שובצתי בתור משק משען בבית גולדמינץ, מישהו מכיר?

[kookoo]

כשהתחלתי לקרוא את השירשור, אמרתי סחטיין על הבחור נפל בין הכיסאות ונחת רך, יחסית כמובן.

 

כשהתחיל להתפתח הריב על הגו'בניקים קיבלתי חום, כשהגעתי לסוף התייאשתי מלכתוב את דעתי, ממילא היא תיפול על אוזניים ערלות, אבל בתקווה וכולי תקווה שכולכם תצאו מנקודת המגננה שלכם ובאמת תתחילו להקשיב אחד לשני במקום לנהל ויכוח ערסים בשפה אינטלגנטית יחסית שכולה מלאה ברעל.

 

 

 

פרנקוס- מה שאתה אומר הוא לא רק נכון, הוא נכון מאוד אבל, וזה אבל מאוד גדול הכשל הכי גדול במלחמת לבנון השניה הוא חוסר קשר של המטה הפיקודי לשדה הקרב, ואתה חוזר על אותה טעות. להיות אינטלקטואל ובעל דעות מוצקות זה לא הכל, להקשיב זה יותר חשוב מלהיות בעל דעה.

אמנם כל צבא מאומן להרוג, אבל אנחנו נמצאים במצב שונה משאר העולם. אנחנו במלחמה במלוא משמעות המילה במצב יום יומי, הצבא שלנו מתאמן בלתקוף בשביל להגן, ובמרבית הזמן הוא רק מגן. לפי מה שאתה כתבת עד עכשיו אתה לא מבין מה מתחולל בחזית, אין לך מושג באיזה מצבים הלוחמים שלנו ניצבים יום-יום ואתה מסתכל על זה מבחינה אינטלקטואלית, בוא אני אחדש לך משהו- איפה שאין היגיון השכל לא יעיל, במצב הביטחוני שלנו ההתפלספות שלך היא לא יותר מנפיחה שגורמת אפילו לרוב השמאלנים להשתין קיטור.

 

 

 

 

 

לגבי הזילזול בגו'בניקים, יש את אלה שהולכים לגו'ב מבחירה, בתקופה מאוד ארוכה שביליתי בבה"ד 20 גם יצא לי להכיר לוחמים שאחרי שנה-שנתיים שירות אקטיבי החליטו לצאת לגו'ב בשביל לנוח כהגדרתם, מבחינתי לוחמים כאלה הם לא פחות מסכנה בשדה הקרב.

אני לא אכחיש שיש, ואני מפחד לומר הרוב אפילו שאני מניח שזה המצב, חיילים שעשו המון צרות לעצמם ולצבא על מנת לקבל יציאות טובות או שירות קל. אבל מנגדם יש אנשים שהשאיפה שלהם הייתה הפוכה.

אני אדבר רק על עצמי, אני הנדסאי שמומן על ידי חימוש. עשיתי קורס טובה והנעה של סימן 4 וכשהגעתי לקצין מיון התחננתי לקרבי, אמרו לי "אתה חייב להיות בחימוש אחרת אין דיפלומה" אמרתי בסדר תשלחו אותי להיות חימושניק בגדוד, אמרו לי "לא צריך את המקצוע שלך בגדודים כרגע, אתה יקירי הולך לסדנא".

אז הלכתי לסדנא, אני שונא את המפקדים שלי, את כל המפקדים שלי, המפקד האישי שלי הוא הבנאדם הכי מגעיל שפגשתי בחיים, אני שונא את העבודה שלי, לשחות בשמן וסולר רחוק מהיעוד שלי בחיים. אבל בכל יום עבודה אני משקיע דם ויזע, בכל מנוע שאני מטפל בו אני משאיר איתו חלק מהנשמה-כי זה מה שהצבא רוצה שאני אעשה, ואם אני לא אעשה את זה הכי טוב שאפשר אף אחד אחר לא יעשה את זה במקומי.

כשעופרת יצוקה התחילה הפכתי מגו'בניק יומיות לבחור שיצא פעם אחת הבייתה בכל המבצע-יום שישי ב9 וחצי בערב וביום שבת ב12 בצהריים כבר הוקפצתי חזרה לבסיס.

