לגור עם ההורים VS לגור לבד

[CartMan2oo5]

לא קראתי הכל אבל אכניס את ה5 שקל שלי:

תקופה מאוד מאוד ארוכה רציתי לעזוב את הבית, אנחנו 5 נפשות וניהיה דיי צפוף, אמנם היה לי חדר לבד משלי אבל לא אסטרטגי במיוחד, גרתי במטבח לשעבר שזה אומר הכניסה לחדר בצמוד לכניסה לבית בתוך הסלון.

בכל מקרה, אני לא מוגדר "ילד של אמא" ככה שלא היה קושי כל כך במחשבה לגור לבד, בחיים לא התקשרתי לאמא שלי (גם בתקופת הצבא) וביקשתי שתכין לי אוכל מסויים או אוכל בכלל, תמיד הגעתי לבית ואכלתי מה שהיה, ואם הייתי פתאום רעב וזה לא בשעות הארוחות יכלתי בכייף להסתפק בלחם פסטרמה וחומוס, כביסות עשיתי לעצמי, נקיון בחדר הייתה אחריות שלי.. אף פעם לא ביקשתי מאמא שתנקה ואם רצתה לא הסכמתי.

מה שאני מנסה לומר, שיש לי חברים שאצליהם זה היה שונה ואיתם השיחה על לעבור לגור לבד הייתה הרבה יותר קשה.. "איך אני אסתדר בלי הדאגה של ההורים, מי יתקן לי דברים אם לא אבא, מי יבשל לי".. מאחר ואצלי זה לא היה אז היה לי הרבה יותר קל לעשות את הצעד.. מה שהקשה עלי זה שכירות, ממש לא רציתי לשכור דירה, בסיום השכירות לעבור לדירה אחרת, להיות תלוי בבעל הדירה מבחינת תיקונים, מבחינת שינויים וכו וכו. איך שנפלה בחלקינו דירה עפתי על זה בלי שאלות ועברתי לגור לבד (בלי החברה עדיין).

אני גר כרגע באיזור מגורים לא מי יודע מה, קומה שלישית בבניין ישן, דירה מאוד קטנה וצריכה שיפוץ פה ושם אבל היא שלנו. אני מאוד מבסוט על המעבר, אתה מגלה בעצמך צדדים בעלי אחריות, שזה לעשות קניות לבית, שזה לתקן דברים, פתאום יש סתימה ואבא לא בסביבה, פתאום צריך להרכיב מיטה ולהחליף גופי תאורה והכל לבד. לבשל לעצמך לארח אנשים וכו וכו, לשלם הוצאות על הדירה כמובן, שכן הם לא גבוהים כפי שחשבתי (אני גם סוג של משלם שכירות.. ישנה עדיין משכנתא על הדירה והיא עולה לי 1400 שקלים בחודש). מה שכן מישהו פה אמר דבר מאוד חכם, בסופו של דבר אם לא תחייה לבד את הכסף הזה אתה כנראה תבזבז על משהו אחר, קראתי שאתה דיי מחושב בהוצאות שלך אבל עדיין, זה עושה לך חישוב מסלול מחדש. מה שאני יכול להגיד בוודאות, שאותם החששות שיש לך לעבור לבד, ברגע ששרדת 3 חודשים לפחות זה ניהיה קל יותר בהרבה. הכל שאלה של מי אתה ואיך אתה, מה האופי, כמה אתה תלוי במשפחה וכל מה שיוצא בזה.

 

שיהיה בהצלחה

עריכה אחרונה ב-18 לדצמבר, 2017 על ידי CartMan2oo5

[malcishua]

^ בעיני זו נקודה חשובה מאוד. אני יכול להבין מישהו שמתנהל עצמאית אבל נשאר בבית הוריו כדי לחסוך הון ראשוני (וגם זה - לדעתי - לגיטימי רק לתקופה קצרה). אבל אם אתה בן 28 ואמא מכינה לך אוכל כל יום, עושה לך כביסה ומסדרת את החדר שלך - אתה פתטי בכל קנה מידה.

 

בואו ונדבר עוד עשור ונראה לאן כל אחד הגיע..

פה בדיוק טמונה הבעיה שלך. אתה מפספס משהו מאוד טריוויאלי. מה שחשוב זה לא איפה תהיה, אלא הדרך.

