האם באמת גלעד יחזור אלינו סוף סוף? [המשך דיון על ההשלכות]

[dorki]

אם זה העברה של המקרוני בעזרת הידיים מגיגית לאיזה סיר.

אחרי שאני שומע את הסיפורים האלו אני לא ממש רוצה לאכול בבסיס, אבל זה מה יש ועם זה ננצח.

 

תראה מה קורה בתוכניות הבישול בטלוויזיה.

כולם דוחפים ידיים לסיר, גם כשצריך וגם כשלא.

 

בכל מטבח זה כך.

[Abergel]

לשמוע אותך מתלונן מעלה לי חיוך על הפנים, חיוך כזה שהיה לי רק בתקופת הצבא.

אני זוכר שהגעתי לצריפין כדי לעשות קורס נהיגה מונעת, קיבלתי את השוק של החיים שלי. כדי לאכול שם צריך להעביר את הכרטיס במין מכשיר כזה כמו שמדפיסים כשמגיעים לעבודה, עם הפתק הזה אתה הולך ומקבל אוכל מהקייטרינג, בחיים שלי לא נהנתי מאוכל בצבא כמו בשבוע הזה שהייתי שם.

בכל השירות שלי, שאני מבטיח לך שהיה הרבה יותר קשה ומעניין משלך, אכלתי אוכל חרא, אם זה היה שניצלים במים, לוף מטוגן, לחם יבש ואלוהים רק יודע מה. עדיין לא מצאתי את עצמי מתלונן כל כך הרבה כמו שאני רואה אותך רושם פה.

איכשהו תמיד הסתדרתי עם ה710 ש''ח שהייתי מקבל כל חודש ולא מחפש להתלונן.

כשהגענו לקו, היינו כל כמה חודשים עוברים מוצבים וגזרות, היה לנו את הטבח הקבוע שלנו, משה. גם הוא היה עושה שבוע שבוע, אבל מה, כל הזמן היה מכין אוכל טעים, כזה שאשכרה היו מחכים לארוחות שלו, למרות שהיה אספקה מצומצמת ביותר ותמיד כולם היו רבים על הגוש גבינה צהובה הזה שהיינו מקבלים אחת לשבוע שבועיים.

כל מי ששירת במוצב בתל רומדה יודע כמה קשה להגיע לשם ואיזה סרט זה כל פעם מחדש עם האספקה של המים והאוכל.

בקיצור, כמה שלא תתלונן, עדיין בעיניי ובעיניי כל אחד ששירת בשירות קרבי אתה תהיה בכיין, ולא לא אכפת לי מה הסיבות לכך.

 

בקיצור, איך היינו אומרים על כל המתלוננים, ''ליבי ליבי''.

 

 

ואם כבר מדברים על עד מתי, אז עד מתי מרץ 06??

 

אני מחזור נוב 09 של גבעתי ונשרתי בגלל בעיות תש הצבא לא רצה להתחשב אז לא הייתה לי ברירה ויצאתי לג'וב.

ואני יודע בדיוק מה זה כל הקייטרינג שמעבירים חוגר (קוראים לחברה הזאת עידית), אצלנו זה לא ככה ולא כל צריפין זה ככה.

רוב השבוע אנחנו מקבלים נקניקיות ברוטב פטריות, נקניקיות ברוטב בצל, נקניקיות ברוטב פיצה, ויום אחד מפנקים ונותנים המבורגר סוליה.

אם יש שניצל סחוס בכלל אנחנו אומרים תודה.

ועזוב את זה שהאוכל לא טעים, שתראה את החתול יושב בתוך הסיר שמבשלים בו קוסקוס, חתולה ממליטה בתוך המדיח, הטבחים של הקייטרינג מאכילים חתולים בתוך החדר אוכל ועוד דברים שאתה ממש לא רוצה לשמוע, אני מדבר על היגיינה לפני שאני מדבר על הטעם.