שעות שינה מטכליות היו בגדר חלום רטוב מתוך בחירה, יום העבודה שלי היה מתחיל ב8 בבוקר ונגמר ב2 בלילה וכל ה2 דקות שאיכשהו מצאתי כוח להתקלח חשבתי איך אני מזיז את העבודה יותר מהר מחר.

 

 

 

 

לא צריך להיות קרבי בשביל לתת את הכל, צריך רק לרצות.

[יוסי פרנקוס]

 

פרנקוס- מה שאתה אומר הוא לא רק נכון, הוא נכון מאוד אבל, וזה אבל מאוד גדול הכשל הכי גדול במלחמת לבנון השניה הוא חוסר קשר של המטה הפיקודי לשדה הקרב, ואתה חוזר על אותה טעות. להיות אינטלקטואל ובעל דעות מוצקות זה לא הכל, להקשיב זה יותר חשוב מלהיות בעל דעה.

אמנם כל צבא מאומן להרוג, אבל אנחנו נמצאים במצב שונה משאר העולם. אנחנו במלחמה במלוא משמעות המילה במצב יום יומי, הצבא שלנו מתאמן בלתקוף בשביל להגן, ובמרבית הזמן הוא רק מגן. לפי מה שאתה כתבת עד עכשיו אתה לא מבין מה מתחולל בחזית, אין לך מושג באיזה מצבים הלוחמים שלנו ניצבים יום-יום ואתה מסתכל על זה מבחינה אינטלקטואלית, בוא אני אחדש לך משהו- איפה שאין היגיון השכל לא יעיל, במצב הביטחוני שלנו ההתפלספות שלך היא לא יותר מנפיחה שגורמת אפילו לרוב השמאלנים להשתין קיטור.

 

 

לא הבנת שאני מבין את כל זה ומתייחס לזה?

אני מבין שאנחנו לא באותו מצב ואני מבין שצה"ל הוא שונה מרוב הצבאות האחרים.

 

מה שאתה לא הבנת זה שצה"ל הוא לא מה שמפריע לי.

 

מה שמפריע לי היא הגישה המגעילה שאומרת שלהיות קרבי זה הכל ולהיות ג'ובניק זה חרא ושאתה המוץ של הזבל.

 

לא תקפתי את צה"ל ולא התייחסתי אפילו לטקטיקות.

אני תוקף את המיליטנטיות שיש בחברה הישראלית, לא בצה"ל.

[kookoo]

אני הבנתי את זה שצה"ל לא מפריע לך אבל מצאתי את המשפטים הבאים מאוד מרגיזים:

 

 

צה"ל הוא כן הצבא הכי מוסרי בעולם אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שבכל צבא מאמנים אנשים בשביל להרוג אחרים.

כי אני לא מפחד להגיד שצבא זה ארגון שהתכלית שלו היא להרוג?

יש עובדות בשטח, והן שלוחמים מקבלים אימון בשביל להרוג אנשים.

אני עדיין לא חושב שזה מוסרי לרצוח/להרוג בגלל שקיבלת הוראות מלמעלה.

 

 

 

אין למדינה שלנו את הפריווילגיה לשפוט את הצבא.

 

 

 

 

כמו אמרתי, אני מסכים איתך מלבד במה שציינתי. ובין השאר אני מסכים לגבי "המיליטנטיות של החברה הישראלית" אפילו שאני לא כל כך מסכים עם המינוח. ושוב מגיע האבל, לעניות דעתי בלבד, ולמיטב הבנתי את הטבע האנושי חזות הדור היא הדעה המבויישת של הדור הקודם.

