אחרי 25 שנה הגיע תורה - פרוייקט שיפוץ מרצדס 1949 170V

[orenuchx]

שיפוץ מרשים ביותר, דוגמא לאיך צריך לשפץ רכב.

כל הכבוד, מחכה לעוד..

אורן

[zvir]

זמן רב לא עידכנו אך אין זה אומר שלא נעשתה עבודה,

לפעמים המכשולים איתם אנו המשפצים נתקלים הם קטנים אך אורכים זמן כה רב, כך למשל את המנוע סיימנו לחרוט ולסגור בסביבות החודש, ואולם את המכלול איתו אנו מתעסקים כעת לוקח כבר למעלה מחודשיים ועוד לא סיימנו.

 

לאחר חיבור המנוע לגיר,לרדיאטור ולשאר המערכות הגענו לחבר את מכלול הדוושות ומוטות המצמד למקומן, אך רק בזמן זה הבחנו בחומרת מצבן.

במרצדס הקלאץ' הינו מכאני לחלוטין, שטאנגות אם תרצו, מוטות שרצים מציר הדוושות, דרך ציר, למזלג מיסב הלחץ וכך נוצרת ההפרדה.

המוטות פועלים בהתאם לתרשים הבא:

 

כאן אנו רואים את החלקים של דגם ה S אומנם אבל הוא דיי קרוב, המוט 29 מעביר את תנועת הדוושה לתנועה אופקית על לציר 18 אשר מחזיר את התנועה דרך מוט נוסף 13 שבו קיים כיוון והוא מתחבר למזלג של מיסב הלחץ.

 

הינה המוטות בעת פירוקן מהרכב ולאחר ניקוי קל:

 

 

 

 

לאחר ניקוי וגילוון מתגלה גודל הזוועה, ראשית יש לציין כי החופשים אשר היו בין המוטות לפינים ובין הציר לחיבור השלדה כבר היו עצומים, מסתבר שלאורך השנים החלקים אשר עומסים בעומסים לא קטנים התבלו וכאשר נדרש היה לשפצם ריתחו שייבות מתכת רגילות לקצה הציר 18 והתאימו פינים אשר כמובן לא מתאימים, בנוסף המוטות מעוותים לגמרי:

 

 

 

 

שימו לב לריתוך שבוצע עם שייבות המתכת

 

 

 

בנוסף נבחן הפין אשר עליו "יושב" הציר 18 בשלדה, אם כל המערכת במצב כזה ,מצבו לא יכול להיות דומה, ואכן כפי שחשבנו הוא אכול ואובאלי:

 

 

החלקים נבחנו וככלל הרושם היה רע, רע מאוד אפילו, מדובר במערכת קריטית אשר נדרשת לפעול פעמים רבות גם במהלך נסיעה קצרה ולעמוד בעומסים כל הזמן...

 

אז מה עושים?

מיד ממשיכים

[zvir]

לאחר בחינה כאמור הוחלט שלא כדאי להציל את המערכת המשומשת ופשוט לייצר אחת חדשה,

הייתי זקוק למשהו שאעשה פעם אחת ולא אחליף\אטפל בו יותר, הוחלט על ייצור מוטות מתכווננים, בעלי הברגה פנימית שונה בכל קצה (אחת ימנית ואחת שמאלית) ובקציהם אשים מה שנקרא Rod Ends בעלי מיסב כדורי שייתן לי את הזיות לה אני זקוק.

וזאת מכיוון שציר הדוושה והציר 18 אינם באותו קו, הם מקבילים ובינהם זווית של 8 מעלות סטייה, עלייה יפצו המיסבים.

את הציר חרטנו מקוביית נירוסטה בתולית לחלוטין ולו הכנו גם פינים תואמים.

את מרכז הציר הגדלנו ושם לחצנו בוקסת ברונזה בעלת שימון עצמי עם עובי-דופן גדול.

כך זה נראה בהשוואה לישן:

במרכז על מוט כרסמנו שטח שבו נוכל להציב מפתח ולכוון את המוט.

 

כן נראה ה Rod end בעל המיס, מדובר בחלק שמיוצר לתעשיית המרוצים והוא חזק ביותר

 

אך יש עוד בעיה לטפל בה, הפין שעליו יושב הציר היוצא מהשלדה, לו החלטנו לייצר בוקסה מנירוסטה שתתאים לציר ,ניתן לראותה כאן

 

והנה היא מורכבת על התושבת:

 

 

מרכיבים את הציר- התאמה מושלמת

 

 

 

ומהצד השני כך הוא נראה ללא המוט התחתון:

 

בנוסף למוטות נמצא כי הציר שמניע את המזלג (מה שמתחבר למס' 40 בשרטוט) גם הוא אובאלי, ולכן פורק הגיר, הותאמה בוקסה הגיר הורכב והוחזר למקומו.

