דמי "אבטחה" או הבטחה כוזבת? (או פשוט- גועל נפש)

[אמיר שליט]

אני מסכים איתך שיותר קשה לגייס עובדים כאשר יש תנאי שכזה.

אני מסכים שזה צעד שעדיין לא מקובל ועל-כן תמוה.

אני מפסיד גם שוכרים לנכס שאין ביכולתם להביא ערבות בנקאית ומעדיפים ערבים.

 

זה שעולם כמנהגו נוהג על דרך כלשהי, לא אומר שאי אפשר להיות יצירתי וחדשני.

 

הנה לך עוד דוגמה ליצירתיות: יש כאלה שעושים תכנוני מס כדי להמנע מתשלום מיסים, היה כבר מקרה שהגיע לבתי משפט ומתכנן המס זכה ובגדול, שכן לא היה איסור חוקי לעשות זאת והמתכנן פעל בלגיטימיות החוקית שעמדה לרשותו.

מאז נעשו קצת שינויים ולמיטב זכרוני, כיום רשויות המס דורשות לדווח מראש על תכנוני מס כדי שיהיו קבילים.

 

אלמנט, התנאים ידועים מראש - אם פוחדים, למה לבקש לעבוד דווקא אצלי? הצעות בחוץ יש בשפע בתנאים אחרים.

[יוסי פרנקוס]

אמיר, אתה צודק ב100%!

 

אין סיבה לעבוד בשבילך!

 

אני שמעתי על כמה בוסים רעים, אבל מה שאתה מתאר פה כ"צדק" הוא פשוט מזעזע.

מה שאתה אומר הוא שבן אדם יכול לבוא לעבוד אצלך, לעשות כמה טעויות שלא באשמתו כשהוא רק לומד את העבודה, ואתה תבוא ותקנוס אותו על זה שהוא לא עושה טוב את העבודה שלו.

 

גועל נפש!

 

בגלל זה אנשים כמוני לא מסוגלים לעבוד בהמון עבודות. בוסים חארות.

 

עדיף כבר לפתוח חברה לבד ולהיות עצמאי.

 

עם בוסים כאלו, מי צריך ביטוח לאומי?

[אלמנט]

אבל השאלה היא כזו - אתה מודיע להם לפני שאתה מקבל אותם לעבודה שאתה לוקח מהם ערבות בנקאית בסה"כ X?

 

ומה אם פתאום לאחד העובדים נוצר מצב שהמצב הכלכלי שלו נפל לתחתית? מה תעשה אז? תזרוק אותו לכל הרוחות?

 

אמיר, אתה צודק ב100%!

 

אין סיבה לעבוד בשבילך!

 

 

עם בוסים כאלו, מי צריך ביטוח לאומי?

 

כמה שאתה צודק!!! (אבל מה שאמרת על הבט"ל בכלל קרע אותי... )

[אמיר שליט]

אלמנט,

הם יודעים מראש, עוד לפני שהתקבלו.

בעיקרון, אני לא לשכת הסעד, כך שאם לעובד יש בעיה כלכלית, לא אני אמור לפתור אותה. מצד שני, בכל מה שלא קשור נטו לעבודה, כבר מדובר בסימפטיה אישית, לפעמים אגלה מעורבות לעזור, לפעמים לא.

יש מצבים שכשאתה עוזר לעובד אחד, אתה מעורר את העובדים האחרים נגדו.

 

יוסי,

את המו"מ על איך, מה למה ומתי, לא עושים כאן. אם קראת את תגובתי בשירשור יכולת להבין שדברים צריכים להעשות במידתיות. אם עד היום זה קרה פעם אחת, די בזה להעיד על כך. האצבע שלי הרבה יותר קלה בלקבל החלטה על פיטורי עובד.

.

[יוסי פרנקוס]

אף אחד לא אומר שאתה לשכת סעד, אבל כאדם בעל עסקים אתה אמור לדעת שאם אתה לא מסתכן, אתה לא יכול להרוויח.

 

באופן אישי אני מעדיף לקחת כמה עובדים ולתת להם תקופת ניסיון (עם תשלום, כי אני לא מניאק) ולהסתכן בזה שזה יעלה לי קצת כסף. קוראים לזה הסתכלות לטווח ארוך.

 

אם מעניין אותך הטווח הקצר ואתה רואה רק את הרווחים של השבוע הזה ואת הנזק שעובד יכול לגרום לך, כנראה שאתה לא רואה את התמונה הגדולה.