את האמת אני מעדיף לבשל לחיילים בבסיס מאשר הקייטרינג המסריח שמביאים לנו חבל על הכסף שמתבזבז שם.

[edan82]

שמע,

 

אתה ״מתבכיין״ על זה שמגישים לכם נקניקיות כל השבוע, אני זוכר שאצלנו היינו מרגישים שפינקו אותנו כשפעם בשבוע אחרי מסע היו שמים לנו פטל במים....

כשהיינו מקבלים פעם בשבוע שקית שוקו בארוחת בוקר בכלל הרגשנו שהסתדרנו בחיים.

 

נראה לך באמת לבכות על זה שכל השבוע אתה אוכל נקניקיות?????

ראבק, אנשים פה אשכרה בוכים על זה שנמאס להם מנקניקיות או המבורגר סוליה בזמן שאחרים אוכלים בשטח לוף ב-5 בבוקר כשהוא עוד קר ומגעיל טילים ובשביל טעם סביר במימיה זורקים סוכריית מנטה של המנת קרב.

 

צאו מהסרט המפונק שלכם.

 

אגב, תפסיקו גם את כל הקשקשת לגבי מצב המטבחים, אותי לימדו שאם בא לך להמשיך לאכול במסעדה פשוט אל תכנס למטבח שלה למרות שאני לא מבין מה הבעיה בזה שחתולה נכנסה לסיר, היא כבר שם מרצונה, כל כך קשה להוסיף מרק עוף וירקות?

כמו שאמר ״אשכנזי״ בארץ נהדרת- הרווחנו בשרית.

[dorki]

אני מחזור נוב 09 של גבעתי ונשרתי בגלל בעיות תש הצבא לא רצה להתחשב אז לא הייתה לי ברירה ויצאתי לג'וב.

 

שמע, אל תפגע אבל - ברוב המקרים שהכרתי ת"ש היה התירוץ, מי שהחליט שהוא ממשיך המשיך למרות הקושי, חשק שפתים וסחב למרות כל הבעיות - ומי שהחליט שהוא פורש... את חשבון הנפש תעשה לעצמך.

[ישה]

שמע, אל תפגע אבל - ברוב המקרים שהכרתי ת"ש היה התירוץ, מי שהחליט שהוא ממשיך המשיך למרות הקושי, חשק שפתים וסחב למרות כל הבעיות - ומי שהחליט שהוא פורש... את חשבון הנפש תעשה לעצמך.

 

שתי בנותי היו קצינות ת"ש בצבא.

 

כמו שאומר הפתגם תמונות קשות.

 

כן יש מקרים קשים .

 

לכן אל תשפוט, כמובן יש גם שמנסים להשתמט בתואנות שונות ומשונות , בעיות בריאות, הורדת פרופיל, בעיות ת"ש בבית וכו'.

 

ואני מניח כי גם Abergel רואה הבדל בין גבעתי לצריפין.

 

ולגבי האוכל בצבא , לא היה גורמה ולא יהיה גורמה , אבל מספיק מזין כדי שתוכל לרוץ ולהסתער ולבצע את כל המטלות המוטלות עליך.

 

"כי זה מה שהיה וככול הנראה המזון הלא טעים הזה עדיין הורכב מלוחות שחישבו את כל צרכי הגוף מבחינה קלורית ותזונתית".

 

וואלה העלית נשכחות, בזה היו מלעיטים אותנו כאשר התלוננו על האוכל.

 

ולכן טייסים היו מפונקים כך גם אנשי צוללות וכו' .

[yaniv572]

תראה מה קורה בתוכניות הבישול בטלוויזיה.

כולם דוחפים ידיים לסיר, גם כשצריך וגם כשלא.

 

בכל מטבח זה כך.

א. זה לא תוכנית בישול.

ב. אני לא מדבר על הכף יד, אלא על כל האיזור שמתחת למרפק, לתוך גיגית של ספגטי. בנינו, אפשר למצוא פתרון טיפה יותר הגייני.

