הורדה מהכביש על ידי ניידת תקינות + דו"ח 1000 ש"ח

[שמר]

 

אני מסכים עם אלו שאמרו שהמטרה העיקרית כאן היא להוריד בכוונה כלי רכב ישנים מהכביש. נראה לי שגם הענין של מבחן רישוי כל ששה חודשים ואישורי מוסך שונים ומשונים נועדו רק לכך: להוריד מהכביש מכוניות ישנות שיכלו לנסוע עוד כמה וכמה שנים טובות. אין ספק שהדבר משפר את המאזן של יבואני הרכב, השאלה היא האם זה ישר והגון לכפות עלינו את הדבר הזה ללא סיבה ענינית.

 

למרות שאני מסכים לגמרי שהקנס בזוי, אני חולק לחלוטין על דעתך.

רכב ישן (וזול) כמעט לעולם יהיה במצב תחזוקתי גרוע מאשר חדש.

מי שקונה רכב זול הוא בד"כ זה שאין לו עודפי כסף, וינסה לא להוציא כסף "מיותר" על חלפים ותיקונים.

 

כן, אני מודע לחלוטין לכך שיש כאלה שלא חוסכים על האוטו, ולא משנה מה ערכו (אני אחד מאלה), אבל מנסיוני במהלך השנים - חלק גדול מה"ענתיקות" הן פשוט מפגעים מתנייעים.

[צביקי]

גם על זה נאמר - אי ידיעה אינה פוטרת

 

מאז הטסט ועד היום עברו 3 חודשים.

בזמן הזה נהגת ברכב ונגרם לו בלאי אשר תוצאותיו הביאו אותך למצב דהיום.

 

חזקת הטסט שעשית עומדת לזכותך בקושי חודש.

אם אין לך זמן או את הידע לבדוק בעצמך את הרכב מידי פעם - לא יזיק אם תבקר במוסך אחת לחודש ותבקש שיבדקו בעצמם.

 

לבטל את הדו"ח? למה ? הרי הוא מוצדק - נסעת ברכב לא תקין.

 

אם עד לסוף היום לא תספיק לתקן את רכבך, תאלץ לקחת אותו בגרירה למוסך או לבקש הארכה של אישור התנועה (לא בטוח שתקבל).

כל הליקויים האלה נגמרים במס' שעות עבודה וכולם נעשים במוסך אחד.

.

 

אמיר , על סמך מה בדיוק קבעת שחזקת הטסט עומדת לחודש בלבד? אני חושב שהיא עומדת ל4 חודשים ועשרה ימים.

 

 

אחד הדברים החשובים לי, הוא לבצע את פעולות המנע לקראת "יום הדין" שלמזלי טרם פגשתי בו.

את כל הטיפולים שלי עשיתי אך ורק במוסך מרכזי (למעט מקרה בודד), ושם ממילא קיים בוחן שיתנה את שיחרור הרכב בתקינותו מעבר לתקלה ספציפית שבעתיה (מלשון עיתוי) באתי או עקב טיפול תקופתי.

נכון שאני לא מבקר במוסך בכל חודש, אבל אני נמצא שם יותר מפעמיים בשנה מהסיבה הפשוטה שכל דבר שאבקש, ירשם ביומן הטיפולים שהעתק ממנו נמסר לרשותי.

בכל ביקור שלי במוסך, אני דורש לרשום מעבר לתקלה או לטיפול שלשמם באתי, גם לבדוק מע' בטיחותיות/היגוי וכד'. יכול להיות שהם לא בודקים, אבל מבחינתי זה מתועד, ולכאורה אם הרכב שוחרר, חזקה עלי שנבדק.

 

אם חלילה אתפס בבוא היום על ליקוי, אעדיף ללכת למשפט ולהוכיח שכאדם סביר נקטתי בפעולות שהם בגדר הסביר ואולי אף מעל לנורמה המקובלת בכדי להמנע מליקויים.

 

כבר עברתי ביקורות דרכים של משרד התחבורה (ואפילו פעם אחת בקשתי ביוזמתי להיכנס לבדיקה) ולשמחתי תמיד הכל היה תקין. חותמת ברישיון שהכל תקין נותנת סוג של "תעודת ביטוח" לטווח הקצר בדיוק כפי שטסט נותן סוג של "ביטוח" לטווח הקצר.

.

 

 

וכאן , אמיר, כבר התעלית על עצמך.

