האם באמת גלעד יחזור אלינו סוף סוף? [המשך דיון על ההשלכות]

[Step]

זה לא בא להפוך אותך לחייל יותר טוב, אלא לעזור קצת לחיילים בנושא הכלכלי.

אני מכיר אנשים שיצאו לנפקדויות ועריקויות בשביל לעבוד כי המשכורת של 300 ש"ח לא מספיקה, ונכנסים למינוס. ברור שזה לא מצב נורמלי ואני לא מעודד אותו, אבל כשהצבא משלם 10 ש"ח ליום, ולחייל יש חובות שצריך לכסות, והצבא לא מוכן ללכת לקראתו ולתת חופשה של שבועיים הוא מעודד את התופעה בעצמו.

את הכסף להעלאת המשכורות אפשר להשיג בכך שמוציאים מהצבא חלק מאלו שלא רוצים לשרת, ולא תורמים בכלום.

יותר מדי חומר אנושי שלפעמים לצבא אין מה לעשות איתו.

[יוסי פרנקוס]

בתור חייל בודד לשעבר, אני מסכים.

 

אני הייתי חייב לעבוד כל יום בערב אחרי יום של 10 שעות בבסיס ולקרוע את התחת רק כדי שהחובות שלי יגדלו ב300 ש"ח לחודש ולא בהרבה יותר מזה.

 

אני, כמו חיילים בודדים רבים, הגעתי לארץ עם מוטיבציה רצינית וחשק לשרת את המדינה.

אכלתי חרא, קיבלתי יחס מזעזע ושקעתי בגלל הצבא בחובות, שלקח לי שנתיים לצאת מהם אחרי השחרור.

אם היו משלמים קצת יותר ועושים מצב שבו חייל לא צריך באמת להתמודד עם לאכול מחוץ לבסיס ולבזבז כל גרוש שיש לו על דברים בסיסיים, היו הרבה אנשים שהיו מתנדבים להיות קרביים ואפילו להישאר שם כמות רצינית של שנים.

 

הכסף הוא לא המטרה אבל לפחות הוא עוזר למוטיבציה קצת ומטה את הכף לכיוון הישארות בצבא.

[edan82]

עידן, ומה אם יעלו לחיילים את השכר (יכפילו לדוגמא), כך שעדיין בחוץ מרוויחים יותר בעבודות מינימום, אבל יותר ממה שהחיילים מקבלים כרגע? אני כחייל בקרבי לעתיד (עוד חודש בערך) יודע שלא יהיה פשוט להסתדר עם 300-500 ש"ח משכורת בחודש בשנה הראשונה.

כך המוטיבציה תישמר, כי עדיין מדובר בכסף שמלצר בחוץ עושה ב3-2 משמרות טובות, אבל זה כבר כסף שאפשר להסתדר איתו יפה מאוד וגם להשאיר קצת בצד.

 

ידידי, אני שוב אומר לך שההשקפה שלך לא ממש נכונה, אתה צריך להתגייס לקרבי מהסיבות הנכונות ולא בשביל לסתום חובות (איך נער בן 18 מצליח לצבור חובות טרם גיוסו זה כבר לדיון אחר...).

זה נחמד לזרוק דברים באויר אבל כשמדברים על לתת משכורות גבוהות יותר מדובר על הגדלת תקציב אדירה ואף משרד ממשלתי לא יהיה מוכן לקיצוץ רק כדי להעלות שכר לחיילים.

בהנחה ואתה לוחם אתה עתיד לקבל באיזור ה-600 שקלים עד כמה שאני זוכר, עוד טיפה עזרה מההורים ואתה תשרוד בסדר גמור בלי חובות, זה לא שאתה הולך להיות בבית כל יום.

שלא תבין לא נכון, הלוואי והיה ניתן להעלות את השכר, אני חושב שצריך להיות איזשהו תיקון, אבל אני עדיין מאמין שהמוטיבציה של לוחם לא אמורה לגדול כתוצאה משכר אלא כתוצאה מההבנה שאם לא אתה המדינה בבעיה.

התקופות שהמוטיבציה שלי ושל חברי היתה בשחקים היו התקופות הכי קשות שחטפנו פיגועים (דולפינריום, מלון פארק וכו׳) או מבצעים גדולים (חומת מגן ושות׳) או משימות בעלות חשיבות גבוהה (מארבים על גבול לבנון ועזה בנקודות ללא גדר וללא כיסוי תצפיות)- אלה תידלקו אותנו במוטיבציה ששום כסף בעולם לא יכול לקנות, היינו פשוט אש בתקופות האלה, לא בגלל שהיינו חיות ורצינו לירות בכל מה שזז, פשוט כי אלה הרגעים שאתה מבין את כובד האחריות שעל כתפייך.

