מי אשם בתאונה?

[minkin]

minkin - בניגוד אליך, לא התייחסתי לגופו של כותב, אלא לגופו של עניין. כמו כן, אני לא חושב שאתה תקבע לי איפה ומה לכתוב, בשביל זה יש מנהלים בפורום. שלישית, לא עברת כל עבירה - פשוט נהגת במצב המהווה הפרעה לתנועה, וגרמת לתאונה. יכול להיות (הסיכוי לכך למעלה מסביר) שמכיוון שהתאונה היא חזית-אחור, הנהג הפוגע יימצא אשם, אבל האחריות והפקת הלקחים צריכה להיות שלך. התגובה שלי הייתה עניינית לחלוטין, ללא ניסיון להוציא אותך רע ואם תתעמק בה, תראה שלא נכנסתי לענייני עבירות תנועה, אלא גורמים לקרות התאונה. מילא זה, אלא לקחת את הנתונים שאתה הצבת בתור עובדות, ועל סמך עובדות אלה הסקתי את מסקנתי. כפי שאתה רואה, אני לא היחיד בסברתי.

 

התגובה שלי הייתה עניינית ותישאר עניינית. לך אודה באם תתנצל על התגובה שלך ביחס אלי.

ואיך אתה יודע מה היה מצב התנועה?אני מבקש ממך להפסיק לנסות לצאת חכם.

 

מאיזה כיוון לאיזה כיוון נסעת?

התכוונתי למצלמות של עסקים וכו', משהו פרטי.

 

פגיעת ימין-ימין קורית כשהמכה היא ישירות פגוש לפגוש, ובמקרה שלך פגוש לעגלה, שהעמוד הוא החלק הבולט ולכן קיבל את המכה.

פגיעת שמאל-ימין אומר שהיית באמצע מעבר נתיב, להוכיח שהוא האיץ כדי להכנס בך בלי וידאו כזה יהיה בלתי אפשרי.

 

DVR לא היה עוזר לך בגרוש כאן, הפגיעה היא באחוריך ולא הייתה מצולמת.

 

עכשיו רק ראיתי שכתוב 2 מטר רווח, זה ממש מעט וזה בהחלט מטיל את רוב האשמה על פות"ש.

 

במהירות 35 קמ''ש בשטח לדעתי זה מספיק, גם אם קו הנגרר האחורי היה מטר לפני קו הרכב הקדמי - סבתא יכולה להבין ולבלום בזמן.

[RK]

מצב התנועה היה כזה, שאתה נסעת 35 (לדבריך) ורכב נכנס בך מאחור (כלומר, נסע מהר יותר, שכן אחרת לא היה יכול פיזית להיכנס בך - כלומר אתה הפרעת לו). הכל מדבריך.

[minkin]

מצב התנועה היה כזה, שאתה נסעת 35 (לדבריך) ורכב נכנס בך מאחור (כלומר, נסע מהר יותר, שכן אחרת לא היה יכול פיזית להיכנס בך - כלומר אתה הפרעת לו). הכל מדבריך.

 

"נסעתי בנתיב הימני עם נגרר במהירות 35 קמ''ש, התחלתי לאותת כדי לעבור לנתיב השמאלי במקביל מסתכל במראה ורואה את הרכב במרחק מספיק בשביל שאשתלב, כשעליתי עם הצמיג שמאלי על קו הפרדה בין הנתיבים(המקווקו) הנהג לחץ על הגז "

 

אמרתי בפירוש שהנהג לחץ על הגז כדי למנוע את המעבר נתיבי.

[Kayben]

יצא לי להיות בבית משפט לתביעות קטנות ולראות מס' משפטי תאונות.

מה שמכריע את המשפט הוא בדר"כ תמונות הנזק ומיקומי הפגיעה ולא מידת הזהירות / אדיבות.

אם המכה אצלו היא בצד, זאת ראיה קשה נגדך שלא השלמת את העקיפה כהלכה.

 

במקומך הייתי מתווכח איתו ולאחר מכן "מסכים" להתפשר איתו כדי לחסוך את זמן המשפט.

אם תגיע למשפט ותפסיד, גם תשלם את דמי התיקון שלו, גם תבזבז זמן, וגם תשלם לו עבור בזבוז הזמן שלו כמה מאות.

 

במקרה של מילה נגד מילה, אז הייתי הולך למשפט, כי אז השופט לא יכול להכריע וזה לטובת הנתבע.