בהנחה שכל מה שאתה כותב הוא אמת לאמיתה, אתה מצפה מכל אזרח שינהג באותה האובססיביות בה אתה נוהג?

האזרח הסביר אמור לבקש מהמוסך לרשום דברים כגון אלו?

ומה בדיוק בא להביע המשפט על כך שאם יתגלה ליקוי בטיחותי לא אוכל אפילו לחשוב על דחיית התיקון מהטעם שברור לי שדקה אחרי שאצא משם ללא תיקון, רכבי ידוווח לרשות הרישוי ואז ההורדה תהיה כואבת יותר"

 

מה ההבדל בין מוסך מרכזי לרגיל לעניין זה?

[אמיר שליט]

מוסך מורשה הוא מוסך פרטי שקיבל הרשאה לטפל בדגמים מסויימים. אם לבעל המוסך לא תהיה עבודה, לא יהיה לו מהיכן לשלם שכירות, מהיכן לשלם משכורות, מהיכן לשלם ארנונה וכמובן ללא רווח ואוכל למשפחתו. לכאורה לבעל מוסך פרטי יש אינטרס לבוא יותר לקראת לקוחותיו, וכך יש אופציה שרכבים לא תקינים ברמה כזאת או אחרת יצאו את שערי המוסך כיוון שבעל הרכב החליט לחסוך ולדחות תיקון למועד נוח יותר.

במוסך מרכזי כולם שכירים ובין אם יהיו בחודש 1000 מכוניות או רק 400 מכוניות, העובדים ירוויחו את אותו השכר +-.

מצב זה יוצר חוסר תלות בין הבוחן לבין הלקוח. לרוב גם יש "נתק" בין המכונאי שעובד על הרכב לבין בעל הרכב. חוסר התלות הזה מאפשר לבוחן לקבל החלטות שהן נטולות שיקול האם הלקוח יברח או יחזור. המצב הזה יוצר גם אמינות נוספת, שהרי לבוחן אין אינטרס ליזום החלפת חלקים מיותרת לכאורה כדי להכניס עוד כסף לקופה.

 

 

תומר,

לגבי חזקת הטסט - אני זוכר שקראתי על חודש, אבל יכול להיות שאני טועה או לא זוכר נכון, מכל מקום חודש זאת אמת זמן סבירה, ולדעתי גם חודשיים יכולים להחשב כסבירים. אני מקווה שלא אגיע למצב שבו אזדקק להחלטה של שופט מהו מבחן הסבירות לענין זה. בענין זה של חזקת הטסט, נראה לי ש- KOMPY אולי יוכל לשפוך אור על זה.

 

אני מסכים איתך שליקוי יכול להתרחש גם שעתיים אחרי שיצאתי מהמוסך. על זה כתבתי בהודעתי הקודמת שאם אקבל קנס אעדיף ללכת למשפט ולבקש סעד מבית-המשפט.

 

 

צביקי,

בעל מוסך/בוחן, אמור להסביר לבעל רכב שאם הרכב אינו מתוקן לאלתר הרי שהמוסך חייב לדווח מיידית למשרד הרישוי על הליקויים ברכב ועל כך שבעליו סירב לתקנו לאלתר ונסע לדרכו. ההורדה תגיע בצורת מכתב רשמי בדואר ישראל ואז כבר תצטרך להוכיח למשרד הרישוי שרכבך תוקן. איך מוכיחים? למזלי לא הייתי בסיטואציה הזאת, אבל אני מניח שהם דורשים לעבור טסט מחדש.

 

אני יודע שנהגים רבים לא ישקיעו זמן, כסף ומאמץ כדי לבדוק באופן יזום את רכבם וגם לא ממש יעניין אותם כסת"ח מהמוסך, אני מודע לכך שכנראה אני המיעוט שנוהג כך, אבל זה לא אומר שהרוב צודק. יש אזרחים שמבקשים מבעלי המקצוע לעשות להם הנחה כי הם לא צריכים חשבונית - זה אולי עניין נורמטיבי אצל חלק גדול אבל זה עדיין לא הופך את הענין לקביל ומוצדק.

 

מי שרוצה להשתריין ולבקש סעד, ראוי שיכלכל צעדיו מבעוד מועד בדרך שתוכיח שהוא לא מתגלגל רק מטסט לטסט.

.