אתה לא יכול לצפות מקהילה קטנה או גדולה ככל שתהיה להמצא במצב מלחמה תמידי מגיל ינקות במשך למעלה מ60 שנה, כמעל ראש אותה קהילה מרחפים סיפורים אימים על מצב ביטחוני עוד יותר גרוע בתקופה של לפני קיום המדינה, שם אותה קהילה הוא הפקר בעיני הקהילה העולמית שהיא גדולה פי אלפי מונים מאותה קהילה קטנה. מה אתה יכול לצפות מאותה קהילה להיות מלבד עם של לוחמים? ועזוב לרגע את כל ילדות המשי שלא מוכנים לשמוע על להזיז את האצבע כי "מה הצבא עשה בשבילי?" "לא קיבלתי שום דבר מהמדינה". מציאות שלנו או שאתה הכי טוב או שאתה לא קיים ואין מקום לטעויות, אתה לא מבצע שלוש שנים שירות ואז מידי פעם מפגין נוכחות במילואים, בין אם תרצה ובין אם לא לכל פעולה שלך בתור חייל ואז בתור אזרח מילואימניק יש השלכות על ביטחון של 6 מיליון יהודים!

אנחנו מדינת צבא שמנסה לשמור על צלם דמוקרטי, ולהבדיל מרוב העולם החופשי אנחנו מבינים שאם לא נהיה מדינת צבא אנחנו שווים כקליפת השום אפילו בעיני ארה"ב. זה בלתי נמנע שאנחנו נהיה גם תרבות צבא לטוב ולרע.

מעם של פייגלעך הפכנו ללוחמים, ובין הלוחמים הטובים בעולם וכמו שהיה ברומא העתיקה ההיסטוריה חוזרת על עצמה מי שלא לוחם שווה כמת.

לא אכפת לי שכל מי שהיה או יהיה קרבי יקרא לי קוקסינל עד סוף החיים כל עוד אני יודע שגם בזכותי הם עצמם עוד חיים. זה כנראה ההבדל בינינו.

[יוסי פרנקוס]

שוב, לא אמרתי שלא צריכים להיות לוחמים.

 

אני פשוט אומר גם שלא צריך לתת להם משהו מיוחד, כשגם אני תרמתי למדינה עם כל היכולת שלי.

 

היית בצבא? יופי. זה מספיק לי. כל תפקיד במערכת הוא חשוב. זה כל העניין פה. הצבא הוא הכרחי ועל זה אין ויכוח. השאלה היא למה שמישהו יחשוב שאני שווה פחות, כשנתתי כל מה שאני יכול למדינה.

 

לדעתי חייבים שיהיה שירות צבאי חובה לכולם או שירות לאומי (ואני מתכוון לכולם!). בלי נתינה למדינה לא צריכות להיות זכויות מבחינתי.

[kookoo]

כן צריך לתת להם משהו מיוחד, כי הם אלה שנושאים הלם קרב כל החיים אחר כך. הם אלה שזוכרים איך הם הרגו אנשים בדם קר (הרגו , לא רצחו). הם אלה שצריכים להסתכל במראה בבוקר וללכת לישון עם עצמם בלילה, חבר עם הלם קרב סיפר לי מה עובר עליו, נשבר לי הלב.

 

זה שחלקם מתנשא וגורף לעצמו דברים אשר לא לו? מסכים, גם מסכים שזה לא במקום, זכויות יתר אמורות להינתן ולא להילקח.

 

 

שים לב שיש גם חיילים שיוצרים למערכת אך ורק נזק לעומת תועלת אפסית, מסרבים פקודה וכל יום בבית. תבין גם אותם שלהם כואב הלב לראות את זה כשהם ישנים על סדין מלוכלך באמצע שום מקום חולמים על המזגן בבית ומקללים את היום שביקשו קרבי.

ואז מגיע גו'בניק ואומר "אני נתתי לא פחות ממך" וכשאתה שואל אותו מה הוא עשה בצבא הוא אומר "תאכל'ס אחי? שום דבר". ביום שבו כולם ירתמו לתת את הכל אתה תהיה צודק, עד אז גם אלה שנותנים הכל אוכלים את החרא שמגיע ובצדק לאלה שלא נתנו או לפחות השתדלו לא לתת כלום.

 

תבין, אתה היית בתפקיד שבשבילו אתה היית צריך לתת הכל, אבל לעומתך יש עוד 10 בתפקיד דומה שבשבילם זה לא לתת כלום, מי יקרין על מי? החיילים חסרי המוטיבציה שהם הרוב יספגו את הכבוד של החיילים בעלי המוטיבציה? לעולם לא. יותר קל והגיוני לשפוך קיטור ולהאדיר את עצמך על חשבון מישהו אחר.

