רוכב ד"ג חתך צומת באדום

[yohai71]

עוד פעם הויכוח הישן-נושן הזה?

[Cerebral Cortex]

באופן די אירוני, אתמול בדרך הביתה אחרי הסיפור הזה, חשבתי על הודו, כי זה באמת המקום שתמיד מציגים כמקום עם תרבות הנהיגה הגרועה בעולם. לא יודע מה צריך בשביל שיפול לאנשים האיסמון שזה איך שהם מתנהלים.

ולגבי זה שהם משלמים את המחיר - אתה מבין שזה הפך לסחטנות מסויימת, כן? משכנעים אותך בתור נהג שאתה צריך "לחפש" את הרוכבים כמו ההו אמהסיפור שלי. למה אני צריך להיות אחראי על הפיגור של אחרים? הרי לא מדובר בילדים קטנים או חולים, אלא באנשים בוגרים, שאמורים להיות מסוגלים להבין מה מותר וומה לא.

אתה יודע, אני לא הייתי רוצה להיות זה שבטועת פוגע בו, אבל בוא נגיד שאם הייתי רואה אותו מתרסק כמה מטרים אחרי הצומת מסיבה כלשהי, לא הייתי מזיל דמעות בלשטון המעטה. אולי לפחות ככה הבן אדם הזה היה מבין עד כמה הוא מפגר.

 

כמו שרשמתי, תעשה את המקסימום שלך למנוע פגיעה בהם. אם מישהו עשה טעות הוא ישלם עליה בסופו של דבר. להם צריך להיות יותר אינטרס לשמור על החיים שלהם. כמו שאי אפשר למנוע ממשהו לקפוץ מגשר ככה אי אפשר מהם להתאבד על הכביש אבל לפחות שלך לא תהיה יד בדבר.

 

 

אי אפשר להכליל את כל רוכבי הדו"ג כמתפרעים, יש את המבוגרים שנוסעים עם כלי כבד קסטום, או ספורט, שלדעתי מנסים לשמור על חוקי התנועה בשפיות, ויש את הצעירים עם הקטנוע של משלוחים או פרטי, שלדעתם חוקי תנועה נועדו רק לנהגי הרכבים ה"פראיירים" ונוהגים כאילו הם על אופניים, על המדרכות, אור אדום, חותכים, בין הרכבים וכו...

 

ההכללות האלו ממש לא במקום - לא חסרים נהגי רכבים שצריך לשלול להם את הרישיון לכל החיים אבל יותר קל לעשות עליהום על רוכבי הדו"ג כי הם "מתאבדים". מטומטמים אפשר למצוא בכל מקום - זה עניין של אינדיבידואל ולא של הקבוצה ככלל.

 

פעם, לפני שדרגת ה 125 סמ"ק נכנס לתוקף רוב הכלים היו עם הילוכים. ככה רוב הטיפשים שלא ידעו לתפעל הילוכים נמנעו מלעלות על דו גלגלי. היום, כאשר ענף הקטנועים בישראל שולט בצורה חזקה כל טיפש יכול לעלות על דו גלגלי ובסך הכל לתת גז וברקס. זה שיש את הטיפשים הללו שנוסעים על מדרכות, עוברים מעברי חציה בנסיעה וכל זה אני מסכים בהחלט שזוהי תופעה פסולה וצריך לעקור אותה מהשורש.

 

רוצה לשמוע על חוצפה של דו״ג? הנה אחד מקומם:

שעת צהריים בת״א ואני ברחוב החשמונאים לקראת פנייה שמאלה למנחם בגין. לפניי עמד מיניואן של פיג׳ו, חדש וטוב מראה (5008 אאל״ט)

שניה לפני שהרמזור התחלף הירוק זגזג קטנוע במרחב הצר מדי שבין הרכבים עם הארגז הענק שלו. בעוד הוא מזגזג נשמעת חבטה חזקה מכיוון הפג׳ו, הבחור מסתכל אחורה לכיוון הארגז שלו ורואה שהמראה הימנית של הפג׳ו נתלשה ממקומה וכעת מחזיקים אותה רק חוטי החשמל המחוברים לרכב, הוא מסתכל אחורה, נותן מבט של ״אה זה?, זה לא נורא״, בורח ונעלם בין המכוניות ברגע בעוד הנהג הנפגע מצפצף בעצבים.