 

בשביל להרוויח צריך להסתכן לפעמים, גם אם זה אומר שצריך אפילו להפסיד כמה משכורות על עובדים שלא יישארו.

 

לא הכל זה כסף.

 

 

 

גילוי נאות: הכותב גדל במשפחה עם הרבה עסקים ואב שהוא "גורו" בכל מה שקשור להחלטות עסקיות והיה מעורב בקבלת החלטות רבות ובלמידה של צורות ניהול.

 

גילוי נאות 2: לכותב היו 15 עובדים תחתיו כאשר עבד במפקח בחברת טלמרקטינג, בעודו בן של המנכ"לית ואח של אחראית משאבי אנוש ורוב ההחלטות התקבלו על שולחן האוכל בבית על ידי כולם.

 

גילוי נאות 3: אני רגיל לתנאי ניצול של דרום אמריקה, כשהעובדים הם במעמד חברתי שאסור לו להסתכל לך בעיניים ואין לו זכויות, ואפילו אני מזדעזע מהגישה המזלזלת בעובדים.

 

במילים אחרות, אני יודע על מה אני מדבר.

[אמיר שליט]

יוסי,

נכון, אני מדבר על שיגרה ולא התאקלמות. התאקלמות היא זמן הסלחנות לטעויות. ושוב לא קראת, לא מדובר על טעויות טכניות, מדובר על עבירות משמעת/בטיחות וכד'. ציינתי בהודעה מוקדמת יותר - טעויות קרו, קורות ויקרו.

.

[אלעד]

אלמנט, התנאים ידועים מראש - אם פוחדים, למה לבקש לעבוד דווקא אצלי? הצעות בחוץ יש בשפע בתנאים אחרים.

שטויות במיץ עגבניות!!

המצב בשוק העבודה מחורבן יותר מאי פעם. הניצול והעושק חוגגים כאילו אין מחר (והרי זה הנושא שפתח את השרשור הזה). אתה לא יוצר שום מציאות חדשה עם הכללים הדרקוניים שלך, אתה לכל היותר מצטרף לזרם הקיצוני של התרבות הפסולה הזאת.

תאמין לי שעברתי מספיק עבודות נצלניות, ואילולא רכשתי לי השכלה כנראה שעדיין הייתי ממשיך להתגולל בעבודות של מעסיקים שמחפשים עובדים בשקל תשעים. מקום העבודה הנוכחי שלי, על אף הותק הצנוע שלי, מתייחס אלי בכבוד, משלם לי בהתאם לכישוריי ומתגמל אותי כיאות.

 

אגב, במסגרת העבודה שלי יוצא לי להתעסק בסכומי כסף בהיקפים של מיליוני שקלים (אני עובד בבנק, במידה ולא יצא לך לקרוא באחד השרשורים שהתפרסם לאחרונה. כן, בניגוד אליך, אין לי בעיה לחשוף את המקצוע שלי), ומעולם המעסיק שלי לא חלם להחתים אותי על ערבות בנקאית או כל בדיחה לא מצחיקה אחרת כמו שאתה עושה לעובדים שלך.

[אמיר שליט]

אלעד,

לעובד בנק לא כל כך קל לגנוב כסף בלי להתפס מיד, אלא אם הוא מתכנן מעילה, ואז זה סיפור אחר.

אילו הכספר/טלר היה יודע שאף אחד לא יכול לדעת כמה כסף היה במגירה, גם הם היו לוקחים קצת.

אני מכיר "פטנטים" שפקידים יצירתיים הגו חשבו וישמו כדי לגנוב והציגו מצג שווא שבו הכל תקין.

 

רוצה דוגמה- בבקשה: כעובד בנק, אתה אמור לדעת שיש אפשרות לבטל פעולת תשלום שבוצעה. למשל מישהו משלם חשבון חשמל ומיד מתחרט ומבקש לבטל. טכנית הפעולה קיימת ויש בנקים שיבצעו עבורך את הביטול כל עוד לא יצאת מעמדת הכספר.

מעשית הפקיד יכול לבצע ביטול שניה אחרי שעזבת את האשנב, ולשלשל את הכסף לכיס.