עריכה אחרונה ב-18 לדצמבר, 2017 על ידי malcishua

[bagira]

בנוסף לכל האמור, סדר הדברים הוא בד"כ או שגרים עם ההורים ובגיל צעיר יחסית (22-23) פוגשים מישהיא, נהפכים לזוג ואחרי תקופה עוברים לגור ביחד או שיוצאים מבית ההורים ובזמן שאתה כבר מחוץ לבית מכירים מישהיא (או מישהוא, אנחנו לא קפדנים בהעדפות שלכם) ועוברים לגור ביחד.

 

אבל אם מישהוא בגיל 28-30 חי אצל ההורים ואין לו זוגיות כלל, שאף אחד לא ישלה את עצמו שמדובר באיזה הצתרפות מקרים קוסמית מוזרה שכזו...נשים בגיל הזה הן כבר מוכוונות מטרה.

[SlowRide]

אני גרתי אצל ההורים ללא זוגיות עד גיל 29. בזכות זה יש לי דירה משלי עכשיו.

מלכישוע, למה פתטי? (חוץ מסידור החדר והניקיונות)

אם אתה לא מטרד ועושה את חלקך במטלות הבית אני לא רואה בזה שום בעיה כל עוד זה לקידום מטרה כלשהי, כלומר לא להיות מובטל בן 40 שמתנחל אצל ההורים.

עריכה אחרונה ב-18 לדצמבר, 2017 על ידי SlowRide

[bagira]

בזכות זה יש לי דירה משלי עכשיו.

 

ואתה גר שם לבד?

[SlowRide]

עם חברה שלי, שהכרתי בגיל 29.

אם הייתי מתעקש מסיבה לא ברורה (הרי אני רצוי שם, אני תמיד עוזר כשצריך והיחסים שלנו מצויינים) לעבור לגור לבד מיד אחרי הצבא כשהתחלתי לעבוד, בחיים לא הייתי מגיע לסכום שאפשר לי (כמובן עם עזרה מההורים) לקנות דירה כיום.

[Benor]

תודה לכולם על התגובות, שפכתם לי קצת אור על הנושא.

בסופו של דבר, לא אוכל לדעת מה יקרה אם לא אעשה את הצעד הזה...

כמובן שאצטרך להחליט עם עצמי האם הצעד הזה נכון עבורי.

[phpclub]

אם לא עשית את הצעד הזה, ואחרי כל מה שאמרו כאן עדיין אתה צריך לחשוב - גם לא תעשה אותו, לפחות לא בזמן הקרוב.

אם אני הייתי אבא שלך, הייתי נותן לך בעיטה בתחת ושולח אותך לחפש דירה.

 

לפעמים צריך פשוט לקפוץ למים.

[Benor]

ישנם שיקולים נוספים מלבד יציאה לעצמאות.

אולי זה יישמע כתירוץ אבל אני כרגע רוצה יציבות בחיים (לפחות לשנה הקרובה) ומעדיף להמנע מכל מיני טלטלות.

אני חושב וחשבתי ברצינות על אופציה של סאבלט לחודש-חודשיים ולראות איך אני מסתדר, הבעיה שרוב הסאבלטים מרוכזים בת"א ובאיזור השרון (נתניה/הרצליה/כ"ס/רעננה) בקושי הצלחתי למצוא צריך להמשיך לחפש.

עריכה אחרונה ב-18 לדצמבר, 2017 על ידי Benor

[ChemGuy85]

סאבלט זה רעיון מעולה. נסה חודשיים-שלושה ואז תחליט אם האזור מתאים לך.

[hans]

מממ... יציבות בחיים? מונח מורכב,

כל אחד מגדיר אותו אחרת.

לפעמים מה שצריך זה איזו טלטלה כדי להגדיר מחדש מה היא יציבות.

אני כרגע בסוג של יציבות שלא קשורה בשום צורה או אופן ליציבות שהייתה לי בגיל 22, נעזוב את הפרטים. עולם אחר. כדי להגיע אליה הייתי בהכרח צריך לעזוב את הבית, למרות היחסים הטובים והמאוזנים עם ההורים.

[vadim6385]

גם כל החיים לעבוד באבטחה בשכר מינימום זה יציבות בחיים. גם סגנון חיים של "גנבת, חגגת, לכלא, השתחררת, goto start" זה סוג של יציבות.

 

להישאר כל הזמן באותו מקום זה ממש לא תמיד דבר טוב.

[Dark Muse]

קראתי חלק מהתגובות ואני אגיד את מה שיש לי להגיד. כמובן שכל דבר זה אינדיבידואלי - אנשים שהיו בבית עד גיל 30 וחסכו כסף לדירה, הם אנשים שרמת ההכנסה שלהם כנראה סביב השכר הממוצע במשק.