על התובע בדר"כ לספק הוכחה נוספת לטיעונים שלו. אלא אם כן הסכמת איתו על העובדות בפני השופט.

אבל זה לא המקרה שלך שיש תמונות נזק.

[RK]

"נסעתי בנתיב הימני עם נגרר במהירות 35 קמ''ש, התחלתי לאותת כדי לעבור לנתיב השמאלי במקביל מסתכל במראה ורואה את הרכב במרחק מספיק בשביל שאשתלב, כשעליתי עם הצמיג שמאלי על קו הפרדה בין הנתיבים(המקווקו) הנהג לחץ על הגז "

 

אמרתי בפירוש שהנהג לחץ על הגז כדי למנוע את המעבר נתיבי.

 

מה שאתה לא מבין זה שאת זה יהיה לך קשה עד בלתי אפשרי להוכיח. לכן, מה שיכריע את הכף (בהנחה ויהיה בירור משפטי) הוא אחד מהשניים - החזקה לפיה בתאונת חזית-אחור אשם זה שהיה מאחור מול העובדה שהתאונה היא ימין פוגע מול שמאל נפגע, כלומר אתה עלול להיחשב כמי שביצע תמרון מסוכן. הדעה שלי לפיה האשמה עליך נובעת בעיקר מכך, שהתייחסת למרחק ביניכם (2 מ') שהם בערך חצי מכונית, כלומר לא מספיקים לכלום. סביר להניח שגם אם הוא לא היה לוחץ על הגז (ובוא נצא מתוך הנחה שהוא ערס איבן ערס ובאמת לחץ על הגז) המרחק הזה לא היה מספיק לו בשביל להימנע מפגיעה או לנקוט בתמרון התחמקות. זה שאתה חושב שכולם (או אני) נגדך אולי מרגיע אותך וגורם לך להרגיש שאתה לא אשם, אבל מדבריך בלבד עולה שנדחפת לנתיב. שוב - 2 מטר לא מספיקים לכלום. זו הבעיה, לא רגשי ולא שום דבר אחר.

[minkin]

יצא לי להיות בבית משפט לתביעות קטנות ולראות מס' משפטי תאונות.

מה שמכריע את המשפט הוא בדר"כ תמונות הנזק ומיקומי הפגיעה ולא מידת הזהירות / אדיבות.

אם המכה אצלו היא בצד, זאת ראיה קשה נגדך שלא השלמת את העקיפה כהלכה.

 

במקומך הייתי מתווכח איתו ולאחר מכן "מסכים" להתפשר איתו כדי לחסוך את זמן המשפט.

אם תגיע למשפט ותפסיד, גם תשלם את דמי התיקון שלו, גם תבזבז זמן, וגם תשלם לו עבור בזבוז הזמן שלו כמה מאות.

 

במקרה של מילה נגד מילה, אז הייתי הולך למשפט, כי אז השופט לא יכול להכריע וזה לטובת הנתבע.

על התובע בדר"כ לספק הוכחה נוספת לטיעונים שלו. אלא אם כן הסכמת איתו על העובדות בפני השופט.

אבל זה לא המקרה שלך שיש תמונות נזק.

תודה על המידע הזה, אילו הוכחות לטיעונים הוא יכול לספק?הבחור לא צילום שום דבר ולקח ממני רק פרטי ביטוח, ומסר כמה מילים לא יפות בתמורה.

 

מה שאתה לא מבין זה שאת זה יהיה לך קשה עד בלתי אפשרי להוכיח. לכן, מה שיכריע את הכף (בהנחה ויהיה בירור משפטי) הוא אחד מהשניים - החזקה לפיה בתאונת חזית-אחור אשם זה שהיה מאחור מול העובדה שהתאונה היא ימין פוגע מול שמאל נפגע, כלומר אתה עלול להיחשב כמי שביצע תמרון מסוכן. הדעה שלי לפיה האשמה עליך נובעת בעיקר מכך, שהתייחסת למרחק ביניכם (2 מ') שהם בערך חצי מכונית, כלומר לא מספיקים לכלום. סביר להניח שגם אם הוא לא היה לוחץ על הגז (ובוא נצא מתוך הנחה שהוא ערס איבן ערס ובאמת לחץ על הגז) המרחק הזה לא היה מספיק לו בשביל להימנע מפגיעה או לנקוט בתמרון התחמקות. זה שאתה חושב שכולם (או אני) נגדך אולי מרגיע אותך וגורם לך להרגיש שאתה לא אשם, אבל מדבריך בלבד עולה שנדחפת לנתיב. שוב - 2 מטר לא מספיקים לכלום. זו הבעיה, לא רגשי ולא שום דבר אחר.

