300 ש"ח

[Boxer]

תומר קיבל 250 ש"ח על עקיפה מימין.

 

250 ש"ח זה המון כסף.

במיוחד כאשר מדובר על עקיפה מימין של מכונית שתופסת את הנתיב השמאלי ללא סיבה כשהימני פנוי.

במיוחד כשלא היה שום סיכון לשום אדם.

במיוחד שאם אנשים היו נוהגים כמו שצריך, העבירה בכלל לא היתה מתבצעת.

 

250 ש"ח.

 

מעניין על מה אפשר לקבל קנסות גבוהים יותר.

 

למשל - 300 ש"ח.

 

סיפור קצר -

 

לפני כשנה וחצי נסעתי בבוקר לעבודה. יצאתי מת"א לכיוון ירושלים עיה"ק תובב"א קצת מאוחר - 6:45 בבוקר - הרבה יותר מדי מאוחר מכדי להימלט מהפקקים. נסעתי רגוע.

באיילון דרום הכביש היה פנוי (הבעיות מתחילות משער הגיא) ואני נוסע דרומה עם התנועה ברוגע.

 

אתם שואלים מה הקשר ל- 300 ש"ח? סבלנות! גם רומא לא נבנתה ביום אחד.

 

מעט לפני ההתפצלות של קיבוץ גלויות - המחלף לחולון - יש 5 נתיבים. 2 נתיבים שמאליים עולים לחולון, ושלושה ימניים יורדים לירושלים. אני נוסע בנתיב השמאלי ביותר לכיוון ירושלים במהירות חוקית (!!!), כאשר אני עוקף בעצלתיים משאית שנוסעת נתיב אחד לימיני, ולפני במרחק סביר (וחוקי למהדרין) מכונית אחרת.

 

הכביש ריק. בא לי לרדת ימינה ולחתוך, אבל בגלל השעה אני מתרכז בלהישאר רגוע ולשמור על מצב רוח טוב.

 

נו... איפה הקשר ל- 300 ש"ח? אצלנו אומרים "החיפזון מהשטן" וחוץ מזה, גם דייהו לא התמוטטה ביום אחד.

 

אני ממשיך לנסוע, המחלף מתקרב, ובראי אני רואה שהכביש ריק! אין מכוניות בטווח הקרוב מאחור, למעט מאזדה לנטיס לבנה אחת, שנוסעת בנתיב השמאלי ביותר (מהשניים לכיוון חולון).

 

המכונית שלפני מאטה לקראת המחלף (בטח רונית כפיר יעצה לנהג(ת) לנסוע 10 קמ"ש פחות), ואני מבחין שהכביש מאחורי ריק לגמרי, חוץ מאותה לנטיס, שנמצאת בשעה 8 שלי, במהירות גבוהה משלי ב- 20-30 קמ"ש בנתיב השמאלי לכיוון חולון).

 

נו, אתם שואלים, איפה הקשר ל- 300 ש"ח? אלו שלשון היידיש שגורה בפיהם היו אומרים "לנגזם לנגזם אבה זישע". בתרגום חופשי - לאט לאט אבל בטוח. לצערנו, משטרת התנועה קלטה רק את החצי הראשון של המשפט.

 

אני מוריד את הרגל מהגז, ומנסה להבין את הנהג שלפני. לא הולך. פתאום אני רואה את המאזדה, שעכשיו נמצאת בשעה 9 שלי, בערך (איך שהזמן רץ!) חותכת ימינה לידי, ועוד אחד... עלי. כלומר - אחוריה המחוטבים של המאזדה חודרים לנתיבי כשהם מקבילים לחרטום האלפא.

 

המצב הוא כזה - משאית מימיני, מכונית איטית לפני (שעכשיו גם מאטה משמעותית, כי אנחנו עומדים לעבור מתחת לגשר! איזה פחד...) ומאזדה שהחליטה שאני לא קיים, וניסתה גם לבצע את זה. אני תמיד פועל לפי האמירה הידועה "אם יש לך זמן לצפור - יש לך זמן לבלום" -לא צפרתי. לא היה זמן.