[Abergel]

ראית מה הולך במטבחים שבמקומות שאתה אוכל בהם? אל תתפלא אם המצב שם עוד יותר גרוע.

 

אגב, בשבוע שאתה בחופש (טבחים עדיין עושים שבוע-שבוע?) אתה יכול לעבוד ולהשלים הכנסה.

ועוד נ.ב. קטן, כטבח את בטח יכול להכין לעצמך משהו לאכול שאתה בישלת ואיננו מגעיל אותך...

 

עם כמה שזה ישמע מצחיק, יש לי קייטרינג בבסיס למרות שאני טבח, והאוכל עדין זוועתי.

יש לנו מטבח כמו כל שאר צריפין שלא מבשלים בו אלא מבשלים בבסיס אחר ואז עוברת משאית ומחלקת את האוכל בסיס בסיס.

במקום שכל בסיס יהיה לו מטבח משלו וטבחים כמונו לא יבוזבזו סתם (בפועל אני רק מנקה 10 שולחנות ב1 בצהריים והולך לבית חוץ מזה החדר אוכל היה מסתדר יפה מאוד גם בלעדינו), הצבא מעדיף שבסיס אחד יבשל ל3000 חיילים ויחלק את זה בין הבסיסים השונים, בגלל זה קורה מצב שהאוכל תפל ומגעיל, טעם של סבון, הצבא מקבל כל יום משלוח של לחם אבל מה הם עושים? שמים את הלחם הטרי במקפיא ונותנים לחם ישן, ככה קורה מצב שבפועל בחיים לא אוכלים לחם טרי אלא לחם שמחר פג תוקף.

טבח שלא אוכל בחדר אוכל שלו עצמו ולא יכול להכין לעצמו שום דבר אחר רק מראה כמה המצב גרוע.

[יוסי פרנקוס]

עידן, אני מסכים איתך שהכסף לא צריך להיות המוטיבציה.

 

הבעיה היא שכל הזמן אומרים "המדינה, המדינה, המדינה", אבל בסופו של יום, חייל חייב לאכול.

[davemustaine87]

עם כמה שזה ישמע מצחיק, יש לי קייטרינג בבסיס למרות שאני טבח, והאוכל עדין זוועתי.

יש לנו מטבח כמו כל שאר צריפין שלא מבשלים בו אלא מבשלים בבסיס אחר ואז עוברת משאית ומחלקת את האוכל בסיס בסיס.

במקום שכל בסיס יהיה לו מטבח משלו וטבחים כמונו לא יבוזבזו סתם (בפועל אני רק מנקה 10 שולחנות ב1 בצהריים והולך לבית חוץ מזה החדר אוכל היה מסתדר יפה מאוד גם בלעדינו), הצבא מעדיף שבסיס אחד יבשל ל3000 חיילים ויחלק את זה בין הבסיסים השונים, בגלל זה קורה מצב שהאוכל תפל ומגעיל, טעם של סבון, הצבא מקבל כל יום משלוח של לחם אבל מה הם עושים? שמים את הלחם הטרי במקפיא ונותנים לחם ישן, ככה קורה מצב שבפועל בחיים לא אוכלים לחם טרי אלא לחם שמחר פג תוקף.

טבח שלא אוכל בחדר אוכל שלו עצמו ולא יכול להכין לעצמו שום דבר אחר רק מראה כמה המצב גרוע.

 

אתה מדבר כאילו אשים פה לא היו בצבא ולא יודעים מה זה האוכל בצה"ל.

בסופו של דבר רוב האנשים(בעיקר הבנות ) לא יוצאים מהצבא אנורקסים, ככה שהאוכל אמנם לא ברמה של מסעדת גורמה, אבל אכיל למדי.

ידוע שבצבא יש בזבוז מטורף של כסף, ומה שאתה מציע עם הלחם זה לגרום לבזבוז עוד יותר גדול.

[Step]

ידידי, אני שוב אומר לך שההשקפה שלך לא ממש נכונה, אתה צריך להתגייס לקרבי מהסיבות הנכונות ולא בשביל לסתום חובות (איך נער בן 18 מצליח לצבור חובות טרם גיוסו זה כבר לדיון אחר...).