אל תשכח יוסי, אחד היצרים הי חזקים של הטבע האנושי הוא רחמים עצמיים.

[יוסי פרנקוס]

אוקי, אז מגיע להם יותר כי הם שירתו בתנאים שהם חרא.

 

אבל לעבור אותי בתור לאוכל בתל השומר? שכח מזה, אין לי כבוד למי שעושה את זה.

 

אני לא אומר שלא צריך לתת להם תנאים טובים, אבל אי אפשר לשפוט אוכלוסייה שלמה של חיילים כלא-ערכיים בגלל התפקיד שהיה להם, בדיוק כמו שאי אפשר להגיד שכל הקרביים הם בסדר.

 

אחד השבועות הכי גרועים בחיים שלי היה כששובצתי לשבוע של אבט"ש עם מישהו מהלהקה הצבאית וארבעה גולנצ'יקים.

אחד מהם עבד חצי יום על מלכודת לחתול.

כשהוא תפס אותו, הוא שם אותו בתוך ציפה של מזרון צבאי והתחיל להטיח אותו נגד קירות, בלוני גז ועוד מליון דברים, עד שכל הציפה הייתה אדומה והחתול כבר הפסיק לעשות רעש.

אחר כך הם איימו עלי שאני לא אספר לאף אחד או שהם יהרגו את שנינו.

כשחזרתי לבסיס עשיתי שיפתחו נגדם תיק, והוא נסגר בגלל שאחד מהם מקורב לאחד הקצינים הבכירים במצ"ח. אחר כך התיק נעלם לגמרי.

הם גם כל הזמן איימו עלי וצחקו כי אני במצ"ח. זה הגיע למצב שבו הייתי חייב לישון ב"הכנס" כי פחדתי מהם.

 

אלו נראים לך אנשים מוסריים?

לא, אלו אנשים שאיבדו צלם אנוש.

 

ואלו גם האנשים שכיום כבר משוחררים וסביר להניח שהם אזרחים שנחשבים נורמטיביים לגמרי.

בשבילי שלושה מארבעת האידיוטים האלו הם רוצחים ולעולם לא יהיו משהו אחר. הרביעי הוא סיפור אחר.

 

עוד מקרה זה מה ששמעתי ממישהו שעבדתי איתו והוא ישב יום אחד עם כמה חבר'ה שהיו חיילים שלו והם צחקו על מה שהם היו עושים לגופות של פלסטינים בעופרת יצוקה. הם היו חותכים אותן ושורפים אותן אחר כך.

הם גם היו באים ונותנים מכות לפלסטינים סתם ככה (לדבריהם, אני לא ממציא) וצוחקים על זה.

 

בקיצור, לא כל מי שבקרבי הוא בעל מוסר עילאי.

[Derish]

מישהו אמר "בעל זבוב"?

[ליין מן]

אוקי, אז מגיע להם יותר כי הם שירתו בתנאים שהם חרא.

 

 

הם גם כל הזמן איימו עלי וצחקו כי אני במצ"ח. זה הגיע למצב שבו הייתי חייב לישון ב"הכנס" כי פחדתי מהם.

 

בשבילי שלושה מארבעת האידיוטים האלו הם רוצחים ולעולם לא יהיו משהו אחר. הרביעי הוא סיפור אחר.

 

 

כדאי שתנתח את המשפטים הבאים - , לא יודע מה עברתה במהלך החיים , אבל כנראה הם היו די ורודים.

ויש אנשים מגעילים בכל מקום , זה לא מקיש שכולם כך

 

כנראה אין לך מספיק עומק להבין שהכללות ומציאת פגמים , יותר מלמדים עלייך .

" הפוסל במומו פוסל "

פירוש: מי שפוסל את חברו ומבקר אותו , עושה זאת מתוך פגם שלו, אותו הוא משליך על חברו.

פתגם דומה: כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו.