בלימה פראית תוך שיפור עמדות ימינה לכיוון המשאית הטובה (שעדיין מכירה בקיומי, גם זה משהו). המאזדה חודרת לנתיב במהירות גבוהה וזווית חדה תוך בלימה פראית עוד יותר (היא גם היתה יותר מהירה, וגם המכונית שלפנינו בלמה). רגל ימין בפאניקה, ה- ABS פועל, הטווח מצטמצם, ו-.

 

זה היה קרוב.

 

לא היה מגע. עכשיו אתם בטח מתים לדעת איפה נכנסים פה 300 ש"ח! מיד מגיעים לזה! סבלנות! גם אלפא לא מחלידה ביום אחד!

 

עכשיו מה אתם הייתם עושים במצב כזה?

אתם נוסעים מאחורי מי שכמעט התאבד עליכם (במקרה של פגישה - המאזדה היתה נזרקת על הגדר או על המשאית), ועכשיו הוא תקוע לפניכם ולא יכול לברוח.

מהבהבים? - עשיתי את זה.

צופרים? - בוצע.

 

מה עוד?

 

בעוד אני רועד מכמות האדרנלין שזורמת בדמי (בחיי!) - עשיתי משהו שלא הרבה היו עושים. פתחתי את התיק שהיה על מושב הנוסע, ורשמתי את פרטי המכונית, המקום, התאריך והשעה על דף נייר שהיה בו.

 

מעט אחר כך האדיוט פינה את הנתיב השמאלי, והמאזדה האיצה ונעלמה משדה הראיה.

 

כ- 50 דקות לאחר מכן הגעתי לירושלים, לעבודה. רגוע (באופן מפתיע) והחלטתי לא להתלונן נגד הנהג - בשביל מה לי כל הכאב ראש?

פתחתי את תיקי ושם למעלה היה דף עם כמה פרטים מוזרים בכתב יד.... לא שלי. לקחתי את הדף והבטתי בו בפליאה - פרטי המאזדה היו כתובים בכתב יד, של אדם במצבו של מוחמד עלי (חולה פרקינסון). כתב היד הרועד הזכיר לי את תחושות התדהמה / פחד / אימה / תסכול שחשתי במהלך האירוע.

התיישבתי וכתבתי תלונה למשטרת התנועה. בשעה 09:00 כבר היתה תלונה בדואר.

 

כשבועיים אחרי כן קיבלתי דף דרישה לפרטים נוספים. עניתי עליו.

 

היום הוזמנתי להעיד במשפטה של מחזיקת המכונית. היא כפרה באשמה.

הגעתי לבית המשפט לתעבורה (פעם ראשונה שלי , ובשאיפה גם אחרונה).

לאחר שיחה קצרה עם התובעת והנאשמת, התברר לי שהמכונית שייכת לאינטל, בעלה של הנאשמת היה בחו"ל באותו זמן, והיא טוענת שלה אין מה לעשות באזור בכלל.

 

התובעת לקחה את הנאשמת החוצה, ואני עיינתי בחומר, וראיתי את הפתק שעליו כתבתי את הפרטים של המאזדה. לא ראיתי את הפתק הזה כבר שנה וחצי, והיום הוא שוב הציף בי את כל התחושות שפרטתי למעלה. פחד. לא ידעתי שפתק בן שנה וחצי יכול לגרום לי היום תחושות כאלה.

 

לאחר השיחה, החליטה הנאשמת לחזור בה מכפירתה והודתה באשמה. היא הורשעה.

עקב העובדה שהיא לא שילמה את הדו"ח, אלא ביקשה להישפט, היא לא קיבלה את הקנס המקורי (210 ש"ח) אלא הוטל עליה עונש כבד.

 

300 ש"ח.

 

השקעתי חצי יום עבודה, נסיעה לת"א (אני עובד בירושלים, כזכור), ו-...

300 ש"ח.

בלי שלילה.

בלי "על תנאי"

בלי כלום.

 

300 ש"ח.

 

היה שווה?

כן.

 

לא.

 

אולי...

 

מישהו יכול לעזור כאן?

[שמר]

אני יכול , אני יכול...

מתחת למושב הנהג, במקום נגיש , מונח לו כלי מוזר.

שני צינורות עגולים , מנוסרים בקצה , הדק חביב וקל ללחיצה.

קת מעץ.

עליה חרות : "ווינצ'סטר".

 

אחחחחחחחחחח.... אם רק היה מותר...

[drugstore]

ללא טיפת היסוס... שווה.

 

ולו רק עבור אותה הרגשה, שאולי עכשיו נהג/ת בודד/ת ינהגו קצת אחרת.

 

הלוואי

 

בשביל ההרגשה הטובה, איתן:

[איציק נ.]

ללא טיפת היסוס... שווה.

 

ולו רק עבור אותה הרגשה, שאולי עכשיו נהג/ת בודד/ת ינהגו קצת אחרת.

 

הלוואי

 

בשביל ההרגשה הטובה, איתן:

 

מצטרף למר "חנות סמים" ( :D):

 

איציק

[dor-17(mk)2]

לדעתי שווה גם אם "הקנס" שלך היה יותר גרוע מהקנס שלה אולי הצלת אנשים אחרים מאותה נהגת שפעם הבאה תזהר יותר

[drugstore]

מצטרף למר "חנות סמים" ( :D):

 

כפרה עליך

 

אח... לו כל הדברים שאנחנו רושמים בפורום הזה אכן היו משפיעים קצת

על אנשים out there וגורמים להם לחשוב קצת לפני שהם עושים דברים

כלאחר יד בכביש או מתייחסים לנהיגה בתור עניין רציני, כפי שראוי...

 

הלוואי

(פעם שניה שאני רושם את זה היום... כוסססאומו )

[Guy]

שווה מאוד.

 

רק בשביל הסיכוי שאולי זה יזיז משהו. חבל שהקנס לא יותר גבוהה... אבל זה מה יש.

 

גיא

[taos]

לפחות אתה הית לבד באוטו שכל זה קרה לך, אצלי זה קרה בדיוק רק במקום לנטיס זאת היתה מונית מרצדס ובמקום משאית היתה לי בצד קורולה והמרצדס ירדה ממחלף לגרדיה וחתך אותי פעם אחת, אחריי שציפצפתי וסבא שלי היה בהלם עברתי לנתיב השמאלי יותר (אחריי שאני גם חתכתי את הקורולה כי לא היתה ברירה). איך שאני מגיע לשמאלי שוב המונית חותך אותי והפעם אין לאן לברוח חוץ מלתוך הגדר בטון ואז כמובן שהתעצבנתי ורדפתי אחריו (קיבלתי בראש על זה שרדפתי אחריו גם), נסעתי במקביל למרצדס בסוף צפצפתי לו והוא בתמורה עשה לי קשטה עם היד, אז נסעתי.

 

בקיצור תגיד תודה שלא היה לך סבא שנוסע על 80 בבין עירוני ואומר שאתה משוגע שאתה נוסע על 90 או חותך את כל הפקק

 

מסקנה: לא לסוע עם נוסע נוסף כשאתה עומד לעשות תאונה, כי מה שלא יקרה תמיד יאשימו אותך

[ishpuz]

אני פשוט נוסע אחריהם במשך 2-3 דקות לפחות עם אורות גבוהים והיד לא יורדת מהצופר.

תאמינו לי - 2 דקות כאלו זה כמה ק"מ טובים וזה תענוג. המבטים העצבניים במראה, תנועות היד של "מה הבעיה שלך?", ואני רגוע - צמוד להם לתחת ומעצבן אותם.

פשוט לא לתת להם לעבור לסדר היום אחרי שניסו להרוג אתכם על הכביש.

[taos]

אני פשוט נוסע אחריהם במשך 2-3 דקות לפחות עם אורות גבוהים והיד לא יורדת מהצופר.

תאמינו לי - 2 דקות כאלו זה כמה ק"מ טובים וזה תענוג. המבטים העצבניים במראה, תנועות היד של "מה הבעיה שלך?", ואני רגוע - צמוד להם לתחת ומעצבן אותם.

פשוט לא לתת להם לעבור לסדר היום אחרי שניסו להרוג אתכם על הכביש.

 

 

זה מה שעשיתי!!! ואני יצאתי לא בסדר שאני עושה פרנציפ בכביש ו"משתולל"

[alfa_draco]

שווה, בטח שווה !

 

במיוחד שמדובר בנהגת מהזן שאני מכנה "נהג אוטיסט", לא מתוך רצון לפגוע חו"ח באנשים בעלי פגם מולד זה, אלא כלפי אנשים שאיכשהו נולדו תקינים, כנראה, אך עם השנים התפתח להם עור של פיל בצד הפנימי של השכל, והם התנתקו מהסביבה.

 

הנהגת הזאת נסעה לה באיילון בנתיב השמאלי (אני מנחש שזה לא היה בגלל שהיא עקפה שיירת משאיות ב- 160 קמ"ש, אלא בגלל שהיא לא מודעת בכלל להבדל בין הנתיבים).

 

מעבר לאופק מגיח לאיטו ומתקרב השלט שמורה - נתיבים שמאליים לחולון, ימניים לירושלים. השלט בא, חולף מעל ראשה ונעלם מבלי להותיר עליה כל רושם. אולי אם הוא היה קופץ לה לתוך האוטו כמו איזה פרסומת של חברה סלולרית בעמוד ראשון של Ynet, היא היתה שמה לב. גם אז לא בטוח.

 

היא כבר בדרכה הבטוחה לחולון, כשלפתע חולפת בראשה סדרת האסוציאציות הבאה: "השארתי את הגז דולק? רגע, אין אף אחד בבית. אולי אחותי תקפוץ. לא, היא אצל הזיסמנים. וואי, נולד להם ילד ולא באתי. אבל מתי יש לי זמן לנסוע לחולון? רגע, חולון זה פה שמאלה! אה, אני צריכה ימינה"

 

וכאן ההמשך ידוע. היא מסתכלת במראות ולצדדים, ולא רואה שום בעיה (חוץ מכמה מכוניות, טוב הן כבר יזוזו ויפנו לה מקום, אבל חוץ מזה הכביש ממש פנוי). ימינה - פנה! קדימה - סע!

 

במקרים כאלה, שום תשדירים ומסרים חיוביים לא יעזרו, היא (או הוא במקרים אחרים - זה בכלל לא משנה) לא יודעת שמשהו לא בסדר, הכל תקין אצלה, אתה ממש מטורף וכו' וכו'... רק בית-משפט (עניין טראומטי למרבית הבריות) יכול לעורר איזושהי תגובה חודרת-עור-פיל.

[VeeSix]

קודם כל שיהיה ברור שאני לא מצדיק את הנהגת אבל לפי דעתי עם מספיק התעקשות ואולי עו"ד סביר לא היתה דרך להוכיח שהיא זאת שהיתה באותו ובכלל שהתובע לא סתם מתנכל, והיא היתה יכולה לצאת בלי עונש בכלל (כך שלרוב זה תלונה כזאת זה בזבוז זמן).

 

דבר שני,

 

לאשפוז (שכנרה צריך אחד),

 

מה יוצא לך מזה שאתה:

א)נצמד (מאד מסוכן במיוחד לנהג שכבר הבנת שלא שם יותר מדי לב למה שקורה סביבו)

ב) מסנוור (?!) מוסיף לסיכון של א.

ג) צופר במשך שתי דקות כאילו שאתה לא שומע ולך זה לא מפריע.

 

(שלושתם גם נגד החוק ובניגוד לנהגת נעשה בכוונה תחילה).

 

בקיצור, מכל העץ (שירשור) הזה אתה היחיד שהייתי לוקח לבית משפט.

 

באהבה,

יוני