זה נחמד לזרוק דברים באויר אבל כשמדברים על לתת משכורות גבוהות יותר מדובר על הגדלת תקציב אדירה ואף משרד ממשלתי לא יהיה מוכן לקיצוץ רק כדי להעלות שכר לחיילים.

בהנחה ואתה לוחם אתה עתיד לקבל באיזור ה-600 שקלים עד כמה שאני זוכר, עוד טיפה עזרה מההורים ואתה תשרוד בסדר גמור בלי חובות, זה לא שאתה הולך להיות בבית כל יום.

שלא תבין לא נכון, הלוואי והיה ניתן להעלות את השכר, אני חושב שצריך להיות איזשהו תיקון, אבל אני עדיין מאמין שהמוטיבציה של לוחם לא אמורה לגדול כתוצאה משכר אלא כתוצאה מההבנה שאם לא אתה המדינה בבעיה.

התקופות שהמוטיבציה שלי ושל חברי היתה בשחקים היו התקופות הכי קשות שחטפנו פיגועים (דולפינריום, מלון פארק וכו׳) או מבצעים גדולים (חומת מגן ושות׳) או משימות בעלות חשיבות גבוהה (מארבים על גבול לבנון ועזה בנקודות ללא גדר וללא כיסוי תצפיות)- אלה תידלקו אותנו במוטיבציה ששום כסף בעולם לא יכול לקנות, היינו פשוט אש בתקופות האלה, לא בגלל שהיינו חיות ורצינו לירות בכל מה שזז, פשוט כי אלה הרגעים שאתה מבין את כובד האחריות שעל כתפייך.

 

המוטיבציה שלי להתגייס ולשרת כלוחם לא נובעת מהכסף (שאין) שמלווה לתפקיד קרבי, או לשירות בצבא בכלל.

מבחינה כספית גם אין לי בעיה, אני מתנהל בצורה נורמלית (יחסית כמובן), ובנוסף יש לי כגיבוי כסף שחסכתי וגם את העובדה שאני עובד עד הגיוס.

יש הרבה מתגייסים וחיילים שלא במצב כזה, ולכן זה קריטי עבורם, כפי שיוסי לדוגמא כתב.

בכל מקרה לגבי העניין שאין תקציב, כבר אמרתי, לא חסר אנשים שלא צריכים ולא רוצים להיות בצבא, אז למה לעשות רע לכל הצדדים? לשחרר ולא לגייס יותר, ואת הכסף שנחסך, לגייס לטובת העלאת משכורות.

[edan82]

 

הבעיה היא שכל הזמן אומרים "המדינה, המדינה, המדינה", אבל בסופו של יום, חייל חייב לאכול.

 

אז שלא יהיה מפונק ויאכל בבסיס, אף אחד לא חייב אותו לדפוק אווזי בעזריאלי.

 

STEP,

 

למה לא לשחרר אנשים שלא רוצים להיות בצבא ?

 

א. כי זה לא תכנית לפי בקשתך (או בקשתם).

ב. כי יש הרבה אנשים שלכאורה נראים מיותרים כשלעצמם אבל במסגרת מערכת גדולה כן צריך אותם.

ג. כי גם אם תשחרר מהצבא את אלה שבאמת מיותרים עדיין זה לא יהיה מספיק בשביל לתת תוספת שכר כי בכל מקרה איזשהו אגף ישתה את התקציב שהתפנה.

[Step]

כנראה שאתה צודק, וחבל.

[dorki]

עידן, אני מסכים איתך שהכסף לא צריך להיות המוטיבציה.

 

הבעיה היא שכל הזמן אומרים "המדינה, המדינה, המדינה", אבל בסופו של יום, חייל חייב לאכול.

 

צודק, וואלה צודק.

כששרתתי בצבא הכל היה אחרת והמזון היה משובח ברמה של מסעדת גורמה.

 

פרנקוס, גם בזמני האוכל היה גרוע אבל אכלנו אותו, כי זה מה שהיה וככול הנראה המזון הלא טעים הזה עדיין הורכב מלוחות שחישבו את כל צרכי הגוף מבחינה קלורית ותזונתית.

הבכיינות הזו איננה במקום, עדיין לא שמעתי על מישהו שמת מרעב כתוצאה מצריכת מזון צבאי בלבד.

[AmitGo]

צודק, וואלה צודק.