 

ראבק, אנשים פה אשכרה בוכים על זה שנמאס להם מנקניקיות או המבורגר סוליה בזמן שאחרים אוכלים בשטח לוף ב-5 בבוקר כשהוא עוד קר ומגעיל טילים ובשביל טעם סביר במימיה זורקים סוכריית מנטה של המנת קרב.

אני אגיד לך שלא מייצרים כבר לוף, ולדעתי גם האחרונים שייצרו כבר פגי תוקף.

 

שמע, אל תפגע אבל - ברוב המקרים שהכרתי ת"ש היה התירוץ, מי שהחליט שהוא ממשיך המשיך למרות הקושי, חשק שפתים וסחב למרות כל הבעיות - ומי שהחליט שהוא פורש... את חשבון הנפש תעשה לעצמך.

עד שאתה לא שם את עצמך בנעליים שלו, אל תגיד את זה.

להרבה אנשים קל להגיד מבחוץ ולתת משוב על פעולות של אנשים אחרים, אבל כל עוד אתה לא נכנס לנעליים שלו אל תעשה את זה.

אגב, אני גם יצאתי מקרבי ( נ"מ, אבל עדיין נחשב קרבי עם טירונות 03 ותעודת לוחם וטחינות ) "בעזרת" הורדת פרופיל אבל זו לא הנקודה.

 

אתה ״מתבכיין״ על זה שמגישים לכם נקניקיות כל השבוע, אני זוכר שאצלנו היינו מרגישים שפינקו אותנו כשפעם בשבוע אחרי מסע היו שמים לנו פטל במים....

כשהיינו מקבלים פעם בשבוע שקית שוקו בארוחת בוקר בכלל הרגשנו שהסתדרנו בחיים.

אין ספק שאפשר להסתדר עם מה שיש, אבל זה לפעמים פשוט מבאס.

כי אחרי שאתה רואה מה מגישים בקריה/תל נוף ( או שאולי סתם נפלתי על יום טוב? ) ואתה רואה מה מגישים במקומות אחרים ולפעמים זה גורם לתהיות.

אגב, עוד סיפור פיקנטי.

יצאתי לקורס מפעלי חד"כ בוינגייט, שבועיים קורס יומיות עם שבת שמירות. מדובר בקורס של 35 חיילים בערך.

המטבח היה בשיפוצים, ככה שאמרו מלכתחילה לא להתלונן על האוכל. סבבה. האוכל היה אכיל והיה אפשר לחיות עם זה.

השיא הגיע בשבת. אותו טבח שכביכול אמור לסגור שבת, הביא לנו לסגור את המבטח בשבת ( סבבה, יצאנו מנקודת הנחה שבטח במוצש כשהוא יחזור הוא לפחות יפנק קצת ), חוץ מזה שגילנו ים של ג'וקים במקררים, אותו טבח אפס הגיע, שתף את האופנוע שלו עם הצינור שבבסיס ( שאני אזכיר שיש איסור לשתוף מכוניות עם צינור בבסיסי צה"ל, ובטח ובטח לא רכב שהוא לא צבאי ), "זרק" את הבקבוק נוזל ביצים שלו על המחבט, עשה ביצה מקושקשת ויאללה קחו ולכו. אני האמת הייתי מצפה מבנאדם שמכין אוכל רק ל 35 אנשים להשקיע אולי טיפה יותר ולא לעשות את זה ופשוט לצאת מידי חובה. תגידו מה שתגידו, לי יש שנאה עזה לטבחים.

 

אני רק אציין שוב, אני היום דיי מרוצה מהאוכל בבסיס שלי, יש ימים שהוא אפילו ממש טעים.

[dorki]

עד שאתה לא שם את עצמך בנעליים שלו, אל תגיד את זה.