דוגמה: הפסק לבקר את מעשיי ואותי בכל הזדמנות. זכור שכל הפוסל – במומו פוסל.

 

 

אייל .

[falou]

מישהו אמר "בעל זבוב"?

 

בדיוק מה שאני חושב.

אבל צריך מינימום יידע, הבנה, יכולת אינטלקטואלית וביקורת עצמית כדי להבין זאת.

[kookoo]

אני לא יודע איך התור לאוכל בתל השומר נראה, אבל לפי כמות התלונות בשירשור הזה על קרביים בתור לאוכל נראה שכולם חמודים ומתורבתים, אף אחד לעולם לא נדחף ולא עוקף, אף אחת לא עושה עיניים לזה שמחלק בשר בשביל מנה כפולה ורק הקרביים הגועליים האלה מפרים את המוסכמות הקדושות של התור לאוכל. סלחו לי אבל בלגאן בתור לאוכל יש בכל בסיס ובכל חד"א וזה מגיע מפי אדם שאכל ביותר מ6 חדרי אוכל צבאיים לפחות שבוע, הקרביים פשוט יותר בולטים בשטח משלל סיבות (מישהו אמר נשק וכומתא לא שיגרתית?).

 

 

אף אחד לא מגדיר את הגו'ב בתור לא ערכי, מקומות עבודה יוצאים מתוך נקודת הנחה שהקרביים לשעבר יוצאים אם הרבה יותר יכולת פיזית, מוכנות לספוג חרא ויכולת השקעה. זה לא תמיד נכון ולעיתים גם מאוד רחוק מהאמת אבל זה כלל האצבע.

 

 

אני שמעתי על גו'בניקים שעשו דברים יותר גרועים. אבט"ש זה כמו פרק זמן להתפרקות בשביל רוב האנשים והם עושים הרבה דברים שהם לא היו מעיזים לעשות הרבה מצבים אחרים.

 

קומבינות בצבא זה חדש?

 

לא שחלילה אני ממעית מערך מה שהם עשו אבל תזכור את המשפט "כלב נובח לא נושך". הם באו 4 חברים מגובשים, אם אתה היית במקומם והייתם פוגשים באבט"ש בחורים שלא יראו לכם מכל מיני סיבות שונות ומשונות כנראה שלפחות אחד ממכם יעשה לאותם בחורים חסרי גב חיים קשים. אנחנו עם של לוחמים, להיות לוחם זה להפגין עליונות כשאתה מרגיש מושפל-שים לב כמה שזה מתאים להתנהגות שלהם אז ושלך עכשיו.

 

לא הייתי שם אז אני אמנע מהצהרות כגון "איבדו כל צלם אנוש" רק נקודה למחשבה, אם המשפט שלך היה נכון כנראה היית חוזר מהאבט"ש הנ"ל עם משהו קצת מעבר לחוויה לא נעימה.

 

 

תקשיב יותר לסיפורים שמספרים לך וכבר מחר תישאר ללא שקל על התחת על גג עזריאלי צורח לעולם תוך כדי נפילה חופשית שיום הדין הגיע.

 

 

בכל מה שכתבתי לא אמרתי מילה על מוסר. קרבי הוא באמת לא סממן למוסר.

[Blaz00r]

אני לא יודע איך התור לאוכל בתל השומר נראה, אבל לפי כמות התלונות בשירשור הזה על קרביים בתור לאוכל נראה שכולם חמודים ומתורבתים, אף אחד לעולם לא נדחף ולא עוקף, אף אחת לא עושה עיניים לזה שמחלק בשר בשביל מנה כפולה ורק הקרביים הגועליים האלה מפרים את המוסכמות הקדושות של התור לאוכל. סלחו לי אבל בלגאן בתור לאוכל יש בכל בסיס ובכל חד"א וזה מגיע מפי אדם שאכל ביותר מ6 חדרי אוכל צבאיים לפחות שבוע, הקרביים פשוט יותר בולטים בשטח משלל סיבות (מישהו אמר נשק וכומתא לא שיגרתית?).