 

אז מה שאתה אומר לי הוא שאם(נגיד באמת חתכתי אותו) והוא נסע מאחורי הקו של הנגרר במרחק 2 מטר - היית כמעט התנגשות, חלפתי על פניו - אז מבחינתך זו תאונה ואני חייב להפעיל נוהל תאונת דרכים?

[m3x7r3m3]

במהירות 35 קמ''ש בשטח לדעתי זה מספיק, גם אם קו הנגרר האחורי היה מטר לפני קו הרכב הקדמי - סבתא יכולה להבין ולבלום בזמן.

 

2 מטרים לא מספיקים, ב-35 קמ"ש הרכב עובר כמעט 10 מטרים (9.722 מ') בשנייה אחת, על מנת לעצור תוך שני מטרים על הנהג השני להגיב תוך 0.2 שניות (200 אלפיות השנייה), וזה עם כל הכבוד זמן תגובה (רק תגובה!) של נהג מאוד מיומן שמאחוריו נסיון מספק כולל תרגול זמני תגובה.

תכניס למשוואה גם את מרחק העצירה, ותגלה שעצירה תוך שני מטרים היא בלתי אפשרית.

 

העובדה היא שלעולם לא נדע האם שני המטרים מספיקים או לא שכן לדבריך הנהג השני האיץ.

 

בכל מקרה העצה שלי היא תשמור את הנתון הזה של שני מטרים מחוץ לכל מסמך או תגובה בנושא, אם יהיה רק רמז לנתון כזה אתה תמצא אשם כנראה בקרוב ל-100%.

[RK]

אז מה שאתה אומר לי הוא שאם(נגיד באמת חתכתי אותו) והוא נסע מאחורי הקו של הנגרר במרחק 2 מטר - היית כמעט התנגשות, חלפתי על פניו - אז מבחינתך זו תאונה ואני חייב להפעיל נוהל תאונת דרכים?

 

מבחינתך, ברמת הפקת הלקחים האישית, זו אכן תאונה. נוהל תאונת דרכים לא - דין וחשבון עם עצמך בהחלט כן. אגב, אני בהחלט אמרתי שחתכת אותו.

 

 

2 מטרים לא מספיקים, ב-35 קמ"ש הרכב עובר כמעט 10 מטרים (9.722 מ') בשנייה אחת, על מנת לעצור תוך שני מטרים על הנהג השני להגיב תוך 0.2 שניות (200 אלפיות השנייה), וזה עם כל הכבוד זמן תגובה (רק תגובה!) של נהג מאוד מיומן שמאחוריו נסיון מספק כולל תרגול זמני תגובה.

תכניס למשוואה גם את מרחק העצירה, ותגלה שעצירה תוך שני מטרים היא בלתי אפשרית.

 

חישוב קל שמסביר בדיוק את מה שטענתי.

[minkin]

2 מטרים לא מספיקים, ב-35 קמ"ש הרכב עובר כמעט 10 מטרים (9.722 מ') בשנייה אחת, על מנת לעצור תוך שני מטרים על הנהג השני להגיב תוך 0.2 שניות (200 אלפיות השנייה), וזה עם כל הכבוד זמן תגובה (רק תגובה!) של נהג מאוד מיומן שמאחוריו נסיון מספק כולל תרגול זמני תגובה.

תכניס למשוואה גם את מרחק העצירה, ותגלה שעצירה תוך שני מטרים היא בלתי אפשרית.

 

העובדה היא שלעולם לא נדע האם שני המטרים מספיקים או לא שכן לדבריך הנהג השני האיץ.

 

בכל מקרה העצה שלי היא תשמור את הנתון הזה של שני מטרים מחוץ לכל מסמך או תגובה בנושא, אם יהיה רק רמז לנתון כזה אתה תמצא אשם כנראה בקרוב ל-100%.

 

אתה צודק כשמדובר בבלימת חירום והרכב שמאחורה היה רק 2 מטר, אבל לא מדובר בבלימת פתע, אלה בלזהות רכב שמתקרב מהצד+איתות מקדים נותן יותר מ-0.2 שניה להגיב.