[kompy]

תוקף המבחן השנתי הוא אכן ל-30 ימים, אך זאת רק במידה והרכב נפסל בו. במקרה זה, בעל הרכב יקבל רשיון זמני(7 ימים) אותם יוכל להאריך עד 30 ימים. אין זה נותן פתח לנסיעה שלא לצורך תיקון הליקויים, ובכל רגע נתון ניתן לקבל "הורדה מהכביש" גם אם הרכב קבל רשיון זמני(וזה קורה).

מרגע סיום הטסט, אין כל חזקה, ולו לשניה אחת, על משך תקיפותו (מלבד התוקף עד למועד הטסט הבא) ואו תקפותו לצורך תקינות הרכב.

 

רכב אשר בעל מוסך ידווח על חוסר תקינותו לרשות הרישוי, יקבל "הורדה מהכביש" לכל דין ועניין, וייצטרך לבצע רישוי שנתי מחדש.

[Benni Haspel]

עם כל הכבוד, חופשים בהגה ופגוש רופף הם דברים שניתן להבחין. ואם זמן קצר לאחר הטסט הפגוש רופף אז או שהיתה לרכב תאונה והבחור לא טרח לתקן, או שהוא קימבן משהו לקראת הטסט.

ואם חשדתי בכשרים, אני מתנצל מראש

[dny]

למרות שאני מסכים לגמרי שהקנס בזוי, אני חולק לחלוטין על דעתך.

רכב ישן (וזול) כמעט לעולם יהיה במצב תחזוקתי גרוע מאשר חדש.

מי שקונה רכב זול הוא בד"כ זה שאין לו עודפי כסף, וינסה לא להוציא כסף "מיותר" על חלפים ותיקונים.

 

כן, אני מודע לחלוטין לכך שיש כאלה שלא חוסכים על האוטו, ולא משנה מה ערכו (אני אחד מאלה), אבל מנסיוני במהלך השנים - חלק גדול מה"ענתיקות" הן פשוט מפגעים מתנייעים.

 

כמה דברים: (כתבתי תשובה מפורטת אבל המחשב נפל... מרגיז. אנסה לשחזר: )

 

1. נכון שברכב חדש אין - לרוב - תקלות, אבל מדובר בשנתיים - שלוש הראשונות בלבד. ביפן מקובל להוריד רכב מהכביש לאחר 3-4 שנים. מאחר שאנחנו לא בשיטה הזו, ניתן להניח מראש שלא כל המכוניות תקינות ב-100%, אבל בין זה לבין הורדה מהכביש המרחק רב.

2. יש הבדלים גדולים בין מכוניות שונות. לא כל מכוניות החדשות שוות, וגם לא כל הישנות. מקובל לחשוב ש-ABS הופך את מערכת הבלימה לטובה וחזקה, אבל אין זה כך. מכונית ישנה עם בלמים גדולים ותקינים תבלום טוב יותר - ללא השוואה - מאשר ליסומאטית חדשה ממוצעת.

3. אם היו בודקים את המערכות העיקריות פעם בשנה, ודורשים רמה סבירה - זה בסדר גמור. אבל זה לא המצב. עוד לפני שמתחיל המבחן צריך לספק אישורים שונים (רוצה אישור? תשלם). אם נכשלים - עוד אישורים. לאישורים האלה אין שום קשר למצב הרכב, זוהי ביורוקרטיה בהתגלמותה. המוסכים ויבואני החלפים מרוויחים, מפני שמחליפים גם חלקים שלא צריך; אבל הנהגים נפגעים ללא סיבה מוצדקת.

4. רוב בעלי המכוניות הישנות והמקרטעות אינם משתמשים בהן לנסיעות מחיפה לאילת. הם נוסעים מהבית למרכז המסחרי הקרוב ובחזרה. בנסיעה כזו אפשר בהחלט להסתפק ברכב ישן שמצבו אינו מזהיר.

 

מישהו (אולי אתה?) כתב היום בשרשור בנושא חנית רכב כבד, כי חוקי התעבורה המקוריים היו טובים. זה נכון, אבל היום יש תופעה של חוקים שנועדו לקדם את ה"מכירות" של חה"כ שמציע אותם, ולא את מצב התעבורה. חוקים אלו מזיקים מאד מהרבה בחינות.

 

דני

[kompy]

4. רוב בעלי המכוניות הישנות והמקרטעות אינם משתמשים בהן לנסיעות מחיפה לאילת. הם נוסעים מהבית למרכז המסחרי הקרוב ובחזרה. בנסיעה כזו אפשר בהחלט להסתפק ברכב ישן שמצבו אינו מזהיר.