 

 

כעת נשאר לבצע מספר התאמות ובקרוב המצמד יוכל להפריד כמו שצריך ,ללא חופשים , בשנית.

 

ועד אז, סופ"ש נעים.

[raven1222]

עבודה יפה מאד.פתרון טוב שיחזיק כנראה הרבה שנים .

בברכה אריק

[ערן rob]

ואוו! איזה יופי!

 

אהבתי מאוד את הפתרון.

[lulisa]

נראה יפה - אף כי במחיר האותנטיות. האם תוכלו לתת יותר פרטים על המיסב (מק"ט, שם יצרן, ספק)?

[zvir]

נראה יפה - אף כי במחיר האותנטיות. האם תוכלו לתת יותר פרטים על המיסב (מק"ט, שם יצרן, ספק)?

 

כפי שאתה יכול לראות בעמוד 8, במקור צריך להיות בגיר מיסב פתוח אשר מקבל שימון יזום בכל לחיצה על מערכת השימון המרכזית, לפני עשר שנים לדעתי קנינו בארץ מיסב תואם ,SKF , סגור - אשר מבצע את עבודתו נאמנה מאז.

המיסב היה יקר מאוד וגם נדיר מאוד, לצערי אין לי את מיספרו אך אני זוכר שלא מזמן ניסיתי להריץ את מספרו ברשת ובקושי רב מצאתי בודדים בעלות גבוהה מאוד.

[bender]

יפה מאוד

הרבה בהצלחה

[אסף בקר]

עבודה מרשימה,

כל הכבוד על הסבלנות והמחשבה!!

[XOFIRX]

ניראה מעולה,

אני בעד מקוריות אבל תמיד מוכן לסלוח על שיפורים ברמה כזו שמקלים על תפעול הרכב וישרדו יותר שנים.

שאפו.

[oldcar]

:mm_yeah: :mm_yeah:

[zvir]

ממשיכים עם מערכת המנופים,

כאשר החלטתי לשפץ ,ולמעשה לבנות מחדש , את מערכת הקלאץ' הזנחתי חלק קטן שהיה דיי קרוב, דוושת הבלם, אומנם אותה כבר שיפצתי ולה נחרטה בוקסת ברונזה חדשה, אך את אותו הפין אשר מחבר אותה למשאבת הבלם המרכזית לא שיפצתי. החלטתי שזוהי ההזדמנות כל עוד מערכת זו מפורקת לעשות סדר ואם כבר-אז כבר.

 

לכן פירקתי את דוושת הבלם בשנית ולה נחרט פין חדש ,בעל כתף , ולזרוע אשר יוצאת ממשאבת הבלם המרכזית הותאמה בוקסה חדשה לתיקון האובאליות :

 

את צידה השני ריתחתי ולאחר מכן צבעתי בשחור כמובן:

 

חזרה לקלאץ' , כאשר לוחצים על הדוושה ,היא מניעה ציר כאמור, אשר עובר בתוך השלדה ובקצהו עתיד להתחבר למערכת המוטות, החלק אשר אמור להעביר את הכוח מתנועה רוטורית לתנועה אופקית מצבו היה עגום ביותר, ולכם הוחלט גם על שיפוצו ,חיזוקו והתאמתו למיסבים החדשים, בגלל ייחוד המתאם למוט חתחנו אותו ולמעשה בנינו לו "כתר" חדש ומחוזק:

 

דוושת הבלם תופסת מקום ומתחברת לקפיץ המחזיר שלה ודוושת הקלאת אשר מחוברת למוט בעקבותייה.

תמונה נוספת:

 

המוט אשר מחבר למשאבת הבלם הותאם וחובר גם-הוא:

 

ביזע רב הוחזר המתאם למקומו, אליו חובר המיסב וכמובן גם המוט העליון:

 

ולאחר כחודשיים לערך, תם פרק הקלאץ (בנתיים ),המערכת כוונה ,הילוך שולב, הדוושה נלחצה ו-..... מפריד!

שימו לב בתמונה לפער הזוויתי בין הציר למכלול הדוושות, זה מדוע בחרתי להשתמש במיסבים אלו ולא במוטות מכופפים.