כששרתתי בצבא הכל היה אחרת והמזון היה משובח ברמה של מסעדת גורמה.

 

פרנקוס, גם בזמני האוכל היה גרוע אבל אכלנו אותו, כי זה מה שהיה וככול הנראה המזון הלא טעים הזה עדיין הורכב מלוחות שחישבו את כל צרכי הגוף מבחינה קלורית ותזונתית.

הבכיינות הזו איננה במקום, עדיין לא שמעתי על מישהו שמת מרעב כתוצאה מצריכת מזון צבאי בלבד.

 

dorki, הזכרת לי ארוע מצחיק שקרה לי כשהייתי בתקופת הקבע שלי בצה"ל (לוחם ביחידה קרבית).

 

אני יושב עם הצוות לאכול בחדר אוכל במוצב, (נרקיס החדש למי שמכיר ) סיפחו אלינו אנשי בינוי אזרחים באותה תקופה,שבנו את המוצב החדש (הימים היו ימי בריחתנו מלבנון), מכל מקרה מאון לאון, יושב איתנו האיש בינוי לארוחת צהריים מדובר על בחור די גדול לגובה ולרוחב עם זקן מלא, מעין סנטה קלאוס שכזה, רק עצבני.

 

לפתע נכנס אחד החיילים לחדר אוכל, מתיישב, מביט על השולחן ורואה גבינה לבנה, מרים את הגבינה ורוטן בקול גדול "סאמק, גם היום אין קוט'ג??!!!, מה הבעיה לצבא לקנות קוט'ג??!!!

 

האיש בינוי קם לפתע וצורח על החייל: "חיילציק בזמננו לא היה בכלל קוט'ג!!, היינו לוקחים פרה מרימים ומנערים אותה!!", שב ותאכל.

 

אותו חייל, ישב אכל ולא התלונן.

 

שבת שלום.

[yaniv572]

בסופו של דבר רוב האנשים(בעיקר הבנות ) לא יוצאים מהצבא אנורקסים, ככה שהאוכל אמנם לא ברמה של מסעדת גורמה, אבל אכיל למדי.

 

אתה טועה ומטעה.

הבנות לא גודלות בגלל האוכל בצבא, הן גודלות בגלל כל השטויות שמסביב בגלל שהאוכל לא טעים.

במקום לאכול ארוחת בוקר בבסיס, קונים בורקסים.

בצהריים במקום לאכול בחדר אוכל, קונים איזה טוסט או יושבים על כמה חטיפים.

ככה משמינים, לא מאכילת האוכל שבצבא.

 

ולגבי הטבחים, באמת שיש דברים שעדיף לא לדעת על הבישול בצבא.

אבל כאחד שקצת מבקר מאחורי הקלעים של המטבח ( אין לי שום קשר לתפקיד כזה ) ושומע סיפורים של תורני מטבח, עדיף לפעמים לא לדעת.

אם זה טבח שעושה סלט אחרי שהוא קצת מגרבץ, אם זה סיפור על סיר נקנקיות שנפל על הריצפה ובשביל שהטבח לא ישפט הוא הוציא אותו לאנשים לאכול, אם זה העברה של המקרוני בעזרת הידיים מגיגית לאיזה סיר.

אחרי שאני שומע את הסיפורים האלו אני לא ממש רוצה לאכול בבסיס, אבל זה מה יש ועם זה ננצח.

[שביט]

לכל המתבכיינים על המשכורת הצבאית- חייל ממלא את חובתו למדינה, הוא לא צריך לקבל על זה כסף.

זה שקוראים לזה משכורת, לא אומר שזו אכן משכורת, אלא דמי כיס סמליים שהצבא נותן לחייל.

חייל "רגיל", נקרא לזה, שיש לו הורים, בית ומשפחה, ולא זקוק לכסף על מנת לכלכל את עצמו, יסתדר טוב מאוד עם כמה מאות השקלים האלה.

כרגע אין מה לעשות וזהו המצב.

כסף לא צריך להיות שיקול בהאם להתגייס או לא והדבר האחרון שאנחנו צריכים זה אנשים שייתגייסו כדי "לעשות את המכה"

תפסיקו להתבכיין.

ברוך הבא ובהצלחה לגלעד שליט

שבת שלום

די לטפשות ולרשע- עד מתי אוגוסט 99

[ליאור קלה]

עם כמה שזה ישמע מצחיק, יש לי קייטרינג בבסיס למרות שאני טבח, והאוכל עדין זוועתי.