[RK]

minkin, בחייך - קח מטר, תמדוד 2 מטר ותראה שמדובר במרחק אפסי, עם איתות או בלי. זה אפילו לא קשור לתאונת נזק רכוש הפשוטה הזו - אלא לצורת נהיגה. במיוחד ברכב מסחרי עם נגרר.

[maatrixx]

לדעתי אתה אשם בתאונה, אתה מודה שהיה רווח של 2 מ' הפרעת לנהג ההונדה ואסור היה לך להתחיל להשתלב, אתה מודה שראית אותו מאיץ אם היית מספיק חכם (הרי ראית מלחתחילה שהוא טועה ומאיץ) היה לך את האפשרות למנוע את התאונה היית לוחץ על ברקס ונותן לו לעבור.

 

אני מכיר את התופעה של אוטובוסים משתלבים מתחנת אוטובוס על ידי כך שהם קודם כל יוצאים מהתחנה חוסמים עם הפרונט את הנתיב ואז אין מצב שלא תתן לו להשתלב, אתה תאט ותחכה שכל האוטובוס ישתלב בנתיב אולי חשבת שזה מה יקרה פה, רק אולי.

 

ההונדה של הבחור היא שנת 92-95, חלפים שעולים יחסית גרושים, במקומך מתקן לו את הנזק אם הוא יסכים לומד לקח ושוכח מהמקרה,

 

כמובן זאת רק דעתי האישית מהמקרה.

[nir100]

לפי המתואר האשמה היא שלך, אם לא היית עובר נתיב, לא הייתה תאונה.

 

כל אופן, מקווה שזה שפגע בך ילמד לקח (אני מניח פה שאתה ביצעת מעבר איטי! לנתיב השמאלי, משמע היה לו את כל הזמן שבעולם להתנהג אליך באדיבות).

הלקח הוא להזהר מרכבים כבדים\טנדרים\נגררים.

אני במצבים כאלה או שאני מצליח לתכנן את הנסיעה לפני שאני יעקוף אותך ואז פותר את הבעיה.

או שמתנהג באדיבות ושומר מרחק, רק כדי שלא תגרוס לי חצי רכב.

 

לדעתי לא כדאי להגיע למשפט.

לפני כמה שנים טנדר (טמבון פלדה), גרס לי את הרכב (בנדוד לקח רוורס ברמזור), הוא התחיל לבכות כי הטנדר היה של העבודה, בסוף סגרתי איתו על תיקון בפירוקיה בכפר שלו (גם ככה הרכב שלי ישן וקצת חבוט), יצא על נזק דומה ורכב דומה פחות מעלות ההשתתפות העצמית.

[BIG PAPA]

מצב התנועה היה כזה, שאתה נסעת 35 (לדבריך) ורכב נכנס בך מאחור (כלומר, נסע מהר יותר, שכן אחרת לא היה יכול פיזית להיכנס בך - כלומר אתה הפרעת לו). הכל מדבריך.

 

יכול להיות שנהג ההונדה קרוב של המשתמש קארמאגדון והוא זיהה פוטנציאל להאיץ ולהכנס בו

[pasat04]

קצת דמיון, מה שרואים בצילום זה את דופן שמאל של הנגרר, הדופן האחורית מעבר לעמוד/לפינה.

[BIG PAPA]

שמע minkin,

אני באמת נוטה להאמין לך שהבחור עם ההונדה האיץ והוא גרם לזה.

אבל לצערי הרב מההיכרות עם כבישי ונהגי ישראל -לא יודעים לנהוג!

כל אחד חושב שהכביש של אבא שלו ושם ז** על כל השאר ולכן בסופו של יום גם

אם אתה לא אשם יש סיכוי לפי התמונות שאתה תצא אשם.

 

בגלל זה אני תמיד אבל תמיד נזהר בכביש, מסתכל קדימה וחוזה את האידיוט התורן שיעשה משהו מפגר

ע"מ לא להפגש עמו מקרוב.

לדוגמא תמיד לפני כיכר, גם אם זכות הקדימה שלי אני עדיין מאט , כי יש סיכוי טוב שהחמור שנכנס לא אותת ויכנס בי (ואני עוד

אצא אשם).

במקרה הזה הייתי פשוט מאט /מאיץ על מנת להתרחק מההונדה ליתר ביטחון.