 

רוצה לשמוע על חוצפה של רכב? לפני 20 שנים בערך, עוד בימים שהיה את ה TSX ו ה TSW ה 50 סמ"ק של סוזוקי, בחור צעיר שהרכרתי עמד באור אדום וחיכה לירוק. איזה שמוק אחד, בן 60 פלוס חזר שיכור ממסיבה ברכב. הוא נכנס ברוכב מאחורה כאשר הרוכב המתין לירוק. הבחור הפך נכה מהמותניים ומטה לצמיתות וכולה הוא היה בן 16 אז. למי שלא יודע מה המשמעות של להפוך לנכה מהמותניים מטה אז הפירוש שהתפקוד התקין של כל האיברים נפגע. זאת אומרת שיש בעיה בלהתפנות לשירותים כי אין שליטה על הסוגרים ושלא נדבר על תפקוד מיני.

כולה בחור בן 16 שבקושי התחיל את חייו.

[יבגניפ]

אני לא חושב שיש טעם לגרור את זה לויכוח של "מי יותר עבריין", כי זה חסר פואנטה לחלוטין. שוב, כולם עבריינים, רק שרוכבי הדו"ג בולטים בשני אספקטים ייחודיים: 1) הם יכולים לעשות דברים שאי אפשר לעשות עם רכבים; 2) הם הרבה יותר פגיעים.

לכל מי שכתב כאן שאי אפשר לעשות הכללות: גם אותי לימדו אותי את הכלל המאוד חשוב הזה, אבל אין לו אחיזה במציאות. תחומים שלמים בחיים שלנו (באקדמיה וגם בחיי היום יום) מבוססים על הכללות, החל מקונספטים בשיווק ועד לתחומים אקדמים שלמים, כמו מודלים בסוציולוגיה או אנטרופולוגיה או כלכלה. הרי כולנו מדברים במושגים של "תרבות" ועל דברים שמקובלים במדינות אחרות, או במקומותינו, והרי לא מעט אנשים פה היו בדיוק כמוני בחול, וראו שאפשר גם אחרת.

נכון, לא כולם עבריינים באותה המידה, לא בקרב רוכבי הדוג ולא בקרב הנהגים, ועדיין הסטנדרט בשני המקירם הוא להיות עבריין. מה שיותר עצוב הוא, זה שלא כאן ולא כאן כנראה שמכעט ואין אנשים שאם יעצרו אותם וישאלו לגבי זה, אז הם יעידו על עצמם שהם אכן עבריינים והם אשמים בזה שהם מסכנים את עצמם. תמיד יהיה איזה מישהו אחר, שיהיה אפשר להאשים. ואם לא אדם אחר, אז "הגורל".

מה שעוד יותר עצוב כאן, ואת זה ניסיתי לשתף מלכתחילה, זה שכולם ככ כבר התרגלו לזכויות המיוחדות שרוכבי הדו"ג לקחו לעצמם בכבישי ישראל, עד שבמצב כזה, שרוכב חותך צומת באדום כמו שבא לו, אף אחד אפילו כבר לא מתרגש. (ולפני ששוב קופצים עלי, אני מזמין אותכם לחפש בשרשורים קודמים בהם התווכחתי, ובהם רוכבי הדוג ניסו לשכנע אותי למה כן מגיע להם לזגזג כמו שהם עושים).

 

אז שוב, זה לא שנהגים לא עושים עבירות חמורות. מה שמדהים אותי \ מעציב אותי, זו הצדקנות חסרת הבסיס, וחוסר הרצון של אנשים שנוהגים כך להבין שהם רוכבים על קו מאוד דק בין להגיע ליעד שלהם בשלום, לבין לסיים בבית הקברות הקרוב לביתם, ושכן, גם להם יש אחריות על מה שהם עושים והחלטות שהם מקבלים.

[redroze]

הנה כמה שורות שלי:

אני עזבתי את הפורום ועברתי לפורום השכן בעקבות מכירת הרכב שלי. רכשתי קטנוע דנדש מהיבואן.

 

אתה לפחות מתדלק אותו במתאנול?

