגדרתו ע"י רשיון משרד התקשורת.

"ספק סלולרי בעל תפוצה רחבה"-

(1) ספק סלולרי שהוא אחד משלושת הספקים הסלולריים בעלי התפוצה הרחבה ביותר, המיועד לציבור הרחב ומופץ למרבית חלקי המדינה.

 

כל מה שעשיתי זה החלפתי מילים והורדתי את ה"נפוצים" ל-3 כדי להתאים לשוק היעד.

מה עשית פה? לקחת את גולן והצמדת את המחיר שלו למחיר של אפ"ס.

עכשיו תגיד לי איזה כלכלה חופשית זו.

 

אם היה בישראל שוק חופשי היית נמצא במצב של רוסיה. קוטג' עדיין היה עולה 7 שקלים ודלק היה עולה 15 שקלים לליטר. למזלנו השוק לא חופשי לחלוטין.

 

לא נכון, זה בדיוק מה שכתבתי:

זה בדיוק ההבדל בין אוליגרכיה ובין שוק חופשי, בראשון לכל מה שאינו מוצר צריכה בסיסי ייקבע מחיר מינימום, בשני לכל מה שמוצר צריכה בסיסי ייקבע מחיר מקסימום.

 

יש כאן חיוב, של כל עיתון שמחולק בחינם [כולל המהדורה החינמית של ידיעות אחרונות, ישראל פוסט וכדומה] להיות במחיר של שקל אחד לפחות. הנה, גם הטענה שזה מכוון כלפי ישראל היום בלבד נפלה.

 

לא נכון בעליל, המהדורה החינמית של ידיעות לא מחולקת בשישי (ולכן אינה מחולקת 6 ימים בשבוע), וכנ"ל ישראל פוסט.

יש לך עוד דוגמאות שאני אפריך?

אגב זה גם לא שקל אחד, זה מחיר יחסי למתחרים החזקים ביותר בשוק. החוק מבהיר במפורש שמבחינתו גם תשלום סמלי הוא חינמי.

 

אתה גם בטוח שאתה יודע בדיוק מה המטרה של החוק, מבלי לנסות ולהסתכל על היתרונות שהחוק יניב, או מטרותיו כפי שהגדירו אותן הוגי ההצעה. מה שאתה מרבה לעשות, זה לכנות כל דבר שאתה לא מסכים איתו כ"שטויות", שזה מגוחך לחלוטין.

 

מטרת החוק:

1. מטרת חוק זה היא לקדם ולחזק את העיתונות הכתובה בישראל, ולהבטיח תנאים שוויוניים לתחרות אמתית והוגנת בין העיתונים.

וזה לא שטויות כי אני לא מסכים עם זה, אלא זה שטויות כי ההצעת חוק הזאת מתארת באופן מושלם מה זה כלכלה אוליגרכית, מה שלפעמים קצת קשה להסביר.

 

אתה יודע מה, אתה צודק בהכל. אני חוזר בי מכל מה שאמרתי.

יש לי שאלה אליך:

מה היתרונות של החוק? אילו השפעות חיוביות יכולות להיות לו?

 

אני יודע שאני צודק בהכל, כי אני טרחתי לקרוא לפני שאני מתווכח.

יתרונות? פחות נוסעים ברכבת ייקחו עיתונים וישאירו אחריהם, פחות ליכלוך ברכבת ובאופן אופטימלי צריך להעסיק פחות מנקים ברכבת ישראל, אבל על מי אני עובד? עם כמות השחיתות ברכבת ישראל לא יצמצמו עובדי נקיון גם אם הנוסעים יהיו כמו שוויצרים.

 

לטובת מי שרוצה לקרוא - הנה הניסוח של ההצעה של איתן כבל (בהנחה שאבישי עברי לא שינה אותו לפני הפרסום בבלוג ).

 

תודה, חסכת לי לחפש בשביל ניקו.

 

יש משהו גם בטענות שלו בבלוג. אני לא חושב ש"ישראל היום" שונה מהותית מידיעות, חוץ מזה ששם (עדיין) אין מישהו כמו חיים שיין (שכנראה מחזיק פסל של נתניהו בביתו או משהו כזה). באופן כללי גם, שוק העיתונאות המודפסת בארץ גוסס וזה לא בהכרח דבר שניתן למנוע.

 

זה בדיוק היופי, לתת גם לחיים שיינים למיניהם, גם ליוסי ביילינים למיניהם, דן מרגליתים, בנט (כן הוא כתב טור דעה בעיתון), אמילי עמרוסים, דרור אידרים, עינב גלילים ובעצם כל מי שרוצה לכתוב טור דעה (גם אתה יכול, יש בטור דעות מקום גם לדעות של אנשים שסתם בא להם לכתוב משהו), ולתת ללקוח לשפוט מה הוא רוצה לקרוא ומה לא.

 

מצד שני, בכל זאת לא מדובר בחלב, אלא במוצר בעל אוריינטציה והשפעות שונות למדי. בתור מי שמתלונן לעיתים קרובות למדי על הבורות של האנשים וחוסר היכולת שלהם לקבל ידע שלא מגיעה ממקור "רשמי", אני כמובן לא מתלהב מדי מזה שבמקום שתעשיית העיתונאות פשוט תעלם, מקומה נתפס (או יתפס) על ידי עלון פרסומי אחד מהסוג של "ישראל היום".

 

תעשיית העיתונות לא תיעלם ואתה יודע את זה טוב כמוני, היא צריכה פשוט להשתכלל, כמו שכתבתי כבר הרבה יותר קל לבנות מאפס חברה רזה מאשר להרזות חברה שמנה, וידיעות היא חברה שמנה.

תעשיית הסלולר נעלמה כשנכנס גולן? כשעשו MVNO? בוודאי שלא, זה פשוט הכריח את השוק להשתכלל, למצוא ייחודיות ופתרונות חדשים.

 

ספר זה מוצר ועיתון זה גם מוצר. רק שהם שונים מחלב. אף אחד, הרי, לא יצטט את מה שכתוב על שקית חלב בויכוח פוליטי הבא שיצוץ כאן, נכון?

אני חושב שיש הבדל בין קריסה והעלמות שוק העיתונות, שזה לא בהכרח דבר רע (כי יש תחליפים דיגיטליים שונים), לבין החלפת שוק העיתונות בעיתון אחד מטעם ראש הממשלה המכהן. את זה כן ראוי למנוע.

 

בכל שוק יהיה מתחרים כל עוד זה לא נאסר ע"י תקנות וחוקים (כמו שנוני מנסה לעשות עם חוק ישראל היום ולהעביר את השליטה בשוק למונופול שלו).

 

לכן תמיד יהיה שוק לעיתון שיתנגד לליכוד ולביבי.

תראה כמה זמן הארץ מפסיד כסף ועדיין יוצא לאור ועדיין יש לו לקוחות.

עריכה אחרונה ב-11 לפברואר, 2015 על ידי m3x7r3m3