להרבה אנשים קל להגיד מבחוץ ולתת משוב על פעולות של אנשים אחרים, אבל כל עוד אתה לא נכנס לנעליים שלו אל תעשה את זה.

אגב, אני גם יצאתי מקרבי ( נ"מ, אבל עדיין נחשב קרבי עם טירונות 03 ותעודת לוחם וטחינות ) "בעזרת" הורדת פרופיל אבל זו לא הנקודה.

 

כשאתה מפרסם בפורום ציבורי. צפה לתגובות שלא כולן יהיו לרוחך - אלה החיים.

 

אגב, מעניין שדווקא אתה קפצת, אלא שאם תקרא שוב את ההודעה שלי תגלה שלא שפטתי את הבחור, התייחסתי אך ורק למקרים שראיתי במהלך השירות שלי.

[ליאור קלה]

אף אחד פה לא שופט, אלא נותן דעה וזאת זכותו של כל גולש בפורום.

איתי בגדוד שירתו חיילים בודדים ויתומים. בפלוגה שלנו היה בחור אחד שאובחן כחולה שחפת, כתוצאה מכך נדבקו קרוב ל20 חבר'ה.

לכולם ניתנה האפשרות לרדת בפרופיל, לעבור למפקדה ולצאת סופשים קבוע. רק אחד בחר להוריד פרופיל, כל השאר היו על כדורים וטיפולים והמשיכו בשירות הסיזיפי והקשה. לזה הייתי קורא רוח לחימה ורצון.

כמו לכל אחד ששירת בצבא יש את הסיפורים ששמע והכיר, אני מכיר כמה כאלה שבאו מבית הרוס, עם מיטב הקלישאות, אבא שמת כתוצאה משימוש בסמים, עוני, ומה שלא תרצה. כאלה שנלחמו כדי להעלות את הפרופיל שלהם כדי לשרת בשירות קרבי.

מי שבאמת רוצה יוכל לשרת ולמרות כל הקשיים שמוצבים ב3 שנים האלו, מצליח להתגבר ולסיים אותם. אז אין טעם שתצא להגנתם של אלו שהחליטו להעביר את השירות במשרד של הפ''פ ושל המשקית ת''ש.

ולכל אלה שמתלוננים על אוכל, אני מציע לכם לקפוץ לביקור בבסיס פלס שבבקעה, אני מבטיח לכם שאתם תתחילו להנות מהאוכל בבסיסים הפתוחים שלכם.

[yaniv572]

אגב, מעניין שדווקא אתה קפצת, אלא שאם תקרא שוב את ההודעה שלי תגלה שלא שפטתי את הבחור, התייחסתי אך ורק למקרים שראיתי במהלך השירות שלי.

 

נכון, לא שפטת אותו, אבל סוג של באת אליו בטעות של אם היית רוצה היית ממשיך.

 

ולגבי ההתמודדות עם הדברים האלו, אין מה לעשות, יש כאלה שיש להם את החוסן לעבור את כל זה ויש כאלה שלא מסוגלים.

לי יש קרוב משפחה מארה"ב שהגיע לארץ לעשות שירות קרבי ( מצחיק, פגשתי אותו במקרה בבסיס שלי, סתם דיברנו ולאחר מכן התגלה שאנחנו קרובי משפחה ). היה איתי בטירונות בחור שהיה חייל בודד, והוא עדיין ממשיך בגדוד בלי לפתוח פה ( וגם בזמנו הוא לא פתח ), ולא חסרים עוד חיילים בודדים שנשארים לוחמים ועוברים הכל.

אבל יש אנשים שיותר קשה להם, צריך גם את זה להבין. וכמובן שאני מדבר על אנשים עם בעיות ת"ש אמתיות.

 

לי באופן אישי נורא מפריע שיצאתי מקרבי, אני רואה את חברים שלי קצינים, מכים, מפקדים בסוללה ומה לא, והרבה פעמים אני רואה אותי בתור אחד שיכל להיות לא פחות טוב מהם, ופשוט באותו זמן לא היה מה לעשות נגד זה ( אני יכול להגיד שבועדה הרפואית הייתי יכול לצאת עם פרופיל 21 ובחרתי להישאר עם פרופיל 45, לא מתחרת על זה לשניה ).