(השלדה לא ישרה, שהיא לא תשלה אותכם, מדובר להזכירם בשלדה בצורת X ולמעשה הזווית היא כמעת כמו של השלדה.

 

 

עד הפעם הבאה,

סוף-שבוע נעים לכולם, ותודה על התגובות האוהדות! מחמם את הלב

[zvir]

הרבה זמן יחסית מאז העדכון האחרון ,העבודה לא נעשה אך הורידה הילוך .

נשארו משימות בודדות בלבד לפני שנוכל להשיב את גוף הרכב לשלדה והעיקרית מתוכן היא שיפוץ בולמי הזעזועים.

 

את שיפוצם דחינו למעשה ככל שיכלונו, מדובר בשיפוץ יחסית מורכב וזה רק מכיוון שאין בעל מלאכה בארץ אשר מכיר ויודע כיצד לטפל בבולמים אלו.

במרצדס ישנם בולמי זעזועים ייחודיים, הם מסוג בולמי-בוכנה (piston type shock-absorbers ) ולא כמו בולמי הזעזועים המודרנים המוכרים לנו כיום.

 

תחילה פנינו לספרות ללמוד את המערכת ,בגדול הכל סובב סביב שמן ומעברים בין שני "מיכלים, , כידוע שמן אינו דחיס וזו גם הסיבה שכאשר אנו לוחצים על דוושת הבלם (והיא תקינה) אנו מקבלים התנגדות חזקה כאשר כריות האופן נצמדות לחלוטין לתופים, ובכן דבר דומה מתרחש פה, ישנו שמן בתוך חלל מסויים ובו גם הבוכנה, כאשר הבוכנה נדחפת מטה, השמן מאולץ גם הוא מטה ועובר דרך פתח קטן למסלול עקיף אשר משיבו למעבר לראש הבונכה (חלל \מיכל אחר במילים פשוטות) השמן צמיגי ולכן קשה יחיסית להעביר בחור קטן והוא למעשה בולם את תנועת הבוכנה שדוחפת אותו מטה ומאפשר לה תנועה איטית, כזה מגיע לקצה מהלך (הבוכנה ירדה עד הסוף) ואנו משחררים את הלחץ מהבוכנה, קפיץ אשר במרכז הבוכנה דוחף אותה חזרה למקומה ולמצבה הראשוני.

 

להלן שרטוט החלק בכדי לפשט מעט את העיניינים:

 

 

בשרטוט השמאלי ניתן לראות את האצבע אשר מחוברת בגל למוט שממנו מתבצע החיבור לאופן למעשה, היא דוחפת מטה את הבוכנה ,החלל התחתון מלא בשמן והבוכנה מכריחה למעשה את השמן "לברוח" דרך החור הקטן בצד שמאל מטה ,זה עובד דרך המעבר וחוזר חזרה למעלה. פשוט לא?

 

ובכן שלושה מתוך ארבעת הבולמים לא עבדו, אך מדוע?

התשובה הראשונה בכל פורומי המועדיונים השונים היא חופש בין הבוכנה לבין הצילינדר ואז למעשה השמן בוחר מעלה דרך הרווח ולא נדחף למעבר הזעיר. כך גם המליץ ספר הרכב.

תחילה פורקו הבולמים וזה בעבודה קשה ביותר שכן נשרש היה כוח עצום בכדי לשחרר את השנים הרבות שהיו נעולים, למעשה לאחר פירוק הזרוע, פותחים את פקק המילוי ודרכו פותחים בורג בעל ראש 10ממ שתופס את גל הזרוע, מושכים אותו החוצה ולאחר מיכן נדרש לסובב את הבולם ולהפריד בין שני חצייו:

כן הם נראו לאחר ניקוי קל וצביעה ראשונית

 

ולאחר הפירוק והחלקים פרוסים :

 

המרווח בין הבוכנה לצילינדר נבקד ונמצא תקין ומתחת לחריגה, אם-כך מה מקור הבעיה ?

למשימה נחלץ ויטלי החרט התותח ולאחר אי אלו מדידות הוחלט לבדוק משוה אחר לחלוטין, את החור דרכו צריך לעבור השמן, חור זה מכוסה תמיד בוונטיל

אשר הוא מוחזק במקומו ע"י קפיץ (ניתן להבחין בתרשים) וכך למעשה ניתן לכוון את התנגדות הבולם, כאשר הוא נמצא בלחץ רב קשה יותר לשמן לעבור וההתנגדות גדלה, כזהקפיץ רפוי השמן יכול לעבור ביתא קלות וההתנגדות קטנה.