 

מעולם לא ראיתי מישהו עושה את זה עד לאותה נקודה, הם בפירוש היו הראשונים שראיתי עושים את זה (ואני לא מדבר על עקיפה בתור, אני מדבר על להכנס פשוט לראש התור ולדחוף לזה שמחלק מזון את הצלחת בתוך הפרצוף).

אפילו הערסים הכי כבדים שאם היית מצפה ממישהו לעשות את זה זה מהם עומדים בתור כמו ילדים טובים, אבל כנראה לא בכבוד של שני אלה היה לעמוד בתור לאוכל עם מלא ג'ובניקים. טוב נו, אפשר להבין אותם, לא?

[Smiro]

אמנם כל תפקיד בצה"ל הוא חשוב, אבל יש הבדל ענקי בין ג'ובניקים שלא עושים הרבה לבין קרביים.

כן, אי אפשר להשוות בין אדם שאכל חרא הרבה מאוד זמן לבין אדם שכל היום מנקה עלים וגוזם עצים בבסיס. כן, אם הם לא היו עושים את זה אז הבסיס היה מלא בזבל וכו' אבל עדיין אי אפשר להשוות אותם. ויש הרבה אנשים שהולכים להיות ג'ובניקים כי הם רוצים להתחפשן. אנשים כאלו אי אפשר להשוות לאנשים שנותנים ת'נשמה.

אדם שהולך ונותן את מה שהוא יכול(לא משנה באיזה תפקיד) - כל הכבוד לו. אדם שהולך ומנסה לתת כמה שפחות - בושה וחרפה.

לא אומר שזו עלה לעקוף בתור לחדר אוכל אבל זה כן סיבה מספיק טובה לבחורה להעדיף מישהו כזה על פני מישהו שבחר לבוא ב8 בבוקר וללכת ב2 בצהריים מבלי לעשות כמעט כלום.

 

ובקשר לעניין הבחורות השטחיות - זה לא משנה. אני מאמין שבגיל הזה, בתפקיד הזה הבחור לא יחפש קשר רציני אלא משהו לכיוון של סטוצים וכו'. במקרה כזה, זה לא משנה אם הבחורה שטחית או לא.

[ליין מן]

בדיוק מה שאני חושב.

אבל צריך מינימום יידע, הבנה, יכולת אינטלקטואלית וביקורת עצמית כדי להבין זאת.

 

יואילו אינטלקטואלי ( סבכתם אותי עם המילה ) הפורום להתאגד - ולספר לעם הפשוט , יענו תרגום בגוף בסרט .

 

כיצד להתנהל , במציאות שלנו .

 

או כייף לשבת על הגדר , שאחר מאבטח - ולנאום , בזמן שאחרים מוציאים בשבלכם את הערמונים מהאש - גם לי יש משפטי מפתח ..

 

ואם בדימויים חפצנו -

 

אתם קצת מזכירים את החבובות ( אנגלית: The Muppet Show )

 

 

 

 

 

 

סטטלר ווולדורף (באנגלית: Statler and Waldorf) הם דמויות בדיוניות – זוג קשישים זעפנים שהופיעו בסדרת הטלוויזיה החבובות, כשהם מעירים הערות ציניות כלפי שאר המשתתפים מכיסאותיהם ביציע. השניים מופיעים בשיר הפתיחה של המופע בדיאלוג בו הם תוהים מדוע בכלל באו למופע ואף משווים את הצפייה בו לעינוי.

 

כאשר הם קבלו את האפשרות לביים הצגה בדרכם - אתם זוכרים את התוצאה - הכל קרס .

 

יש כאן בפורום אנשים אשר שרתו ומשרתים כלוחמים בצה"ל - ומהתבוננות לאורך זמן בתגובות , ובצורת ההתנהלות - הם פחות ביקורתיים.

מודעים למגבלות הכוח בין אם הוא בכתב או פיזי, ומנסים להשתמש בו כאשר אין ברירה אחרת ובמנסרה

 

ומשום מה - כל לוחמי הספסל - הם הביקורתיים , שמועה בודדת או נפילה קטנה עושה להם טוב .

הם יודעים הכל יותר טוב וברור , ומעבירי ביקורת על דברים שכלל לא נתקלו בהם .

