תאונת דרכים קשה בכביש הערבה - משפחה שלמה נהרגה

[Almighty]

סלחו לי, הייתה אי-הבנה, לא קראתי נכון. חשבתי שהוא היה מעורב אחרי כמה ימים בעוד תאונה(ז"א אחרי התאונה הקטלנית), ובגלל זה התפלאתי איך כ"כ מהר החזירו לו את הרשיון אחרי התאונה הקטלנית.(והוא בכלל במעצר כרגע) בגלל זה אמרתי בתדהמה איך החזירו אותו לכביש.

 

אגב...

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3854555,00.html

 

מתוך טוקבק:

 

נהג שעושה תאונות, מקומו לא על הכביש. בודאי לא על משאית. לו היתה לי חברת הובלה, הייתי מפטר נהג כזה. לולא הייתי מפטר, חברת הביטוח תעלה לי את הפרמיה. אז למה הנהג לא פוטר? כי חברת ההובלה היא של אבא שלו. אבא שלו חושב שזכותו של הבן לנהוג תחדל רק אם יעשה תאונה קטלנית. כך חושבת גם המשטרה: בתאונה קודמת שקרתה לנהג כמה עשרות ק"מ קודם, פגע במכונית פרטית, בלי שיהיו נפגעים. המשטרה לא בדקה מדוע קרתה התאונה למרות שנוסעי המכונית שנפגעה ביקשו זאת, ושלחה את נהג המשאית להמשך דרכו, כי זכותו לנהוג עד שיגרום לתאונה קטלנית גוברת על כל זכות אחרת. וכך חושבים גם השופטים. וכך חושבים גם המחוקקים, שלא טרחו לכונן חוק מתאים. ברשיון הנהיגה של מדינת קליפורניה בארה"ב, לדוגמה, מוסבר לנהג שרשיונו לנהוג זו לא זכותו, אלא חסד הניתן לו ע"י השלטונות, בתנאי שייזהר, ובכל מקרה השלטונות ישללו את רשיונו במקום אם לא נזהר, וזאת בנוסף לכל עונש אחר לפי החוק. למה זה כך שמה? כי חיי אדם הם הערך העליון. אבל - לא בישראל. בישראל הזכות להתרשל בכביש עד לתאונה קטלנית היא הערך העליון.

[Alon_A]

איך תשתית קשורה לתאונה הזו?

 

תשתית קשורה להרבה מאוד תאונות, מכיוון שתשתית היא חלק בלתי נפרד מנסיעה בכביש. הקשר שלה לתאונה יכול להיות עקיף או ישיר, אבל הוא בד"כ שם.

בתאונה הספציפית הזו, תשתית סלחנית (בדמוד גדר הפרדה) הייתה מונעת את התוצאות הקטלניות של התאונה, האם זו חוכמה בדיעבד להגיד זאת ? כן, אבל הרבה פעמים, כל מה שיש בתאונת דרכים זו חוכמה בדיעבד.

החוכמה היא ללמוד מהחוכמה בדיעבד ככל הניתן, כמה חיי אדם אבדו עד שהוקמה גדר הפרדה בעליה לטבעון מכיוון שער העמקים ? אני לא יודע מספר מדויק, אבל הרבה.

ישנן עוד הרבה דוגמאות, טובות ורעות.

 

אין ספק שהאשמה בתאונה היא של נהג המשאית, אבל מי שנכנס במהירות גבוהה מדי לעקומה הוא עדיין בסה"כ נהג שעשה טעות. כפי שאתה יכול לקרוא בשרשור הזה ממי שמכיר את העקומה הנ"ל, היא בעייתית להרבה נהגים.

 

מדי פעם יצא לי ללוות בצבא משאיות כאלו ואחרות, הנהגים הצבאיים אף פעם לא עברו את המהירות המותרת מחשש לענישה (בכל המשאיות היה מותקן טכוגרף). החשש הזה, לדעתי, דווקא היה חיובי, הנסיעה הייתה רגועה דווקא בזכות העובדה שהנהג ידע שהוא יכול לנסוע עד למהירות המותרת וזהו.

אני חושב שצריך לשלב בין שיפור תנאים סוציאליים לנהגי רכב כבד לבין החמרת הענישה. אני אומר זאת על סמך הניסיון שיש לי עם אותם נהגים בצבא, מצד אחד הם פחדו מאוד, מצד שני הם היו רגועים כי אף אחד לא בא אליהם בטענות על אי עמידה בזמנים וכדומה.

[elili]

כעבור כמעט 3 וחצי שנים מאז התאונה בה נהרגו חמשת בני המשפחה, נהג המשאית מקבל גזר דין:

5 שנות מאסר, שנה על תנאי ופסילת רשיון ל-20 שנה. ללא שום פיצויים למשפחה.

טוב, זה לא חדש, העונשים בארצינו מגוחכים וחיי האדם כנראה לא שווים כלום.

לשם ההשוואה - טל מור קיבל 12 שנות מאסר על דריסת שניאור חשין (בנו של המשנה לנשיא העליון בדימוס).

דורס הילדה גרינשפן שנותרה משותקת לכל החיים, מקבל 600 שעות לתועלת הציבור, שלילה ל-6 שנים וקנס אלף שקל.

[ariel_nir]

דווקא מדובר בעונש תקדימי בחומרתו. סביר שיומתק במידה ויהיה ערעור.

[falou]

לשם ההשוואה - טל מור קיבל 12 שנות מאסר על דריסת שניאור חשין (בנו של המשנה לנשיא העליון בדימוס).

דורס הילדה גרינשפן שנותרה משותקת לכל החיים, מקבל 600 שעות לתועלת הציבור, שלילה ל-6 שנים וקנס אלף שקל.

 

טל מור נהג תוך רשלנות פושעת (שיכור ומסומם) ונטש את הנפגע על הכביש. לא אותו מקרה.

גרינשפן, מדובר בפסיקה שעוררה הרבה מאוד תרעומת.

 

העונש במדינת ישראל לא נקבע לפי מבחן התוצאה (עין תחת עין) אלא, ובעיקר, לפי מידת הרשלנות שגרמה להריגה.

[Itayu]

כעבור כמעט 3 וחצי שנים מאז התאונה בה נהרגו חמשת בני המשפחה, נהג המשאית מקבל גזר דין:

5 שנות מאסר, שנה על תנאי ופסילת רשיון ל-20 שנה. ללא שום פיצויים למשפחה.

טוב, זה לא חדש, העונשים בארצינו מגוחכים וחיי האדם כנראה לא שווים כלום.

לשם ההשוואה - טל מור קיבל 12 שנות מאסר על דריסת שניאור חשין (בנו של המשנה לנשיא העליון בדימוס).

דורס הילדה גרינשפן שנותרה משותקת לכל החיים, מקבל 600 שעות לתועלת הציבור, שלילה ל-6 שנים וקנס אלף שקל.

אני מקווה שלא תבין לא נכון את מה שאני רושם, אבל את מי אתה רוצה לפצות? המשפחה כולה נהרגה.

[student]

עונש בדיחה משפט איטי ושוב אנו רואים שחיי אדם בארץ שווים לחXא אלא אם אתה, כנראה, מיוחס

 

מדובר בנהג משאית מקצועי ששם פס על חוקי התנועה ועל האזהרות של להאט והרג 5 אנשים חפי מפשע.

לפי כתב האישום, אל-גאבור נהג במשאית במהירות של כ-93 קמ"ש, מהירות שעלתה על המהירות המותרת (80 קמ"ש) ולא התאימה לתנאי הדרך של כביש בעל שיפוע בירידה תלולה, לקראת העקומה החדה ימינה, כשלצדו תהום עמוקה. הוא התעלם מתמרורים שהזהירו מפני הסכנות בכביש. עוד נטען כי נהג מבלי לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע את התאונה הקטלנית.

 

השופט דוד לנדסמן אמר בדיון כי "מדובר בתאונה נוראית, שבה הנאשם כפר באשמה. לשם הכרעת העונש יש לזכור כי הנאשם נסע במשאית גדולה וכבדת משקל וככזו יש לדרוש החמרה במידת הזהירות. שמענו את בני המשפחה של הקורבנות שסיפרו כי היו בדרכם לחתונה".

 

השופט אמר עוד כי "מצד שני שמענו את הנהג שלא התכוון לתאונה ולא רצה בה, הוא חש צער שגרם לתוצאותיה ואני סבור שבאמת מדובר בתאונה שנגרמה מרשלנות של נהג ממוצע. ברור שבית המשפט יחמיר בעונש ולא יקל על סבלם של קרובי הקורבנות".

 

השופט שלל את טענת הנאשם שלפיה חפץ נפל על ראשו וגרם לו לסטות ממסלולו. כמו כן שלל השופט גם את אי תקינות הבלמים של המשאית. בא כוחו של הנאשם ביקש לעכב את כניסת מרשו למאסר על מנת שיוכל להתארגן לכך ועל מנת שיגיש ערעור. בשל כך פסק השופט כי המאסר יחל באחד בספטמבר.

 

בטח שלא התכוון שתיקרה תאונה ! הוא רק לא חשב על תוצאות מעשיו ושכח את המעט שלימדו אותו על נהיגת משאית כבדה בירידה. כבוד השופט, זה לא נהג ממוצע! זה נהג מקצועי ששם זין על חובת הזהירות הכללית וסביר להניח שלא בפעם הראשונה.