 

דני

לידיעתך, מרב התאונות קורות דוקא במקומות הקרובים אליך(מקום מגורים, עבודה...), כך שגם לנסיעות "קצרות" יש צורך במכונית תקינה.

בעוונותי, יש בחזקתי(וגם היו נוספות) רכב בן 15 שנים, אשר עלויות התיקונים שהשקעתי בו עלו על ערכו במחירון(בשוק הוא שווה הרבה פחות) עשרות מונים. "רק" תיקון מע' המיזוג ברכב עלתה יותר מערכו. כך שמי שאין הפרוטה מצויה בכיסו להשקיע ולתקן, שיסע בציבורית. עלות נסיעה בציבורית פחותה בהרבה מעלות אחזקת רכב, גם אם היא לפעמים אינה נוחה ו/או אינה זמינה.

[שמר]

רוב בעלי המכוניות הישנות והמקרטעות אינם משתמשים בהן לנסיעות מחיפה לאילת. הם נוסעים מהבית למרכז המסחרי הקרוב ובחזרה. בנסיעה כזו אפשר בהחלט להסתפק ברכב ישן שמצבו אינו מזהיר.

 

מספיק גם קונטרה עם הידיים עד 50 קמ"ש.

האוטו שלי שווה 20 אלף (או אפילו פחות) במחירון, ועבר בערך 220K ק"מ. זה לא מונע ממני להיכנס בעוד 5 דקות לאוטו ולהיכנס לאילת.

לעומת זאת - אם ילד יקפוץ לכביש ולא אספיק לעצור כי האוטו במצב "לא מזהיר" - אז זה לא משנה אם הנסיעה היא רק עד המכולת.

 

אם יש לך אוטו, אחריותך היא להחזיקו במצב תקין - אני לא חושב שכ"א הוא בעל הבנה מכנית כזאת שיזהו כל קלקול, אבל להשאיר קלקול בטיחותי במודע - רק בגלל מחסור בכיס - זו רשלנות פושעת.

[שמר]

ותגובה לאמיר שליט.

 

קרא את פסה"ד שקישר אליו KOMPY (בעניינו של שמואל מנטינבד).

 

מדובר בדו"ח כמעט זהה, חופש במע' ההגה, ופגוש רופף.

 

לא הופתעתי לראות את שמו של השופט טננבאום מתנוסס מעל פסה"ד, הוא בערך השופט היחיד אשר שופט ללא דיעות קדומות בבתי המשפט לתעבורה.

 

שים לב שעל פי עדות שני המומחים - אדם סביר מן היישוב לא היה מבחין בתקלה כזו, והשופט אומר באותן מילים את מה שנכתב כאן:

ההורדה היא סבירה וחיובית - אם נתגלה קלקול, אין סיבה לאפשר לאדם להמשיך להשתמש ברכב מקולקל, אולם אין להענישו בשל כך, כל עוד מדובר בתקלה שהוא לא הזניח, או ידע ממנה ולא פעל לתיקונה.

[Edward216]

מסכים - כל תאונה שיכולה לקרות בתוך העיר יכולה לגרום לנזקים חמורים לא פחות מבמהירות גבוהה מחוץ לעיר. רכב זוהי אחריות ויש לשמור על החלקים הבסיסיים בו במצב תקין. לא חובה להשקיע בו אלפי שקלים על שיפורים ומערכות מטורפות אלא את המינימום הבסיסי בבלמים צמיגים ובשמירה על מצבו המכני ברמה סבירה.

כפי שאמר שמר, מספיק שיקפוץ לך ילד לכביש ובלמים תקינים או לא הם אלה שיקבעו אם תפגע בו או לא. גם אם זו אשמת הילד במקרה הזה עדיין חלק מהאחריות נופל על בעל האוטו.

[אמיר שליט]

שמר,

 

קרא את תגובתי (43) ל - GODFLASH, כתבתי שם שיש משהו בדבריו לענין של למה לא לתת קנס.

נמקתי למה כן צריך להיות אלמנט הרתעה, אבל זה עדיין לא אומר שהקנס הוא מכשיר נכון, או לפחות גובה הקנס.

עבור רבים, קנס בסכום שכזה הוא מכה כואבת מאוד, כואבת יותר מידי.