[אומי5]

יבגני, אם אתה חושב שצורת הנהיגה של רוכבי הדו גלגלי וגם נהגי המכוניות בישראל היא גרועה אז אני ממליץ לך לנסוע ולבקר בהודו. שם הגודל כן קובע. אף אחד לא מעיז לקרוא תיגר על נהגי המשאיות הכבדות, גם לא האוטובוסים. אין ערך בשיט לחיי אדם ורוכבי דו גלגלי מתים שם כמו זבובים. כמה שאני אוהב אופנועים וכמה שרציתי לעשות שם טיול על אופנוע אז לא תודה. אין לי שום חשק ורצון לחזור משם בארון מתים.

 

לגבי דו גלגלי, בניגוד לרכב, בעת תאונה רוכב בדו גלגלי משלם גם על טעויות של אחרים ולא רק על שלו. לפיכך, בתור נהגי מכוניות עשו את המקסימום למנוע כל טעויות מצידכם. אם למרבה הצער קרתה תאונה בגלל צורת רכיבה לא נאותה של רוכב הדו גלגלי לפחות שזה לא יהיה באשמתכם.

 

ההבדל בין ישראל להודו הוא ששם יש תרבות נהיגה, אולי גרועה, אולי פרימיטיבית אבל תרבות. כולם יודעים מה מותר מה אסור ומה מערכת החוקים הלא כתובה של הכביש. רכבתי שם חמישה חודשים, רוב התאונות שראיתי היו משאיות זרוקות בצד הכביש כי הם נוהגים שיכורים בלילה.

בארץ אין תרבות נהיגה, יש בליל נהגים שכל אחד בטוח במליון אחוז שהוא הבעלים של הצדק עלי אדמות ויותר חשוב מזה ש"לו זה לא יקרה".

כרוכב אני יושב בזווית שאני רואה מה קורה בתוך רכבים, בשעות הבוקר לפחות חצי מהנהגים מתעסקים במשהו שלא קשור בנהיגה, כולל עבודה על לפטופ וקריאת עיתון או ספר.

כמו שכבר כתבתי כאן לא פעם יש רוכבים חמורים ויש נהגים חמורים, יש דברים שרוכב יעשה שיראו לא בסדר לנהגים, אבל במציאות שלנו אין הרבה ברירה (כמו להתקדם בין רכבים בפקק), יש דברים שנראים לרוכבים מסויימים בסדר והם לא מתקבלים על הדעת (כמו רכיבה באדום או בניגוד לכיוון התנועה). כנ"ל לגבי רכבים.

יבגני כשאני אומר לשים לב לרוכבי דו"ג אני לא מבקש ממך להתחשב בהוא שעובר באדום, אני מדבר על אותם אלו שיום יום עוברים לנתיב שלי בלי להעיף מבט במראה לשניה, ולפעמים ממשיכים גם אחרי שהבינו שאני שם.

בתור אחד שרוכב על קטנוע קטן יחסית אני כמעט ולא עובר את המאה קמ"ש. לכן בכבישים יחסית מהירים (מכבית, גהה, איילון) אני רוכב בנתיב ונעקף על ידי רכבים או נאלץ לרכב מקביל לרכבים אחרים. אותם רכבים שאני רוכב במקביל אליהם בלית ברירה כל יום נדחפים לי לנתיב , כל יום, כל יום, כל יום. וכשמדברים איתך על לשים לב לרוכבים מדברים על זה.

 

 

לגבי פגיעה ברכבים במעבר בינהם, לדעתי הדבר הכי מכוער שיכול להיות לפגוע למישהו ברכב ולהמשיך הלאה, לא משנה על מה אתה נוסע ומה הסיטואציה.

[Cerebral Cortex]

ההבדל בין ישראל להודו הוא ששם יש תרבות נהיגה, אולי גרועה, אולי פרימיטיבית אבל תרבות. כולם יודעים מה מותר מה אסור ומה מערכת החוקים הלא כתובה של הכביש. רכבתי שם חמישה חודשים, רוב התאונות שראיתי היו משאיות זרוקות בצד הכביש כי הם נוהגים שיכורים בלילה.

בארץ אין תרבות נהיגה, יש בליל נהגים שכל אחד בטוח במליון אחוז שהוא הבעלים של הצדק עלי אדמות ויותר חשוב מזה ש"לו זה לא יקרה".

כרוכב אני יושב בזווית שאני רואה מה קורה בתוך רכבים, בשעות הבוקר לפחות חצי מהנהגים מתעסקים במשהו שלא קשור בנהיגה, כולל עבודה על לפטופ וקריאת עיתון או ספר.