אם זה יקרה עם חשבון חשמל, זה יתגלה תוך חודש/חודשיים. אם זה יקרה עם תעודת ביטוח חובה, זה יתגלה רק אם תהיה תאונת נפגעים. היו מקרים שכאלה שהתגלו במקרה. כך שהפקיד לא גנב מהבנק, הוא גנב ישירות מהלקוח ולכן זה לא תמיד מתגלה.

 

מערכת הבקרה על פעולות הטלרים היא הרבה יותר מדוייקת וחושפת כמעט בזמן אמת אי דיוקים בקופה, כל זה בהנחה שמי שצריך לבדוק, בודק את מי שצריך לבדוק. אל תשכח שלגרעונות קטנים יש את קופת ה"מנקו" שממנה נהנים עובדי הסניף אך לא עובדי כ"א שעושים את אותה העבודה.

 

גם העובדה שמכינים שקי כסף לבלדרות שלוקחת אותם as is, לא מאפשרת בסניף לגנוב בלי להתפס. מאידך, אני מכיר מקרים שנשלח סכום מדוייק, אבל ביעד כשפתחו את השק בלילה כל פעם היה פרייאר אחר שקיבל דיווח על גרעון. לקח כמה שנים עד שהמערכת שם התעוררה ומצאה שדווקא האיש שהכי צריך לסמוך עליו, הוא זה שגונב.

יש הבדל גדול בין עבודת בנק, לבין קופאי בפיצוציה, בחניון, וכד', אלה האחרונים יודעים שיהיה קשה לעלות על הגניבות שלהם ומכאן החשיפה לפיתוי גדולה יותר, לכן אם מדובר בעובד בנק, הבקשה לערבות, על אף שהיא סבירה, היא לא רלוונטית כל-כך, אולם לעובד פיצוציה, תחנת דלק, חניון, היפר וכד', הדרישה יותר משמעותית.

 

יש קופאיות בהיפר שמוצאות דרכים לקחת קצת מוצרים הביתה בלי לשלם. הן מצליחות בכך רק כי כמעט ולא בודקים אותן בצאתן. לא בודקים, כי לא נעים. אל דאגה, ההיפר לא מפסיד, הפחתים הנעלמים האלה מתומחרים במחירי המוצרים.

.

[Blue Jay]

אמיר, אתה מכיר אישית קופאית או קופאים שעושים דברים כאלה? אתה שוכח כמובן שלאותן קופאיות\קופאים יש הנחה די גדולה ברוב המקומות שבהם הן\הם עובדים, במקום שעבדתי בו פעם זה הגיע עד 50% מהמחיר המקורי של המוצר...

 

חוץ מזה - יש הרבה יותר אנשים שיכולים לעשות דברים כאלו מאשר כאלה שעושים.

 

כי אם אתה לא, זה שוב פרי דמיונך שעובד.

 

גילוי נאות: עבדתי פעם ברשת מאפיות שבה בגלל טעות של מי שספר את הקופה רצו להוריד לי מהמשכורת 300 ש"ח. ברגע שהזכרתי את המילים "תביעה" ו-"עו"ד" אף אחד לא הזכיר בפני דברים כאלו שוב. דרכינו נפרדו כשהגעתי למסקנה שזה לא הגיוני בשבילי לעמוד על הרגליים לפחות 8 שעות ביום כדי שיתיחסו אלי בצורה כזו, והם הגיעו למסקנה שמותר להם להטריד אותי בשני ימי חופש היחידים שלקחתי מאז שהתחלתי לעבוד שם.

[אלעד]

זה מעניין שדווקא לחלק הטפל של דבריי אתה בוחר להתייחס באריכות, בעוד שמהעיקר אתה פשוט מתעלם.

[Kundason]

קיצר, אמיר שליט, במה אתה עובד ?

[אמיר שליט]

blue,

ככל שאני יודע אין בין מכרי גנבים. ולכן איני מכיר אישית.

כתבו על זה בעיתון יותר מפעם אחת. (או שאולי נכונה האימרה שרק התאריך והמחיר נכונים בעיתון).

נכון, למזלנו הרב יש יותר אנשים שיכולים לעשות, מאשר עושים. חלק מטעמי מוסר ואמונה, חלק מטעמי לויאליות למקום, חלק מחשש להכתים שמם וחלק מהפחד. אלה שנתפסים הם חלק מאלה שהחליטו לעשות.

