שיפור הראיה המרחבית בנהיגה, כיצד?

[erwrxstier]

אם הבנתי נכון את הבעיה שלך אז ככה

 

א)תשב כמו בנאדם זה כלל מספר 1 ולא כמו איזה אידיוט בהונדה סיוויק ששוכב ועם הזרת מסובב את ההגה

ב)כמה שפחות היסח דעת תכבה דיבורית , תשמע מוזיקה בווליום נמוך תיהיה מרוכז בכביש

ג)חלון נהג פתוח יכול לתת לך תחושה נוספת של בטחון

ד)תמיד שים עין על המראה האחורית(לא צריך שום מראה פנורמית) תבדוק מי נוהג מאחוריך

 

כל השאר אתה תלמד עם הזמן ועם הקורסים שתעשה אי אפשר ללמד את זה מכתיבה באינטרנט

 

בהצלחה ותסע בזהירות

[lioroko7]

עזוב אותך. אני מכיר אנשים עם רישיון מעל 20 שנה כבר, ואין להם רגש, אין להם מושג "מרחבי" מימינם ומשמאלם וגם לא יודעים בשיט להחנות.

יש אנשים שזה בא להם עם הזמן, יש אנשים שזה בא להם אחרי שנה-שנתיים של ניסיון. (קח בחשבון שזה בנהיגה יומיומית כל יום על הרכב, אם לא תנהג מן הסתם - לא תצבור ניסיון).

אגב, אני מכיר אנשים שנוהגים פעם ב.. ויש לי גם כמה חברים, שמכורח הנסיבות אין להם רכב אישי משלהם והם לוקחים לעיתים רחוקות את הרכב של ההורים, ולמרות שיש להם רישיון כבר 6 ו-7 שנים - אין להם מושג אם שדה הראיה מאפשר להם לעבור ברחובות מסויימים ואין להם כמעט שום ידע בחניות. (בשביל זה יש להם אותי שיחנה להם את הרכב).

ליאורוקו

[mcyossi]

כשהוצאתי רשיון והייתי עדיין בתקופת המלווה קניתי את הרכב הראשון שלי.

 

סובארו לאונה DL 1989. רכב מיושן, ידני, גדול וללא הגה כוח.

 

בתור נער בן 17 וקצת בתקופת המלווה לא "הרגשתי" את הרכב שלי, מה גם המעבר בין דיזל (של המורה נהיגה) לבנזין, מרכב מודרני יותר (סיטרואן קסרה) לרכב מיושן (סובארו DL 89) לא היה קל בכלל.

 

מעט לאחר שקניתי את הרכב, יצאתי עם דוד שלי בשעות הצהריים להסתובב עם האוטו, נסענו לת"א וליפו (הייתי רגיל לנהוג רק בפ"ת, האזור טסטים שלי), הוא לקח אותי לכל סמטה שהוא מכיר ולכל פניה קשה שיש בת"א בין רחובות ומכוניות חונות ב2 הצדדים של הכביש ומה לא.

 

אחרי פעם אחת כבר ידעתי להרגיש את הרכב שלי. ואחרי עוד פעמים ספורות במקומות כאלה אתה לומד להכיר את הרכב שלך פיקס!

 

פניות צרות\רחבות ותמרון בין מכוניות במרחב צר, שלא נדבר על רוורסים כשכולם מצפצפים לך מאחור בסופו של דבר עושים לך רק טוב!

 

היום, אני לא רוצה להתגאות, אבל אני חושב שהראיה המרחבית שלי היא מצויינת, לא פחות טובה מנהגים וותיקים עם וותק של 20 שנה ויותר על הכביש.

 

כשמתחילים עם רכב גדול ידני ומסורבל לנהיגה ונוהגים בו תקופה מסוימת, כל רכב אחר הוא פשוט משחק ילדים. משהו כמו להוציא רשיון נהיגה על משאית ולנהוג עם מכונית פרטית לאחר מכן.

 

סתם דוגמא מהיממה האחרונה, נסענו בלילה שעבר אני וחברים, מוזיקה בשמיים בכביש רחב וראשי בפ"ת (באזור סוכנות פורשה), נהגתי על השמאלי (צריך לפנות שמאלה) ומלפניי אופנוע (לא יותר מ150 סמ"ק, אולי פחות), האופנוע עבר לימני (כנראה רצה לתת לי לעקוף) ושמתי לב במראה הימנית ג'יפון עירוני מאיץ, ישר לחצתי על הברקס. החברים היו בהלם באותו הרגע ושאלו אותי, למה אני מאט בצורה כזאת דרסטית? עניתי להם שקלטתי ג'יפ מאיץ במהירות בנתיב הימני והאופנוען מלפניי, ככה אם האופנוען יצטרך להמלט, יהיה לו לאן והוא לא יהיה צריך להכנס למצב מסוכן (לכו תדעו מה נהג הג'יפ שתה לפני זה? הוא האיץ מהר מאוד), לא רציתי שהרכב שלי יהיה כמו קיר בשבילו ולכן האטתי.