 

העולם שלכם אוטופי , כמו בסיפורים ובסרטים - אבל צר לי לאכזב - יש שחור ולבן , הרבה אפור באמצע ,לא מושלמים ולא רוצחים .

כמו שנרשם בפורום - רכב הנותן תמורה בביצועים והנאה נוספת - לפעמים עולה בתחזוקה ובבעיות .

זה מחיר הכייף לחיות במדינת ישראל - תחזוקה ועלות שוטפת , אבל כיום יש אפשרויות אחרות (דגמי מדינות אחרות)

אוטופיה (Utopia, בהגייה אנגלית: "יוטופיה", אטימולוגיה: נגזר משורשים יווניים, וניתן להבנה כ"המקום הטוב" או כ"שום מקום" - ראו פירוט להלן) הוא מונח שנטבע על ידי תומאס מור באנגליה ב-1516. כיום, במובן הכללי והמקובל ביותר שלו, מתייחס המונח לחברה מושלמת היפותטית. במשך השנים מאז שנטבע, היו שהשתמשו במונח הזה לתיאור קהילות אמיתיות שנוסדו על מנת ליצור חברה כזו. התואר "אוטופי" משמש כיום לעתים קרובות לתיאור רעיונות טובים אך בלתי-ישימים מבחינה חברתית, כלכלית או פוליטית, או שיישומם כרוך בשינויים חברתיים שרוב האנשים יתקשו לקבלם.

כאשר אתם מעלים כבדיחה או אסוציאציה (בעברית: תסמיך) את הרעיון של "בעל זבוב" - זה לא בדיוק במקום ..

אני נפגש ביום יום שלי , בכוח לתקן , לעזור , בחמלה , בעזרה הדדית , בחיוך ותמיכה , והכרה במחיר הכבד שמשלמים על הגנת המדינה.

כמובן כי בכל שטח יש גם עשבים שוטים , גם להם יש שימוש - אבל הם לא העיקר , הם הטפל .

 

לשמור על האיכות שלנו כבני אדם וכחברה , על זה אנחנו נלחמים ומגינים .

 

והאם אתם טהורים בדרכם בכל ,לא נמצא בכם פגם - ומה זה אומר עלייכם , כאשר אתם חיים כאן , ורואים רק את השחור .

 

אייל .

[falou]

אייל (ליין מן), אכן לא הבנת את ההקשר לבעל-זבוב.

אני ממליץ על קריאת הספר כמשל, בין היתר, לצמיחת מעמד הציידים ולטענתו לעליונות חברתית בשל כוחו והשירות שהוא מספק לחברה.

זה החלק הרלוונטי של בעל-זבוב לדיון הזה, זה מה שפרנקוס טוען נגדו, והוא משתקף יפה בתשובות לפרנקוס (שהמעליבות והעלובות ביניהן נמחקו). אף לא אחד לא ענה כאן לטיעונים של פרנקוס באופן ענייני. לכן אני לא חושב שמישהו מבין אותם. יראה לי מישהו תשובה של פרנקוס שתוקפת קרביים בהכללה, באשר הם, ואני חותך את הזין.

 

של פרנקוס, כמובן...

 

נ.ב. הסיבה שלא התערבתי עד כה היא כי פרנקוס מפרפר אינטלקטואלית את כל אלו שטוענים, בצורה מאוד לא ממוקדת ועניינית, נגדו, וממש לא צריך תמיכה.

 

נ.ב.נ. עוד שבועיים הופכים (שוב) את הגדוד שלי לקרבי, אז אני יכול להשתין בקשת על מי שאני רוצה!

[ליין מן]

אז תתחיל לקרוא אט - אט .

 

אנו לא רק חברת ציידים , אבל יש לנו גם את הצורך בזה .

כאשר אתם מעלים כבדיחה או אסוציאציה (בעברית: תסמיך) את הרעיון של "בעל זבוב" - זה לא בדיוק במקום ..

אני נפגש ביום יום שלי , בכוח לתקן , לעזור , בחמלה , בעזרה הדדית , בחיוך ותמיכה , והכרה במחיר הכבד שמשלמים על הגנת המדינה.