על הונטיל היה מצוין מספר והוא 5.3 , ע"י הספר מספר זה מציין במילימטרים את קוטר החריר אשר בו הוונטיל יושב, לאחר מדידה מדוייקת נמצא כי קוטר החריר הינו 6 מ"מ (!) , מדובר בחריגה גדולה מאוד ועשויה להיות מוקד הבעיה .

גם בבולמים הנוספים נמצאה חריגה דומה, לאחר התייעצות הוחלט על התאמת כל החרירים לקוטר של 6מ"מ ולייצר ונטילים חדשים לכולם.

ויטלי ייצר סט חדש של וונטילים וכאן ניתן להבחין בחדש (כסוף) ובישן לידו:

 

מתחילים לסגור, הונטיל יושב בתוך הקפיץ ואותו משחילים למקומו, כבר מורגש שינוש שכן זה יושב בצורה מושלמת ללא תנועה

 

[zvir]

לאחר מכן מבריגים למקומה את פלטת ההידוק והאבטחה, זו למעשה אחראית על דרגת הלחץ הנמצאת על הוונטיל וניתנת לכיוון

 

 

מניחים את הקפיץ המחזיר למקום ומכסים אותו בבוכנה

לאחר מכן תופסים בחוזקה את בית הבולם במלחציים ומתחילים לסובב לנעילה

את רבע הסיבוב האחרון ביצעתי עם מוט מאריך של מטר וחצי בערך יחד עם מתפח צינורות, עליו להיות הדוק מאוד...

דרך חור הגל מכניסים את אותה "אצבע" אשר אחראית על דחיפת הבוכנה, ודרכה משחילים את הגל חזרה למקומו, תופסים בזהירות רבה בפלייר פטנט (כלי משחיט - אך הייתי זקוק לכלי משונן ותפסתי אותו ללא כוח) משום שבכדי להחזיר את בורק האבטחה למקומו יש צורך להוריד מעט את הגל ירד עם ה"אצבע".

החלק הזה אחראי על כיוון ההתנגדות, בוא למעשה מניע את דיסקית האבטחה מעלה ומטה והיא ששולטת על דריכת הקפיץ, מניחים טבעת נחושת לאטימה וסוגרים במקום.

כאשר פירקתי את הבולם ,הדבר היחידה אשר מנע מהשמן לצאת סביב הגל היה טבעת גומי פשוטה (וכמובן שהכל דלף שם), הוא התחדש במחזיר שמן חדש

 

 

מחזירים את הזרוע למקום ,ממלאים אט אט בשמן הידראולי ולפתע נתקלנו בהתנגדות עצומה עד לא אפשרית ! התיקון הצליח!

 

מרצדס פיתחו שיטה לבחינת הבולם גם למי שאין ברשותו מכונה ייעודית לנושא, יש למעשה זמן מוגדר שבו הבולם צריך להגיע לקצה מהלכו בעת הפעלת לחץ של משקל מסוים, כך לדוגמא זוג הבולמים האחוריים צריכים להגיע לקצה מהלך לאחר 28 שניות תוך הפעלת משקל של 25 ק"ע על הזרוע.

 

היום ערכנו את הניסוי בעזרת קפיץ למדידת משקלים (כמו של פעם) וזה הראה כי בעומס המוגדר הגענו לסגירה מלאה ב 31 שניות, שזה כמובן מעולה, שחרור קטן של דיסקית האבטחה יאפשר הגעה להתנגדות הרצויה.

 

הבולמים האחוריים מוכנים להרכבה, קדימה לקידמיים....

 

 

המשך יבוא

[zvir]

משהו נוסף ששחכתי לציין ורציתי לשתף אתכם,

כאשר ביצעתי את אותו הדבר על הבולם השני, נתקלתי בבעיה בפירוק בורק האבטחה אשר מעגן את הגל למקומו, לאחר מאמץ גדול והפעלת כוח לא סביר זה המחזה אשר נגלה לעיני:

 

 

הבורג טחון לחלוטין וחלקו נשבר , ואיפה החלק החסר? ניחשתם נכון:

 

 

גם הגל נראה שעבר חיים מאוד לא קלים, ואכן בואו נזכור כי מדובר בנקודה אשר עוברת התעללות במשך כל הנסיעה,

למשימה נחלץ כמובן ויטלי שהבריז הברגה חדש באצבע וייצר בורג חדש, קשה יוצר ומעט ארוך יותר בסופו בכדי שיתפוס יותר מהגל:

 

תגידו שזו לא יצירת אומנות: