הדבק קארבון מיד - שאל אותי כיצד!

[Derish]

תודה לכל המגיבים, שמחתי לעזור.

 

לירן - בשביל הפאנלים הגדולים גוזרים חתיכות מרובעות ברוחב הרלוונטי, מצמידים לרכב עם מגנט או מסקינטייפ, ואז כבר ממשיכים לחיתוך מדוייק יותר על כשהיריעה מכסה את הפאנל. כך יש מרווח בטחון במידה והפאנל מתרחב למשל בקצה המרכב, או שיש שקע/בליטה שדורשים יותר חומר. ב"שאריות" משתמשים כאמור על המראות, הידיות ושאר חלקים קטנים. אם מדובר בקרבון או חומר עם טקסטורה, אז אפשר להשתמש בחתיכות קטנות גם לפינישים בספי הדלתות, קשתות הגלגלים וכו'.

[hans]

נהניתי לקרוא, תודה!

[Derish]

עוד כמה סרטונים שימושיים.

 

סרטון ההדרכה של 3M, במיטב המסורת האמריקאית, גורם להכל להיראות קל ופשוט (כמובן, רק אם משתמשים במוצרי הקסם שלהם). אם תצליחו לסנן את הבולשיט השיווקי, אז את הטכניקה הבסיסית אפשר לראות פה בצורה די יפה. בסיסית, כי בעולם האמיתי זה ממש לא עובד ככה, אבל זאת נקודת התחלה טובה ומכאן אפשר להתחיל לתרגל ולצבור הרגלים:

 

http://www.youtube.com/watch?v=eR5P9CMvVNI דרך יוטיוב

הסרטון השני הוא בעצם סדרה בשלושה חלקים המראה עיטוף שמבוצע ע"י בית דפוס אנגלי. פה כבר אפשר לראות משהו יותר רציני - עבודה עם הידיים ולא רק עם כלים, תשומת לב טובה לפרטים, ואפשר להבין כמה זמן זה באמת לוקח:

 

http://www.youtube.com/watch?v=u1qig5Rt4fo דרך יוטיוב

http://www.youtube.com/watch?v=8SDKxfM67W8 דרך יוטיוב

http://www.youtube.com/watch?v=Vm9tUV0d4dE דרך יוטיוב

תנסו את זה בבית!

[ברווז]

דריש, פשוט נהניתי לקרוא, ויותר מזה, נהניתי מתחושת המקצועיות שנשפכה בכמויות מהמאמר. אני ממש נהנה לקרוא ולראות דברים המבוצעים ע"י מקצוענים, בכל תחום. כל הכבוד ענקי, לא מעביר מספיק טוב את מה שאני חושב. יישר כח!!!!!

[renault5]

נהנתי לקרוא תודה רבה על הסקירה המפורטת.

[Derish]

תודה על הפרגון, אבל למען האמת ציפיתי לקצת יותר שאלות טכניות... נו טוב, נעתיק בינתיים את אלו שהגיעו מהפורום המקביל:

 

מה חוזק החומר לשריטות ?

באיזה שלב משתמשים בבלאוור ?

יש מגוון רחב של חומרים, ולכל אחד מהם תכונות שונות. בגדול, אם מדובר על עיטוף של אופנוע (משהו עם קימורים, לא סתם פאנל שטוח) אז יש צורך להשתמש ביריעות של חומר דק במיוחד, ולפיכך ברור שהוא יהיה עדין יחסית.

 

למה הכוונה בשריטות? שריטות מהריצ'רץ' של המעיל לא יהוו בעיה בד"כ, אם צריך להרכיב תיק מיכל או אוכף זה גם לא אמור להפריע. נגד שריטות של ונדליסטים אין סיכוי, אם מישהו מנסה להזיק לך בכוונה הוא יצליח. מה שכן, אם הולכים על חומר עם טקסטורה (קרבון/נירוסטה/דמוי עור) אז קל לתקן את השריטות האלה בהמשך ע"י הדבקת טלאי. את ההבדל קשה מאד לראות אם לא יודעים איפה לחפש.

 

בבלאוור משתמשים בכמה מקרים. אם פני השטח אינם ישרים ויש צורך למתוח את היריעה, אז מחממים את החומר מעט ע"מ להקנות לו גמישות נוספת. שימוש אחר הוא אם יש לך קטע לא מוצלח ואתה רוצה לנסות להדביק אותו מחדש. במצב כזה אתה תולש אותו בזהירות, וע"י חימום עדין מחזיר את החומר למצבו המקורי (הקמטים מתיישרים) כך שניתן להדביק אותו פעם נוספת. לבסוף, אחרי שסיימת את ההדבקה, יש לבצע אשפור, מה שנקרא לפעמים afterheating או superheating, במהלכו אתה מקבע את החומר המתוח והמודבק במקומו החדש. לפעמים עושים שימוש בבלאוור גם לצורך הורדת מדבקות, אבל קיטור בד"כ עובד יותר טוב במקרים האלה ופוגע פחות בצבע, עקב טמפרטורה יציבה יותר.

 

איפה ניתן למצא את החומר לעיטוף רגיל לא קרבון, וכמה העלות שלו.

הרעיון הוא לצפות את הפלסטיקה באופנוע שטח מסוג Yamaha TT600R

בעקרון אין ב-TT קימורים או שקעים מסובכים מדי (לפחות בחלקים הפלסטיים), לכן אתה אמור להסתדר עם חומר בדרגת ביניים. המשפחה שאליה כדאי לך לכוון נקראת Calendered Polymeric Vinyl, ויש סיכוי טוב למצוא את המוצרים האלה בבתי דפוס. אם תיפול על מישהו נורמלי, אין סיבה שלא יסכים למכור לך 3-4 מטר רץ, ואז תוכל להתחיל ולעשות נסיונות עם האופנוע.

 

יש אבל בעיה אחרת שעלולה להתעורר במקרה שלך. אם מדובר באופנוע שטח, אני מניח שהפלסטיקה די מכוסחת ופני השטח לא בהכרח ישרים, מה שיכול להפריע לחומר להידבק. בד"כ שיוף פשוט יכול לפתור את הבעיה הזאת, אבל זה משהו שכדאי לקחת בחשבון. יש לוודא גם שפני השטח נקיים לפני הדבקה, בעיקר משומנים למיניהם.

 

אתה כותב על איך שמים את המדבקות. אבל לא איך מסירים אותן. מה קורה במשך הזמן, כשהן מתבלות? מה תוחלת החיים של ציפוי כזה? איך העמידות בשריטות? בשמש? והאם ניתן להסיר אותן ולחזור למצב הקודם בדיוק?

חומרי ה-SAV בגדול מתחלקים לכמה קטגוריות, ואחת התכונות הדומיננטיות היא עמידות בתנאים סביבתיים. החומר מהונדס ומשווק בהתאם לשימוש המיועד (שילוט או עיטוף), לסוג התנאים (בתוך בניין או בחוץ בגשם/שמש) ולאופן ההכנה (עם דפוס ולמינציה או בהדבקה ישירה). חלק מהיצרנים אפילו מפשטים את זה ללקוח ומוסיפים למוצריהם סיומות כמו permanent, removable, indoor, outdoor וכיו"ב. בכלי רכב עושים בד"כ שימוש בחומרים בעלי עמידות גבוהה מאד שמחזיקים מעמד בין 3-5 שנים. המחיר משתנה בהתאם לסוג האחריות שהיצרן יכול לתת - על דהיית ההדפסה (אם מודפס), הצהבה (אם מדובר בלבן מט למשל), קילוף והתכווצות (בד"כ בתפרים ובקצוות הפאנלים), עמידות בתנאי קור/חום קיצוניים ובמים (שלג/קרח, גשם) וכד'.

 

למוצרים השונים יש דבק בחוזק שונה, וזה משהו שהמתקין לומד מנסיון ולכן בוחר את החומר בהתאם. יש גם מוצרים ששכבת הדבק שלהם מופעלת רק כאשר היריעה מוצמדת בכח למשטח (pressure sensitive adhesive) וכל מיני טכנולוגיות מיקרוניות אחרות, כל יצרן והגימיקים שלו. התוצאה היא שההדבקה חזקה למדי, וההשפעה על צבע הרכב לאחר הסרה היא לא תמיד צפויה. מתקין מקצועי לא יוכל בד"כ לתת אחריות על החזרת הרכב למצבו המקורי, ויחתים את הלקוח מראש על דיסקליימר שאומר שהלכה עשויה להיפגע.

 

אז למה בעצם לא מתכננים מוצר שיורד בקלות, ומה הקטע ללכת להתקנה כזאת כשאתה יודע שאולי לא תוכל להחזיר את צבע הרכב לקדמותו? התשובה כאן פשוטה. היצרנים מהנדסים את החומרים שלהם על סמך הנחת יסוד: מכונית עם צבע חדש שהרגע יצאה מהמפעל. רכב שעבר פחחות וצביעה מחדש ולא "נאפה" כראוי בתנור יהיה רגיש יותר לקילוף. רכב שעבר פוליש (מסיר שכבה מיקרונית של הצבע) יהיה רגיש יותר לקילוף. בגדול, כל סטייה מהמפרט המקורי של הרכב כפי שהוא מגיע מהמפעל מעלה את הסיכון שהלכה תיפגע אם המדבקה תוסר.