 

 

כמו שאמרו לפניי, נסיון ורק נסיון, ותתאמן על מצבים קשים, לנסוע כל יום באותו מסלול נוח בתוך העיר שלך זה לא נקרא נסיון, צא להכיר מקומות חדשים וסע בכוונה (אם יש לך זמן) בדרכים עירוניות, כך תלמד להרגיש עם הזמן את הרכב שלך.

 

קשה יש רק בלחם, וגם אותו אוכלים

 

בהצלחה,

יוסי.

[פליקס]

א)תשב כמו בנאדם זה כלל מספר 1 ולא כמו איזה אידיוט בהונדה סיוויק ששוכב ועם הזרת מסובב את ההגה

ב)כמה שפחות היסח דעת תכבה דיבורית , תשמע מוזיקה בווליום נמוך תיהיה מרוכז בכביש

ג)חלון נהג פתוח יכול לתת לך תחושה נוספת של בטחון

ד)תמיד שים עין על המראה האחורית(לא צריך שום מראה פנורמית) תבדוק מי נוהג מאחוריך

 

כל השאר אתה תלמד עם הזמן ועם הקורסים שתעשה אי אפשר ללמד את זה מכתיבה באינטרנט

 

בהצלחה ותסע בזהירות

טוב אז ככה:

 

א) כבר פירטתי איך אני יושב, בטח שלא בתנוחת שכיבה ובטח שלא מסובב עם הזרת את ההגה, את האמת אני אומר לך אני תמיד שם שתי ידיים על ההגה, ככה הרגלתי את עצמי, מקסימום אני מוריד יד אחת אם היא מתעייפת או משהו כזה אבל בד"כ שתי ידיים על ההגה.

ב) עד עכשיו לא נסעתי פעם אחת אפילו עם מוסיקה באוטו, א' מפני שיש רדיו טייפ מעפן אבל בלי שום קשר אליו את האמת לא רציתי פשוט להדליק מוסיקה. על דיבורית או פלאפון אין מה לדבר. כשאני נוהג מצידי שארקדי גיידאמאק יתקשר ויציע לי לאמן את בית"ר אני לא אענה לו.

ג) לא יודע למה אני תמיד נוסע עם חלון פתוח, פשוט לא יכול לנסוע עם חלון סגור נותן לי תחושה לא נעימה ולא נוחה ומגביל אותי, לכן החלון תמיד פתוח.

 

בזמן האחרון אני נוסע עם אבא לשכונת ארגזים בת"א, ומי שמכיר את המקומות שם צר זה לא מילה, את האמת זה עוזר מאוד.

 

גילי העניין עם הקרטונים מאוד מעניין, באמת איך לא חשבתי על זה, למרות שהבעייה שלי היא לאו דווקא בחניות אבל עדיין לא יזיק לשפר גם את זה. ייושם.

[אאוץ]

טיפ מאוד שימושי:

 

תמיד, תמיד הבט קדימה, רחוק ככל הניתן, ומבלי להסתכל על המכשול\ים.(לאן שאתה רוצה לנסוע, אל תדאג, המכשולים יהיו בזוית העין-לא תאבד קשר עין.)

אתה כבר תרגיש את הפרופרוציות הרבה הרבה יותר טוב.

 

עדכן.

 

אביחי

[redbaron]

היה שירשור על ישיבה נכונה ברכב, תיראה את התגובות שלי שם...

יש שם הרבה עצות טובות...

ועניין הקרטונים הוא לא רק לחניות אלא גם ל"סלאלום" בין הקרטונים כדי לתרגל "הידחפות" ברחובות צרים או ברוורס (החלצות ממקומות צרים)...

עם הזמן תקבל את המושג לגבי רוחב האוטו...

 

בהצלחה!

גילי

[itzik901]

שמעתי פה חבר'ה שנאלצו להשתמש במראות פנורמיות,לדעתי הסיבה היא שהמראות שלכם פשוט לא מכוונות כהלכה (זה אומר שהרכב מאחוריכם צריך לעבור ממראה למראה בצורה חופפת ללא שטחים מתים),אני אישית משתמש במראות המקוריות מהיצרן ברכב ואין לי שום בעיה עם שטחים מתים.