 

ה"אוטומט" שבוחן את הרכב בדרכים, לא למד משפטים, הוא לא שופט, והוא נצמד לאות הכתובה: הורדה = קנס. הוא גם לא רוצה להפעיל שיקול דעת, ואולי הוא מתומרץ לפי יעדים.

מי שיכול להפעיל שיקול דעת זה המחוקק שכותב, ועוד יותר מכך השופט.

 

מה שאני אוהב בפסיקותיו של כב' השופט טננבאום, זה שהוא אינו חותמת גומי, והוא משקיע מחשבה בניתוח הענין והעובדות שלפניו. הוא שומע, בוחן ובודק ונותן את מלוא תשומת הלב הראויה לנשפטים לפניו. השופט הזה ראוי להערכה גדולה, כיוון שהוא יצירתי וחדשני. חבל רק שלא כל שופטי התעבורה הולכים בדרכו. אני מניח שבמצב שכזה גם מי שרושם דו"ח היה מחפש לתת דו"ח איכותי יותר ולא דו"ח שמטרתו הדפסת כסף. לצערנו המצב כיום הוא ששוטר יודע שלרוב יקבלו את דבריו כאורים ותומים גם אם המציאות היתה אחרת.

.

[שמר]

אני התייחסתי לעניין הטפת המוסר שלך, בדבר הצורך לטפל אך ורק במוסך המרכזי כדי להשיג את כיסוי התחת - אם יידרש.

לדעתי צורת מחשבה זו אינה מתיישבת עם המציאות:

1. לתפיסתך, בכל הארץ צריך להיות מוסך אחד לכל יבואן, ותו לא. כל השאר לא מסוגלים לעמוד בסטנדרטים של המוסך המרכזי.

2. הרבה פעמים נתקלתי במוסכים שפתרו בעיות שמוסכים מרכזיים נכשלו מלפתור אותן.

[אמיר שליט]

שמר,

זה לא מציאותי לחשוב על מוסך אחד ויחיד מטעם היבואן.

זאת לא הטפת מוסר, זאת אופציה שאני מעדיף אותה ומציג אותה כאלטרנטיבה לבחירה על יתרונותיה וכמובן חסרונותיה (בעיקר המחיר).

1. מבחינתי, היה טוב יותר אם במקום מוסכים מורשים, היו יותר מוסכי יבואן. לצערי זה לא המצב. אולי בגלל שאני גר רק 30 ק"מ ממוסך היבואן אני מתמודד עם זה. יתכן ואם הייתי גר 100 ק"מ ממנו, הייתי בוחר ברירת מחדל.

2. שמעתי על מקרים שכאלה - טוב שיש כאלה, אבל יש גם אחרים, ולא תמיד הם משאירים את הרושם החיובי. לא התייחסתי לעניין המקצועיות שהוא בודאי חשוב, התייחסתי לעניין פוטנציאל האוביקטיביות שבין שני סוגי המוסכים.

 

וכדי להעמיד דברים על דיוקם - כשנסעתי במשומשות ישנות דיין, אכן טיפלתי באי אילו מוסכים ועמדתי על ההבדלים בין דרך החשיבה והטיפול. אכן יש גם צדיקים אבל יש יותר מידי מתחכמים. יש יותר מידי כאלה שכשהם רואים שהם טעו וצריכים להחזיר כסף - הם יצרני תירוצים שבסופו של דבר או שתילחם איתם או שתתקפל ותקבל את כבשת הרש שהם מציעים. לעומת זאת, כאשר קרו לי דברים מעין אלה במוסכים מרכזיים - הם ידעו להודות בטעות (במוקדם או במאוחר) ולהחזיר כסף גם כשהיה מדובר באלפי שקלים.

גם כשטיפלתי במוסך פרטי, הייתי דורש כסת"ח. חתיכת הנייר הזאת היא הדבר היחיד שאולי יתן לי נקודות זכות נגד נקודות החובה.

.

[צביקי]

אמיר , תאמין לי שאם היית מטפל במוסכים שמכירים אותך מהפורום אף אחד לא היה מתעסק איתך...

[אמיר שליט]

צביקי,

אני לא נוהג לתקן משהו אצל אנשים שאני מכיר ומיודד איתם.

זה עלול להיות מתכון לאי נעימויות במקרה של תקלה חוזרת/כשל או שאחשוב שהמחיר היה מוגזם.

להתייעץ - אולי כן. לתקן - לא.

.