 

רוב האנשים שיקחו מכונית להשכרה, גם ישלמו עבורה, רוב האנשים שיקחו חדר במלון גם ישלמו עבורו, ובכל זאת אתה משאיר כרטיס אשראי פתוח כדי שבעלי המלון/חברת השכרה ישנו בשקט. למה ? כי יש קומץ שבקומץ שינסו להתחמק ולך תרדוף אחריהם.

אגב, עד היום לא ברור לי למה בארץ לא מכניסים כרטיס אשראי למוניות, זה היה פותר הרבה בעיות.

 

אלעד,

שוב אני מסביר: יש חברות שמחפשות לקנוס את העובדים באופן שיטתי ולוקחות את שיטת הקנסות כמרכיב בתימחורי רווח שלהם כמעשה יום ביומו. חברה שכזאת מתגמלת בקרים ומפקחים שתופסים יותר את העובדים שמועדים. זה לא המודל שלי.

מי שעובד טעה, טועה ויטעה.

נתתי את הדוגמה על מסעדה - יכול להיות שתטעה בהכנת המנות והן יזרקו לפח - קורה.

אבל אם תדחוף יד למבושיך/תחטט באף ובלי לשטוף תמשיך להכין אוכל, אתה תחטוף.

יכול להיות שתטעה בחשבון ולקוח ישלם פחות - קורה.

אבל אם תמכור פחית ותשים בכיס 5 שקלים - זה לא יהיה נעים בכלל.

נתתי את הדוגמה על עובד שלא ירכיב משקפי מגן - הוא יחטוף, אבל אם יחתוך חומר לא במידה נכונה, אני אתמודד עם זה.

 

מכאן ועד הזרם הקיצוני, הדרך ארוכה.

זכותך בעסק שלך "לצעוק" על עובד שיכין מנות לא כראוי, זכותך בעסק שלך ללכת לאשתו של פועל שאיבד עין ולהסביר לה שעשית לעובד פוצי מוצי כל פעם שלא נהג בבטיחות.

אני אכעס על העובד ששגה בהכנת מנות, (אולי אגיד לו שישמור את הטעות וזאת תהיה הארוחה שלו בהפסקה), אבל יש דברים שכתבתי עליהם בתגובות קודמות, שאם תהיה פעם שניה - לא תהיה פעם שלישית.

.

[יוסי פרנקוס]

זכותך בעסק שלך "לצעוק" על עובד שיכין מנות לא כראוי

נראה לך? מי אתה בכלל? אתה אבא של העובדים שלך?

אתה חושב שיש לך את הזכות להתייחס בצורה פרימיטיבית ומזלזלת (כן, לצעוק על אדם מבוגר זה זלזול) כשאתה אפילו לא מסוגל להיות בן אדם נורמלי ולענות על שאלה מאוד בסיסית?

אם הייתי עובד שלך הייתי בועט מסתלק תוך שניה מהרגע שבו היית מרים עלי את הקול.

אתה מייצג את האטימות והרוע בעולם העסקים. אתה עושה את שוק העבודה למקום פחות נעים ופחות אנושי.

 

אני גם די בטוח לפי הגישה שלך שמעולם לא היית שכיר של מישהו, כי צורת המחשבה שלך היא לגמרי של אדם שמההתחלה לא היה שכיר.

 

.

12345

[אלעד]

חלאס, נשברתי.

אני פורש מהדיון הזה בשיא, לפני שהוא יתדרדר עוד. יש לי דברים טובים יותר לעשות בשבת מאשר לנהל דו-שיח של חירשים.

[אמיר שליט]

יוסי

כתוב "לצעוק", אומנם המרכאות קטנות אבל הן משנות.

ואם לא שמת לב, וכנראה שלא, גם כתבתי שזכותך (גוף שני)

גם כתבתי שעשית (גוף שני) פוצי מוצי.

קרא שוב את המשפט האמור, ותבין שלא מדובר עלי.

 

ושוב לענין השאלה הבסיסית שמסקרנת אותך: גם בניהול חברת טלמרקטינג אפשר לפעול בדפוס הזה. אם הייתי מוצא לנכון שיש לפעול כך, הייתי פועל כך. זה לא משנה מה העיסוק, כי את הדפוס הזה אני אכניס לכל עיסוק בהתאמות כאלה ואחרות. אם לדוגמה הייתי קובע שאסור להכניס סלולרי לעמדות העבודה, ומישהו היה מכניס - זאת הפרת משמעת. מה יהיו האמצעים שאנקוט- כשאגיע לגשר אחשוב על זה.

.