 

כלי רכב רגיל עם צביעה נורמלית בשילוב עם חומר איכותי (כל דבר שמגיע מהיצרנים הגדולים) אמורים להבטיח בסבירות גבוהה תוצאה טובה גם אחרי הורדת המדבקה. את ההורדה עצמה אפשר לעשות עם בלאוור, אבל בזהירות, כי אם תכוון אותו במשך זמן רב מדי על אותה נקודה אתה עלול לשרוף את החומר ולגרום לנזק בלתי הפיך לצבע. אקדח קיטור הוא אופציה עדיפה משום שהוא מגיע לטמפרטורה קבועה של 100 מעלות. זה מספיק כדי לרכך את שכבת הדבק, אבל לא פוגע בצבע המקורי. לאחר שהמדבקה ירדה, ניתן להוריד משקעי דבק שנשארו ע"י שימוש באלכוהול רפואי (איזופרופנול, IPA) או בכימיקלים יעודיים שנפוצים בתעשיית השילוט.

 

נקודה אחרונה בעניין הזה. במדינות רבות נהוג לצבוע מחדש מכוניות שיצאו מציי רכב ע"מ שהקונה הפוטנציאלי לא יזהה מהיכן הגיעו (תחשב למשל על צביעה טיפוסית של "אורד" או משאית של "נסטלה", הרי אותן תזהה גם בלי הלוגו). זה יתרון שיווקי אדיר מבחינת עוטפי הרכב, משום שלהוריד מדבקה אמנם לוקח כמה שעות, אבל זה זול בהרבה מצביעה חדשה. כמו כן, אנשים נוטים להתייחס בחשדנות לרכב שנצבע מחדש, ובצדק. אם אפשר להתקין מדבקה ולהסירה בצורה נקיה, אז בעל עסק יכול לחסוך לעצמו הרבה כסף וכאב ראש. לבסוף, עיטוף מתבצע ביום אחד וצביעה לוקחת כמה ימים. מעבר להשקעה הראשונית (עיטוף בד"כ יהיה זול יותר), זה גם משבית את הרכב לפחות זמן, מה שיוצר חסכון נוסף לכל עסק ששוקל את זה.

 

בשורה התחתונה: מתקין שיודע עם מה ועל מה הוא עובד, יכול להבטיח בסבירות גבוהה שהרכב יחזור לקדמותו גם אחרי 5 שנים, אבל לא יכול להתחייב על כך. אם יש לו שכל, הוא יתמחר את עבודותיו באופן שיאפשר לו להחזיק "קרן פאשלות", ובמידת הצורך יציע להשתתף בהוצאותיו של הלקוח על ציפוי לכה או צביעה מחדש. מתקין שבונה מערכות יחסים ארוכות טווח עם לקוחותיו לא יתקשה לאזן בין המקרים הבודדים האלה והעבודה השוטפת, ירוויח את אמונם והמוניטין שלו יהיה טוב בהתאם. מתקין שיחפש "לעשות מכה" ולהוציא תחת ידיו כמה שיותר כלי רכב בפרק זמן נתון עלול למצוא את עצמו בהמשך עוסק בעיקר בתיקונים של עבודותיו, וזה מוביל במקרים רבים לסגירת העסק.

 

מהן המגבלות של כלי רכב לאחר ציפוי מבחינת דיטיילינג, שטיפה וכו'...?

מכוניות שעוברות הדבקה כזאת מומלץ לא להעביר במנהרות שטיפה למיניהן. גם בגלל המים והמברשות, אבל בעיקר בגלל כל מיני כימיקלים לא מזוהים שעלולים להשפיע על החומר הפלסטי והדבק שמתחתיו.

 

מבחינת עמידות לשריטות - כפי שכבר כתבתי, חוץ מברד אינטנסיבי או ונדליזם מכוון אין הרבה דברים שייצרו פגיעה נראית לעין. הדברים הרגילים איתם מתמודדים בעלי מכוניות ואופנועים (שפשוף של בגדים ממוגנים, עגלות סופר ודלתות שנפתחות עליך בחניה) נלקחים בחשבון בתכנון החומרים הללו.

 

שתי שאלות: א. המדבקות בטכנולוגיה הזאת שנקראות "קרבון" הן מדבקות ויניל רגילות עם הדפסה/טקסטורה שנראית כמו אריג הקרבון פייבר או שהן כוללות משהו מהחומר עצמו?

ב. פלסטיקה של אופנוע שטח היא מטבעה דבר גמיש והעבודה שהיא עושה כוללת כיפופים וקימוטים, איך (האם?) הדבקה שכזאת תדע להתמודד עם כך?

א. מדבקות הקרבון אינן מכילות קרבון אמיתי, וזה נכון לכל טקסטורה (עור, נירוסטה, מראה וכו'). זאת פשוט שכבה נוספת של חומר פלסטי דומה שעברה הטבעה וקיבלה את הצורה הרצויה.