מי שמרוויח מתחת לשכר הממוצע ויותר קרוב לשכר החציוני, יהיה לו קשה יותר לחסוך כסף לדירה גם אם יגור עם הוריו (בהנחה שהוא לא מוציא בחודש רק אלפיה ויש לו עוד הוצאות).

 

לעזוב עם בת זוג זה הפתרון האידיאלי - חלוקה שווה בדירה קטנה, זו הוצאה קטנה. הבעיה היא שלא לכולם יש בת זוג זמינה למעבר דירה. לבן אדם בן 30 לגור עם שותפים זה לא פחות גרוע מלגור עם ההורים. שוב, הכל עניין של אופי ואישיות. יש אנשים יותר חברותיים ויש אנשים שצריכים את השקט שלהם. אז אם בן אדם רוצה לגור לבד בדירה סבירה, והוא מרוויח את השכר החיצוני, הוצאת הדירה שלו יהיו קרוב למחצית מהמשכורת שלו (דירה סבירה של 2 חדרים).

 

בכל זאת, אני חושב שזה צעד נכון אם אתה מרגיש שזה צעד נכון. קפיצה למים, עצמאות, אחריות רבה, פרטיות וחופש. לא קל היום, אבל זה החיים.

[Tsachi89]

אני גר עם ההורים ויודע לעשות הכל בבית. לכבס,לבשל, נקיונות. לא מבין מה הסטיגמה המגוכחת הזו שמי שגר עם ההורים בהכרח עדיין יונק חלב מאמא שלו.

 

קיצר בן-אור, אין בשרשור הזה אמת מוחלטת, אין נכון ולא נכון. כל מקרה לגופו ותעשה את השיקולים שלך בלי רעשי רקע מסביב של אנשים עם תסביך אלוהי שחושבים שהאמת שלהם היא היחידה. קצת מזכיר דת איך יש כאן כמה שדוחפים כאן את השקפת העולם שלהם כאמת מוחלטת ומרשים לעצמם לשפוט אחרים שלא חושבים כמותם.

 

לאנשים כאן אין מושג מה הולך בחוץ. יש תופעה מדאיגה ונרחבת של מלא אנשים שחוזרים להורים בגילאים מאוחרים לאחר שכבר עזבו והתמקמו בדירות משלהם. אנשים בגילאי 30+,40+ ואפילו 50+.

בהרבה מקרים הם חוזרים כבר לאחר שהם התחתנו. חוזרים עם כל החבילה של הילדים והאישה. למה? כנראה כי הקשיבו לכימגאיי וfalou ומיהרו לצאת מוקדם מדי מהבית, בלי תכנון מקדים, ובסוף נתקעו בלי גרוש על התחת וחזרו חזרה. מזל שאני חכם יותר.

 

דווקא כימגאיי שלא הפסיק להתבכיין על יוקר המחיה בשרשור אחר. וכמה המשכורות כאן לא מספיקות ובלה בלה בלה, הראשון לקפוץ כאן על אנשים שחוסכים כסף אצל ההורים.

 

כל אחד ודעתו. הדעה שלכם היא רק דעה. ואתם יודעים מה אומרים על דעות? לכולם יש אחת. אז תפסיקו לדחוף את הדעות שלכם כאמת מוחלטת, אמת מוחלטת זה שכדו"א עגול. זה אמת מוחלטת, זה ולא הדעות שלכם על איך העולם צריך להתנהל.

בן אור עוד יעשה מהלך פזיז בגללכם. אתם תשלמו לו את השכר דירה?! אתם תחיו במקומו בחוץ?! לא! אז אל תכתיבו לו בעובדתיות מה נכון ולא נכון עבורו. תציינו את דעתכם כדעה ולא כעובדה! ותנו לו להחליט!

 

[Max.M]

בן אור מספיק גדול להבדיל בין דיעה מאדם זר בפורום למציאות.

 

אגב לפי המתכון הזה אפשר גם ליסוע ברכב של ההורים...

 

benor ,

לדעתי שכירות מחייבת הכנסה קבועה, אם יש לך אל תפחד -במקרה הרי גרוע יהיו לך את ההורים.

 

ולמי שכתב שלהכניס בחורה הביתה כשההורים בבית זה מכובד?

כן , אבל לא בגיל 28 + ...

 

פה כבר לדעתי עדיף להשקיע בצימר .