יש לנו מטבח כמו כל שאר צריפין שלא מבשלים בו אלא מבשלים בבסיס אחר ואז עוברת משאית ומחלקת את האוכל בסיס בסיס.

במקום שכל בסיס יהיה לו מטבח משלו וטבחים כמונו לא יבוזבזו סתם (בפועל אני רק מנקה 10 שולחנות ב1 בצהריים והולך לבית חוץ מזה החדר אוכל היה מסתדר יפה מאוד גם בלעדינו), הצבא מעדיף שבסיס אחד יבשל ל3000 חיילים ויחלק את זה בין הבסיסים השונים, בגלל זה קורה מצב שהאוכל תפל ומגעיל, טעם של סבון, הצבא מקבל כל יום משלוח של לחם אבל מה הם עושים? שמים את הלחם הטרי במקפיא ונותנים לחם ישן, ככה קורה מצב שבפועל בחיים לא אוכלים לחם טרי אלא לחם שמחר פג תוקף.

טבח שלא אוכל בחדר אוכל שלו עצמו ולא יכול להכין לעצמו שום דבר אחר רק מראה כמה המצב גרוע.

 

לשמוע אותך מתלונן מעלה לי חיוך על הפנים, חיוך כזה שהיה לי רק בתקופת הצבא.

אני זוכר שהגעתי לצריפין כדי לעשות קורס נהיגה מונעת, קיבלתי את השוק של החיים שלי. כדי לאכול שם צריך להעביר את הכרטיס במין מכשיר כזה כמו שמדפיסים כשמגיעים לעבודה, עם הפתק הזה אתה הולך ומקבל אוכל מהקייטרינג, בחיים שלי לא נהנתי מאוכל בצבא כמו בשבוע הזה שהייתי שם.

בכל השירות שלי, שאני מבטיח לך שהיה הרבה יותר קשה ומעניין משלך, אכלתי אוכל חרא, אם זה היה שניצלים במים, לוף מטוגן, לחם יבש ואלוהים רק יודע מה. עדיין לא מצאתי את עצמי מתלונן כל כך הרבה כמו שאני רואה אותך רושם פה.

איכשהו תמיד הסתדרתי עם ה710 ש''ח שהייתי מקבל כל חודש ולא מחפש להתלונן.

כשהגענו לקו, היינו כל כמה חודשים עוברים מוצבים וגזרות, היה לנו את הטבח הקבוע שלנו, משה. גם הוא היה עושה שבוע שבוע, אבל מה, כל הזמן היה מכין אוכל טעים, כזה שאשכרה היו מחכים לארוחות שלו, למרות שהיה אספקה מצומצמת ביותר ותמיד כולם היו רבים על הגוש גבינה צהובה הזה שהיינו מקבלים אחת לשבוע שבועיים.

כל מי ששירת במוצב בתל רומדה יודע כמה קשה להגיע לשם ואיזה סרט זה כל פעם מחדש עם האספקה של המים והאוכל.

בקיצור, כמה שלא תתלונן, עדיין בעיניי ובעיניי כל אחד ששירת בשירות קרבי אתה תהיה בכיין, ולא לא אכפת לי מה הסיבות לכך.

 

בקיצור, איך היינו אומרים על כל המתלוננים, ''ליבי ליבי''.

 

 

ואם כבר מדברים על עד מתי, אז עד מתי מרץ 06??

[חן פרחי]

אם זה טבח שעושה סלט אחרי שהוא קצת מגרבץ, אם זה סיפור על סיר נקנקיות שנפל על הריצפה ובשביל שהטבח לא ישפט הוא הוציא אותו לאנשים לאכול, אם זה העברה של המקרוני בעזרת הידיים מגיגית לאיזה סיר.

אחרי שאני שומע את הסיפורים האלו אני לא ממש רוצה לאכול בבסיס, אבל זה מה יש ועם זה ננצח.

סבתי ז"ל לימדה אותי שכמה שהמטבח מלוכלך יותר האוכל טעים יותר.

וחוץ מזה, לפעמים מרוב ליכלוך החיידקים פשוט מתים..

חבל שלא יצא לך לטעום את מיטב הקולינריה של צה"ל בשנות ה 80'; האוכל בצבא היום נחשב גורמה לעומת מה שהיה אז, ועדיין יצאנו חיים (ושמנים) מהצבא.