 

ב. עקרונית, כאשר הוויניל יושב כבר על הפלסטיק, אז הפאנל עצמו מהווה "עמוד שדרה", לכן רוב הלחץ פועל עליו ולא על היריעה. בנוסף, למרבית החומרים האלה יש גמישות מסויימת גם כשהם קרים; פיתול, מתיחה או כל תנועה דומה של עד 7-8 מ"מ לכל כיוון לא אמורים לגרום נזק. עם זאת, חשוב להבין שככל שהמשטח יותר מורכב נדרשת יריעה יותר דקה שתוכל להתגמש בהתאם לצורה. זה אומר שה"מהלך הסופי" של החומר לאחר אשפור יהיה קטן יחסית והיריעה תיקרע תחת פחות לחץ מאשר למשל חומר שאיתו עוטפים פאנלים שטוחים של אוטובוס.

 

לגבי שברים וכיפופים רציניים - החומרים האלה לא יחזיקו מעמד בד"כ בעת שבר, אבל אם מדובר בפאנל שהתכופף רגעית וחזר בהמשך לצורתו המקורית, אז יש סיכוי שקצת עבודה זהירה עם אקדח חום תחזיר גם את הציפוי למצב סביר.

 

הפתרון הפרקטי לנושא הזה הוא לעטוף את הפאנל באופן גס עם שאריות של החומר, לשחק איתו קצת ולנסות לדמות את מה שיעבור עליו בשטח; זה יתן מושג כללי עד כמה החומר גמיש וסלחן כלפי מה שהאופנוע עתיד לעבור. שוב, אף מתקין מקצועי לא יוכל להתחייב חד משמעית שהיריעות יהיו עמידות בפני התעללות, אבל מתקין עם נסיון ידע להתאים את החומר הנכון לשימוש הנכון, בהתאם לאופי הרכיבה והמיקום ע"ג האופנוע.

 

שיהיה ברור: גם על מכונית שעוברת ציפוי עושים לפעמים שימוש בשלושה-ארבעה חומרים שונים. הם אולי נראים אותו דבר, אבל מתאפיינים בגמישות שונה, עמידות שונה בשחיקה (למשל ליד מסילות של דלת צד) וכמובן מחיר שונה למתקין.

 

חשוב לציין גם שלא כל פלסטיק מהווה מצע טוב לעיטוף. פלסטיק אפור של פגושי מכוניות למשל נחשב לכמעט טאבו בתחום, והמתקינים המעטים שבכלל נכנסים לפרוייקט כזה נאלצים בד"כ לעשות שימוש בכל מיני פריימרים ע"מ לגרום לוויניל להידבק.

 

כל התהליך הזה יכול להתבצע בלי כלים ושזה יצא מדויק וטוב?

אני חושב על להזמין אולי מחו"ל יריעת מט ואולי קצת קארבון ולשים לאוטו, כל הזמן שורטים אותו. אז גם זה יגן קצת ויכסה שריטות וגם יוסיף קצת חן לאוטו.

התהליך יכול בהחלט להתבצע גם ללא כלים, אבל במצב כזה הייתי ממליץ להתחיל מפאנלים ישרים, דלתות למשל, ורק בהמשך להתקדם לקימורים ושקעים למיניהם. כך תוכל ללמוד את התנהגות החומר, לפתח רגישות ואז להדביק אותו בצורה טובה יותר על המשטחים הבעייתיים.

 

לרוב הכלים אפשר למצוא תחליפים גנריים שקיימים בכל בית - כרטיס אשראי במקום מגב יעודי, כפפת משי שתעזור לעקוב אחרי הקווים באזורים קמורים או קעורים, סכין יפנית במקום אזמל ומייבש שיער פשוט במקום אקדח חום. בצורה כזאת העבודה תיקח יותר זמן וסביר להניח שתיראה פחות טוב, אבל זאת התחלה! אם לא מוצא חן בעיניך, תמיד אפשר להסיר ולהתחיל מחדש, זה חלק מהיופי. חוץ מזה, אני לא יודע איך נראה האוטו שלך עכשיו, יכול להיות שגם עבודה שמבוצעת ב-60% מקצוענות תשפר את המראה שלו במידה רבה.

 

אם אתה הולך להזמין חומרים במיוחד, הייתי הולך על דגמים זולים בתור התחלה, כאלה שלא יגרמו לך להזיל דמעה על כל קמט או בועה שתיתקל בהם. כאמור, מומלץ גם לבדוק בבתי הדפוס הקרובים לביתך, בד"כ יש להם עודפים שאפשר לקנות בזול או אף לקבל בחינם.