 

לא רק שהוא בטח ישתחרר תוך כלום זמן הוא גם מקבל פרס של עוד חודש וחצי חופש בבית אחרי שהיה 3 שנים כבר בביתו וכל זה "כדי שיוכל להתארגן", כל זה בשעה שבני המשפחה האומללים שניכרו בדרכו שוכבים מטר וחצי באדמה שכל חטאם היה שרצו להגיע לשמחה משפחתית אבל חלאת אדם לא השאיר להם כל סיכוי לכך.

 

חבל מאוד ששוב האזרח ברחוב מגיע למסקנה שבארץ חיי אדם שווים כקליפת השום ומעטים השופטים, מתברר, שנותנים עונשי צדק - "למען יראו וייראו".

:evil:

[חן ג.]

הערכה לא נכונה של הסיבוב היא טעות לגיטימית. הירידה, ייתכן תנאי הדרך (אבק על הכביש?) והיותו של הרכב כבד ועמוס - מגדילים את הסבירות לטעות אנוש מסוג זה. אפשר שסיבה נוספת להערכה הלא נכונה של הסיבוב היתה הסחת דעת שנוצרה בשל נפילת עצמים מתא האחסון העליון במשאית, כפי שצוין כבר. זוהי בעיה מוכרת שנתקלתי בה מספר פעמים במשאיות המצוידות בתא כזה, ואמנם במשאיות החדשות שמתי לב שהתא הזה מוצנע יותר.

 

בכל מקרה, התנגשות עם רכב כבד היא מטבעה התנגשות קשה שזוכה לכותרות והנהג - לכינוי "רוצח." כל זאת, ללא התחשבות בקשייו של נהג הרכב הכבד בכל הקשור לאחיזת דרך, יכולת בלימה, שדה ראיה ויציבות. כמובן שזה לא מוריד מאחריותם של נהגי משאיות לנהוג בהתאם.

 

כיון שאני לא מכיר את פרטי ההתנגשות טוב מספיק, אני לא אחלוק לקחים מההתנגשות הספציפית הזאת אלא את הצעדים הכללים שלמדתי (ולא מדובר רק על נסיוני הפרטי אלא על הנלמד בהדרכות נהיגה מתקדמת) כדי להימנע מפגיעה של תנועה הסוטה מן הנתיב הנגדי.

 

אמר מי שאמר שהכביש באזור הוא רחב וכי הוא נצמד ימינה. ואמנם, חובת שמירת הימין מצד החוק וההגיון כאחד קובעות כי יש לנהוג בצדו הימני הקיצוני של הנתיב (בצמוד לקו השול הצהוב). נהיגה שכזו מגדילה את המרווח הצדדי מהתנועה הנגדית בכמה מטרים העשויים בהחלט להתגלות כקריטיים. נהיגה אטית לקראת העיקול, עירנות, מבט הרחק להמשך הדרך (מעבר לסיבוב) וחשדנות כללית היו מסייעות גם.

 

בכל התקרבות לסיבוב יש להביט אל מעבר לסיבוב. במידה והדרך היא חד מסלולית וישנו רכב בנתיב הנגדי, יש להעריך את מהירותו ובכל מקרה של ספק, יש להתחיל בהאטה מוקדם ככל הניתן כדי לאפשר לרכב ממול לצלוח את הסיבוב לפני שאנחנו מגיעים לפניה. במידה והפניה עיוורת (שלא כמו במקרה הנ"ל!) יש להאט מראש ולהשתמש בקולות של שאון מנוע, צמיגים או אלומת פנסים, ולהתריע על נוכחותינו בצפירה קצרה.

 

בכל מקרה שבו רכב סוטה לכיוונינו מהנתיב הנגדי, יש לבלום בלימת חירום ולהיצמד לימין ככל הניתן. רק במידה וזה לא עוזר, יש לסטות בסוף הבלימה לימין, אפילו במחיר התרסקות בצד הכביש. תפעול שכזה היה יכול בראייתי למנוע התנגשויות חזיתיות רבות, שבהן אנו נוהגים להציג את הנהג ה"נפגע" כחסר אונים בדרך כלל.

[elili]

טל מור נהג תוך רשלנות פושעת (שיכור ומסומם) ונטש את הנפגע על הכביש. לא אותו מקרה.

גרינשפן, מדובר בפסיקה שעוררה הרבה מאוד תרעומת.

העונש במדינת ישראל לא נקבע לפי מבחן התוצאה (עין תחת עין) אלא, ובעיקר, לפי מידת הרשלנות שגרמה להריגה.

 

רבים נפגעו מהתאונות מסוג הנ"ל ע"י נהגים שיכורים/מסוממים וננטשו מדממים על הכביש, כאשר בממוצע העונשים היו לא יותר מכמה שנים...

לא מכיר בפרטי פרטים את הפרוטוקול של טל מור, אך נראה כי הפרקליטות עבדה מאוד קשה (לא צריך להסביר למה) על מנת שירשיעו אותו לתקופה כזאת.