כמו שכבר כתבתי כאן לא פעם יש רוכבים חמורים ויש נהגים חמורים, יש דברים שרוכב יעשה שיראו לא בסדר לנהגים, אבל במציאות שלנו אין הרבה ברירה (כמו להתקדם בין רכבים בפקק), יש דברים שנראים לרוכבים מסויימים בסדר והם לא מתקבלים על הדעת (כמו רכיבה באדום או בניגוד לכיוון התנועה). כנ"ל לגבי רכבים.

יבגני כשאני אומר לשים לב לרוכבי דו"ג אני לא מבקש ממך להתחשב בהוא שעובר באדום, אני מדבר על אותם אלו שיום יום עוברים לנתיב שלי בלי להעיף מבט במראה לשניה, ולפעמים ממשיכים גם אחרי שהבינו שאני שם.

בתור אחד שרוכב על קטנוע קטן יחסית אני כמעט ולא עובר את המאה קמ"ש. לכן בכבישים יחסית מהירים (מכבית, גהה, איילון) אני רוכב בנתיב ונעקף על ידי רכבים או נאלץ לרכב מקביל לרכבים אחרים. אותם רכבים שאני רוכב במקביל אליהם בלית ברירה כל יום נדחפים לי לנתיב , כל יום, כל יום, כל יום. וכשמדברים איתך על לשים לב לרוכבים מדברים על זה.

 

 

לגבי פגיעה ברכבים במעבר בינהם, לדעתי הדבר הכי מכוער שיכול להיות לפגוע למישהו ברכב ולהמשיך הלאה, לא משנה על מה אתה נוסע ומה הסיטואציה.

 

 

סליחה אדוניף לפי דעתי אתה טועה וטועה בגדול. בישראל יש תרבות נהיגה ויש מוסר, בטוח יותר מאשר מהודו. בבקשה, הודו היא לא מקום להשוואה. יש אפילו מקרה מתועד של הולך רגל שנפגע ממכונית שוכב מוטל על הכביש ואף אחד לא שם ז*ן חוץ מאשר נהג אוטובוס שירד לכביש, הזיז את הפצוע לצד הדרך והמשיך בדרכו. כל אדם שחי שם יאמר לך שבהודו שאסור לנהוג בלילה במכונית פרטית שם מאימת נהגי המשאיות שחושבים שהכביש שייך להם ונוהגים תוך כדי שיכרות. בהודו תמותת אנשים מתאונות דרכים היא הגבוהה בעולם פר 100 או 1000 איש. אז אנא ממך, הודו היא לא מדינה לקחת ממנה דוגמה ככל הנוגע "לתרבות" נהיגה. ואם כבר מדברים על הודו, מדובר במדינה עם תרבות ברברית, אם יש מקומות בעולם שכסף יכול להחליט בוודאות בין חיים למוות אז הודו זה המקום. בעלים רוצחים את הנשים שלהם, הורים ממתים את התינוקות לאחר הלידה כאשר הם מגלים שזו בת, עובדה שיש חוק שאוסר על רופא לגלות להורים את מין העובר. עזוב, אחד המקומות המגעילים עלי אדמות. אני אומר את זה בשיא הרצינות, אני חושב שהפלסטינאים בעזה חיים בתנאים יותר טובים מאשר בהודו.

[אומי5]

אתה כנראה לא יורד לסוף דעתי .

תרבות היא התנהגות לפי קוד כללים מסויים, זה שקוד הכללים ההודי לא מקובל עלייך זה בסדר גמור, לא טענתי שהקוד שם הוא טוב.

טענתי שיש שם קוד.

כאן אין קוד כללים אחיד ולכן אי אפשר לומר שיש כאן תרבות נהיגה ישראלית.

יש כאן בעיקר באלגן.

 

אגב הערך לחיים בהודו הוא באמת מהירודים בעולם, וגם הערך להיגיינה.

[Cerebral Cortex]

ולמרבה הפליאה ישנם אנשים שרק חושבים ומפנטזים לו רק היו יכולים לחזור לשם. ג'ייזס קרייסט, פשוט לא ייאמן. אתה רואה בחורות צעירות שבאות מכל רחבי תבל ומתחתנות עם גברים הודים רק בשביל לקבל ויזת שהייה בהודו. לך תבין.