כמובן כי בכל שטח יש גם עשבים שוטים , גם להם יש שימוש - אבל הם לא העיקר , הם הטפל .

 

 

כאשר נותנים טיעונים מבססים אותם על אמת תוך ראיית כל התמונה והבעיות שיש במימוש הרצונות .

לא על רצונות או תאוריות בלתי אפשריות .

לא שומטים את הקרקע מתחת האחרים ,המנסים להגן , וגם לשמור על חברה של בני-אדם .

 

סטטלר ווולדורף (באנגלית: Statler and Waldorf) הם דמויות בדיוניות – זוג קשישים זעפנים שהופיעו בסדרת הטלוויזיה החבובות, כשהם מעירים הערות ציניות כלפי שאר המשתתפים מכיסאותיהם ביציע. השניים מופיעים בשיר הפתיחה של המופע בדיאלוג בו הם תוהים מדוע בכלל באו למופע ואף משווים את הצפייה בו לעינוי.

 

וצ'טער - לא מצאתי בכם איזה תאוריה או דוגמה להתקדמות מחשבתית - על החברה האוטופית כתבו לפני כ 500 שנה

ומאז - כנראה בלתי אפשרי לקיימה .

לא קראתם את המפה - גודל השטח , זמן תגובה .

אין נתון על הכוחות הפועלים - הגנה , קבלת כסף בביצוע משימה , טובות הנאה , התקפה , סציופטים , נהנים מכך .

אוכלוסיה , ממשל, רמת ציפיות .

אין דוגמה לפתרון אחר , הצד השני , הרכבו החברתי , רצונותיו .

 

האם יש נזילה לתחומים חברתיים אזרחיים מהצבא .

האם חיילי משפחות הפשע , שרתו בצבא כלוחמים ,(בד"כ לא ) וכעת החברה נפגעת .

האם כמות הרציחות וההרג בחברה שלנו , גבוה יותר ממדינות נאורות אחרות .

 

יש רק זריקת תובנות אינפטיליות של ילד קטן .

אם יש נפגעים - אז אתה רוצח .

אבל אם יש נפגעים בצד הבא לפגוע באזרחי המדינה - ואנו הצלנו אזרחים אשר סמכו עליינו וציפו מאיתנו שנגן עלייהם - אנו עדיין רוצחים !

כמובן כי בכל שטח יש גם עשבים שוטים , גם להם יש שימוש - אבל הם לא העיקר , הם הטפל .

אין כאן צללית של דוגמה לכאוס - וכל דאלים גבר - יש סדר דמוקרטי ומשפטי , יש הגנה עצמית , ויש התקפה לשבירת איום על אזרחי המדינה .

ולסיכום - כל עבודה ותפקיד חשובים בצבא , האדם בתפקיד יוצר את הכבוד המגיע לו , והערכת האחרים .

הנמצא במסגרות - הן תשובות קודמות שלי .

 

אין אצלנו סגידה למעמד הציידים , הפוך , יש סגידה למעמד הכסף בכל מחיר , ללא ראיית דרישות/התפוררות החברה .

לוחמים מגוייסים לתקופות ארוכות , והם נפגעים מכך בעבודה ובלימודים .

הם לא מקבלים תמיד ביטוח וטיפול הולם - משרד האוצר שומר על השקל שלו !

נפגעים בתאונת עבודה או דרכים מקבלים פיצוי וטיפול טוב יותר מהביטוח הלאומי , או מחברת ביטוח אזרחית .

 

ואולי הצד השני במשוואת הלחימה - הוא "בעל זבוב" - ראה את ההתנהלות שלהם בחברה הפרטית מול בני עמם ובחמולות החברה .

 

לכן , במה מר פרנקוס או האחרים התומכים בדעתו , החכימו את הדיון והחברה .

 

נ.ב.נ. עוד שבועיים הופכים (שוב) את הגדוד שלי לקרבי, אז אני יכול להשתין בקשת על מי שאני רוצה!

אל תתלהב - בגילך , תזהר שלו יהיו מעצורים , והרגל תרטב - עברתה קורס ברטוב לא .

 

אייל .