[falou]

אני רוצה לשמוע מכל התומכים, האוהבים, המצטמררים מעונג והבוכים מאושר - היה שווה?

 

היה שווה להחזיר חייל אחד על מנת לקבל נרצח שנפגע עם בני משפחתו בפיגוע ירי ועוד שלושה אזרחים, נערים, חטופים (סיכום זמני)?

[Night Driver]

עפר, לך לא מתאים לקפוץ למסקנות לא מבוססות.

 

אלא אם אתה מכיר את החוטפים לפי מה קבעת שהם ממשוחררי עסקת שלימעית.ד משט?

 

בכל עיסקה כזו יש מחיר ויש סיכון בין אם שחררת אחד ובין עם אלף (כשברור שכשמדובר על אלף הסיכון יותר גדול). כמה סיכון אנחנו לוקחים והאם זה שווה אותו זו שאלה מאוד קשה שלדעתי אין עליו תשובה חד משמעית והתשובה גם משתנה בין אזרח לחייל.

[edan82]

סלח לי עופר,

 

זו סתם דמגוגיה ידידי.

 

נניח ולא היו משחררים את גלעד שליט ובהתאם לא היו משחררים את אותם אסירים במסגרת העיסקה- האם זה היה עוצר\בולם את פעילות הטרור?

מאז העיסקה היו לא מעט אירועים ביטחוניים שלא היו קשורים לאסירים ששוחררו במסגרת העיסקה.

גם הנערים החטופים לא באמת קשורים לאותה עיסקה, פעם אחת כי הרי אף אחד לא מנסה לנהל משא ומתן לגביהם ופעם שניה כי גם החטיפה הזו היא עוד פעילות טרור, חטפו אותם מאותה סיבה שכלבים מלקקים את הביצים שלהם- כי הם יכולים.

 

לתפוס טרמפ ב-10 בלילה במקום בו הם נחטפו זו לא פירצה שקוראת לגנב- זה נס שלא מתבצעות שם חטיפות על בסיס שבועי, אבל זה נס שאחראים אליו חיילי צה"ל.

 

אגב, לא חושב שיש מישהו שתמך ב"אהבה" בלשחרר אסירים ביטחוניים, אף אחד גם כנראה לא הצטמרר מעונג אבל המצב הזה של חייל שנחטף במהלך פעילות מבצעית הוא רגיש, כל לוחם שתשאל יגיד לך שהוא מעדיף שחבריו ירו בו ויהרגו אותו על מנת לא ליפול בשבי (גם כי זה לא נשמע סימפטי ליפול בשבי וגם כי מבין את ההשלכות המדיניות שיש לזה) אבל במקביל- היה ונפלת בשבי ואתה "בריא ושלם"- בהחלט יש ציפיה שהיא אפילו לגיטימית שהמדינה תעשה ככל הניתן כדי להחזיר אותך הביתה.

עריכה אחרונה ב-24 ליוני, 2014 על ידי edan82

[falou]

אתם מיתממים.

וזה ברור, כי מה שקרה הוא מה שכתבתי שייקרה, לפני העסקה.

 

זה שמשוחרר רצח, זו עובדה.

אם הוא לא היה משוחרר, הוא לא היה רוצח.

 

לטעון שמישהו אחר היה רוצח במקומו... זו דמגוגיה.

אם ככה בו נשחרר את כל האיסירים, כי בין כה וכה מישהו אחר יעשה את הפשעים שהם לא עושים בזמן שהם בכלא...

עובדה - רצח. אם היה בכלא, לא היה רוצח.

זה קורבן וודאי בתוצאה ישירה של עסקת שליט. שליט חי, נצ"מ ברוך מזרחי מת, כתוצאה ישירה מעסקת שליט.

 

 

לגבי החטיפה, למישהו יש ספק שהיא תוצאה של הצלחת חטיפת שליט?

אם לא משחררים אסירים תמורת חטופים, איזו מוטיבציה יש לבצע חטיפה?!

 

לא מבין את טיעון שמתבסס על כל שאין קשר בין פעילות טרור של הצד השני לבין המעשים שלנו (פוליטיים ובטחוניים), כאילו מדובר בשני מסלולים בלתי תלויים. כאילו מעשי טרור וסוג הטרור הם משהו בלתי נמנע שמתרחש, לא משנה מה נעשה. כמו שהשמש זורחת...

 

עכשיו יש שלושה חטופים, אזרחים, שלא היו נחטפים אם עסקת שליט (ואלו לפניה) לא היתה יוצאת לפועל, אם היה חוק שאומר שלא משחררים מחבלים ולא היו מקיימים שום סוג של מו"מ. עכשיו יש שלושה נערים חטופים, פעילות צבאית הרסנית בשטחים (לנו ולהם), עם השלכות מדיניות וצבאיות מכאן ועד הודעה חדשה.

 

המקרה של שליט הפך מטרגדיה אישית לבעיה לאומית, מדינית, שתשפיע על כולנו.

אבו מאזן במלכוד, ראש בראש מול כולם.

החמאס מרים ראש.

הצבא בקסבות.

ילדים פלסטינים מתים ברחובות בגלל הפעילות הצבאית.

 

והספירה נמשכת.

 

קטסטרופה מדינית וצבאית בגלל איוולת של ראש ממשלה אחד שהיה לו דחוף לבצע צעד פופוליסטי אחרי מחאת הקיץ.

[דני זומרשטיין]

אני רוצה לשמוע מכל התומכים, האוהבים, המצטמררים מעונג והבוכים מאושר - היה שווה?

 

היה שווה להחזיר חייל אחד על מנת לקבל נרצח שנפגע עם בני משפחתו בפיגוע ירי ועוד שלושה אזרחים, נערים, חטופים (סיכום זמני)?

 

לכאורה לא ואפילו ממש לא.

 

רק יש כאן אבל--

 

אם הילד שלך היה נחטף היית מדבר אחרת.

 

ועוד:

 

גם בדרך שלך הסוף לא יכול להיות ורוד, ולא סוף בכלל.

 

ראה מה קורה בסוריה, מה קורה בעיראק . אסלמיסטים שוחטים זה את זה עורפים ראשים זה לזה.

 

אם אתה מאמין שיש דרך להרגיע את האסלמיסטים הטרוריסטים כאן אז אתה טועה. לא משנה מה תעשה ומה תתן.

 

גם אם תתן להם את כל מה שהם מבקשים זה לא יגמר עד אשר נתאדה מכאן.

 

אתה אולי זוכר כשהיית קטן אמרו לך "כשתגדל כבר לא תצטרך ללכת לצבא"..?

 

בכלל, אני בטוח שהנושא הזה כואב לכולם והדיון בו גם אם הדיעות קיצוניות אין בו כדי לרכך כאב ואולי עדיף שלא להמשיך בכך.

 

בדיונים מסוג זה לא תהיה הסכמה.

[bengee]

לדעתי שחרור שליט היה צעד פוליטי שלאחר ההפגנות, ותו לא.

 

סיטואציה מורכבת ללא ספק.

 

א-ב-ל

 

למה חייל חטוף שווה לדעתכם יותר מאזרח?

 

מספיק שקרה שמחבל "משוחרר עסקה" רצח אדם אחד (נ-ו-ס-ף חייב לציין) והעסקה לא שווה כ-ל-ו-ם.

 

מי הגדול מבינכם שיכול לעמוד בין שני אנשים, אחד אלמוני ולהגיד שמי מבינהם "שווה יותר"?